ישיבה
בית המדרש
- משנה וגמרא
- תלמוד בבלי
- פתחי עיון - הרב אלישיב קפקה
- משנה וגמרא
- תלמוד בבלי
- בבא בתרא
פרקנו עוסק בהסדרת יחסי השכנות הן מההיבט הנזקי (רוב הפרק) הן הכלכלי (דינא דרב הונא) והן מההיבט הערכי של לימוד תורה ושאר מצוות (תקנת יהושע בן גמלא), כפי שראינו בסוגיות הקודמות. בסוגיא זו נעסוק בהסדרת יחסי המסחר בשאלת טובת סוחרי המקום אל מול טובת צרכני המקום.
אומרת הגמרא (כב, א):
אמר רב נחמן בר יצחק: ומודה רב הונא בריה דרב יהושע ברוכלין המחזירין בעיירות דלא מצי מעכב, דאמר מר: עזרא תקן להן לישראל שיהו רוכלין מחזירין בעיירות, כדי שיהו תכשיטין מצויין לבנות ישראל. והני מילי לאהדורי, אבל לאקבועי לא. ואי צורבא מרבנן הוא, אפילו לאקבועי נמי. כי הא דרבא שרא להו לר' יאשיה ולרב עובדיה לאקבועי, דלא כהלכתא, מאי טעמא? כיון דרבנן נינהו, אתו לטרדו מגירסייהו. הנהו דיקולאי דאייתו דיקלאי לבבל, אתו בני מתא קא מעכבי עלויהו, אתו לקמיה דרבינא, אמר להו: מעלמא אתו ולעלמא ליזבנו. והני מילי ביומא דשוקא. אבל בלא יומא דשוקא לא. וביומא דשוקא נמי לא אמרינן אלא לזבוני בשוקא, אבל לאהדורי לא. הנהו עמוראי דאייתו עמרא לפום נהרא, אתו בני מתא קא מעכבי עלויהו, אתו לקמיה דרב כהנא, אמר להו: דינא הוא דמעכבי עלייכו. אמרו ליה: אית לן אשראי, אמר להו: זילו זבנו שיעור חיותייכו, עד דעקריתו אשראי דידכו ואזליתו.
וכמה שאלות עולות בלימוד הגמרא, נציג חלקן:
מדוע מותר לרוכלים מעיר אחרת למכור כאן? הרי יש סוחרים במקום! דאל"ה לא היה צורך בחידוש ההיתר. ועוד, מדוע יש היתר לתלמיד חכם? ועוד, מדוע יום השוק שונה? ועוד, מדוע התירו בסוף למכור משום ד'אית לן אשראי'?
בכדי לענות על שאלות אלו נדון תחילה בשלוש נקודות בסוגיא ומהן נוכל להעלות כלל עקרוני, שלענ"ד, חורז את הסוגיא כולה.
הגבלות על סוחרי חוץ
הגמרא אומרת שסוחרים הבאים מחוץ לעיר, יכולים בני העיר לעכבם, ובפשטות כוונתם לסוחרי העיר. האם דין זה הוא מוחלט או שישנם מצבים בהם יתירו ייבוא מן החוץ?
הרבה מהראשונים כאן בסוגיא מביאים את דעת ר"י מגאש שכותב (ציטוט ממגיד משנה שכנים ו, י):
וכתב הרב אבן מיגש ז"ל דדוקא כשיש מאותה סחורה לבני העיר והיא טובה כמות אותה שמביאין שם אבל אם היתה גרועה ממנה או שחשובה כמותה אבל הסוחרים מוזילין ומפחיתים את השער אם לוקחי העיר ההיא הם עכו"ם יכולין לעכב עליהם אבל אם הלוקחין ישראלים אין יכולין לעכב עליהם שאין עושין תקנה למוכרים בהפסד הלקוחות.
כלומר, אם הסוחרים מחוץ לעיר מביאים סחורה אחרת או לחילופין זהה אך זולה יותר, א"א לעכבם. וזאת במידה ולקוחות העיר הינם ישראל. אך אם הלקוחות הינם גוים והמוכרים הם ישראל, אפשר לעכבם.
לעומתו כותב הרמב"ן ואחריו תלמידיו רשב"א וריטב"א, שאפילו הוזלת המחיר אינה מתירה כניסת סוחרים מבחוץ אם יש בזה פגיעה באנשי המקום. ולגבי מה שההוזלה מועילה ללקוחות המקומיים כתב הריטב"א (ד"ה דינא):
דאי סוחרי העיר אינם מייקרים סחורתם על בני העיר שלא כמשפט למה יפסידו עליהם, ואם מייקרים הסחורות שלא כראוי הרי יכולים בני העיר להתנות על השערים, ומיהו אם הסחורות שמביאים מחוץ לעיר היא טובה יותר מסחורות העיר בזה אין מעכבין כלל שהרי זה כאילו אין בכאן מאותה הסחורה וכן עיקר.
