ישיבה בית המדרש
בית המדרש
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש בראשית
- תולדות
אולם, הסבא הזקין אט אט, והוא חלה בפרקינסון, וידיו החלו רועדות. הרעד הלך והתגבר, עד שהסבא החל להפיל מידיו מאכלים שונים בעת הארוחה, ולכלך לעיתים רבות את המפה הנקייה ואף את בגדי הסועדים. הסבא חש שלא בנוח ממעשיו, והתנצל בפני צאצאיו, שהדבר אינו באשמתו.
ואז אירע מפנה מכוער. בנו של הסב, אבי המשפחה, החל לצעוק על הזקן בגסות, ביזה אותו על כך שהוא מלכלך את השולחן, עד שיום אחד הגדיל לעשות וזרק את אביו מהבית. הסבא התחנן בפני בנו, שלא ישליך אותו לרחוב, אך הבן אטם את אוזניו, ארז את מעט בגדיו ומטלטליו של הזקן, וגירש אותו בכוח מהבית.
עברו מספר חודשים. החורף הגיע, ארובות השמיים נפתחו, וגשם חזק ירד בחוץ. אחד הנכדים הלך ברחוב, והבחין לחרדתו בסב הזקן היושב בפינת הרחוב, כשהוא רטוב כולו ורועד מקור. הסבא קרא לנכד, והתחנן לפניו שידאג לו לפחות למעיל גשם חם.
הנכד המזועזע, הלך הביתה, סיפר לאביו על מצבו הקשה של הסב, וביקש ממנו מעיל טוב לטובת הסב. האב התרצה בקושי לבקשת בנו, הוא לא הסכים לתת לאביו מעיל טוב, אך הורה לו לעלות לעליית הגג, ולהוריד משם מעיל ישן ומשומש, שאותו הוא ניאות להעביר לאביו.
הנכד הביא את המעיל הישן, ואז שלף זו מספריים והחל לגזור את המעיל לשניים.
מה אתה עושה? שאג האב. מדוע אתה משחית את המעיל?
פשוט מאוד, ענה הנכד, אני גוזר את המעיל לשניים. את החצי הראשון אתן לסבא, ואת החצי השני אני שומר בשבילך. יום יבוא, וגם אתה תזדקן, ואז אזרוק אותך מהבית לרחוב, ואביא לך את מחצית המעיל...
הבין האב את המסר, והשיב את הסבא בכבוד הביתה. (ממשלי הבן איש חי).
ובכן, משל קולע זה, מלמד אותנו כלל יסודי בחינוך ילדים - כפי שאנו מתנהגים להורינו, ובכלל כפי שאנחנו מתנהגים, כך ילדינו יתנהגו אלינו.
הראשונים שמלמדים אותנו את המסר הזה הם המחנך והחניך הראשונים בעם ישראל, הלא הם – אברהם ויצחק.
וכך מתחילה פרשתינו – "אלה תולדות יצחק בן אברהם, אברהם הוליד את יצחק". למילה 'תולדות' בתורה יש בדרך כלל אחת משתי משמעויות – או שהולכים לפרט את הצאצאים של אותו אדם או שהולכים לספר את תולדות חייו ומעשיו (ה'ביוגרפיה') של האדם. גם בפרשת תולדות, התורה מתחילה לפרט את תולדות חייו ומעשיו של יצחק, ויחד עימם, כפי שמעיר רש"י כאן, היא גם מפרטת את צאצאיו של יצחק – יעקב ועשיו. כך שלמעשה, שני הפירושים מתאימים כאן.
אך לפני הכול, התורה חורגת כאן ממנהגה ומספרת על אביו של בעל התולדות – "אברהם הוליד את יצחק". ללמדך, שכל תולדות חייו ומעשיו של יצחק באים מהכוח של תולדות חייו ומעשיו של אביו, 'אברהם הוליד את יצחק'. כל כולו היה ספוג מדרך חייו ומעשיו של אביו. כל כולו ממשיך של אבא.
כדאי לנו לקחת את הדברים לתשומת ליבנו. לעיתים, אם אנו רוצים להנחיל מסר חינוכי מסויים לילדינו, כדאי לנו לחפש דרך לבצע זאת בעצמנו. לדוגמא – אם אנו רוצים להנחיל לילדנו את מצוות כיבוד הורים, כדאי לנו להשקיע ולכבד את הורינו, וכדומה.
ויהי רצון, שנזכה תמיד למצוא חן ושכל טוב בעיני אלוקים ואדם, להתנהג יפה בעצמנו, ומתוך כך שגם ילדינו יתנהגו בדרך הישר והטוב!
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר

תורה ומדע מנגנוני כוח, כפייה וחירות הנפש
השיעור בוחן את מושג הכוח, יחסי השליטה והכפייה התת-מודעת בחברה מול תפיסות פילוסופיות כמו זו של פוקו. כנגדן מוצגת התפיסה היהודית, לפיה האדם אינו יוצר את עצמו מאפס אלא מגלה את נשמתו האלוקית הפנימית ואת ייעודו בעולם.

אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א זיכוך המידות בדרך לדבקות
טהרת הנפש והמידות י"א - י"ג
השיעור עוסק באתגר המוסרי והרוחני של האדם בעת עלייתו במעלות הדבקות, שבה מתעצמות גם המידות והחיסרונות הדורשים זיכוך מתמיד. מתוך כך מודגש כי ההכרה בליקויים וההתמודדות עמם אינן עילה לנפילה או לעצבות, אלא מנוף פנימי להמשך צמיחה, התעלות ותיקון.

