מי שנמצא בדרך ואין לו בית להדליק נרות חנוכה, אינו יכול להדליק בשדה | הרב שי טחן | בית המדרש

ישיבה
בית המדרש

בית המדרש

שבת ומועדים
חנוכה
הלכות חנוכה

קטגוריה משנית

שיעור לדרך אזור שורטים שיעורים לנשים פרשת השבוע סדרות ספריה פסקי דין בחן את עצמך

מי שנמצא בדרך ואין לו בית להדליק נרות חנוכה, אינו יכול להדליק בשדה, ואפילו אם לן במחנה תחת כיפת השמים. אולם, אם יוצא לקמפינג ונוטע אהל ללינת הלילה- ידליק שם נרות בברכה.

נרות חנוכה נתקנו להדליק בביתו של אדם דווקא, שנאמר ’נר איש וביתו’, ולכן אין להדליק במקום שאינו מוגדר כבית דירה. אדם שאין לו בית, או שנמצא מחוץ לביתו ואין מי שידליק בביתו, פטור מהדלקת נרות חנוכה.
ניתן להסביר זאת על פי החקירה שהביא השפת אמת (שבת כא ד״ה ת״ר), אם מצות נר חנוכה היא חובת גברא או חובת חפצא.
חובת גברא- דהיינו שהחיוב מוטל על כל אחד ואחד להיות מדליק, או לכל הפחות לצאת ידי חובת הדלקה על ידי השתתפות בפרוטה.
או דילמא שהיא חובת חפצא- כלומר חיוב הבית, וכמו במזוזה, שחובת המזוזה תלויה בקיום הבית, אף אם בעליו אינו נמצא בו באותו רגע, כך יש חובה שתהיה הדלקה בביתו.
ונפקא מינה למי שאין לו בית, שאם נאמר שהיא מצוה על האדם להדליק, ורק ישנו בזה תנאי שההדלקה תהיה דוקא בבית, אם כן חובה עליו לשכור מקום כדי שיוכל להדליק בו. אבל אם נאמר שהחיוב הוא על הבית בלבד, הרי מאחר שאין לו בית, פטור הוא מן ההדלקה.
ומדברי כמה פוסקים נראה שהחיוב הוא על הבית בלבד. וכן משמע מדברי התוספות (סוכה מו, א ד״ה הרואה) שכתבו שברכת הראיה נתקנה עבור מי שאין לו בית ואין בידו לקיים את המצוה, ומשמע שהוא פטור מן ההדלקה. וכן מבואר בלשון הרמב״ם: "מצותה שיהיה כל בית ובית מדליק נר אחד". וכן היא משמעות דברי רש״י (שבת כג, א ד״ה הרואה), שכתב שברכת על הנסים שמברך הרואה הוזקקה למי שנמצא בספינה ואין לו בית להדליק, ומוכח שמי שנמצא בספינה ולא בבית פטור מההדלקה, וכן מוכח מהרא״ש (פ״ב סימן ח), ומהסמ״ק (מצוה רפ) שכתבו שאין מדליקים בספינה. וכן כתב הפני יהושע (שבת כא,ב דה תנו רבנן) אחר שהקשה מדוע בנר חנוכה אין חיוב על כל אדם להדליק אלא רק בעל הבית, ומדוע אין אומרים בהדלקה את הכלל שמצוה בו יותר מבשלוחו כשם שאומרים בשאר מצוות, ועל פי זה יצא לחדש שחז״ל תיקנו את מצוות ההדלקה כאילו היתה חובת הבית- ולא כחובה על האדם.
לעומת דיעות אלו ישנן גם ראיות הפוכות שמצוות ההדלקה חלה על האדם עצמו. בגמרא (שבת כג, א) אמר רב ששת שאכסנאי חייב בנר חנוכה, ורבי זירא אמר שבתחילה היה משתתף בפרוטה עם בעל הבית המארחו, ולאחר שנשא אישה פטר עצמו מן ההשתתפות, משום שאשתו מדליקה עליו בביתו. ומדבריו עולה שיש חיוב עצמי על כל אחד להדליק או להשתתף עם אחרים, ומשמע מדבריו שנר חנוכה היא מצוות הגוף. ויותר מבואר כן בדברי הר"ן (על הרי״ף עמוד י) שאורח חייב אע״פ שאין לו בית, דלא תימא דין נר חנוכה כדין מזוזה דכל מי שאין לו בית פטור מן המזוזה. ומדבריו עולה בברירות שחיוב נר חנוכה הוא חיוב עצמי ולא חיוב על הבית.
למעשה הוכיח האור לציון (ח״ד עמוד רפח) מדברי הבית יוסף (סימן תרעא ס״ז) שמי שאין לו בית פטור, מהא שהדלקת נרות בבית הכנסת נועדה עבור האורחים שאין להם בית להדליק בו.
וכן מובא בספר עלהו לא יבול (חנוכה) בשם הגרש״ז אורבעך שהישן בשדה תחת כיפת השמים, אף אם יכול להדליק באופן שלא יכבו הנרות לא ידליק, כי אין מצות נר חנוכה בשדה.
ואם נוטע אהל ללינת לילה כמו שעושים היוצאים למחנה קמפינג ידליק באהלו, כמו שכתב הגרי״ש אלישיב (אשרי האיש או״ח ח״ג עמוד רסז): "הדר באהל שיש בו ד’ על ד’ חשיב כבית ומדליק שם בברכה, וכשאין בו ד’ על ד’ מדליק בלא ברכה. ואהל שפורשים לכמה שעות אינו כבית אלא אם כן הוא ישן בו בלילה באותו מקום. וחיילים ומטיילים שנמצאים באהל, אם יש בו מחיצות שעומדות ברוח מצויה, וכן מחיצות האהל מגיעות עד פחות משלשה טפחים סמוך לקרקע והוא גר שם, חייב להדליק. ומדליקים על פתח האהל, ואם מסוכן להדליק שם אור ידליקנו בפנים כמו בשעת סכנה".

