ישיבה
בית המדרש
- משפחה חברה ומדינה
- מבט על התקופה
- מאמרים אקטואליים
לפני כל הסברה ביחס לסוגיות רבות, הדבר החשוב ביותר שעלינו לסגל לעצמנו הוא האומץ – העמדה הנפשית העקרונית לפני כל טיעון והסבר.
היכולת לאמץ תכונה כזאת תלויה בביטחון ובוודאות בצדקת הדרך, ובמוכנות האישית לשלם מחירים. מי שלא מוכן לשלם מחיר, לא יעשה דבר משמעותי בחייו.
במרחב הציבורי, בשונה מבשדה הקרב, קשה הדבר שבעתיים. לא פשוט לקחת אחריות כאשר לא כולם מוחאים לך כפיים.
לפני שנים אמר לנו בוגר המכינה מהמחזורים הראשונים, שפעל במרחב הציבורי: "עשיתם מהפכה בהעמדת לוחמים ומפקדים יראי שמיים בצבא, כעת הגיע הזמן להעמיד גיבורים באזרחות. בצבא כל עם ישראל מאחוריך, אבל באזרחות אתה לבד נגד כולם, וזה הרבה יותר קשה. ראיתי חלק מהגיבורים שהיו בצבא שגבורתם נעלמה כשפעלו באזרחות, והדבר אומר דרשני".
לאן נעלמת כל אותה תכונה מופלאה של עשיית טוב ורדיפת חסד המופיעה ביישוב הארץ, בצבא, בהקמת גרעינים וכדומה, כאשר נדרשת גבורה כנגד כוחות שליליים במציאות?
ארבעה מעצורים ישנם בציבור הדתי־לאומי, ונפרט מהם.
אחדות
אנחנו רודפים אחר האחדות יותר מכל דבר אחר. אנחנו רוצים להיות חברים של כל עם ישראל ומתרחקים מכל מחלוקת ופילוג. אבל אנחנו מבלבלים בין סוגיית האחדות לבין המושג 'אחידות'.
תפיסת העולם שאנו מתמודדים איתה איננה תפיסת עולם המדברת על דו־שיח. הפרוגרס הוא תפיסת עולם שיש בה 'אמת' אחת בלבד, צינית, המפרקת זהויות. זהו בסיס קיומה.
כלל נקוט יהיה בידכם: כשהשמאל מאשים את הימין בטענה כלשהי, סימן שהוא כזה, בבחינת 'הפוסל במומו פוסל'. כשהשמאל טוען "אתם משתיקים אחרים" – פירוש הדבר שהם משתיקים. כשהשמאל טוען "כל האמת אצלכם" – הם משוכנעים שכל האמת אצלם.
הרי אנחנו לא חושבים שכל האמת אצלנו, אנחנו באמת רוצים שיח אמיתי. המחלוקת היא מהותית בעם ישראל, ואנחנו רואים במחלוקת לשם שמיים ערך ואידיאל לבירור האמת. לעומת זאת, בתפיסה התרבותית של השמאל אין דו־שיח כלל עם בני פלוגתא, והדעה האחרת אינה לגיטימית. ומכיוון שאנו מעוניינים מאוד באחדות, אנחנו נמנעים מלהשמיע דעותינו כאשר מופנית אלינו טענה שדעותינו מפלגות. כך נגרמת השתקה עצמית ונמנע הבירור הנחוץ.
עלינו להבין שבירור האמת, דו־שיח ומחלוקת לשם שמיים אינם מנוגדים למושג האחדות, כי אחדות סובבת סביב בירור האמת. האמת היא כללית, והיא באה מהדעות השונות ההולכות ומתרקמות ומבררות זו את זו.
הדי־אן־איי האוטומטי של אהבת ישראל משתק אותנו כשנשמעת כלפינו ההאשמה "אתם מפלגים" כשאנו משמיעים את קולנו. כך נוצרת אחידות וסתימת פיות.
לפני זמן מה אמר לי בחור חילוני בשם עמרי פלד, בעל פודקאסט בנושא יהדות: "במלחמה הבנתי מהו מושג האחדות: כיוון שכולנו יהודים, היהדות היא הנקודה המחברת בין כולנו".
קירוב רחוקים
אנחנו רוצים לקרב את כל עם ישראל. אדם שישמיע דעות שהשמאל לא אוהב לשמוע – מיד יטענו כלפיו: "וכי אינך רוצה לקרב יהודים?! אתה מרחיק בזה שאתה אומר דברים כאלה!". וכידוע דברים רבים ביהדות, כשהם נתפסים בשטחיות, מרחיקים את החילונים.
