ישיבה בית המדרש
בית המדרש
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש בראשית
- ויחי
לשמעון ולוי אומר יעקב (מט, ה-ז): "שמעון ולוי אחים כלי חמס מכרותיהם...כי באפם הרגו איש וברצונם עקרו שור, ארור אפס כי עז ועברתם כי קשתה". ופירש רש״י: "אומנות זו של רציחה חמס היא בידכם, מברכת עשיו היא זו. אומנות שלו היא ואתם חמסתם אותה הימנו".
ואחר תוכחה חריפה זו, ממשיך יעקב ומברך את שאר בניו בברכות שיש בהם ביטויי כוח וכיבוש.
כך ביהודה הוא אומר (מט, ח): "יהודה אתה יודוך אחיך, ידך בעורף אויבך". ואונקולוס מתרגם כפשוטו- שיהודה יתקוף את אויביו ושונאיו ויכניעם.
בזבולון נאמר (מט, יג): "זבולון לחוף ימים ישכן, והוא לחוף אנית". ואונקלום מפרש שזבולון יכבוש מחוזות דרך הים בספינות.
ברכה דומה ניתנת גם ליששכר (מט, יד): "יששכר חמור גרם...ויט סכמו לסבול". ורש״י בשם אונקלוס מבאר: "ויט שכמו לסבול מלחמות ולכבוש מחוזות, שהם יושבים על הספר, ויהיה האויב כבוש תחתיו למס עובד".
בדן נאמר (מט, טז): "דן ידין עמו"- וכתב רש״י: "ינקום נקמת עמו מפלשתים".
בגד (מט, יט): "גד גדוד יגודנו והוא יגד עקב". ואונקלוס מבאר שבני גד היו מזוינים כשעברו את הירדן למלחמה לפני אחיהם.
"נפתלי אילה שלחה הנותן אמרי שפר"- פרש״י: "על מלחמת סיסרא נתנבא וכו’".
וכהנה נמצא כמעט בכל השבטים, מלבד זאת שעל פי פשוטו של מקרא יעקב אבינו עצמו אומר (מח, כב): "אשר לקחתי מיד האמורי בחרבי ובקשתי".
ואם כן צריך ביאור מדוע הוא מאשים ומוכיח את שמעון ולוי ברצח העיר שכם שהיו אשמים בחטיפת דינה, והיו עושים כל רע- עובדי עבודה זרה ומגלי עריות ועושים כל תועבות השם (רמב״ן לד, יג).
אלא ברור שאין כוונת יעקב להאשים את שמעון ולוי על עצם המעשה, אלא בדבר אחר. טענתו הייתה שעשו כן מבלי לשקול כראוי את הסכנה הנשקפת משאר העמים. וכפי שאמר להם בפירוש (לד, ל): "ויאמר יעקב אל שמעון ואל לוי, עכרתם אותי להבאישני בישב הארץ בכנעני ובפרזי, ואני מתי מספר, ונאספו עלי והכוני ונשמדתי אני וביתי". שבעבור כן נתכנסו כל סביבותיהם להלחם בהם, כפי שמבאר רש״י (מח, כב).
כלומר שטענת יעקב היתה שעצם השמדת שכם היתה מוצדקת ונכונה, ונעשתה בחוכמה, אך היה צורך בחישוב מוקדם כיצד לנטרל את הסכנה המשתקפת משאר העמים. לעומת זאת, שמעון ולוי השיבו: "הכזונה יעשה את אחותינו"- כלומר אף אם לא ניתן לנטרל את כל הסכנות, אין להתעלם מן החובה המוסרית לנקום את נקמת אחותם, לבל תהיה כזונה.
וכאן יש לעמוד על השאלה מדוע שמעון ולוי נכשלו לדעת אביהם בקריאה נכונה של המציאות והעמידו את כל המשפחה בסכנה קיומית. דבר זה מבאר יעקב בעצמו ואומר (מט, ו-ז): "כי באפם הרגו איש...ארור אפם כי עז" ורש״י מבאר שכוונתו להריגת חמור ואנשי שכם, שנעשתה מתוך כעס. כלומר, שורש הטעות לא היה בעצם המעשה, אלא במניע ואופן הביצוע. מלחמה שנעשית מתוך כעס, אף אם מטרתה צודקת, מאבדת את שיקול הדעת ואת היכולת לחשב נכונה את תוצאותיה. כאשר אדם פועל מתוך חימה, הוא אינו מודד את צעדיו במדויק, אינו שוקל את מכלול ההשלכות, ועלול להביא אסון רחב יותר מן המעשה עצמו.
יעקב מלמד כאן יסוד חשוב: גם כשנאלצים להילחם באויב ולהפעיל כוח, חייב הדבר להיעשות בשיקול הדעת קר, מתוך אחריות, תכנון וראייה רחבה, ולא מתוך התפרצות רגשית.
ומכאן מתבאר היטב ההבדל בין שמעון ולוי לבין שאר השבטים, אותם שיבח יעקב על מלחמות שנעשו מתוך הנהגה מסודרת, אחריות ושיקול דעת, ואילו כאן מדובר בפעולה שנבעה מרגשות, אשר אמנם היתה בה קנאת הצדק, אך בפועל סיכן את הכלל.
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר

