ישיבה
בית המדרש
- מדורים
- חמדת ימים
- שו"ת "במראה הבזק"
(מתוך ח"ד)
מקסיקו סיטי, מקסיקו Mexico City, Mexico
תמוז, ה'תשנ"ז
שו"ת "במראה הבזק" (608)
מתוך העלון חמדת ימים
569 - מתן הנחה בשכר-דירה לאברך כחלק מחישוב מעשר כספים
570 - הקמת בית-דין בקהילה שבה קיים בית-דין
571 - דחיית מילה שלא בזמנה כדי להמתין לבוא הסבא והסבתא
טען עוד
הקמת בית-דין בקהילה שבה קיים בית-דין
שאלה
בעירנו ארבע קהילות המחולקות לפי עדות. לכל עדה בית דין צדק משלה. כל בד"צ דן בשאלות הנוגעות לדיני העדה שלו. כך גם בעניין גיטין בית הדין נקבע ע"פ עדת האיש.
רב-חזן בית כנסת השייך לאחת העדות החליט לפתוח עוד בית דין שיעסוק אף הוא בעניין מתן גטין. המרא דאתרא של הקהילה מתנגד לכך בחריפות ולדעתו שותפים שאר רבני העדה - הקהילה וכן הנהלת הקהילה ואפילו רוב מתפללי בית הכנסת של אותו רב-חזן.
האם רשאי אותו הרב להקים בית דין נוסף בטענה שבבית כנסת זה כיהן לפני כחמש עשרה שנה רב שהיה גם מסדר גיטין והוא עושה מעשיו בבחינת "מחזיר עטרה ליושנה"?
תשובה
אנו מתייחסים בתשובתנו לדין העקרוני ולא למקרה מסוים, שהרי איננו מכירים את פרטי המקרה מכל צדדיו, ועל כן ננסח את העקרונות והרב או בית-הדין יפסקו בנושא.
א. דיין שאינו מוסמך כנהוג ויושב לדין או פוסק הלכות, יש אומרים שדינו כמי שלא הגיע להוראה ומורה1, שעליו נאמר: "כי רבים חללים הפילה...", ואין לסמוך על הוראתו2.
ב. גם לדעה החולקת באשר לצורך בסמיכה בזמן הזה3 יש להחמיר בעניין גיטין, גם בשל דברי הגמ' בקידושין4 וגם מצד מנהגן של ישראל שהוא תורה5.
ג. דיין שמינה עצמו, בלא רשות הקהל, נקרא דיין שאינו הגון, ואין דיניו דינים6, ומי שעשה כן, מצער את הציבור ועתיד ליתן את הדין7.
ד. הקדמונים גזרו חרם על הנוטל שררה על חבירו כדי לענוש ולקנוס ולכוף, בין בדברי הבאי ובין בדברי שמיים, אם לא שימנו אותם רוב הקהל מפני חשיבותם (של הממונים)8.
ה. אסור לאדם לקבוע עצמו להוראה במקום שיש רב קבוע, מדין הוראה במקום רבו9, וכן מדין הסגת גבול, ונקרא רשע10.
ו. אין לאורח הבא לעיר לפסוק ולהורות11 אלא באקראי12, וישיבה בבית-הדין אפילו באקראי דינה כקבועה13. עריכת חופות וה"ה גיטין שנוטלים עליהם שכר, אסורה משום גזל14. גם כשהשכר ניתן לרב המקומי, הדבר אסור15 אלא אם כן נטל רשות הרב המקומי או ממי שהוסמך לתת רשות לכך.
ז. הקמת בית-דין באופן המתואר בשאלה יש בה אף משום "לא תתגודדו"16.
ב. גם לדעה החולקת באשר לצורך בסמיכה בזמן הזה3 יש להחמיר בעניין גיטין, גם בשל דברי הגמ' בקידושין4 וגם מצד מנהגן של ישראל שהוא תורה5.
ג. דיין שמינה עצמו, בלא רשות הקהל, נקרא דיין שאינו הגון, ואין דיניו דינים6, ומי שעשה כן, מצער את הציבור ועתיד ליתן את הדין7.
ד. הקדמונים גזרו חרם על הנוטל שררה על חבירו כדי לענוש ולקנוס ולכוף, בין בדברי הבאי ובין בדברי שמיים, אם לא שימנו אותם רוב הקהל מפני חשיבותם (של הממונים)8.
ה. אסור לאדם לקבוע עצמו להוראה במקום שיש רב קבוע, מדין הוראה במקום רבו9, וכן מדין הסגת גבול, ונקרא רשע10.
ו. אין לאורח הבא לעיר לפסוק ולהורות11 אלא באקראי12, וישיבה בבית-הדין אפילו באקראי דינה כקבועה13. עריכת חופות וה"ה גיטין שנוטלים עליהם שכר, אסורה משום גזל14. גם כשהשכר ניתן לרב המקומי, הדבר אסור15 אלא אם כן נטל רשות הרב המקומי או ממי שהוסמך לתת רשות לכך.
