ישיבה
בית המדרש
- שבת ומועדים
- שבת
- הלכות שבת
כתב השו"ע (רסה ג): אין נותנין כלי בשבת תחת הנר לקבל שמן הנוטף מפני שהוא מבטל כלי מהיכנו. כלומר השמן שבנר הוא מוקצה בשבת ואם בשבת מניחים כלי תחתיו כדי שיקלוט את השמן, הכלי שהיה מותר בטלטול, כעת יהיה אסור בטלטול, וחכמים אסרו לעשות כן משום שהוא כאילו סותר את הכלי או כאילו קובע לו מקום ודמי למלאכה (הנימוקים הללו מובאים במשנה ברורה ובביאור הלכה).
אין איסור ביטול כלי מהיכנו כשיכול לנער מיד את המוקצה מהבסיס
בסימן שח סעיף לט כתב השו"ע: "מותר לכפות את הסל לפני האפרוחים כדי שיעלו וירדו בו" וכתב המשנה ברורה (ס"ק קמז): "ואין בו משום חשש ביטול כלי מהיכנו על אותו זמן שהם עליו דהא יכול להפריחם בכל שעה" כלומר מכיון שיכול לסלק את המוקצה מעל הבסיס בכל רגע, אין זה ביטול כלי מהיכנו.
דברים דומים כתב המשנה ברורה בסימן רסה ס"ק ה: "אבל מותר לתת תחת נר של שעוה או של חלב שחושש שמא יפול וידליק מה שתחתיו ומניח שם כלי שיפול על הכלי ומטעם דכיון שאפשר לנער מיד האיסור מתוך הכלי לא חשיב מבטל כלי מהיכנו, ולא דמי לשמן שאינו רוצה לנערו ולהפסידו" כלומר אין איסור ביטול כלי מהיכנו אם מדובר במוקצה שהוא יכול מיד לנערו מהבסיס, כלומר אם אין ענין שהמוקצה ישהה על הבסיס אין זה ביטול כלי מהיכנו.
ביטול כלי מהיכנו לשעה - כשאינו יכול לנער מיד אך יכול לנערו לאחר מכן
אם מדובר באופן שאינו יכול לנער מיד את המוקצה, אך יכול לנערו לאחר זמן, זה נקרא ביטול כלי מהיכנו לשעה כדלקמן:
בסימן רסה ס"ק ג כתב המשנה ברורה: "ולהעמיד כלי תחת הפחם שבראש הפתילה שיפול לתוכו אסור, אם לא במקום הפסד, ואף על גב דלאחר שכבו יכול לנערם מן הכלי מכל מקום חשיב ביטול כלי מהיכנו לפי שעה על כל פנים כיון שאי אפשר לנערם מיד" כלומר אסור להניח כלי תחת הפחם מכיון שישנם כמה רגעים שחשוב לו שהפחם יהיה מונח דוקא בכלי, ואע"פ שלאחר שכבה הוא יכול לנער את הכלי, מכל מקום זה מוגדר ביטול כלי מהיכנו לשעה כלומר לזמן מועט והוא אסור.
ובסימן רסו סעיף ט השוע מדבר על מקרה של חמור הטעון בכלים שאסור לטלטלם, ואדם רוצה להניח כריות על הרצפה ולהתיר את הקשר מעל החמור על מנת שהכלים יפלו על הכריות כדלהלן:" ואם היתה טעונה כלי זכוכית שאסור לטלטלם, כגון שהם כוסות של מקיזי דם, שאין ראוין בשבת לכלום לפי שהם מאוסים, ואם יפלו לארץ ישברו, מניח תחתיהם כרים וכסתות. ודוקא במשאות קטנים שיכול לשמטן מתחתיהן, אבל אם הם גדולים, שאינו יכול לשמוט הכרים מתחתיהן, אסור להניחם תחתיהן מפני שמבטל כלי מהיכנו..." כלומר מותר להניח כריות תחת כלי המוקצה הקטנים משום שהוא יכול אחר כך לשומטן מהכריות ואין זה ביטול כלי מהיכנו לכל השבת, וכתב המשנה ברורה (ס"ק כז): "ואע"ג שקודם שיספיק לשמטם כולם בנחת שלא ישברו הכלים, הרי הם מבוטלים מהיכנם באותה שעה על ידי זה, אפילו הכי התירו חכמים לעשות כן כדי שלא יהיה הפסד על ידי השבירה" כלומר מצב כזה של כלים שבירים שצריך לנערם בעדינות מהבסיס, אין זה נקרא שיכול לנערם מיד, ונחשב כביטול כלי מהיכנו לשעה, והתירו רק במקום הפסד. נפקא מינה לדין זה הוא למשל בגיטרה שנשכחה על מיטה בשבת, שאם רוצה לנער את המיטה ולהפיל את הגיטרה על כרית וכדומה, זה מוגדר ביטול כלי מהיכנו לשעה אחת.