יסודות הש"ס יסודות וטעמי שבועות בדיני ממונות
פתיחה לענייני שבועות
השיעור עוסק בסוגי השבועות השונים בדיני ממונות מדאורייתא ומדרבנן, ומנתח את הופעתם בסוגיות המרכזיות במסכת בבא מציעא. בהמשך לכך, נבחנים טעמיהן של השבועות והשאלה העקרונית האם שבועה נתפסת ככלי ראייתי מברר או שנועדה לפייס את דעתו של בעל הדין.

עבודת הקודש להחיד"א סודות כתבי החיד"א בספר עבודת הקודש
השיעור עוסק בתהליך הההדרה והמחקר של ספרי החיד"א, וחושף כיצד ביטויים שנראו כטעויות דפוס או שגיאות כתיב התגלו למעשה כמליצות, רמזים וסודות עמוקים. המרצה מדגים באמצעות דוגמאות מכתבי יד כיצד גישתו הייחודית של החיד"א מדויקת ומכוונת בכל אות וסימן.

רביבים איסור כתובת קעקע
אסור מהתורה לחקוק בעור אותיות או צורות שיישארו בו לתמיד | האיסור חל על איש ואישה כאחד, ועל כל מקום בגוף | איסור עשיית קעקוע הוא חוק שטעמו לא נתפרש בתורה | עם זאת, ביארו כמה ראשונים שכך היה מנהגם של עובדי עבודה זרה | המקעקע על עורו צורה קבועה, משתעבד לצורה זו ומונע מעצמו להמשיך ולהתחדש | אחר שהקעקוע כבר קיים אין איסור בקיום התוצאה, ולכן אין חובה מהתורה להסירו | כיום ניתן להסיר את הקעקוע באמצעות לייזר, ולכן נכון להתאמץ להסירו, כדי לבטא בכך את ההתנערות מהחטא

פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת חיי שרה תשפז
לְפִי שֶׁעַל יְדֵי בְשׂוֹרַת הָעֲקֵדָה, פָּרְחָה נִשְׁמָתָהּ מִמֶּנָּה וּמֵתָה. הרי קי"ל שְׁלוּחֵי מִצְוָה אֵינָן נִיזּוֹקִין? ואיך מתה שרה על ידי המצוה. וַיֹּאמְרוּ נִקְרָא לַנַּעֲרָ וְנִשְׁאֲלָה אֶת פִּיהָ. מה תלמוד לומר אֶת פִּיהָ, הול"ל 'ונשאל אותה'. כיצד נשא אברהם את הגר בת פרעה שהיא מצרית, וישראל אסור במצרית.

עין אי"ה - הרב משה גנץ חיבור השכל אל הרגש והיראה
שבת א, קס"ט - ק"ע
השיעור עוסק בצורך לחבר את ההבנה השכלית והלימוד אל רגש טהור של יראת שמיים כדי שהדברים יופנמו באדם ולא יישארו ידיעה חיצונית בלבד. בעזרת משלים ומאמרי חז"ל, מודגשת החשיבות של הקדמת הכללים, המידות והקדושה לעיסוק בפרטים כדי להגיע לחיים שלמים ומתוקנים.

חיי שרה כיצד לבקש בקשה -ארבעה ביקשו שלא כהוגן ושלושה נענו כהוגן
המבקשים אליעזר עבד אברהם, כלב בן יפונה, שאול המלך, יפתח הגלעדי.

חיי שרה פרשת חיי שרה – נפילת בני ישמעאל
כשהאויב הערבי מרים ראש בהתנשאות על המדינה היהודית ועוד מבפנים זו בדיוק נקודת המפנה שתביא לצמיחה ישראלית

תפילות, קידוש וסעודות הלכות הבדלה
השיעור עוסק בשאלת חיוב נשים בהבדלה ובאפשרות שלהן להבדיל בעצמן, תוך סקירת מחלוקות הראשונים והפוסקים הספרדים והאשכנזים. בהמשך נידונים הגדרים ההלכתיים של "חמר מדינה" והתנאים שבהם ניתן להשתמש במשקאות חלופיים ליין עבור הבדלה.

מאמר שלישי מדרגת החסיד וחיבורו לאלוקות
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק בהגדרת דמות ה"חסיד" על פי ספר הכוזרי, כמי שחי את הנוכחות האלוקית בכל תנועה ואיבר בגופו. בהמשך לכך, נבחנים האופנים שבהם האדם מבטא קרבה זו הלכה למעשה – החל מכבוד השכינה, דרך מצוות כציצית ותפילין, ועד להרבות בברכות ובשבחים.

מידות הראי"ה סוד תיקון המידות בנפש האדם
אל המידות א'
עבודת המידות היא הגשר המחבר בין נשמת האדם הטהורה לבין חיי החומר והמעשה בעולם הזה. השינוי האמיתי מתאפשר כאשר מקדימים את התבוננות השכל והדעת לעבודה הרגשית, ובכך יוצרים הרגלים נכונים ומרוממים.

לנתיבות ישראל יסודות האמונה ואהבת ישראל שלמה
לנתיבות ישראל א' , מאמר מ"ז (א)
השיעור עוסק בחשיבות קבלת עול מלכות שמיים ולימוד התורה כבסיס לתיקון רוחני שמתחיל מתוכנו. מתוך כך מודגשת החובה לאהוב כל אדם מישראל ללא תנאי, מתוך הכרה בנשמתו הפנימית ובאחדות האומה.