הלכות חנוכה

הרב שי טחן

ראש כולל שערי עזרה בברוקלין ניו יורק, וראש בית הוראה ארזי הלבנון. הרב טחן כותב עלון שבועי המופץ ברחבי ארצות הברית וקנדה ומחבר ספרים בהלכה.

שף ויתיב - הלכות קריאת תהילים
אמירת פסוקים בסיום קריאת ספר תהלים
תמוז תשפ"ג
מאמרים אקטואליים
האם מותר לחסום כבישים?
שבט תשפ"ו
הלכות יציאה לטיולים – הרב שי טחן
אם אין לו אלא כוס חד פעמי לצורך קידוש
אב תשפ"ה
הלכות יציאה לטיולים – הרב שי טחן
דיני הוצאת ספר תורה למלון
אב תשפ"ה

הלכות חנוכה

הלכות חנוכה - הרב אליהו
דיני הנרות לאחר ההדלקה
חלק ה
הגאון הרב מרדכי אליהו זצ"ל | תשס"ב
פניני הלכה - חנוכה
זמני הדלקת הנרות
הרב אליעזר מלמד | כסלו תשס"ו
הלכות חנוכה - הרב אליהו
מיקום החנוכיה והנרות
חלק ג
הגאון הרב מרדכי אליהו זצ"ל | תשס"ב
6 דק'
הלכות חנוכה
הדלקת נרות חנוכה ביום שישי ומוצאי שבת
הרב יצחק בן יוסף | כסלו תשפ"ו

הלכות חנוכה

סרטונים קצרים

שיעורים פופולריים

נוסחי תפילה
תפילת הדרך - עדות המזרח
הסידור המהיר | תשרי תשע"ז
נח
פרשת נח
ספר בראשית פרקים ו (ט) - יא
רבנים שונים
מגילת רות
תורה של חסד במגילת רות
הרב שמעון קליין | תשנ"ז
עצרת ליחיאל
תורה של חסד במגילת רות
הרב שמעון קליין | תשנ"ז

שיעורים פופולריים

שיעורים חדשים

פרפראות בפרשה א-ת פ"ש
פרפראות פרשת נח תשפז
רבנים שונים | תשרי תשפ"ז
רביבים
חובת לימוד כל יסודות התורה
הרב אליעזר מלמד | תשרי תשפ"ז
30 דק'
אורות ישראל ותחייתו
תהליך הגאולה כהתרחשות רציפה ומתמשכת
אורות ישראל ותחייתו פרק כ"ז - כ"ח
הרב משה גנץ | ד' חשוון תשפ"ז
קרוב אליך
קרוב אליך – נח
עלון מספר 622
רבנים שונים | תשרי תשפ"ז