ברגע שאומרים לנו: "אם תשמיע את דעותיך אתה תרחיק!" – אנחנו נבהלים וממלאים פינו מים. יוצא שמי שקובע מה מותר ומה אסור לומר זה העולם החילוני, ואם כן לא ניתן להשמיע את קולה של היהדות באופן שלם. אך המציאות הפוכה לגמרי: מה שמקרב באמת זו אמירת האמת של היהדות ללא חנופה, כמובן בסגנון המתאים.
דווקא מי שלא רוצה להתקרב, הוא הטוען "אתה מרחיק!", משום שהוא באמת לא רוצה להתקרב. אבל מי שרוצה להתקרב ליהדות, מחפש את האמת שבה. לא את מה שמסדר לו את חייו כפי שהם, ללא צורך בשינוי.
בערב ראש השנה ישבנו קבוצת רבנים גדולה שעסקה בשאלה על מה רבנים צריכים לחזור בתשובה. על כך ראוי להרחיב בהזדמנות אחרת. הנחת היסוד שם הייתה שאם השמאל הישראלי מרבה לתקוף אותנו, סימן שאנחנו לא מסבירים כראוי את היהדות. אם היינו מסבירים נכון, כולם היו שבים בתשובה.
אמרתי למשתתפים: "אגיד לכם בתור בעל תשובה מה אני חושב - זאת מחשבה מוטעית. יש בתוכנו המתייחסים לחילונים כאל תינוקות שנשבו שאינם מבינים מה אנו אומרים, ואם רק נסביר כולם יבינו. אך באמת הם חכמים ומבינים בדיוק מה אנו אומרים ולמה אנו מתכוונים, ומזה הם מפחדים".
הפתרון הפוך לגמרי.
אם נאמר את האמת – מי שמתעוררת בו נקודת אמת פנימית שאליה הוא משתוקק ואותה הוא מחפש, יתעורר ללא פחד. לא צריך להיבהל מאלה שתוקפים. זו דרך ארוכה שהיא קצרה. מי שתוקף עכשיו הוא מי שמבוהל ומפחד מהמפגש עם האמת. ולכן אל לנו להיבהל, האמת הולכת ומתבררת קמעא קמעא. ומי שרוצה להתקרב, את זה הוא מחפש.
רגשי נחיתות
מאז הקמת הציונות היינו תמיד גלגל חמישי בעגלה הציונית. העגלון היה האליטה החילונית, ואנחנו ישבנו מאחור ושרנו שירים על ארץ ישראל הישנה והטובה. אבל תמיד ישבנו מאחור. זה הפך להיות די־אן־איי חברתי של הערצה לחילוניות שהקימה את המדינה אחרי אלפיים שנות גלות. זה הוליד, באופן עמוק, תחושה של רצון לקבל הערכה מהאליטה המייסדת.
כשהקמנו את המחזור הראשון בעֵלי, לפני 38 שנה, הדמויות שהפגשנו את תלמידנו איתן היו קצינים חילונים, קיבוצניקים, הם היו דמויות המופת. לא היו לנו אז דרור ויינברג או עמנואל מורנו הי"ד. אומנם הסברנו לתלמידים שאנחנו רוצים את כל הגבורה והעוצמה ואהבת הארץ, אבל מתוך תורה. החילונים היו המודל, וכשחיים כך עשרות שנים, לא פשוט להשתחרר מזה.
צריך להבין שיש פה חילופי דורות במובן האידאולוגי הרוחני - עליית מדרגה בגאולת ישראל מהחומר אל הרוח ומהקיום אל הזהות. המשבר הזה בעצם מחייב את בעלי התודעה של המדרגה הבאה להבין שהם מובילים משהו חדש, ולא תיתכן מציאות של רגשי נחיתות מול האליטה המייסדת. מתוקף האחריות, לא מהתנשאות.
זה לא תמיד מודע, אבל זו הערצה עמוקה המונעת מאיתנו ללכת קדימה ולומר את מה שאנו מאמינים בו בלי לפחד.
מאבק עם הרשעה
יש תפיסת עולם שאימצו רבים, המבוטאת בקצרה בפסקה המפורסמת של הרב קוק: "הצדיקים הטהורים אינם קובלים על הרשעה" וכו'. כלומר על הצדיקים לכאורה לעסוק אך ורק בחיוב, ולא בשלילה.
