ישיבה בית המדרש
בית המדרש
- משנה וגמרא
- תלמוד בבלי
- פתחי עיון - הרב אלישיב קפקה
- משנה וגמרא
- תלמוד בבלי
- בבא בתרא
פרקנו עוסק בהסדרת יחסי השכנות הן מההיבט הנזקי (רוב הפרק) הן הכלכלי (דינא דרב הונא) והן מההיבט הערכי של לימוד תורה ושאר מצוות (תקנת יהושע בן גמלא), כפי שראינו בסוגיות הקודמות. בסוגיא זו נעסוק בהסדרת יחסי המסחר בשאלת טובת סוחרי המקום אל מול טובת צרכני המקום.
אומרת הגמרא (כב, א):
אמר רב נחמן בר יצחק: ומודה רב הונא בריה דרב יהושע ברוכלין המחזירין בעיירות דלא מצי מעכב, דאמר מר: עזרא תקן להן לישראל שיהו רוכלין מחזירין בעיירות, כדי שיהו תכשיטין מצויין לבנות ישראל. והני מילי לאהדורי, אבל לאקבועי לא. ואי צורבא מרבנן הוא, אפילו לאקבועי נמי. כי הא דרבא שרא להו לר' יאשיה ולרב עובדיה לאקבועי, דלא כהלכתא, מאי טעמא? כיון דרבנן נינהו, אתו לטרדו מגירסייהו. הנהו דיקולאי דאייתו דיקלאי לבבל, אתו בני מתא קא מעכבי עלויהו, אתו לקמיה דרבינא, אמר להו: מעלמא אתו ולעלמא ליזבנו. והני מילי ביומא דשוקא. אבל בלא יומא דשוקא לא. וביומא דשוקא נמי לא אמרינן אלא לזבוני בשוקא, אבל לאהדורי לא. הנהו עמוראי דאייתו עמרא לפום נהרא, אתו בני מתא קא מעכבי עלויהו, אתו לקמיה דרב כהנא, אמר להו: דינא הוא דמעכבי עלייכו. אמרו ליה: אית לן אשראי, אמר להו: זילו זבנו שיעור חיותייכו, עד דעקריתו אשראי דידכו ואזליתו.
וכמה שאלות עולות בלימוד הגמרא, נציג חלקן:
מדוע מותר לרוכלים מעיר אחרת למכור כאן? הרי יש סוחרים במקום! דאל"ה לא היה צורך בחידוש ההיתר. ועוד, מדוע יש היתר לתלמיד חכם? ועוד, מדוע יום השוק שונה? ועוד, מדוע התירו בסוף למכור משום ד'אית לן אשראי'?
בכדי לענות על שאלות אלו נדון תחילה בשלוש נקודות בסוגיא ומהן נוכל להעלות כלל עקרוני, שלענ"ד, חורז את הסוגיא כולה.
הגבלות על סוחרי חוץ
הגמרא אומרת שסוחרים הבאים מחוץ לעיר, יכולים בני העיר לעכבם, ובפשטות כוונתם לסוחרי העיר. האם דין זה הוא מוחלט או שישנם מצבים בהם יתירו ייבוא מן החוץ?
הרבה מהראשונים כאן בסוגיא מביאים את דעת ר"י מגאש שכותב (ציטוט ממגיד משנה שכנים ו, י):
וכתב הרב אבן מיגש ז"ל דדוקא כשיש מאותה סחורה לבני העיר והיא טובה כמות אותה שמביאין שם אבל אם היתה גרועה ממנה או שחשובה כמותה אבל הסוחרים מוזילין ומפחיתים את השער אם לוקחי העיר ההיא הם עכו"ם יכולין לעכב עליהם אבל אם הלוקחין ישראלים אין יכולין לעכב עליהם שאין עושין תקנה למוכרים בהפסד הלקוחות.
כלומר, אם הסוחרים מחוץ לעיר מביאים סחורה אחרת או לחילופין זהה אך זולה יותר, א"א לעכבם. וזאת במידה ולקוחות העיר הינם ישראל. אך אם הלקוחות הינם גוים והמוכרים הם ישראל, אפשר לעכבם.
לעומתו כותב הרמב"ן ואחריו תלמידיו רשב"א וריטב"א, שאפילו הוזלת המחיר אינה מתירה כניסת סוחרים מבחוץ אם יש בזה פגיעה באנשי המקום. ולגבי מה שההוזלה מועילה ללקוחות המקומיים כתב הריטב"א (ד"ה דינא):
דאי סוחרי העיר אינם מייקרים סחורתם על בני העיר שלא כמשפט למה יפסידו עליהם, ואם מייקרים הסחורות שלא כראוי הרי יכולים בני העיר להתנות על השערים, ומיהו אם הסחורות שמביאים מחוץ לעיר היא טובה יותר מסחורות העיר בזה אין מעכבין כלל שהרי זה כאילו אין בכאן מאותה הסחורה וכן עיקר.
טענת הראשונים כנגד ר"י מגאש שאין לאדם מן החוץ לפגוע בכלכלת המקום שלא בצדק. ובני העיר עצמם יכולים להתאגד ולהגיע למחירים נוחים יותר עבורם.
גביית אשראי
מח' נוספת בסוגיין נוגעת בהיתר לסחור עד 'דעקריתו אשראי דידכו'.
רש"י מבאר (ד"ה אית לן):
מכרנו באמנה וצריכים אנו לשהות כאן עד שנגבה חובות שלנו ואם אין אנו מוכרין סחורותינו במה נתפרנס.
לדעת רש"י אותם סוחרי חוץ מכרו בהקפה לאנשי המקום, ומחכים הם עד שבעלי החובות ישלמו את חובם. אך במהלך שהותם צריכים הם להתקיים ועל כן התירו להם את המסחר, ובצמצום, כפי שהורו להם: 'זילו זבנו שיעור חיותייכו'. ומבאר ר"ת (מובא בריטב"א ד"ה זילו):
