ישיבה
בית המדרש
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש שמות
- משפטים
ניגשו הרב והעוזר לרכב, ודחפו אותו בכוחות משותפים מאחור עד שהרכב נדלק. יצא הנהג מהרכב, כדי להודות למסייעים לו, ונדהם לראות מולו את הראשון לציון. הוא החל להתנצל לפני הרב על שהטריח אותו בכך, אך הרב השיב לו: בזכותך זכיתי במצוות "עזוב תעזוב עימו" (אביהם של ישראל).
סיפור זה הוא תשובה מצויינת לשאלה ששואלים רבים ממשמיצי תורתנו הקדושה. אותם משמיצים טוענים (עפר לפיהם) – הנה, התורה היא משהו מהעבר, אך היום דברים רבים השתנו, ויש 'לעדכן' את התורה (ח"ו) ולהפוך אותה לדורנו.
הנה, למשל, מצווה שמופיעה בפרשת משפטים, "כי תראה חמור שונאך, רובץ תחת משאו... עזוב תעזוב עימו". ומכאן ומפסוקים נוספים, שמי שרואה בדרך יהודי, שחמורו רובץ תחת המשא, מצווה לעזור לחבירו לפרוק ולטעון את המשא.
לכאורה, זו מצווה שכבר לא רלוונטית בימינו, שהרי היום המכוניות לוקחות את המשא, ולא בהמות, וכיצד המצווה רלוונטית לימינו?
התשובה היא שחכמי התורה שבכל דור ודור, יודעים כיצד לקחת את העקרונות של תורתנו הקדושה, ולהביאם לדורותינו בדרך הלכתית.
כך מוצאים אנו בשו"ת יחווה דעת (ה, סה) לראשון לציון, הגאון הרב עובדיה יוסף זצ"ל, שדן בשאלה - האם מצוות אלו של פריקה וטעינה מחייבות גם לסייע לאדם שמכוניתו תקועה בצד הדרך?
הרב עובדיה מוכיח שם ממקורות קדמונים שמי שיש לו את הידע הדרוש, צריך לסייע למי שמכוניתו תקועה בדרך, כי טעם המצווה "משום צערו של ישראל בעל הבהמה או המשא, ואין חילוק בין בהמתו של ישראל למכוניתו שאירע בה תקלה באמצע הדרך, והוא עומד על אם הדרך ומצפה לעזרה, ולפעמים יוכל גם כן לבוא לידי סכנה".
ותמך דבריו בפסיקת ערוך השולחן (חו"מ רעב, ח) שמי שפגש עגלון שנשבר גלגל מעגלתו, "חייב לסייע ולתקן בכל מה שאפשר לו, וללוותו מעט עד שיראה ויווכח שהעגלה הולכת יפה למישרים, וכל זה ממצוות פריקה וטעינה".
ומרחיב הגרע"י ומבאר את הדברים, שבוודאי פסיקה זו מבוססת על טעם המצוות שהחיוב לסייע בפריקה וטעינה נובע מצער הבעלים ולא מצער בעלי החיים. וזאת לפי העיקרון שסללו החתם סופר (יו"ד קד, רנד) והבית יצחק (יו"ד ח"א, קמג, ה) שגם אם לא דורשים 'טעמא דקרא' (טעם המצוות והפסוקים) להקל, אבל להחמיר דורשים את טעם המצוות, ולכן על אף שהמצוות נאמרו בתורה לגבי בעלי חיים, מטעם המצוות עולה שיש לסייע גם לאדם הכורע תחת משאו או תקוע בדרך.
ויהי רצון, שנזכה תמיד לראות את יופיה ונצחיותה של תורתנו הקדושה, ולעשות חסד תדיר עם יהודים אחרים, מתוך אהבת ישראל!
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
בבא מציעא שניים אוחזין - מהות השבועה
השיעור בוחן את יסוד דין חלוקה ושבועה במשנת "שניים אוחזין בטלית", תוך התמקדות בהבדלי הגישות בין התוספות לרמב"ם. בעוד שלדעת התוספות יסוד הדין נשען על מוחזקות והשבועה נועדה רק להכחיש את טענת היריב, לדעת הרמב"ם מדובר בשבועת הנוטלין שבאמצעותה זוכה האדם בחלקו.
מידות הראי"ה זיכוך המידות בין דעת לרגש
הקדמה למידות הראי"ה - 3
השיעור עוסק בהתחדשות עבודת המידות בתקופת הגאולה ומבאר כיצד המעבר ממישור היחיד למישור הציבורי והלאומי מעצב מחדש את תפקידן של המידות באומה הישראלית. בנוסף, נפתח לימוד הפסקה הראשונה המציגה את זיכוך המידות כתווך שבין הדעת לרגש, תוך הדגשה כי בירורן השכלי והכרתי קודם לעיבודן הרגשי.
שיעורים בספר יהושע סוד דמותה של רחב
יהושע פרק ב'
השיעור עוסק במפגש של מרגלי יהושע עם רחב, תוך התמודדות עם דמותה המורכבת ומעמדה המרכזי בכניסת עם ישראל לארץ. דרך מקורות חז"ל מוסברים תהליך התשובה שלה, כוחה להכיר בגדולת השם דווקא מתוך עברה, והחיבור העמוק שלה לקדושת ישראל ולשושלת הנבואה.
גשמים בארץ ישראל שאילת גשמים וארץ ישראל
מדוע מדינות שבחורף שלנו אצלם קיץ מבקשים גשם, ומדוע יעקב התעקש להיקבר במערת המכפלה, ופירוש תפילת מעין שלוש.
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
נח התורה כשורש המציאות והאדם
שמירה על העולם ופתיחה לזמן חורף
שמירה על ממון חברך והתרחקות מאבק גזל , החשיבות בהתמדה בזמן חורף והשקיעות בישיבה.
שם משמואל על הפרשה שלמות נח, השבת וסוד הדיבור
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק ב'
השיעור מבאר כיצד תאריו של נח משקפים שלמות בגוף, בנפש ובשכל כנגד קלקולי דור המבול, ומקביל מעלות אלו להארות וברכות יום השבת שנוח רומז אליו. בנוסף, מוסברת חוכמתו הייחודית של נח שהתבטאה בביטול עצמי מוחלט לרצון ה' בכניסתו וביציאתו מן התיבה, הנהגה שזיכתה אותו ללשון "דיבור" המורה על חיבור פנימי וישיר עם הבורא.
שם משמואל על הפרשה פגם האדם ותיקונו בצלם אלוהים
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק א'
השיעור עוסק בהשפעת חטא עץ הדעת על מרכיבי האדם – גוף, נפש, שכל וצלם אלוהים המחבר ביניהם, ובתהליכי הבירור והתיקון שנועדו להפריד בין הנשמות הטהורות לטמאות. מתוך כך מוסברת נפילתם של אנשי דור המבול שסירבו לתיקון, אל מול שלמותו וצדקותו הייחודית של נח.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