ז. הקמת בית-דין באופן המתואר בשאלה יש בה אף משום "לא תתגודדו"16.
____________________________________________
1 בבלי ע"ז (יט ע"ב), סוטה (כב ע"א אמר ר' אבהו).
2 רד"ך (בית כב חדר ט-י).
3 שו"ת ריב"ש (ת' רעא).
2 רד"ך (בית כב חדר ט-י).
3 שו"ת ריב"ש (ת' רעא).
4 דף ו ע"א, אמר רב יהודה, ועיין עוד "סדר הגט" (סעיף א) ברמ"א ופתחי תשובה (ס"ק א) ושו"ע אבן העזר (סי' קמא סעיף ל, ברמ"א).
5 רמ"א יורה דעה (סי' רמב סעיף יד) ועיין שם בעניין דיעבד.
6 שו"ת "חתם סופר" (חושן משפט סי' יט).
7 שו"ת ריב"ש (שם) בשם תשובת רשב"א.
8 סוף תשובת מהר"ם מרוטנבורג (דף קנט). החתומים על חרם זה הם ר"ת, רשב"ם, ראב"ן וק"נ רבנים.
9 שו"ת מהרשד"ם (יורה דעה סי' צ), והשוה לדבריו בחושן משפט (סי' א) "כנסת הגדולה", הגה"ט (סי' רמב) בשם רלנ"ח, רד"ך (בית כב חדר יג).
10 "חתם סופר" (חושן משפט סי' כא).
11 ברכות (סג ע"א) "אמר אבי וכו'", ע"פ פירוש ר"י בתוס' סוטה (כב ע"ב ד"ה ושוין).
12 מדין אפרושי מאיסורא, ועיין "ישכיל עבדי" (ח"ב חושן משפט סי' א) בשם "ריח שדה".
13 סנהדרין (כט ע"ב) מר בר רב אשי.
14 רמ"א יורה דעה (סי' רמה סעיף כב).
15 שו"ת "נודע ביהודה" (מהד' תנינא אבן העזר תשובה פג).
16 יבמות (יד ע"א) וכרבא, רמב"ם (הל' עכו"ם פי"ב הלי"ד) ו"לחם משנה" שם בשם הרד"ך.
6 שו"ת "חתם סופר" (חושן משפט סי' יט).
7 שו"ת ריב"ש (שם) בשם תשובת רשב"א.
8 סוף תשובת מהר"ם מרוטנבורג (דף קנט). החתומים על חרם זה הם ר"ת, רשב"ם, ראב"ן וק"נ רבנים.
9 שו"ת מהרשד"ם (יורה דעה סי' צ), והשוה לדבריו בחושן משפט (סי' א) "כנסת הגדולה", הגה"ט (סי' רמב) בשם רלנ"ח, רד"ך (בית כב חדר יג).
10 "חתם סופר" (חושן משפט סי' כא).
11 ברכות (סג ע"א) "אמר אבי וכו'", ע"פ פירוש ר"י בתוס' סוטה (כב ע"ב ד"ה ושוין).
12 מדין אפרושי מאיסורא, ועיין "ישכיל עבדי" (ח"ב חושן משפט סי' א) בשם "ריח שדה".
13 סנהדרין (כט ע"ב) מר בר רב אשי.
14 רמ"א יורה דעה (סי' רמה סעיף כב).
15 שו"ת "נודע ביהודה" (מהד' תנינא אבן העזר תשובה פג).
16 יבמות (יד ע"א) וכרבא, רמב"ם (הל' עכו"ם פי"ב הלי"ד) ו"לחם משנה" שם בשם הרד"ך.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
נח התורה כשורש המציאות והאדם
שמירה על העולם ופתיחה לזמן חורף
שמירה על ממון חברך והתרחקות מאבק גזל , החשיבות בהתמדה בזמן חורף והשקיעות בישיבה.
שם משמואל על הפרשה שלמות נח, השבת וסוד הדיבור
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק ב'
השיעור מבאר כיצד תאריו של נח משקפים שלמות בגוף, בנפש ובשכל כנגד קלקולי דור המבול, ומקביל מעלות אלו להארות וברכות יום השבת שנוח רומז אליו. בנוסף, מוסברת חוכמתו הייחודית של נח שהתבטאה בביטול עצמי מוחלט לרצון ה' בכניסתו וביציאתו מן התיבה, הנהגה שזיכתה אותו ללשון "דיבור" המורה על חיבור פנימי וישיר עם הבורא.