פירש ר"ת ז"ל שיעור חיותייכו מן הריוח שיעשו ואין מדקדקין בזה לעשות בצימצום, ומיהו הני מילי בפעם ראשונה כי לא שמעו עדיין עיכוב בני העיר כשמכרו לאשראי.
אמנם הרמב"ם הבין שאותם סוחרים צריכים הם להחזיר את חובם וכך פסק (שכנים ו, י):
הסוחרים שמביאין סחורתם למכור בתוך העיירות בני העיר מעכבין עליהם, ואם מכרו ביום השוק בלבד אין מונעין אותם, והוא שימכרו בשוק אבל לא יחזרו על הפתחים אפילו ביום השוק, ואם יש להן מלוה בעיר מוכרין כדי פרנסתם אפילו בלא יום השוק עד שיפרעו חובן וילכו להן.
נשים לב שהרמב"ם כתב בסוף ההלכה 'עד שיפרעו חובן' ודלא כרש"י שכתב 'עד שנגבה חובות שלנו'.
היתר סחורה לת"ח
נוסיף להתבונן בדין שלישי המופיע בסוגיא, והוא מעורר תמיהה גדולה. אומרת הגמ':
כי הא דרבא שרא להו לר' יאשיה ולרב עובדיה לאקבועי, דלא כהלכתא, מאי טעמא? כיון דרבנן נינהו, אתו לטרדו מגירסייהו.
וכי כיצד התירו לחכמים לעשות שלא כדין וכהלכה?! ואמנם, הגהות אשרי כותב תנאי להיתר זה והוא 'שיהו צריכים לתורתו'. אך עדיין יש להבין מדוע הצורך בתורתו מאפשר לו פגיעה בתושבי המקום?
טובת אנשי העיר
ונראה לומר שכל הסוגיא עוסקת היא ביצירת האיזון הרצוי שיביא את טובת אנשי העיר אל המירב האפשרי. וכך כותב בקצרה הבית יוסף (קנו ד"ה החלק השלישי) ביחס להיתר סחורה לת"ח:
ואיפשר דכיון שדינים הללו דמצו מעכבי - מדרבנן בעלמא הוא, מפני תיקון העולם.
ע"פ יסוד זה של 'טובת אנשי העיר' נוכל להבין את כל הפרטים השונים והמחלוקות בסוגיא:
תקנת הרוכלים נועדה לטובת נשות ישראל, ולמעלה מכך, לטובת המשפחה בישראל, וראו חכמים שלמרות הצורך לדאוג לפרנסת הסוחרים המקומיים יש צורך בנתינת אפשרות מגוונת או זולה יותר לנשים רבות.
וכן ביחס להקלות לתלמידי חכמים, דווקא דברי הגהות אשרי דלעיל מבארות את ההיתר. כאשר אנשי העיר 'צריכים לתורתו' אזי מובן מדוע יש לאפשר לו להתפרנס בעיר אע"פ שיפגע בכלכלת אחרים כיון שבמבט הכולל של טובת אנשי העיר, הצורך באישיות של תורה חשובה יותר. טובת הכלל גוברת על טובת הפרט.
מח' ר"י מגאש ורמב"ן ביחס לכניסת סוחרים מן החוץ גם היא מוסברת על פי יסוד זה. המח' היא במה תגדל טובת העיר. דעת ר"י מגאש שטובת רוב הציבור, ובדגש על ישראל שמצווים לדאוג זה לזה, היא הוזלת המחירים. ועל כן, מותר להכנס אע"פ שהסוחרים המקומיים יפגעו. אך הרמב"ן סובר שהערך של חיזוק הכלכלה המקומית כאשר היא נוהגת בהגינות עדיפה על פני הרווחים של הלקוחות.
וכן אפשר להסביר את נושא החזרת האשראי – לרמב"ם פריעת חוב לאנשי העיר הוא טובתם ועל כן ניתן להורות על הישארות הסוחרים על אף פגיעה מסוימת בסוחרי המקום. אך לרש"י שמסביר שהם גובים את חובם מאנשי העיר, קשה יותר לבאר מהי טובת אנשי העיר? לכאורה שישובו לביתם ויחזרו רק לגבות. ושמא ניתן לבאר כך: לרש"י פריעת חוב לסוחר חוץ הוא טובת אנשי העיר משום שהוא מכר להם באמנה, וטוב לאנשי העיר שסוחרים כגון אלה, המוכנים למכור בהקפה, יסחרו עמהם ומעט ויועיל הדבר להתמדת היחסים טובים עמהם.
השייכות לפרק
ונראה לענ"ד שלפי כל הנ"ל מובן ההקשר של סוגיא זו לפרקנו. כשם שראינו לעיל שחז"ל כאן הכניסו יסודות של מהו יסוד השכנות ביחס ללימוד תורה, כאן הרחיבו בפרטים נוספים של הבירור כיצד יוצרים חברה נכונה. ואכן ראינו שישנם ערכים שונים כגון חיזוק המשפחה, לימוד התורה, רווחה כלכלית – כל אלו ברמה הציבורית-כללית שגוברים על פני הצרכים של היחיד.
ונחתום סוגיא זו בדבריו היסודיים של החת"ס (ב"ב כא, ב ד"ה ונ"ל):
ונ"ל דכל הנאמרי' בשמעתין אף על גב שכ' הרב"י סי' קנ"ו דדיני דרבנן נינהו ומשו"ה הקלו לת"ח. נלע"ד דודאי שרשם פתוח על מי תורתינו הקדושה במאי דכתי' ושפטתם צדק בין איש ובין אחיו ובין גירו ופירש"י עפ"י סִפרי, בין הדיורים. והכל בכלל בין דיורי' בבתים, בין תנור לכריים וחלונו' וחצרות, ובין דיורי' בעיר, ועיר ומבוי וחצר וחנות. ומסרן הכתוב למרע"ה ודיינין שיחוקו חוקי' באילו וכיוצא ונעשה דיניהם דין תורה ממש.
להערות - [email protected]
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר

תורה ומדע מנגנוני כוח, כפייה וחירות הנפש
השיעור בוחן את מושג הכוח, יחסי השליטה והכפייה התת-מודעת בחברה מול תפיסות פילוסופיות כמו זו של פוקו. כנגדן מוצגת התפיסה היהודית, לפיה האדם אינו יוצר את עצמו מאפס אלא מגלה את נשמתו האלוקית הפנימית ואת ייעודו בעולם.

אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א זיכוך המידות בדרך לדבקות
טהרת הנפש והמידות י"א - י"ג
השיעור עוסק באתגר המוסרי והרוחני של האדם בעת עלייתו במעלות הדבקות, שבה מתעצמות גם המידות והחיסרונות הדורשים זיכוך מתמיד. מתוך כך מודגש כי ההכרה בליקויים וההתמודדות עמם אינן עילה לנפילה או לעצבות, אלא מנוף פנימי להמשך צמיחה, התעלות ותיקון.

יסודות הש"ס יסודות וטעמי שבועות בדיני ממונות
פתיחה לענייני שבועות
השיעור עוסק בסוגי השבועות השונים בדיני ממונות מדאורייתא ומדרבנן, ומנתח את הופעתם בסוגיות המרכזיות במסכת בבא מציעא. בהמשך לכך, נבחנים טעמיהן של השבועות והשאלה העקרונית האם שבועה נתפסת ככלי ראייתי מברר או שנועדה לפייס את דעתו של בעל הדין.

עבודת הקודש להחיד"א סודות כתבי החיד"א בספר עבודת הקודש
השיעור עוסק בתהליך הההדרה והמחקר של ספרי החיד"א, וחושף כיצד ביטויים שנראו כטעויות דפוס או שגיאות כתיב התגלו למעשה כמליצות, רמזים וסודות עמוקים. המרצה מדגים באמצעות דוגמאות מכתבי יד כיצד גישתו הייחודית של החיד"א מדויקת ומכוונת בכל אות וסימן.