זהו חוסר הבנה של הדברים העמוקים של הרב. הרב קוק היה לוחם אדיר נגד כל מה שפגע בזהות של עם ישראל. חייו ממש נרמסו עקב מלחמתו על הזהות ובכל מי שפגע בה.
יש שני סוגים של הופעות שליליות במציאות שמחייבים סוגי מאבק שונים. סוג אחד הוא אור וחושך משמשים בערבוביה, כגון הציונות החילונית. הציונות – אור, הכפירה – חושך. עבודת הצדיקים היא לעשות את ההבדלה ביניהם. סוג אחר הוא אידאולוגיות שליליות, כגון הפרוגרס שמטרתו פירוק זהויות. מול אלה, חשיפת הטוב אצל הצדיקים נעשית דווקא על ידי המאבק ברע. נקודת הטוב מופיעה אצל הצדיקים על ידי התגברותם על הרע.
ובאשר למושג 'צדיקים טהורים', אמר לי פעם תלמיד חכם ביחס לפסקה הזאת: "מה זה קשור אליך?! כשתהיה צדיק טהור – תיגש אליי...". ואחרי התשובה הזאת אמר לי כך: "'הצדיקים הטהורים' זו מדרגת חיים עליונה. אלו אנשים השייכים בחייהם אל הקדושה הכללית שקיימת בפנימיות המציאות, ולכן כשהם פוגשים רוע, הנקודה האלוקית הגנוזה בתוך הרע נמשכת ונדבקת אליהם, ובכך הרע מאבד את כוחו. לכן הם אינם קובלים על הרשעה. אין צורך בכך, משום שהיא נפלה מאליה. זה משהו אחר לגמרי. אף אחד מאיתנו לא שייך למדרגות האלה".
לסיכום, מוטלת עלינו המלאכה להעמיק ולהרחיב את מחשבותינו. בעזרת השם מתוך ענווה ועוז נאיר לאומה בטוב טעם, בבהירות, באומץ ובכבוד את האור שהאירו עלינו המשפחות הגיבורות הללו, משפחת שני ומור, ולאורן נלך.
מתוך העיתון 'בשבע'
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
נח התורה כשורש המציאות והאדם
שמירה על העולם ופתיחה לזמן חורף
שמירה על ממון חברך והתרחקות מאבק גזל , החשיבות בהתמדה בזמן חורף והשקיעות בישיבה.
שם משמואל על הפרשה שלמות נח, השבת וסוד הדיבור
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק ב'
השיעור מבאר כיצד תאריו של נח משקפים שלמות בגוף, בנפש ובשכל כנגד קלקולי דור המבול, ומקביל מעלות אלו להארות וברכות יום השבת שנוח רומז אליו. בנוסף, מוסברת חוכמתו הייחודית של נח שהתבטאה בביטול עצמי מוחלט לרצון ה' בכניסתו וביציאתו מן התיבה, הנהגה שזיכתה אותו ללשון "דיבור" המורה על חיבור פנימי וישיר עם הבורא.
שם משמואל על הפרשה פגם האדם ותיקונו בצלם אלוהים
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק א'
השיעור עוסק בהשפעת חטא עץ הדעת על מרכיבי האדם – גוף, נפש, שכל וצלם אלוהים המחבר ביניהם, ובתהליכי הבירור והתיקון שנועדו להפריד בין הנשמות הטהורות לטמאות. מתוך כך מוסברת נפילתם של אנשי דור המבול שסירבו לתיקון, אל מול שלמותו וצדקותו הייחודית של נח.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
אורות ישראל ותחייתו תהליך הגאולה כהתרחשות רציפה ומתמשכת
אורות ישראל ותחייתו פרק כ"ז - כ"ח
השיעור עוסק בתפיסת הגאולה כתהליך היסטורי אחד ורציף, שמתחיל ביציאת מצרים ונמשך לאורך כל תולדות עם ישראל. מתוך כך מודגש כי הירידות, הגלות והפעולות האנושיות היום-יומיות אינן מקריות, אלא מהוות שלבים פנימיים המובילים בסופו של דבר לאחדות האומה ולתכלית השלמה.