שיעורים חדשים

שיעורים באתר ישיבה

ניווט מהיר

הרה"ג זלמן ברוך מלמד שליט"א
הרב יוסף צבי רימון
הרה"ג יעקב אריאל
הרב חיים דרוקמן
הרה"ג צבי שכטר
הגאון הרב מרדכי אליהו זצ"ל
הרב נחשון רבינשטיין
הרב עוזי קלכהיים זצ"ל
הרב מרדכי הוכמן
הרב אליהו ברין

43 דק'
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א
עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
הרה"ג זלמן ברוך מלמד שליט"א | ד' חשוון תשפ"ז
40 דק'
יסודות הש"ס
ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
הרב דוד ניסים זאגא | ד' חשוון תשפ"ז
30 דק'
אורות ישראל ותחייתו
תהליך הגאולה כהתרחשות רציפה ומתמשכת
אורות ישראל ותחייתו פרק כ"ז - כ"ח
השיעור עוסק בתפיסת הגאולה כתהליך היסטורי אחד ורציף, שמתחיל ביציאת מצרים ונמשך לאורך כל תולדות עם ישראל. מתוך כך מודגש כי הירידות, הגלות והפעולות האנושיות היום-יומיות אינן מקריות, אלא מהוות שלבים פנימיים המובילים בסופו של דבר לאחדות האומה ולתכלית השלמה.
הרב משה גנץ | ד' חשוון תשפ"ז
נח
מגדולת הבריאה לעבודת הלב
השיעור עוסק במגבלות השכל האנושי מול אינסופיות הבורא והשגחתו, דרך מפגשי רבי יהושע בן חנניה והקיסר וביאור מהות יום השבת. מתוך כך מודגש כי תפקיד האדם בבריאה אינו שליטה או מסחר עם שמיים, אלא עמידה בענווה וחיבור אמיתי לקדוש ברוך הוא דרך תפילה וכיסופי הנפש.
הרב חיים בן שושן | ד' חשוון תשפ"ז
עין אי"ה - הרב משה גנץ
משמעות הדין ככוח מרפא לנפש
שבת א, ק"ס
השיעור עוסק בתפיסתו של הרב קוק לפיה הדין שלאחר המוות אינו עונש נקמני, אלא התפכחות פנימית שבה האדם רואה את האמת וחש כאב על החמצת ייעודו. ייסורים רוחניים אלו נועדו לזכך את הנפש, לנער אותה מהשקיעה בחומריות ולהשיבה אל טבעה האלוקי המקורי.
הרב משה גנץ | כ"ח אלול תשפ"ו
44 דק'
עין אי"ה - הרב משה גנץ
שאלות הדין ומבט אל העתיד
שבת א, קס"ב - קס"ד
השיעור עוסק בשאלות שנשאל אדם בבית דין של מעלה – בהן משא ומתן באמונה, קביעת עתים לתורה וציפייה לישועה – על פי תורתו של הראי"ה קוק. דרך שאלות אלו נבחנים החיבור בין יושר טבעי ללימוד התורה, וכן החשיבות שבהתבוננות אופטימית ופעילה על המציאות מתוך מבט אל העתיד והכלל.
הרב משה גנץ | ה' חשוון תשפ"ז
קרוב אליך
קרוב אליך – נח
עלון מספר 622
עלון מספר 622
רבנים שונים | תשרי תשפ"ז
46 דק'
נח
משיב הרוח ומוריד הגשם -גבורות גשמים, האומנם?
הסברים מדוע מובא בתלמוד 'משיב הרוח ומוריד הגשם' בשם 'גבורות גשמים' שלושה הסברים. ומדוע מזכירים בברכת תחיית המתים.
הרב יצחק בן יוסף | תשרי תשפ"ז
רביבים
חובת לימוד כל יסודות התורה
מצוות תלמוד תורה מוטלת על ההורים, ועליהם לדאוג שבניהם ילמדו יסודות אלו בעודם צעירים | מי שלא הספיק ללמוד בצעירותו, חובה שילמד בעצמו בבגרותו | במשך הדורות תוכן הלימוד התרחב, עד שהוצרך להתיר לכתוב את התורה שבעל פה | המיוחד בתלמוד, שהזוכה לרכוש את המיומנות המורכבת שבלימודו כביכול נכנס לעולמם של חכמים ומשתתף עימהם בדיון | עיקר תכלית הלימוד להכין את התלמידים ללמוד היטב ובדייקנות אליבא דהלכתא | צריך לתכנן תוכנית שבה עד סביבות גיל 20 יקיפו התלמידים את כל יסודות המצוות וההלכה עם עיקרי ההסברים שנתבארו בתלמוד ובמפרשיו
