ישיבה
בית המדרש
- מדורים
- חמדת ימים
- פרשת שבוע
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש שמות
- משפטים
יתרו הקשה על משה "מָה הַדָּבָר הַזֶּה אֲשֶׁר אַתָּה עֹשֶׂה לָעָם מַדּוּעַ אַתָּה יוֹשֵׁב לְבַדֶּךָ וְכָל הָעָם נִצָּב עָלֶיךָ מִן בֹּקֶר עַד עָרֶב"? (שמות יח, יד).
עיון בתשובת משה מגלה לנו כי משה היה עסוק "מִן הַבֹּקֶר עַד הָעָרֶב" (שמות יח, יג) בשני תחומים:
א. "כִּי יָבֹא אֵלַי הָעָם לִדְרֹשׁ אֱלֹהִים
ב. וְשָׁפַטְתִּי בֵּין אִישׁ וּבֵין רֵעֵהוּ
יתרו מציע שתי הצעות:
א. "עַתָּה שְׁמַע בְּקֹלִי אִיעָצְךָ וִיהִי אֱלֹקים עִמָּךְ הֱיֵה אַתָּה לָעָם מוּל הָאֱלֹקים וְהֵבֵאתָ אַתָּה אֶת הַדְּבָרִים אֶל הָאֱלֹקים: וְהִזְהַרְתָּה אֶתְהֶם אֶת הַחֻקִּים וְאֶת הַתּוֹרֹת וְהוֹדַעְתָּ לָהֶם אֶת הַדֶּרֶךְ יֵלְכוּ בָהּ וְאֶת הַמַּעֲשֶׂה אֲשֶׁר יַעֲשׂוּן" (שם, שם, יט-כ). כלומר, אתה תמשיך להתפלל עבורם וללמד אותם את דרך השם ו"אֶת הַחֻקִּים וְאֶת הַתּוֹרֹת".
ב. "וְאַתָּה תֶחֱזֶה מִכָּל הָעָם אַנְשֵׁי חַיִל יִרְאֵי אֱלֹהִים אַנְשֵׁי אֱמֶת שֹׂנְאֵי בָצַע וְשַׂמְתָּ עֲלֵהֶם שָׂרֵי אֲלָפִים שָׂרֵי מֵאוֹת שָׂרֵי חֲמִשִּׁים וְשָׂרֵי עֲשָׂרֹת: וְשָׁפְטוּ אֶת הָעָם בְּכָל עֵת וְהָיָה כָּל הַדָּבָר הַגָּדֹל יָבִיאוּ אֵלֶיךָ וְכָל הַדָּבָר הַקָּטֹן יִשְׁפְּטוּ הֵם וְהָקֵל מֵעָלֶיךָ וְנָשְׂאוּ אִתָּךְ: (שם שם, כא-כב). בתחום זה יתרו מציע: תמנה לך מערכת של שופטים שישאירו לטיפולך רק את "הַדָּבָר הַגָּדֹל". מהו תחום "הַדָּבָר הַגָּדֹל" הזה?
רבי אברהם בנו של רבי משה בן מימון הרמב"ם, מציע לנו: "המשפט נאמר בכלל על הממשלה וההנהלה, ובפרט על פסק הדין בין בעלי הדין בדברי ריבות; וכפי מובנו הכללי נאמר "וַיָּקֶם ה' שֹׁפְטִים וַיּוֹשִׁיעוּם מִיַּד שֹׁסֵיהֶם" (שופטים ב, טז)... והכוונה כאן במאמר ושפטו כפי מובנו הכללי נוסף על מובנו הפרטי" (בפירושו לתורה שמות יח, כב).