טענת הראשונים כנגד ר"י מגאש שאין לאדם מן החוץ לפגוע בכלכלת המקום שלא בצדק. ובני העיר עצמם יכולים להתאגד ולהגיע למחירים נוחים יותר עבורם.
גביית אשראי
מח' נוספת בסוגיין נוגעת בהיתר לסחור עד 'דעקריתו אשראי דידכו'.
רש"י מבאר (ד"ה אית לן):
מכרנו באמנה וצריכים אנו לשהות כאן עד שנגבה חובות שלנו ואם אין אנו מוכרין סחורותינו במה נתפרנס.
לדעת רש"י אותם סוחרי חוץ מכרו בהקפה לאנשי המקום, ומחכים הם עד שבעלי החובות ישלמו את חובם. אך במהלך שהותם צריכים הם להתקיים ועל כן התירו להם את המסחר, ובצמצום, כפי שהורו להם: 'זילו זבנו שיעור חיותייכו'. ומבאר ר"ת (מובא בריטב"א ד"ה זילו):
פירש ר"ת ז"ל שיעור חיותייכו מן הריוח שיעשו ואין מדקדקין בזה לעשות בצימצום, ומיהו הני מילי בפעם ראשונה כי לא שמעו עדיין עיכוב בני העיר כשמכרו לאשראי.
אמנם הרמב"ם הבין שאותם סוחרים צריכים הם להחזיר את חובם וכך פסק (שכנים ו, י):
הסוחרים שמביאין סחורתם למכור בתוך העיירות בני העיר מעכבין עליהם, ואם מכרו ביום השוק בלבד אין מונעין אותם, והוא שימכרו בשוק אבל לא יחזרו על הפתחים אפילו ביום השוק, ואם יש להן מלוה בעיר מוכרין כדי פרנסתם אפילו בלא יום השוק עד שיפרעו חובן וילכו להן.
נשים לב שהרמב"ם כתב בסוף ההלכה 'עד שיפרעו חובן' ודלא כרש"י שכתב 'עד שנגבה חובות שלנו'.
היתר סחורה לת"ח
נוסיף להתבונן בדין שלישי המופיע בסוגיא, והוא מעורר תמיהה גדולה. אומרת הגמ':
כי הא דרבא שרא להו לר' יאשיה ולרב עובדיה לאקבועי, דלא כהלכתא, מאי טעמא? כיון דרבנן נינהו, אתו לטרדו מגירסייהו.
וכי כיצד התירו לחכמים לעשות שלא כדין וכהלכה?! ואמנם, הגהות אשרי כותב תנאי להיתר זה והוא 'שיהו צריכים לתורתו'. אך עדיין יש להבין מדוע הצורך בתורתו מאפשר לו פגיעה בתושבי המקום?
טובת אנשי העיר
ונראה לומר שכל הסוגיא עוסקת היא ביצירת האיזון הרצוי שיביא את טובת אנשי העיר אל המירב האפשרי. וכך כותב בקצרה הבית יוסף (קנו ד"ה החלק השלישי) ביחס להיתר סחורה לת"ח:
ואיפשר דכיון שדינים הללו דמצו מעכבי - מדרבנן בעלמא הוא, מפני תיקון העולם.
ע"פ יסוד זה של 'טובת אנשי העיר' נוכל להבין את כל הפרטים השונים והמחלוקות בסוגיא:
תקנת הרוכלים נועדה לטובת נשות ישראל, ולמעלה מכך, לטובת המשפחה בישראל, וראו חכמים שלמרות הצורך לדאוג לפרנסת הסוחרים המקומיים יש צורך בנתינת אפשרות מגוונת או זולה יותר לנשים רבות.
וכן ביחס להקלות לתלמידי חכמים, דווקא דברי הגהות אשרי דלעיל מבארות את ההיתר. כאשר אנשי העיר 'צריכים לתורתו' אזי מובן מדוע יש לאפשר לו להתפרנס בעיר אע"פ שיפגע בכלכלת אחרים כיון שבמבט הכולל של טובת אנשי העיר, הצורך באישיות של תורה חשובה יותר. טובת הכלל גוברת על טובת הפרט.
