ישיבה
בית המדרש
- שבת ומועדים
- חנוכה
- הלכות חנוכה
כמה טעמים נאמרו בכף החיים (סימן תרעג אות יט) לפסול נר חשמל. וז״ל: "ואם מותר להדליק בכח האש הנקרא חשמל שמדליקין בבתים ובחנויות ע"י מכונות. ונראה דיש לאסור משום דלא הוי זכר לנס, דהנס היה ע"י הדלקת שמן ופתילה, ובזה לא יש כי אם אור בלא תפיסת ממשות. ועוד דהמנורה היתה נדלקת הפתילה ע"י אדם וזו ע"י מכונה. ועוד כיון דהעששית שיש בה כח האור היא מלאה אור הוי כמדורה שאין עולה אפילו לנר אחד, כמ"ש לעיל סי' תרע"א סעי' ד' יעו"ש.״
גם הגאון הבית יצחק (יו״ד ח״א סימן קכ) כתב שאינו יוצא ידי חובה במנורה חשמלית, שכן מאחר שמדליקין בה כל השנה- אין ניכר בהדלקה זו הנס.
מאידך הגרי״ש אלישיב (קובץ תשובות ח״ג סימן קג) כתב שאין יוצאים ידי חובה במנורה חשמלית, מלבד במקום הדחק ובתנאי שיהיה ניכר שמדליק עבור נר חנוכה.
והגרש״ז אורבעך (הליכות שלמה חנוכה עמוד רפג) הסתפק אם חשמל כשר למצותו, ולכן רק כשאין ברירה רשאי להדליק מנורת חשמלית או פנס באופן הניכר שנעשה לשם נרות חנוכה, ולברך עליו.
והגר״ע יוסף (חזון עובדיה חנוכה עמוד צז) תמה עליהם, שאם יש ספק, היה להם לומר ספק ברכות להקל ולהדליק בלא ברכה.
ובאמת הסברא נותנת שאף אם נאמר שאין צורך דווקא בפתילה ושמן כדוגמת מנורת בית המקדש, מכל מקום ודאי שצריך שלהבת, שהרי עיקר הנר הוא השלהבת. וכך הסביר המהרש״ג (ח״ב סימן קז) לגבי הדלקת נרות שבת בחשמל, שברור שנדרש להבה ממשית, ואור החשמל אינו שלהבת. הגע בעצמך, הרי יש אבנים טובות המאירות בלילה, וכמו שפירש רש״י בפרשת נח על הפסוק ’צהר תעשה לתיבה’, האם יעלה על הדעת לצאת ידי חובת הדלקת הנרות בסידור אבנים טובות המאירות בלילה.
ושוב ראיתי שהגרב״צ אבא שאול (אור לציון ח״ד עמוד רסז) חילק בין מנורת חשמל למנורה הפועלת על ידי סוללה. וכתב שאף שאין להדליק במנורה חשמלית על פי הדברים שביאר בכמה מקומות בספריו- שזרם החשמל נולד מחדש בכל רגע, והחשמל הנמצא ברגע נתון זה הוא זרם חדש שלא היה בעולם ברגע הקודם, ולכן אי אפשר לצאת בהדלקה כזו כיון שבעינן שיהיה בנר שיעור שמן המספיק עד שתכלה רגל מן השוק, וליכא.
מכל מקום הוא התיר לצאת ידי חובה על ידי הדלקת מנורה הפועלת על ידי סוללה כיון שחומר הבעירה נמצא כאן.
והוקשו לי דבריו שאם משום התחדשות כח החשמל, הרי כלל הוא בפוסקים שאין מתחשבים במה שאינו ניכר לחושי האדם, והרי התחדשות הקבועה של החשמל אינה ניכר לעין, ולפי זה אור החשמל נחשב אותו האור שהאיר לפני כן.
וכעין זה מצינו גם לגבי הקול, יש מדענים הסבורים שהקול שאנו שומעים באוזנינו אינו זהה לקול שיצא ממקורו, אלא הוא תנועה של חלקיקים באויר המניעים את החלקיקים שלידם, ואלו שוב מניעים את החלקיקים שלידם ונמשך זה הלאה עד שמגיע הקול אל אוזנינו. ואם כך, כיצד יוצאים ידי חובה בשמיעת מצוות שתלויות בקול, כגון תקיעת שופר או קריאת המגילה.
עוד כתב שם לחקור אם בעינן הדלקה הדומה להדלקת בית המקדש, דהיינו בשמן ופתילה, וכדברי הכף החיים דלעיל, והעלה שאין צריך שהרי חזינן דלא בעינן דוקא שמן זית אף שבמנורת בית המקדש השתמשו בשמן זית, אולם גם כאן יש לומר שאף אם אין צריך פתילה ושמן, עדיין יש צורך שהאור ידלק על ידי שלהבת ולא על ידי אור הנוצר באופן חשמלי ללא שלהבת.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
נח התורה כשורש המציאות והאדם
שמירה על העולם ופתיחה לזמן חורף
שמירה על ממון חברך והתרחקות מאבק גזל , החשיבות בהתמדה בזמן חורף והשקיעות בישיבה.
שם משמואל על הפרשה שלמות נח, השבת וסוד הדיבור
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק ב'
השיעור מבאר כיצד תאריו של נח משקפים שלמות בגוף, בנפש ובשכל כנגד קלקולי דור המבול, ומקביל מעלות אלו להארות וברכות יום השבת שנוח רומז אליו. בנוסף, מוסברת חוכמתו הייחודית של נח שהתבטאה בביטול עצמי מוחלט לרצון ה' בכניסתו וביציאתו מן התיבה, הנהגה שזיכתה אותו ללשון "דיבור" המורה על חיבור פנימי וישיר עם הבורא.