נח מגדולת הבריאה לעבודת הלב
השיעור עוסק במגבלות השכל האנושי מול אינסופיות הבורא והשגחתו, דרך מפגשי רבי יהושע בן חנניה והקיסר וביאור מהות יום השבת. מתוך כך מודגש כי תפקיד האדם בבריאה אינו שליטה או מסחר עם שמיים, אלא עמידה בענווה וחיבור אמיתי לקדוש ברוך הוא דרך תפילה וכיסופי הנפש.
עין אי"ה - הרב משה גנץ משמעות הדין ככוח מרפא לנפש
שבת א, ק"ס
השיעור עוסק בתפיסתו של הרב קוק לפיה הדין שלאחר המוות אינו עונש נקמני, אלא התפכחות פנימית שבה האדם רואה את האמת וחש כאב על החמצת ייעודו. ייסורים רוחניים אלו נועדו לזכך את הנפש, לנער אותה מהשקיעה בחומריות ולהשיבה אל טבעה האלוקי המקורי.
עין אי"ה - הרב משה גנץ שאלות הדין ומבט אל העתיד
שבת א, קס"ב - קס"ד
השיעור עוסק בשאלות שנשאל אדם בבית דין של מעלה – בהן משא ומתן באמונה, קביעת עתים לתורה וציפייה לישועה – על פי תורתו של הראי"ה קוק. דרך שאלות אלו נבחנים החיבור בין יושר טבעי ללימוד התורה, וכן החשיבות שבהתבוננות אופטימית ופעילה על המציאות מתוך מבט אל העתיד והכלל.
נח משיב הרוח ומוריד הגשם -גבורות גשמים, האומנם?
הסברים מדוע מובא בתלמוד 'משיב הרוח ומוריד הגשם' בשם 'גבורות גשמים' שלושה הסברים. ומדוע מזכירים בברכת תחיית המתים.
רביבים חובת לימוד כל יסודות התורה
מצוות תלמוד תורה מוטלת על ההורים, ועליהם לדאוג שבניהם ילמדו יסודות אלו בעודם צעירים | מי שלא הספיק ללמוד בצעירותו, חובה שילמד בעצמו בבגרותו | במשך הדורות תוכן הלימוד התרחב, עד שהוצרך להתיר לכתוב את התורה שבעל פה | המיוחד בתלמוד, שהזוכה לרכוש את המיומנות המורכבת שבלימודו כביכול נכנס לעולמם של חכמים ומשתתף עימהם בדיון | עיקר תכלית הלימוד להכין את התלמידים ללמוד היטב ובדייקנות אליבא דהלכתא | צריך לתכנן תוכנית שבה עד סביבות גיל 20 יקיפו התלמידים את כל יסודות המצוות וההלכה עם עיקרי ההסברים שנתבארו בתלמוד ובמפרשיו
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת נח תשפז
קֵץ כׇּל בָּשָׂר בָּא לְפָנַי - מהו לשון קֵץ שיש פה, ולא שייך קֵץ אלא בדבר הקצוב מתחלה. מִכׇּל מַאֲכָל אֲשֶׁר יֵאָכֵל - לכאורה אֲשֶׁר יֵאָכֵל הוא מיותר. דאם הוא לְךָ מַאֲכָל הוא ראוי להיאכל. מה הטעם שנוהגים לאכול דגים בשבת קודש. ומה הקשר לפרשה. למה שלח שני עופות הללו דווקא עורב ויונה, והלא יש הרבה עופות שפורחים טוב יותר מהם.
תפילות, קידוש וסעודות הלכות סעודות שבת הלכה למעשה
שיעור מרתק ומעמיק מפי הרב משה בר ציון שליט"א העוסק בהלכות סעודות שבת. בשיעור מבאר הרב את יסודות שלוש הסעודות, השיטות השונות בזמני הסעודות (כולל סעודה שלישית אחרי השקיעה), השיעורים הנדרשים באכילת כזית וכביצה, דיני ברכה אחרונה, והאם מותר לעשות סעודת שבת חלבית. כמו כן, משולבים סיפורי מופת מרגשים על מרן הרב עובדיה יוסף זצ"ל והתמדתו בתורה.
בבא מציעא מבוא למסכת בבא מציעא ועמל תורה
שיעור פתיחת זמן חורף תשפ"ז
הצורך ביראת ה' בלימוד תורה | אדם צריך לפתח בעצמו אהבת תורה | המעלה והזכות שבלימוד תורת ארץ ישראל | יגיעה בתורה | הלכות בין אדם לחבירו במסכת בבא מציעא