מח' ר"י מגאש ורמב"ן ביחס לכניסת סוחרים מן החוץ גם היא מוסברת על פי יסוד זה. המח' היא במה תגדל טובת העיר. דעת ר"י מגאש שטובת רוב הציבור, ובדגש על ישראל שמצווים לדאוג זה לזה, היא הוזלת המחירים. ועל כן, מותר להכנס אע"פ שהסוחרים המקומיים יפגעו. אך הרמב"ן סובר שהערך של חיזוק הכלכלה המקומית כאשר היא נוהגת בהגינות עדיפה על פני הרווחים של הלקוחות.
וכן אפשר להסביר את נושא החזרת האשראי – לרמב"ם פריעת חוב לאנשי העיר הוא טובתם ועל כן ניתן להורות על הישארות הסוחרים על אף פגיעה מסוימת בסוחרי המקום. אך לרש"י שמסביר שהם גובים את חובם מאנשי העיר, קשה יותר לבאר מהי טובת אנשי העיר? לכאורה שישובו לביתם ויחזרו רק לגבות. ושמא ניתן לבאר כך: לרש"י פריעת חוב לסוחר חוץ הוא טובת אנשי העיר משום שהוא מכר להם באמנה, וטוב לאנשי העיר שסוחרים כגון אלה, המוכנים למכור בהקפה, יסחרו עמהם ומעט ויועיל הדבר להתמדת היחסים טובים עמהם.
השייכות לפרק
ונראה לענ"ד שלפי כל הנ"ל מובן ההקשר של סוגיא זו לפרקנו. כשם שראינו לעיל שחז"ל כאן הכניסו יסודות של מהו יסוד השכנות ביחס ללימוד תורה, כאן הרחיבו בפרטים נוספים של הבירור כיצד יוצרים חברה נכונה. ואכן ראינו שישנם ערכים שונים כגון חיזוק המשפחה, לימוד התורה, רווחה כלכלית – כל אלו ברמה הציבורית-כללית שגוברים על פני הצרכים של היחיד.
ונחתום סוגיא זו בדבריו היסודיים של החת"ס (ב"ב כא, ב ד"ה ונ"ל):
ונ"ל דכל הנאמרי' בשמעתין אף על גב שכ' הרב"י סי' קנ"ו דדיני דרבנן נינהו ומשו"ה הקלו לת"ח. נלע"ד דודאי שרשם פתוח על מי תורתינו הקדושה במאי דכתי' ושפטתם צדק בין איש ובין אחיו ובין גירו ופירש"י עפ"י סִפרי, בין הדיורים. והכל בכלל בין דיורי' בבתים, בין תנור לכריים וחלונו' וחצרות, ובין דיורי' בעיר, ועיר ומבוי וחצר וחנות. ומסרן הכתוב למרע"ה ודיינין שיחוקו חוקי' באילו וכיוצא ונעשה דיניהם דין תורה ממש.
להערות - [email protected]
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
אורות ישראל ותחייתו תהליך הגאולה כהתרחשות רציפה ומתמשכת
אורות ישראל ותחייתו פרק כ"ז - כ"ח
השיעור עוסק בתפיסת הגאולה כתהליך היסטורי אחד ורציף, שמתחיל ביציאת מצרים ונמשך לאורך כל תולדות עם ישראל. מתוך כך מודגש כי הירידות, הגלות והפעולות האנושיות היום-יומיות אינן מקריות, אלא מהוות שלבים פנימיים המובילים בסופו של דבר לאחדות האומה ולתכלית השלמה.
נח מגדולת הבריאה לעבודת הלב
השיעור עוסק במגבלות השכל האנושי מול אינסופיות הבורא והשגחתו, דרך מפגשי רבי יהושע בן חנניה והקיסר וביאור מהות יום השבת. מתוך כך מודגש כי תפקיד האדם בבריאה אינו שליטה או מסחר עם שמיים, אלא עמידה בענווה וחיבור אמיתי לקדוש ברוך הוא דרך תפילה וכיסופי הנפש.
עין אי"ה - הרב משה גנץ משמעות הדין ככוח מרפא לנפש
שבת א, ק"ס
השיעור עוסק בתפיסתו של הרב קוק לפיה הדין שלאחר המוות אינו עונש נקמני, אלא התפכחות פנימית שבה האדם רואה את האמת וחש כאב על החמצת ייעודו. ייסורים רוחניים אלו נועדו לזכך את הנפש, לנער אותה מהשקיעה בחומריות ולהשיבה אל טבעה האלוקי המקורי.
עין אי"ה - הרב משה גנץ שאלות הדין ומבט אל העתיד
שבת א, קס"ב - קס"ד
השיעור עוסק בשאלות שנשאל אדם בבית דין של מעלה – בהן משא ומתן באמונה, קביעת עתים לתורה וציפייה לישועה – על פי תורתו של הראי"ה קוק. דרך שאלות אלו נבחנים החיבור בין יושר טבעי ללימוד התורה, וכן החשיבות שבהתבוננות אופטימית ופעילה על המציאות מתוך מבט אל העתיד והכלל.