רביבים איסור כתובת קעקע
אסור מהתורה לחקוק בעור אותיות או צורות שיישארו בו לתמיד | האיסור חל על איש ואישה כאחד, ועל כל מקום בגוף | איסור עשיית קעקוע הוא חוק שטעמו לא נתפרש בתורה | עם זאת, ביארו כמה ראשונים שכך היה מנהגם של עובדי עבודה זרה | המקעקע על עורו צורה קבועה, משתעבד לצורה זו ומונע מעצמו להמשיך ולהתחדש | אחר שהקעקוע כבר קיים אין איסור בקיום התוצאה, ולכן אין חובה מהתורה להסירו | כיום ניתן להסיר את הקעקוע באמצעות לייזר, ולכן נכון להתאמץ להסירו, כדי לבטא בכך את ההתנערות מהחטא

פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת חיי שרה תשפז
לְפִי שֶׁעַל יְדֵי בְשׂוֹרַת הָעֲקֵדָה, פָּרְחָה נִשְׁמָתָהּ מִמֶּנָּה וּמֵתָה. הרי קי"ל שְׁלוּחֵי מִצְוָה אֵינָן נִיזּוֹקִין? ואיך מתה שרה על ידי המצוה. וַיֹּאמְרוּ נִקְרָא לַנַּעֲרָ וְנִשְׁאֲלָה אֶת פִּיהָ. מה תלמוד לומר אֶת פִּיהָ, הול"ל 'ונשאל אותה'. כיצד נשא אברהם את הגר בת פרעה שהיא מצרית, וישראל אסור במצרית.

עין אי"ה - הרב משה גנץ חיבור השכל אל הרגש והיראה
שבת א, קס"ט - ק"ע
השיעור עוסק בצורך לחבר את ההבנה השכלית והלימוד אל רגש טהור של יראת שמיים כדי שהדברים יופנמו באדם ולא יישארו ידיעה חיצונית בלבד. בעזרת משלים ומאמרי חז"ל, מודגשת החשיבות של הקדמת הכללים, המידות והקדושה לעיסוק בפרטים כדי להגיע לחיים שלמים ומתוקנים.

חיי שרה כיצד לבקש בקשה -ארבעה ביקשו שלא כהוגן ושלושה נענו כהוגן
המבקשים אליעזר עבד אברהם, כלב בן יפונה, שאול המלך, יפתח הגלעדי.

חיי שרה פרשת חיי שרה – נפילת בני ישמעאל
כשהאויב הערבי מרים ראש בהתנשאות על המדינה היהודית ועוד מבפנים זו בדיוק נקודת המפנה שתביא לצמיחה ישראלית

תפילות, קידוש וסעודות הלכות הבדלה
השיעור עוסק בשאלת חיוב נשים בהבדלה ובאפשרות שלהן להבדיל בעצמן, תוך סקירת מחלוקות הראשונים והפוסקים הספרדים והאשכנזים. בהמשך נידונים הגדרים ההלכתיים של "חמר מדינה" והתנאים שבהם ניתן להשתמש במשקאות חלופיים ליין עבור הבדלה.

מאמר שלישי מדרגת החסיד וחיבורו לאלוקות
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק בהגדרת דמות ה"חסיד" על פי ספר הכוזרי, כמי שחי את הנוכחות האלוקית בכל תנועה ואיבר בגופו. בהמשך לכך, נבחנים האופנים שבהם האדם מבטא קרבה זו הלכה למעשה – החל מכבוד השכינה, דרך מצוות כציצית ותפילין, ועד להרבות בברכות ובשבחים.

מידות הראי"ה סוד תיקון המידות בנפש האדם
אל המידות א'
עבודת המידות היא הגשר המחבר בין נשמת האדם הטהורה לבין חיי החומר והמעשה בעולם הזה. השינוי האמיתי מתאפשר כאשר מקדימים את התבוננות השכל והדעת לעבודה הרגשית, ובכך יוצרים הרגלים נכונים ומרוממים.

לנתיבות ישראל יסודות האמונה ואהבת ישראל שלמה
לנתיבות ישראל א' , מאמר מ"ז (א)
השיעור עוסק בחשיבות קבלת עול מלכות שמיים ולימוד התורה כבסיס לתיקון רוחני שמתחיל מתוכנו. מתוך כך מודגשת החובה לאהוב כל אדם מישראל ללא תנאי, מתוך הכרה בנשמתו הפנימית ובאחדות האומה.