תורה ומדע מנגנוני כוח, כפייה וחירות הנפש
השיעור בוחן את מושג הכוח, יחסי השליטה והכפייה התת-מודעת בחברה מול תפיסות פילוסופיות כמו זו של פוקו. כנגדן מוצגת התפיסה היהודית, לפיה האדם אינו יוצר את עצמו מאפס אלא מגלה את נשמתו האלוקית הפנימית ואת ייעודו בעולם.

אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א זיכוך המידות בדרך לדבקות
טהרת הנפש והמידות י"א - י"ג
השיעור עוסק באתגר המוסרי והרוחני של האדם בעת עלייתו במעלות הדבקות, שבה מתעצמות גם המידות והחיסרונות הדורשים זיכוך מתמיד. מתוך כך מודגש כי ההכרה בליקויים וההתמודדות עמם אינן עילה לנפילה או לעצבות, אלא מנוף פנימי להמשך צמיחה, התעלות ותיקון.

יסודות הש"ס יסודות וטעמי שבועות בדיני ממונות
פתיחה לענייני שבועות
השיעור עוסק בסוגי השבועות השונים בדיני ממונות מדאורייתא ומדרבנן, ומנתח את הופעתם בסוגיות המרכזיות במסכת בבא מציעא. בהמשך לכך, נבחנים טעמיהן של השבועות והשאלה העקרונית האם שבועה נתפסת ככלי ראייתי מברר או שנועדה לפייס את דעתו של בעל הדין.

עבודת הקודש להחיד"א סודות כתבי החיד"א בספר עבודת הקודש
השיעור עוסק בתהליך הההדרה והמחקר של ספרי החיד"א, וחושף כיצד ביטויים שנראו כטעויות דפוס או שגיאות כתיב התגלו למעשה כמליצות, רמזים וסודות עמוקים. המרצה מדגים באמצעות דוגמאות מכתבי יד כיצד גישתו הייחודית של החיד"א מדויקת ומכוונת בכל אות וסימן.