שם משמואל על הפרשה פגם האדם ותיקונו בצלם אלוהים
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק א'
השיעור עוסק בהשפעת חטא עץ הדעת על מרכיבי האדם – גוף, נפש, שכל וצלם אלוהים המחבר ביניהם, ובתהליכי הבירור והתיקון שנועדו להפריד בין הנשמות הטהורות לטמאות. מתוך כך מוסברת נפילתם של אנשי דור המבול שסירבו לתיקון, אל מול שלמותו וצדקותו הייחודית של נח.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
אורות ישראל ותחייתו תהליך הגאולה כהתרחשות רציפה ומתמשכת
אורות ישראל ותחייתו פרק כ"ז - כ"ח
השיעור עוסק בתפיסת הגאולה כתהליך היסטורי אחד ורציף, שמתחיל ביציאת מצרים ונמשך לאורך כל תולדות עם ישראל. מתוך כך מודגש כי הירידות, הגלות והפעולות האנושיות היום-יומיות אינן מקריות, אלא מהוות שלבים פנימיים המובילים בסופו של דבר לאחדות האומה ולתכלית השלמה.
נח מגדולת הבריאה לעבודת הלב
השיעור עוסק במגבלות השכל האנושי מול אינסופיות הבורא והשגחתו, דרך מפגשי רבי יהושע בן חנניה והקיסר וביאור מהות יום השבת. מתוך כך מודגש כי תפקיד האדם בבריאה אינו שליטה או מסחר עם שמיים, אלא עמידה בענווה וחיבור אמיתי לקדוש ברוך הוא דרך תפילה וכיסופי הנפש.
עין אי"ה - הרב משה גנץ משמעות הדין ככוח מרפא לנפש
שבת א, ק"ס
השיעור עוסק בתפיסתו של הרב קוק לפיה הדין שלאחר המוות אינו עונש נקמני, אלא התפכחות פנימית שבה האדם רואה את האמת וחש כאב על החמצת ייעודו. ייסורים רוחניים אלו נועדו לזכך את הנפש, לנער אותה מהשקיעה בחומריות ולהשיבה אל טבעה האלוקי המקורי.
עין אי"ה - הרב משה גנץ שאלות הדין ומבט אל העתיד
שבת א, קס"ב - קס"ד
השיעור עוסק בשאלות שנשאל אדם בבית דין של מעלה – בהן משא ומתן באמונה, קביעת עתים לתורה וציפייה לישועה – על פי תורתו של הראי"ה קוק. דרך שאלות אלו נבחנים החיבור בין יושר טבעי ללימוד התורה, וכן החשיבות שבהתבוננות אופטימית ופעילה על המציאות מתוך מבט אל העתיד והכלל.
נח משיב הרוח ומוריד הגשם -גבורות גשמים, האומנם?
הסברים מדוע מובא בתלמוד 'משיב הרוח ומוריד הגשם' בשם 'גבורות גשמים' שלושה הסברים. ומדוע מזכירים בברכת תחיית המתים.
רביבים חובת לימוד כל יסודות התורה
מצוות תלמוד תורה מוטלת על ההורים, ועליהם לדאוג שבניהם ילמדו יסודות אלו בעודם צעירים | מי שלא הספיק ללמוד בצעירותו, חובה שילמד בעצמו בבגרותו | במשך הדורות תוכן הלימוד התרחב, עד שהוצרך להתיר לכתוב את התורה שבעל פה | המיוחד בתלמוד, שהזוכה לרכוש את המיומנות המורכבת שבלימודו כביכול נכנס לעולמם של חכמים ומשתתף עימהם בדיון | עיקר תכלית הלימוד להכין את התלמידים ללמוד היטב ובדייקנות אליבא דהלכתא | צריך לתכנן תוכנית שבה עד סביבות גיל 20 יקיפו התלמידים את כל יסודות המצוות וההלכה עם עיקרי ההסברים שנתבארו בתלמוד ובמפרשיו
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת נח תשפז
קֵץ כׇּל בָּשָׂר בָּא לְפָנַי - מהו לשון קֵץ שיש פה, ולא שייך קֵץ אלא בדבר הקצוב מתחלה. מִכׇּל מַאֲכָל אֲשֶׁר יֵאָכֵל - לכאורה אֲשֶׁר יֵאָכֵל הוא מיותר. דאם הוא לְךָ מַאֲכָל הוא ראוי להיאכל. מה הטעם שנוהגים לאכול דגים בשבת קודש. ומה הקשר לפרשה. למה שלח שני עופות הללו דווקא עורב ויונה, והלא יש הרבה עופות שפורחים טוב יותר מהם.
תפילות, קידוש וסעודות הלכות סעודות שבת הלכה למעשה
שיעור מרתק ומעמיק מפי הרב משה בר ציון שליט"א העוסק בהלכות סעודות שבת. בשיעור מבאר הרב את יסודות שלוש הסעודות, השיטות השונות בזמני הסעודות (כולל סעודה שלישית אחרי השקיעה), השיעורים הנדרשים באכילת כזית וכביצה, דיני ברכה אחרונה, והאם מותר לעשות סעודת שבת חלבית. כמו כן, משולבים סיפורי מופת מרגשים על מרן הרב עובדיה יוסף זצ"ל והתמדתו בתורה.