הרב אליעזר מלמד | תשרי תשפ"ז
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש
פרפראות פרשת נח תשפז
קֵץ כׇּל בָּשָׂר בָּא לְפָנַי - מהו לשון קֵץ שיש פה, ולא שייך קֵץ אלא בדבר הקצוב מתחלה. מִכׇּל מַאֲכָל אֲשֶׁר יֵאָכֵל - לכאורה אֲשֶׁר יֵאָכֵל הוא מיותר. דאם הוא לְךָ מַאֲכָל הוא ראוי להיאכל. מה הטעם שנוהגים לאכול דגים בשבת קודש. ומה הקשר לפרשה. למה שלח שני עופות הללו דווקא עורב ויונה, והלא יש הרבה עופות שפורחים טוב יותר מהם.
רבנים שונים | תשרי תשפ"ז
נח
מאמר נח פז
הרב נתנאל יוסיפון | תשרי תשפ"ז
47 דק'
תפילות, קידוש וסעודות
הלכות סעודות שבת הלכה למעשה
שיעור מרתק ומעמיק מפי הרב משה בר ציון שליט"א העוסק בהלכות סעודות שבת. בשיעור מבאר הרב את יסודות שלוש הסעודות, השיטות השונות בזמני הסעודות (כולל סעודה שלישית אחרי השקיעה), השיעורים הנדרשים באכילת כזית וכביצה, דיני ברכה אחרונה, והאם מותר לעשות סעודת שבת חלבית. כמו כן, משולבים סיפורי מופת מרגשים על מרן הרב עובדיה יוסף זצ"ל והתמדתו בתורה.
הרב משה בר ציון | ב' חשוון תשפ"ז
39 דק'
בבא מציעא
מבוא למסכת בבא מציעא ועמל תורה
שיעור פתיחת זמן חורף תשפ"ז
הצורך ביראת ה' בלימוד תורה | אדם צריך לפתח בעצמו אהבת תורה | המעלה והזכות שבלימוד תורת ארץ ישראל | יגיעה בתורה | הלכות בין אדם לחבירו במסכת בבא מציעא
הרה"ג זלמן ברוך מלמד שליט"א | ב' חשוון תשפ"ז
1:04
קול צופיך - הרב שמואל אליהו
פרשת נח תשפז – בחירות על פי ההלכה
הרב שמואל אליהו | תשרי תשפ"ז
38 דק'
אורות התחיה - הרה"ג זלמן ברוך מלמד שליט"א
גדלות עם ישראל
אורות התחיה - פסקה ה'
השיעור עוסק בפרק ה' מתוך "אורות התחיה" של הראי"ה קוק ומבאר את גדלותו הייחודית של עם ישראל, אשר נשמתו הכללית מקיפה ומאחדת את הבריאה כולה. מתוך כך מודגשת החשיבות של אימוץ מבט אמוני ורחב על המציאות וההיסטוריה, הרואה בכל ירידה ומשבר שלב הכרחי בדרך לעלייה ולגאולה שלמה.
הרה"ג זלמן ברוך מלמד שליט"א | ג' חשוון תשפ"ז
45 דק'
נח
פרשת נח – איזון לאומי
מה פשר ההפקה אלוקית של המבול? למה להכחיד את חוטאי דור המבול על ידי מים דוקא? סוד האיזון שבין שאיפת האחדות למאבק הציבורי
הרב יצחק חי זאגא | תשרי תשפ"ז
25 דק'
בכורות
בכורות דף כ"ו
הרב אלי סטפנסקי | ג' חשוון תשפ"ז
34 דק'
מידות הראי"ה
תיקון המידות כמפתח לדבקות אלוקית
הקדמה למידות הראי"ה
השיעור עוסק במרכזיותן של המידות והרגשות בנפש האדם כיסוד הכרחי לדבקות בה' ולהליכה בדרכיו, כפי שמבואר במשנת הרמב"ם. מתוך כך נבחנת הדרכת הראי"ה והרצי"ה קוק בספרים 'מוסר אביך' ו'מידות ראיה', המבחינים בין מידות בסיסיות השייכות לכל אדם לבין הנהגות המיועדות לבני עלייה.
הרב ש. יוסף וייצן | א' חשוון תשפ"ז