ביטול כלי מהיכנו לכל השבת- כשאינו יכול לנערו לאחר מכן
בסימן רסו סעיף ט' כתב השו"ע לגבי החמור הטעון בכלים: "אבל אם הם גדולים שאינו יכול לשמוט הכרים מתחתיהן אסור להניחן תחתיהן מפני שמבטל כלי מהיכנו: ובס"ק כז כתב המשנה ברורה: "לבטל כלים מהיכנן לכל היום במקום הפסד מרובה, יש מתירין ויש אוסרין". כלומר אם מדובר באופן שאינו יכול לנער במשך השבת, זה מוגדר ביטול כלי מהיכנו לכל השבת, ואסור לעשות כן, ובמקום הפסד מרובה יש מחלוקת.
בסימן שיג סעיף ז כתב השו"ע לגבי קורה שנפלה מהתקרה ורוצה להשעינה על המיטה: "קורה שנשברה (מהתקרה) מותר לסומכה בארוכות המיטה שהם כלי, לא כדי שתעלה, דא"כ הוי ליה בונה, אלא כדי שלא תרד יותר, והוא שיהיו רפויים שיוכל ליטלם כשירצה, אבל אם מהדקם שם, אסור" והמשנה ברורה ביאר שאם הוא מהודק זה אסור משום ביטול כלי מהיכנו שהרי לא יוכל ליטלו. משמע שאם אם יכול ליטלו, זה מוגדר ביטול כלי מהיכנו לשעה, והתירו במקום הפסד כנ"ל.
לסיכום עד כאן: אם יכול לנער מיד, אין זה ביטול כלל, ואם יכול לנער מיד, הוי ביטול כלי מהיכנו לשעה. ואע"פ שלא מנער בפועל אלא מכיון שיכול לנער, אין זה ביטול כלי מהיכנו מלא. וכשאינו יכול לנער כלל בשבת, הוי ביטול כלי מהיכנו.
כשהמוקצה אינו חשוב אין הבסיס מתבטל
סימן רסה' מ"ב סק יד. שש"כ כב נא
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
בבא מציעא שניים אוחזין - מהות השבועה
השיעור בוחן את יסוד דין חלוקה ושבועה במשנת "שניים אוחזין בטלית", תוך התמקדות בהבדלי הגישות בין התוספות לרמב"ם. בעוד שלדעת התוספות יסוד הדין נשען על מוחזקות והשבועה נועדה רק להכחיש את טענת היריב, לדעת הרמב"ם מדובר בשבועת הנוטלין שבאמצעותה זוכה האדם בחלקו.
מידות הראי"ה זיכוך המידות בין דעת לרגש
הקדמה למידות הראי"ה - 3
השיעור עוסק בהתחדשות עבודת המידות בתקופת הגאולה ומבאר כיצד המעבר ממישור היחיד למישור הציבורי והלאומי מעצב מחדש את תפקידן של המידות באומה הישראלית. בנוסף, נפתח לימוד הפסקה הראשונה המציגה את זיכוך המידות כתווך שבין הדעת לרגש, תוך הדגשה כי בירורן השכלי והכרתי קודם לעיבודן הרגשי.
שיעורים בספר יהושע סוד דמותה של רחב
יהושע פרק ב'
השיעור עוסק במפגש של מרגלי יהושע עם רחב, תוך התמודדות עם דמותה המורכבת ומעמדה המרכזי בכניסת עם ישראל לארץ. דרך מקורות חז"ל מוסברים תהליך התשובה שלה, כוחה להכיר בגדולת השם דווקא מתוך עברה, והחיבור העמוק שלה לקדושת ישראל ולשושלת הנבואה.
גשמים בארץ ישראל שאילת גשמים וארץ ישראל
מדוע מדינות שבחורף שלנו אצלם קיץ מבקשים גשם, ומדוע יעקב התעקש להיקבר במערת המכפלה, ופירוש תפילת מעין שלוש.
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
נח התורה כשורש המציאות והאדם
שמירה על העולם ופתיחה לזמן חורף
שמירה על ממון חברך והתרחקות מאבק גזל , החשיבות בהתמדה בזמן חורף והשקיעות בישיבה.
שם משמואל על הפרשה שלמות נח, השבת וסוד הדיבור
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק ב'
השיעור מבאר כיצד תאריו של נח משקפים שלמות בגוף, בנפש ובשכל כנגד קלקולי דור המבול, ומקביל מעלות אלו להארות וברכות יום השבת שנוח רומז אליו. בנוסף, מוסברת חוכמתו הייחודית של נח שהתבטאה בביטול עצמי מוחלט לרצון ה' בכניסתו וביציאתו מן התיבה, הנהגה שזיכתה אותו ללשון "דיבור" המורה על חיבור פנימי וישיר עם הבורא.
שם משמואל על הפרשה פגם האדם ותיקונו בצלם אלוהים
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק א'
השיעור עוסק בהשפעת חטא עץ הדעת על מרכיבי האדם – גוף, נפש, שכל וצלם אלוהים המחבר ביניהם, ובתהליכי הבירור והתיקון שנועדו להפריד בין הנשמות הטהורות לטמאות. מתוך כך מוסברת נפילתם של אנשי דור המבול שסירבו לתיקון, אל מול שלמותו וצדקותו הייחודית של נח.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
