ישיבה
בית המדרש
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש בראשית
- תולדות
אולם, הסבא הזקין אט אט, והוא חלה בפרקינסון, וידיו החלו רועדות. הרעד הלך והתגבר, עד שהסבא החל להפיל מידיו מאכלים שונים בעת הארוחה, ולכלך לעיתים רבות את המפה הנקייה ואף את בגדי הסועדים. הסבא חש שלא בנוח ממעשיו, והתנצל בפני צאצאיו, שהדבר אינו באשמתו.
ואז אירע מפנה מכוער. בנו של הסב, אבי המשפחה, החל לצעוק על הזקן בגסות, ביזה אותו על כך שהוא מלכלך את השולחן, עד שיום אחד הגדיל לעשות וזרק את אביו מהבית. הסבא התחנן בפני בנו, שלא ישליך אותו לרחוב, אך הבן אטם את אוזניו, ארז את מעט בגדיו ומטלטליו של הזקן, וגירש אותו בכוח מהבית.
עברו מספר חודשים. החורף הגיע, ארובות השמיים נפתחו, וגשם חזק ירד בחוץ. אחד הנכדים הלך ברחוב, והבחין לחרדתו בסב הזקן היושב בפינת הרחוב, כשהוא רטוב כולו ורועד מקור. הסבא קרא לנכד, והתחנן לפניו שידאג לו לפחות למעיל גשם חם.
הנכד המזועזע, הלך הביתה, סיפר לאביו על מצבו הקשה של הסב, וביקש ממנו מעיל טוב לטובת הסב. האב התרצה בקושי לבקשת בנו, הוא לא הסכים לתת לאביו מעיל טוב, אך הורה לו לעלות לעליית הגג, ולהוריד משם מעיל ישן ומשומש, שאותו הוא ניאות להעביר לאביו.
הנכד הביא את המעיל הישן, ואז שלף זו מספריים והחל לגזור את המעיל לשניים.
מה אתה עושה? שאג האב. מדוע אתה משחית את המעיל?
פשוט מאוד, ענה הנכד, אני גוזר את המעיל לשניים. את החצי הראשון אתן לסבא, ואת החצי השני אני שומר בשבילך. יום יבוא, וגם אתה תזדקן, ואז אזרוק אותך מהבית לרחוב, ואביא לך את מחצית המעיל...
הבין האב את המסר, והשיב את הסבא בכבוד הביתה. (ממשלי הבן איש חי).
ובכן, משל קולע זה, מלמד אותנו כלל יסודי בחינוך ילדים - כפי שאנו מתנהגים להורינו, ובכלל כפי שאנחנו מתנהגים, כך ילדינו יתנהגו אלינו.
הראשונים שמלמדים אותנו את המסר הזה הם המחנך והחניך הראשונים בעם ישראל, הלא הם – אברהם ויצחק.
וכך מתחילה פרשתינו – "אלה תולדות יצחק בן אברהם, אברהם הוליד את יצחק". למילה 'תולדות' בתורה יש בדרך כלל אחת משתי משמעויות – או שהולכים לפרט את הצאצאים של אותו אדם או שהולכים לספר את תולדות חייו ומעשיו (ה'ביוגרפיה') של האדם. גם בפרשת תולדות, התורה מתחילה לפרט את תולדות חייו ומעשיו של יצחק, ויחד עימם, כפי שמעיר רש"י כאן, היא גם מפרטת את צאצאיו של יצחק – יעקב ועשיו. כך שלמעשה, שני הפירושים מתאימים כאן.
אך לפני הכול, התורה חורגת כאן ממנהגה ומספרת על אביו של בעל התולדות – "אברהם הוליד את יצחק". ללמדך, שכל תולדות חייו ומעשיו של יצחק באים מהכוח של תולדות חייו ומעשיו של אביו, 'אברהם הוליד את יצחק'. כל כולו היה ספוג מדרך חייו ומעשיו של אביו. כל כולו ממשיך של אבא.
כדאי לנו לקחת את הדברים לתשומת ליבנו. לעיתים, אם אנו רוצים להנחיל מסר חינוכי מסויים לילדינו, כדאי לנו לחפש דרך לבצע זאת בעצמנו. לדוגמא – אם אנו רוצים להנחיל לילדנו את מצוות כיבוד הורים, כדאי לנו להשקיע ולכבד את הורינו, וכדומה.
ויהי רצון, שנזכה תמיד למצוא חן ושכל טוב בעיני אלוקים ואדם, להתנהג יפה בעצמנו, ומתוך כך שגם ילדינו יתנהגו בדרך הישר והטוב!
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א תיקון הנפש האלוקית והבהמית
טהרת הנפש והמידות ה - ז
השיעור עוסק במאבק הפנימי שבין הנפש האלוקית לנפש הבהמית, ומסביר כיצד יש לרתום את הכוחות והיצרים כדי לזכך את האדם גם בעתות קושי וייסורים. בנוסף, מובהר עניין תיקון הנשמות וגלגוליהן כרובד עמוק של עבודה רוחנית, המוביל לזיכוך פנימי ולהתעלות בעבודת השם.