נח משיב הרוח ומוריד הגשם -גבורות גשמים, האומנם?
הסברים מדוע מובא בתלמוד 'משיב הרוח ומוריד הגשם' בשם 'גבורות גשמים' שלושה הסברים. ומדוע מזכירים בברכת תחיית המתים.
רביבים חובת לימוד כל יסודות התורה
מצוות תלמוד תורה מוטלת על ההורים, ועליהם לדאוג שבניהם ילמדו יסודות אלו בעודם צעירים | מי שלא הספיק ללמוד בצעירותו, חובה שילמד בעצמו בבגרותו | במשך הדורות תוכן הלימוד התרחב, עד שהוצרך להתיר לכתוב את התורה שבעל פה | המיוחד בתלמוד, שהזוכה לרכוש את המיומנות המורכבת שבלימודו כביכול נכנס לעולמם של חכמים ומשתתף עימהם בדיון | עיקר תכלית הלימוד להכין את התלמידים ללמוד היטב ובדייקנות אליבא דהלכתא | צריך לתכנן תוכנית שבה עד סביבות גיל 20 יקיפו התלמידים את כל יסודות המצוות וההלכה עם עיקרי ההסברים שנתבארו בתלמוד ובמפרשיו
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת נח תשפז
קֵץ כׇּל בָּשָׂר בָּא לְפָנַי - מהו לשון קֵץ שיש פה, ולא שייך קֵץ אלא בדבר הקצוב מתחלה. מִכׇּל מַאֲכָל אֲשֶׁר יֵאָכֵל - לכאורה אֲשֶׁר יֵאָכֵל הוא מיותר. דאם הוא לְךָ מַאֲכָל הוא ראוי להיאכל. מה הטעם שנוהגים לאכול דגים בשבת קודש. ומה הקשר לפרשה. למה שלח שני עופות הללו דווקא עורב ויונה, והלא יש הרבה עופות שפורחים טוב יותר מהם.
תפילות, קידוש וסעודות הלכות סעודות שבת הלכה למעשה
שיעור מרתק ומעמיק מפי הרב משה בר ציון שליט"א העוסק בהלכות סעודות שבת. בשיעור מבאר הרב את יסודות שלוש הסעודות, השיטות השונות בזמני הסעודות (כולל סעודה שלישית אחרי השקיעה), השיעורים הנדרשים באכילת כזית וכביצה, דיני ברכה אחרונה, והאם מותר לעשות סעודת שבת חלבית. כמו כן, משולבים סיפורי מופת מרגשים על מרן הרב עובדיה יוסף זצ"ל והתמדתו בתורה.
בבא מציעא מבוא למסכת בבא מציעא ועמל תורה
שיעור פתיחת זמן חורף תשפ"ז
הצורך ביראת ה' בלימוד תורה | אדם צריך לפתח בעצמו אהבת תורה | המעלה והזכות שבלימוד תורת ארץ ישראל | יגיעה בתורה | הלכות בין אדם לחבירו במסכת בבא מציעא
אורות התחיה - הרה"ג זלמן ברוך מלמד שליט"א גדלות עם ישראל
אורות התחיה - פסקה ה'
השיעור עוסק בפרק ה' מתוך "אורות התחיה" של הראי"ה קוק ומבאר את גדלותו הייחודית של עם ישראל, אשר נשמתו הכללית מקיפה ומאחדת את הבריאה כולה. מתוך כך מודגשת החשיבות של אימוץ מבט אמוני ורחב על המציאות וההיסטוריה, הרואה בכל ירידה ומשבר שלב הכרחי בדרך לעלייה ולגאולה שלמה.
נח פרשת נח – איזון לאומי
מה פשר ההפקה אלוקית של המבול? למה להכחיד את חוטאי דור המבול על ידי מים דוקא? סוד האיזון שבין שאיפת האחדות למאבק הציבורי
מידות הראי"ה תיקון המידות כמפתח לדבקות אלוקית
הקדמה למידות הראי"ה
השיעור עוסק במרכזיותן של המידות והרגשות בנפש האדם כיסוד הכרחי לדבקות בה' ולהליכה בדרכיו, כפי שמבואר במשנת הרמב"ם. מתוך כך נבחנת הדרכת הראי"ה והרצי"ה קוק בספרים 'מוסר אביך' ו'מידות ראיה', המבחינים בין מידות בסיסיות השייכות לכל אדם לבין הנהגות המיועדות לבני עלייה.
