ישיבה
בית המדרש
- משפחה חברה ומדינה
- נסיעות, טיולים ונופש
- הלכות יציאה לטיולים – הרב שי טחן
בבתי מלון ובתי הארחה מכבים את האור בחדר הלובי בשעות הלילה המאוחרות ומדליקים אותם שוב בבוקר כשהאורחים מתעוררים, וכמו כן מדליקים ומכבים את המזגן והחימום לפי הצורך. ונשאלת השאלה במקום בו מתארחים גם יהודים אם מותר להנות ממעשים אלו.
הנה בדבר זה קבעו חז״ל שמשערים אנו עבור מי נעשו אותם הדברים. אם נעשו עבור הגויים אזי מותר ליהודי להנות מהתוצאה, ואם הודלק עבור הישראל אסור לנו להנות מהתוצאה. וכשנעשה המעשה עבור קבוצת אנשים אומדים את דעת הגוי ואומרים שכונתו היתה להדליק עבור הרוב.
הלכה זו מפורשת בש״ע (סי’ רעו ס״ב): ״ישראל ואינו יהודי שהסבו יחד והדליק אינו יהודי נר, אם רוב אינם יהודים, מותר להשתמש לאורו. ואם רוב ישראל או אפילו מחצה על מחצה אסור. ואם יש הוכחה שלצורך אינו יהודי מדליקה, כגון שאנו רואים שהוא משתמש לאורה אף על פי שרוב ישראל מותר״.
והסביר המשנ״ב (ס״ק טו) שאזלינן אחר הרוב כיון שמסתמא דעת הגוי היה להדליק עבור הרוב. ובמחצה על מחצה ליכא למיקם עלה דמילתא אם כוונתו היתה עבור הישראל או עבור העכו״ם, ולכן מחמירים וי״א משום שבמחצה על מחצה מסתמא לשם שניהם עשה.
ולכן לכאורה יוצא שגם בבית המלון יש לראות מי הם הרוב הנמצאים בחדר הנ״ל, ואם הינם ישראל יש לאסור להנות מאור ההדלקה ויש להם לצאת מהחדר.
אלא שכאן המקרה שונה מדלעיל כיון שהגוי חייב להדליק ממילא את האור והחימום וכדו’ גם אם לא היו יהודים שם כלל, כי זה הוא חלק מהשירות הבסיסי הניתן בבית המלון לכל אורחיו, ולכן כיון שעובדי המקום היו מדליקים ממילא את אותם הדברים הדבר ברור להתיר.
וכך כתב בשו״ת אגרות משה (או״ח ח״ד סי’ סד) שיש להתיר את החשמל שתיקנו הנכרים בשבת בעיר שרובה יהודים, כיון שהיו עושים כן אף עבור נכרים מעטים. וכן כתב בשמירת שבת כהלכתה (פ״ל סעיף ס’) שבעיר שרובה יהודים אבל ידוע שהנכרי עשה את המלאכה בעיקר לצורך עצמו או לצורך נכרי אחר, כגון שהנכרי עצמו נהנה מממלאכתו מיד, דינה של המלאכה כאילו נעשתה עבור הנכרי.
והביא לזה דוגמא (שם סעיף סג): ״בית שגרים בו יהודים ונכרים, והשרת הנכרי הפעיל את ההסקה המרכזית בשביל הבנין כולו, אזי מכיון שמוטל עליו להפעיל את ההסקה גם כאשר הדיירים היהודים אינם בבית מותר ליהנות ממנה״.
וכן פסק בהלכה ברורה (סי’ רעו סי״ט) בהסתמך על שני קולות.
אכן ללא היתרים אלו אין לאפשר לנכרי להדליק את המזגן על מנת לענג את השהייה שהוא רק עבור קהל יהודים, וראה בפסקי תשובה (סימן רעו הערה 138) שיש למחות בתוקף בבתי מלון המורים לעצמם היתר לכתחילה להדליק המזגן ולכבותו על ידי עובדים נכרים.
הלכות יציאה לטיולים – הרב שי טחן לא ירחץ כל גופו במים חמים אפילו שהוחמו מלפני השבת והם בחום של שלשים ושבע מעלות
הלכות יציאה לטיולים – הרב שי טחן רשאי ללכת לקטיף תפוחים בחול המועד וישתדל לא לקטוף יותר ממה שנצרך לו לחג
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
גשמים בארץ ישראל שאילת גשמים וארץ ישראל
מדוע מדינות שבחורף שלנו אצלם קיץ מבקשים גשם, ומדוע יעקב התעקש להיקבר במערת המכפלה, ופירוש תפילת מעין שלוש.
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
נח התורה כשורש המציאות והאדם
שמירה על העולם ופתיחה לזמן חורף
שמירה על ממון חברך והתרחקות מאבק גזל , החשיבות בהתמדה בזמן חורף והשקיעות בישיבה.