רביבים איסור כתובת קעקע
אסור מהתורה לחקוק בעור אותיות או צורות שיישארו בו לתמיד | האיסור חל על איש ואישה כאחד, ועל כל מקום בגוף | איסור עשיית קעקוע הוא חוק שטעמו לא נתפרש בתורה | עם זאת, ביארו כמה ראשונים שכך היה מנהגם של עובדי עבודה זרה | המקעקע על עורו צורה קבועה, משתעבד לצורה זו ומונע מעצמו להמשיך ולהתחדש | אחר שהקעקוע כבר קיים אין איסור בקיום התוצאה, ולכן אין חובה מהתורה להסירו | כיום ניתן להסיר את הקעקוע באמצעות לייזר, ולכן נכון להתאמץ להסירו, כדי לבטא בכך את ההתנערות מהחטא

פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת חיי שרה תשפז
לְפִי שֶׁעַל יְדֵי בְשׂוֹרַת הָעֲקֵדָה, פָּרְחָה נִשְׁמָתָהּ מִמֶּנָּה וּמֵתָה. הרי קי"ל שְׁלוּחֵי מִצְוָה אֵינָן נִיזּוֹקִין? ואיך מתה שרה על ידי המצוה. וַיֹּאמְרוּ נִקְרָא לַנַּעֲרָ וְנִשְׁאֲלָה אֶת פִּיהָ. מה תלמוד לומר אֶת פִּיהָ, הול"ל 'ונשאל אותה'. כיצד נשא אברהם את הגר בת פרעה שהיא מצרית, וישראל אסור במצרית.

עין אי"ה - הרב משה גנץ חיבור השכל אל הרגש והיראה
שבת א, קס"ט - ק"ע
השיעור עוסק בצורך לחבר את ההבנה השכלית והלימוד אל רגש טהור של יראת שמיים כדי שהדברים יופנמו באדם ולא יישארו ידיעה חיצונית בלבד. בעזרת משלים ומאמרי חז"ל, מודגשת החשיבות של הקדמת הכללים, המידות והקדושה לעיסוק בפרטים כדי להגיע לחיים שלמים ומתוקנים.

חיי שרה כיצד לבקש בקשה -ארבעה ביקשו שלא כהוגן ושלושה נענו כהוגן
המבקשים אליעזר עבד אברהם, כלב בן יפונה, שאול המלך, יפתח הגלעדי.

חיי שרה פרשת חיי שרה – נפילת בני ישמעאל
כשהאויב הערבי מרים ראש בהתנשאות על המדינה היהודית ועוד מבפנים זו בדיוק נקודת המפנה שתביא לצמיחה ישראלית

תפילות, קידוש וסעודות הלכות הבדלה
השיעור עוסק בשאלת חיוב נשים בהבדלה ובאפשרות שלהן להבדיל בעצמן, תוך סקירת מחלוקות הראשונים והפוסקים הספרדים והאשכנזים. בהמשך נידונים הגדרים ההלכתיים של "חמר מדינה" והתנאים שבהם ניתן להשתמש במשקאות חלופיים ליין עבור הבדלה.

מאמר שלישי מדרגת החסיד וחיבורו לאלוקות
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק בהגדרת דמות ה"חסיד" על פי ספר הכוזרי, כמי שחי את הנוכחות האלוקית בכל תנועה ואיבר בגופו. בהמשך לכך, נבחנים האופנים שבהם האדם מבטא קרבה זו הלכה למעשה – החל מכבוד השכינה, דרך מצוות כציצית ותפילין, ועד להרבות בברכות ובשבחים.

מידות הראי"ה סוד תיקון המידות בנפש האדם
אל המידות א'
עבודת המידות היא הגשר המחבר בין נשמת האדם הטהורה לבין חיי החומר והמעשה בעולם הזה. השינוי האמיתי מתאפשר כאשר מקדימים את התבוננות השכל והדעת לעבודה הרגשית, ובכך יוצרים הרגלים נכונים ומרוממים.

לנתיבות ישראל יסודות האמונה ואהבת ישראל שלמה
לנתיבות ישראל א' , מאמר מ"ז (א)
השיעור עוסק בחשיבות קבלת עול מלכות שמיים ולימוד התורה כבסיס לתיקון רוחני שמתחיל מתוכנו. מתוך כך מודגשת החובה לאהוב כל אדם מישראל ללא תנאי, מתוך הכרה בנשמתו הפנימית ובאחדות האומה.














