ישיבה
בית המדרש
- שבת ומועדים
- חנוכה
- הלכות חנוכה
כמה טעמים נאמרו בכף החיים (סימן תרעג אות יט) לפסול נר חשמל. וז״ל: "ואם מותר להדליק בכח האש הנקרא חשמל שמדליקין בבתים ובחנויות ע"י מכונות. ונראה דיש לאסור משום דלא הוי זכר לנס, דהנס היה ע"י הדלקת שמן ופתילה, ובזה לא יש כי אם אור בלא תפיסת ממשות. ועוד דהמנורה היתה נדלקת הפתילה ע"י אדם וזו ע"י מכונה. ועוד כיון דהעששית שיש בה כח האור היא מלאה אור הוי כמדורה שאין עולה אפילו לנר אחד, כמ"ש לעיל סי' תרע"א סעי' ד' יעו"ש.״
גם הגאון הבית יצחק (יו״ד ח״א סימן קכ) כתב שאינו יוצא ידי חובה במנורה חשמלית, שכן מאחר שמדליקין בה כל השנה- אין ניכר בהדלקה זו הנס.
מאידך הגרי״ש אלישיב (קובץ תשובות ח״ג סימן קג) כתב שאין יוצאים ידי חובה במנורה חשמלית, מלבד במקום הדחק ובתנאי שיהיה ניכר שמדליק עבור נר חנוכה.
והגרש״ז אורבעך (הליכות שלמה חנוכה עמוד רפג) הסתפק אם חשמל כשר למצותו, ולכן רק כשאין ברירה רשאי להדליק מנורת חשמלית או פנס באופן הניכר שנעשה לשם נרות חנוכה, ולברך עליו.
והגר״ע יוסף (חזון עובדיה חנוכה עמוד צז) תמה עליהם, שאם יש ספק, היה להם לומר ספק ברכות להקל ולהדליק בלא ברכה.
ובאמת הסברא נותנת שאף אם נאמר שאין צורך דווקא בפתילה ושמן כדוגמת מנורת בית המקדש, מכל מקום ודאי שצריך שלהבת, שהרי עיקר הנר הוא השלהבת. וכך הסביר המהרש״ג (ח״ב סימן קז) לגבי הדלקת נרות שבת בחשמל, שברור שנדרש להבה ממשית, ואור החשמל אינו שלהבת. הגע בעצמך, הרי יש אבנים טובות המאירות בלילה, וכמו שפירש רש״י בפרשת נח על הפסוק ’צהר תעשה לתיבה’, האם יעלה על הדעת לצאת ידי חובת הדלקת הנרות בסידור אבנים טובות המאירות בלילה.
ושוב ראיתי שהגרב״צ אבא שאול (אור לציון ח״ד עמוד רסז) חילק בין מנורת חשמל למנורה הפועלת על ידי סוללה. וכתב שאף שאין להדליק במנורה חשמלית על פי הדברים שביאר בכמה מקומות בספריו- שזרם החשמל נולד מחדש בכל רגע, והחשמל הנמצא ברגע נתון זה הוא זרם חדש שלא היה בעולם ברגע הקודם, ולכן אי אפשר לצאת בהדלקה כזו כיון שבעינן שיהיה בנר שיעור שמן המספיק עד שתכלה רגל מן השוק, וליכא.
מכל מקום הוא התיר לצאת ידי חובה על ידי הדלקת מנורה הפועלת על ידי סוללה כיון שחומר הבעירה נמצא כאן.
והוקשו לי דבריו שאם משום התחדשות כח החשמל, הרי כלל הוא בפוסקים שאין מתחשבים במה שאינו ניכר לחושי האדם, והרי התחדשות הקבועה של החשמל אינה ניכר לעין, ולפי זה אור החשמל נחשב אותו האור שהאיר לפני כן.
וכעין זה מצינו גם לגבי הקול, יש מדענים הסבורים שהקול שאנו שומעים באוזנינו אינו זהה לקול שיצא ממקורו, אלא הוא תנועה של חלקיקים באויר המניעים את החלקיקים שלידם, ואלו שוב מניעים את החלקיקים שלידם ונמשך זה הלאה עד שמגיע הקול אל אוזנינו. ואם כך, כיצד יוצאים ידי חובה בשמיעת מצוות שתלויות בקול, כגון תקיעת שופר או קריאת המגילה.
עוד כתב שם לחקור אם בעינן הדלקה הדומה להדלקת בית המקדש, דהיינו בשמן ופתילה, וכדברי הכף החיים דלעיל, והעלה שאין צריך שהרי חזינן דלא בעינן דוקא שמן זית אף שבמנורת בית המקדש השתמשו בשמן זית, אולם גם כאן יש לומר שאף אם אין צריך פתילה ושמן, עדיין יש צורך שהאור ידלק על ידי שלהבת ולא על ידי אור הנוצר באופן חשמלי ללא שלהבת.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
תורה ומדע מנגנוני כוח, כפייה וחירות הנפש
השיעור בוחן את מושג הכוח, יחסי השליטה והכפייה התת-מודעת בחברה מול תפיסות פילוסופיות כמו זו של פוקו. כנגדן מוצגת התפיסה היהודית, לפיה האדם אינו יוצר את עצמו מאפס אלא מגלה את נשמתו האלוקית הפנימית ואת ייעודו בעולם.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א זיכוך המידות בדרך לדבקות
טהרת הנפש והמידות י"א - י"ג
השיעור עוסק באתגר המוסרי והרוחני של האדם בעת עלייתו במעלות הדבקות, שבה מתעצמות גם המידות והחיסרונות הדורשים זיכוך מתמיד. מתוך כך מודגש כי ההכרה בליקויים וההתמודדות עמם אינן עילה לנפילה או לעצבות, אלא מנוף פנימי להמשך צמיחה, התעלות ותיקון.