שם משמואל על הפרשה פגם האדם ותיקונו בצלם אלוהים
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק א'
השיעור עוסק בהשפעת חטא עץ הדעת על מרכיבי האדם – גוף, נפש, שכל וצלם אלוהים המחבר ביניהם, ובתהליכי הבירור והתיקון שנועדו להפריד בין הנשמות הטהורות לטמאות. מתוך כך מוסברת נפילתם של אנשי דור המבול שסירבו לתיקון, אל מול שלמותו וצדקותו הייחודית של נח.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
אורות ישראל ותחייתו תהליך הגאולה כהתרחשות רציפה ומתמשכת
אורות ישראל ותחייתו פרק כ"ז - כ"ח
השיעור עוסק בתפיסת הגאולה כתהליך היסטורי אחד ורציף, שמתחיל ביציאת מצרים ונמשך לאורך כל תולדות עם ישראל. מתוך כך מודגש כי הירידות, הגלות והפעולות האנושיות היום-יומיות אינן מקריות, אלא מהוות שלבים פנימיים המובילים בסופו של דבר לאחדות האומה ולתכלית השלמה.
נח מגדולת הבריאה לעבודת הלב
השיעור עוסק במגבלות השכל האנושי מול אינסופיות הבורא והשגחתו, דרך מפגשי רבי יהושע בן חנניה והקיסר וביאור מהות יום השבת. מתוך כך מודגש כי תפקיד האדם בבריאה אינו שליטה או מסחר עם שמיים, אלא עמידה בענווה וחיבור אמיתי לקדוש ברוך הוא דרך תפילה וכיסופי הנפש.
עין אי"ה - הרב משה גנץ משמעות הדין ככוח מרפא לנפש
שבת א, ק"ס
השיעור עוסק בתפיסתו של הרב קוק לפיה הדין שלאחר המוות אינו עונש נקמני, אלא התפכחות פנימית שבה האדם רואה את האמת וחש כאב על החמצת ייעודו. ייסורים רוחניים אלו נועדו לזכך את הנפש, לנער אותה מהשקיעה בחומריות ולהשיבה אל טבעה האלוקי המקורי.
עין אי"ה - הרב משה גנץ שאלות הדין ומבט אל העתיד
שבת א, קס"ב - קס"ד
השיעור עוסק בשאלות שנשאל אדם בבית דין של מעלה – בהן משא ומתן באמונה, קביעת עתים לתורה וציפייה לישועה – על פי תורתו של הראי"ה קוק. דרך שאלות אלו נבחנים החיבור בין יושר טבעי ללימוד התורה, וכן החשיבות שבהתבוננות אופטימית ופעילה על המציאות מתוך מבט אל העתיד והכלל.
נח משיב הרוח ומוריד הגשם -גבורות גשמים, האומנם?
הסברים מדוע מובא בתלמוד 'משיב הרוח ומוריד הגשם' בשם 'גבורות גשמים' שלושה הסברים. ומדוע מזכירים בברכת תחיית המתים.
רביבים חובת לימוד כל יסודות התורה
מצוות תלמוד תורה מוטלת על ההורים, ועליהם לדאוג שבניהם ילמדו יסודות אלו בעודם צעירים | מי שלא הספיק ללמוד בצעירותו, חובה שילמד בעצמו בבגרותו | במשך הדורות תוכן הלימוד התרחב, עד שהוצרך להתיר לכתוב את התורה שבעל פה | המיוחד בתלמוד, שהזוכה לרכוש את המיומנות המורכבת שבלימודו כביכול נכנס לעולמם של חכמים ומשתתף עימהם בדיון | עיקר תכלית הלימוד להכין את התלמידים ללמוד היטב ובדייקנות אליבא דהלכתא | צריך לתכנן תוכנית שבה עד סביבות גיל 20 יקיפו התלמידים את כל יסודות המצוות וההלכה עם עיקרי ההסברים שנתבארו בתלמוד ובמפרשיו
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת נח תשפז
קֵץ כׇּל בָּשָׂר בָּא לְפָנַי - מהו לשון קֵץ שיש פה, ולא שייך קֵץ אלא בדבר הקצוב מתחלה. מִכׇּל מַאֲכָל אֲשֶׁר יֵאָכֵל - לכאורה אֲשֶׁר יֵאָכֵל הוא מיותר. דאם הוא לְךָ מַאֲכָל הוא ראוי להיאכל. מה הטעם שנוהגים לאכול דגים בשבת קודש. ומה הקשר לפרשה. למה שלח שני עופות הללו דווקא עורב ויונה, והלא יש הרבה עופות שפורחים טוב יותר מהם.
תפילות, קידוש וסעודות הלכות סעודות שבת הלכה למעשה
שיעור מרתק ומעמיק מפי הרב משה בר ציון שליט"א העוסק בהלכות סעודות שבת. בשיעור מבאר הרב את יסודות שלוש הסעודות, השיטות השונות בזמני הסעודות (כולל סעודה שלישית אחרי השקיעה), השיעורים הנדרשים באכילת כזית וכביצה, דיני ברכה אחרונה, והאם מותר לעשות סעודת שבת חלבית. כמו כן, משולבים סיפורי מופת מרגשים על מרן הרב עובדיה יוסף זצ"ל והתמדתו בתורה.