יסודות הש"ס ספקות, רוב וחזקה: איסור וממון
השיעור בוחן את היחס וההבדלים בין דיני איסור לדיני ממונות, תוך ניתוח קושיית התוספות במסכת בבא מציע על כללי ההכרעה בספקות. דרך בירור מושגי רוב, חזקה ומוחזקות, מודגשת החשיבות של העמקה ביסודות למדניים גם במהלך לימוד בקיאות.
אור התנ"ך מבוא לתנ"ך: מאור הגנוז למציאות
השיעור עוסק בגישה הנכונה ללימוד התנ"ך, מתוך תפיסה שהתורה היא אור אלוקי אינסופי שנועד להורות דרך לכל אדם ולכל דור. בנוסף, נסקר המעבר בין הספרים יהושע, שופטים ושמואל כמשל לתהליך הלאומי של מעבר מאחדות כללית, דרך פירוד ובנייה פרטית, ועד לחיבור מחדש.
לך לך הארת הדרך בעולם של חושך
השיעור עוסק בשלוש ה"מציאות" של הקב"ה – אברהם, ישראל ודוד – ומסביר כיצד תפקידו של האדם אינו רק לשרוד, אלא להאיר את העולם עבור הבורא מתוך התמודדות וניסיונות. דרך דמותו של אברהם אבינו מוצגת החשיבות של זיכוך החומר והכרת שם שמיים, שהופכים את המציאות הגשמית למשכן עבור השכינה.
אורות התשובה - הרב הראל כהן צער החטא ומהלך הנפש
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, ג'
הרב מסביר, בדומה לפסקאות הקודמות, ממה נובע צער החטא, ומרחיב את ההסתכלות על מהלך הנפש של הפסימיות והעין הרעה שגורמת את החטא והצער.
רביבים מצוות תלמוד תורה – גם לנשים
נשים חייבות ללמוד תורה, והתורה שייכת לנשים כמו לגברים | ביסוד הקשר לתורה - נשים אף קודמות לגברים | להקיף את התורה כולה – רק גברים חייבים | נשים, כמו גברים, חייבות לברך בכל יום את ברכות התורה | ככל שעברו השנים, השתתפות האישה בכל תחומי העבודות והמדעים גדלה | נשים שחיות בחברה המודרנית, תוך שותפות בקידום המדע והחברה, חייבות ללמוד הרבה יותר תורה
לך לך פרשת לך לך – נפרדים לשלום
עם ישראל מתקשה לקבל את אלומות הצלחתו המדינית ומפקיר את המדינה לידי מורדים פנימיים מחוסר זהות יהודית לאומית
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת לך לך תשפז
מה הטעם שמכל חייבי כריתות מצות מילה ומצות קרבן פסח הם המצוות היחידות שחייבים עליהם כרת בביטול מצות עשה. לאיזה צורך הגביה הקב"ה את אברהם למעלה מן הכוכבים, ואפשר לראותם גם מלמטה. ועוד מהו דמיון הכוכבים לישראל. והרי כבר המשילום לעפר הארץ. למה שאל אברהם אות על הארץ בַּמָּה אֵדַע כִּי אִירָשֶׁנָּה, ואילו על הבנים לא שאל אות. איך מל אברהם את עצמו ביום הכיפורים, ונפסק בשו"ע (יו"ד רסו ז) אדם שלא מל מעולם לא ימול בשבת שמא יקלקל ונמצא מחלל שבת.
שם משמואל על הפרשה היחס בין לוט לאברהם
שם משמואל על הפרשה - לך לך - חלק א'
תרע"ט - יצר הרע נצרך בשביל היצר הטוב, לשמש בשבילו אבל לא כנגדו. ככה עשיו היה צריך להיות ליעקב ולוט לאברהם. וכמו שלוט נפרד מאברהם כך גם ישראל ייפרדו מהרע ביציאת מצרים.
שם משמואל על הפרשה יציאת אברהם ממצרים והקשר ללוט
שם משמואל על הפרשה - לך לך - חלק ב'
יציאת אברהם ממצרים הייתה פועל דמיוני ליציאת מצרים של עם ישראל כדי שעם ישראל יוכלו לצאת ממצרים. זה שלוט נפרד מאברהם הוא ירד מצדקותו. מלחמת ארבעת המלכים וגם המלחמה האחרונה ינוצחו בזכות שמירת הברית.
בבא מציעא שניים אוחזין - מהות השבועה
השיעור בוחן את יסוד דין חלוקה ושבועה במשנת "שניים אוחזין בטלית", תוך התמקדות בהבדלי הגישות בין התוספות לרמב"ם. בעוד שלדעת התוספות יסוד הדין נשען על מוחזקות והשבועה נועדה רק להכחיש את טענת היריב, לדעת הרמב"ם מדובר בשבועת הנוטלין שבאמצעותה זוכה האדם בחלקו.
מידות הראי"ה זיכוך המידות בין דעת לרגש
הקדמה למידות הראי"ה - 3
השיעור עוסק בהתחדשות עבודת המידות בתקופת הגאולה ומבאר כיצד המעבר ממישור היחיד למישור הציבורי והלאומי מעצב מחדש את תפקידן של המידות באומה הישראלית. בנוסף, נפתח לימוד הפסקה הראשונה המציגה את זיכוך המידות כתווך שבין הדעת לרגש, תוך הדגשה כי בירורן השכלי והכרתי קודם לעיבודן הרגשי.