שם משמואל על הפרשה שלמות נח, השבת וסוד הדיבור
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק ב'
השיעור מבאר כיצד תאריו של נח משקפים שלמות בגוף, בנפש ובשכל כנגד קלקולי דור המבול, ומקביל מעלות אלו להארות וברכות יום השבת שנוח רומז אליו. בנוסף, מוסברת חוכמתו הייחודית של נח שהתבטאה בביטול עצמי מוחלט לרצון ה' בכניסתו וביציאתו מן התיבה, הנהגה שזיכתה אותו ללשון "דיבור" המורה על חיבור פנימי וישיר עם הבורא.
שם משמואל על הפרשה פגם האדם ותיקונו בצלם אלוהים
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק א'
השיעור עוסק בהשפעת חטא עץ הדעת על מרכיבי האדם – גוף, נפש, שכל וצלם אלוהים המחבר ביניהם, ובתהליכי הבירור והתיקון שנועדו להפריד בין הנשמות הטהורות לטמאות. מתוך כך מוסברת נפילתם של אנשי דור המבול שסירבו לתיקון, אל מול שלמותו וצדקותו הייחודית של נח.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
אורות ישראל ותחייתו תהליך הגאולה כהתרחשות רציפה ומתמשכת
אורות ישראל ותחייתו פרק כ"ז - כ"ח
השיעור עוסק בתפיסת הגאולה כתהליך היסטורי אחד ורציף, שמתחיל ביציאת מצרים ונמשך לאורך כל תולדות עם ישראל. מתוך כך מודגש כי הירידות, הגלות והפעולות האנושיות היום-יומיות אינן מקריות, אלא מהוות שלבים פנימיים המובילים בסופו של דבר לאחדות האומה ולתכלית השלמה.
נח מגדולת הבריאה לעבודת הלב
השיעור עוסק במגבלות השכל האנושי מול אינסופיות הבורא והשגחתו, דרך מפגשי רבי יהושע בן חנניה והקיסר וביאור מהות יום השבת. מתוך כך מודגש כי תפקיד האדם בבריאה אינו שליטה או מסחר עם שמיים, אלא עמידה בענווה וחיבור אמיתי לקדוש ברוך הוא דרך תפילה וכיסופי הנפש.
עין אי"ה - הרב משה גנץ משמעות הדין ככוח מרפא לנפש
שבת א, ק"ס
השיעור עוסק בתפיסתו של הרב קוק לפיה הדין שלאחר המוות אינו עונש נקמני, אלא התפכחות פנימית שבה האדם רואה את האמת וחש כאב על החמצת ייעודו. ייסורים רוחניים אלו נועדו לזכך את הנפש, לנער אותה מהשקיעה בחומריות ולהשיבה אל טבעה האלוקי המקורי.
עין אי"ה - הרב משה גנץ שאלות הדין ומבט אל העתיד
שבת א, קס"ב - קס"ד
השיעור עוסק בשאלות שנשאל אדם בבית דין של מעלה – בהן משא ומתן באמונה, קביעת עתים לתורה וציפייה לישועה – על פי תורתו של הראי"ה קוק. דרך שאלות אלו נבחנים החיבור בין יושר טבעי ללימוד התורה, וכן החשיבות שבהתבוננות אופטימית ופעילה על המציאות מתוך מבט אל העתיד והכלל.
נח משיב הרוח ומוריד הגשם -גבורות גשמים, האומנם?
הסברים מדוע מובא בתלמוד 'משיב הרוח ומוריד הגשם' בשם 'גבורות גשמים' שלושה הסברים. ומדוע מזכירים בברכת תחיית המתים.
רביבים חובת לימוד כל יסודות התורה
מצוות תלמוד תורה מוטלת על ההורים, ועליהם לדאוג שבניהם ילמדו יסודות אלו בעודם צעירים | מי שלא הספיק ללמוד בצעירותו, חובה שילמד בעצמו בבגרותו | במשך הדורות תוכן הלימוד התרחב, עד שהוצרך להתיר לכתוב את התורה שבעל פה | המיוחד בתלמוד, שהזוכה לרכוש את המיומנות המורכבת שבלימודו כביכול נכנס לעולמם של חכמים ומשתתף עימהם בדיון | עיקר תכלית הלימוד להכין את התלמידים ללמוד היטב ובדייקנות אליבא דהלכתא | צריך לתכנן תוכנית שבה עד סביבות גיל 20 יקיפו התלמידים את כל יסודות המצוות וההלכה עם עיקרי ההסברים שנתבארו בתלמוד ובמפרשיו
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת נח תשפז
קֵץ כׇּל בָּשָׂר בָּא לְפָנַי - מהו לשון קֵץ שיש פה, ולא שייך קֵץ אלא בדבר הקצוב מתחלה. מִכׇּל מַאֲכָל אֲשֶׁר יֵאָכֵל - לכאורה אֲשֶׁר יֵאָכֵל הוא מיותר. דאם הוא לְךָ מַאֲכָל הוא ראוי להיאכל. מה הטעם שנוהגים לאכול דגים בשבת קודש. ומה הקשר לפרשה. למה שלח שני עופות הללו דווקא עורב ויונה, והלא יש הרבה עופות שפורחים טוב יותר מהם.