יסודות הש"ס יסודות וטעמי שבועות בדיני ממונות
פתיחה לענייני שבועות
השיעור עוסק בסוגי השבועות השונים בדיני ממונות מדאורייתא ומדרבנן, ומנתח את הופעתם בסוגיות המרכזיות במסכת בבא מציעא. בהמשך לכך, נבחנים טעמיהן של השבועות והשאלה העקרונית האם שבועה נתפסת ככלי ראייתי מברר או שנועדה לפייס את דעתו של בעל הדין.
עבודת הקודש להחיד"א סודות כתבי החיד"א בספר עבודת הקודש
השיעור עוסק בתהליך הההדרה והמחקר של ספרי החיד"א, וחושף כיצד ביטויים שנראו כטעויות דפוס או שגיאות כתיב התגלו למעשה כמליצות, רמזים וסודות עמוקים. המרצה מדגים באמצעות דוגמאות מכתבי יד כיצד גישתו הייחודית של החיד"א מדויקת ומכוונת בכל אות וסימן.
רביבים איסור כתובת קעקע
אסור מהתורה לחקוק בעור אותיות או צורות שיישארו בו לתמיד | האיסור חל על איש ואישה כאחד, ועל כל מקום בגוף | איסור עשיית קעקוע הוא חוק שטעמו לא נתפרש בתורה | עם זאת, ביארו כמה ראשונים שכך היה מנהגם של עובדי עבודה זרה | המקעקע על עורו צורה קבועה, משתעבד לצורה זו ומונע מעצמו להמשיך ולהתחדש | אחר שהקעקוע כבר קיים אין איסור בקיום התוצאה, ולכן אין חובה מהתורה להסירו | כיום ניתן להסיר את הקעקוע באמצעות לייזר, ולכן נכון להתאמץ להסירו, כדי לבטא בכך את ההתנערות מהחטא
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת חיי שרה תשפז
לְפִי שֶׁעַל יְדֵי בְשׂוֹרַת הָעֲקֵדָה, פָּרְחָה נִשְׁמָתָהּ מִמֶּנָּה וּמֵתָה. הרי קי"ל שְׁלוּחֵי מִצְוָה אֵינָן נִיזּוֹקִין? ואיך מתה שרה על ידי המצוה. וַיֹּאמְרוּ נִקְרָא לַנַּעֲרָ וְנִשְׁאֲלָה אֶת פִּיהָ. מה תלמוד לומר אֶת פִּיהָ, הול"ל 'ונשאל אותה'. כיצד נשא אברהם את הגר בת פרעה שהיא מצרית, וישראל אסור במצרית.
עין אי"ה - הרב משה גנץ חיבור השכל אל הרגש והיראה
שבת א, קס"ט - ק"ע
השיעור עוסק בצורך לחבר את ההבנה השכלית והלימוד אל רגש טהור של יראת שמיים כדי שהדברים יופנמו באדם ולא יישארו ידיעה חיצונית בלבד. בעזרת משלים ומאמרי חז"ל, מודגשת החשיבות של הקדמת הכללים, המידות והקדושה לעיסוק בפרטים כדי להגיע לחיים שלמים ומתוקנים.
חיי שרה כיצד לבקש בקשה -ארבעה ביקשו שלא כהוגן ושלושה נענו כהוגן
המבקשים אליעזר עבד אברהם, כלב בן יפונה, שאול המלך, יפתח הגלעדי.
חיי שרה פרשת חיי שרה – נפילת בני ישמעאל
כשהאויב הערבי מרים ראש בהתנשאות על המדינה היהודית ועוד מבפנים זו בדיוק נקודת המפנה שתביא לצמיחה ישראלית
תפילות, קידוש וסעודות הלכות הבדלה
השיעור עוסק בשאלת חיוב נשים בהבדלה ובאפשרות שלהן להבדיל בעצמן, תוך סקירת מחלוקות הראשונים והפוסקים הספרדים והאשכנזים. בהמשך נידונים הגדרים ההלכתיים של "חמר מדינה" והתנאים שבהם ניתן להשתמש במשקאות חלופיים ליין עבור הבדלה.
מאמר שלישי מדרגת החסיד וחיבורו לאלוקות
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק בהגדרת דמות ה"חסיד" על פי ספר הכוזרי, כמי שחי את הנוכחות האלוקית בכל תנועה ואיבר בגופו. בהמשך לכך, נבחנים האופנים שבהם האדם מבטא קרבה זו הלכה למעשה – החל מכבוד השכינה, דרך מצוות כציצית ותפילין, ועד להרבות בברכות ובשבחים.
מידות הראי"ה סוד תיקון המידות בנפש האדם
אל המידות א'
עבודת המידות היא הגשר המחבר בין נשמת האדם הטהורה לבין חיי החומר והמעשה בעולם הזה. השינוי האמיתי מתאפשר כאשר מקדימים את התבוננות השכל והדעת לעבודה הרגשית, ובכך יוצרים הרגלים נכונים ומרוממים.
לנתיבות ישראל יסודות האמונה ואהבת ישראל שלמה
לנתיבות ישראל א' , מאמר מ"ז (א)
השיעור עוסק בחשיבות קבלת עול מלכות שמיים ולימוד התורה כבסיס לתיקון רוחני שמתחיל מתוכנו. מתוך כך מודגשת החובה לאהוב כל אדם מישראל ללא תנאי, מתוך הכרה בנשמתו הפנימית ובאחדות האומה.