ונבאר. רבי אברהם טוען כי למילה שופט שתי משמעויות. הראשונה-הפרטית, דיין היושב בדין ומכריע במחלוקת בין שני אנשים. השנייה-הכללית, שמשמעותה מנהיג ציבור. ההוכחה שמביא רבי אברהם לקוחה מהפרשיה הפותחת את ספר שופטים (אחרי ההכרזה על מות יהושע) שהפסוק המרכזי בה הוא: "וַיָּקֶם ה' שֹׁפְטִים וַיּוֹשִׁיעוּם מִיַּד שֹׁסֵיהֶם"(שופטים ב', טז). בפסוק זה בוודאי המשמעות של שופט היא מנהיג ציבור, שתפקידו העיקרי הוא להבטיח בטחון והגנה מפני האויבים החיצונים, ולהבטיח בטחון אישי פנימי בתוך הממלכה. ספר שופטים איננו ספר הדיינים אלא ספר המנהיגים - ראשי השלטון. אם כך, יתרו מציע למשה להמשיך לייצג את העם לפני הקב"ה וללמד את העם תורה, אבל למנות הנהגה ציבורית שתחלוק עמו את העול הכבד של המנהיגות. פרשנות זו מסתדרת מאוד עם לשון הכתוב בפרשת יתרו:"וַיֹּאמֶר מָה הַדָּבָר הַזֶּה אֲשֶׁר אַתָּה עֹשֶׂה לָעָם מַדּוּעַ אַתָּה יוֹשֵׁב לְבַדֶּךָ וְכָל הָעָם נִצָּב עָלֶיךָ מִן בֹּקֶר עַד עָרֶב.אם מדובר על ישיבה בדין ובירור סכסוכים בין אנשים פרטיים, מדועכָּל הָעָם נִצָּב עליו? אם הנושא הוא החיים הציבוריים - זה נוגע לכולם, אבל רק חלק קטן מהציבור נזקק לשירותי בית הדין.וְאַתָּה תֶחֱזֶה מִכָּל הָעָם אַנְשֵׁי חַיִל, תכונה זו הכרחית למי שמטפל בנושאי הביטחון.יִרְאֵי אֱלֹהִים ואַנְשֵׁי אֱמֶת- גם פוליטיקאים חייבים לענות על דרישות אלה. שֹׂנְאֵי בָצַע - אין כל ספק שמי שנושא במשרה שמעניקה שלטון וכח חייב להיות מי שלא חשוד על לקיחת שוחד ושלמונים.וְשַׂמְתָּ עֲלֵהֶם שָׂרֵי אֲלָפִים שָׂרֵי מֵאוֹת שָׂרֵי חֲמִשִּׁים וְשָׂרֵי עֲשָׂרֹת: וְשָׁפְטוּ אֶת הָעָם בְּכָל עֵת וְהָיָה כָּל הַדָּבָר הַגָּדֹל- הנוגע לכלל הציבור.יָבִיאוּ אֵלֶיךָ וְכָל הַדָּבָר הַקָּטֹן- שנוגע לחלק מן הציבור. יִשְׁפְּטוּ הֵם- הם ינהיגו.
נוכיח פרשנות זו גם מפסוק נוסף. הנביא נתן מנבא ושואל את דוד המלך"בְּכֹל אֲשֶׁר הִתְהַלַּכְתִּי בְּכָל יִשְׂרָאֵל, הֲדָבָר דִּבַּרְתִּי אֶת אַחַד שֹׁפְטֵי יִשְׂרָאֵל אֲשֶׁר צִוִּיתִי לִרְעוֹת אֶת עַמִּי לֵאמֹר לָמָּה לֹא בְנִיתֶם לִי בֵּית אֲרָזִים"? (דבה"י א' יז, ו). המצווה לבנות את בית המקדש, כמו מצוות המלחמה, מוטלת אך ורק על המלך, המנהיג הנקרא בפסוק זה שופט, אלו הם השופטים שיתרו מייעץ בנושא מינויים.
אם כך נוכל לתמצת סיכום ביניים ולטעון כי מצינו שלש רשויות של הנהגה:
הרשות הרוחנית התורנית המחוקקת את חוקי התורה.
הרשות המנהיגה מבחינה ציבורית, המלכות, הרשות המבצעת.
הרשות השופטת, הדיינים השופטים בין איש ובין רעהו.
עד בואו של יתרו כיהן משה רבנו לבדו, כמנהיג ומפעיל את שלשת הרשויות. יתרו הציע לו להתחלק באחריות בתחום ההנהגה הציבורית עם שרים נוספים.
בדברינו הבאים נבאר, על פי שיטה זו, גם את הפרשיה בפרשת דברים וגם את נושא הפרדת הרשויות על פי ההלכה.
הבה נתפלל ונפעל כי גם אנו נזכה שהרשויות הממונות על הציבור יפעלו כל אחת בתחומה בדרך היותר מתוקנת, וכמובן בהרמוניה ביניהן, שתשרת את כל חלקי הציבור כך שכולן יתרמו את חלקן לאיחוד העם.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
תורה ומדע מנגנוני כוח, כפייה וחירות הנפש
השיעור בוחן את מושג הכוח, יחסי השליטה והכפייה התת-מודעת בחברה מול תפיסות פילוסופיות כמו זו של פוקו. כנגדן מוצגת התפיסה היהודית, לפיה האדם אינו יוצר את עצמו מאפס אלא מגלה את נשמתו האלוקית הפנימית ואת ייעודו בעולם.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א זיכוך המידות בדרך לדבקות
טהרת הנפש והמידות י"א - י"ג
השיעור עוסק באתגר המוסרי והרוחני של האדם בעת עלייתו במעלות הדבקות, שבה מתעצמות גם המידות והחיסרונות הדורשים זיכוך מתמיד. מתוך כך מודגש כי ההכרה בליקויים וההתמודדות עמם אינן עילה לנפילה או לעצבות, אלא מנוף פנימי להמשך צמיחה, התעלות ותיקון.
יסודות הש"ס יסודות וטעמי שבועות בדיני ממונות
פתיחה לענייני שבועות
השיעור עוסק בסוגי השבועות השונים בדיני ממונות מדאורייתא ומדרבנן, ומנתח את הופעתם בסוגיות המרכזיות במסכת בבא מציעא. בהמשך לכך, נבחנים טעמיהן של השבועות והשאלה העקרונית האם שבועה נתפסת ככלי ראייתי מברר או שנועדה לפייס את דעתו של בעל הדין.
עבודת הקודש להחיד"א סודות כתבי החיד"א בספר עבודת הקודש
השיעור עוסק בתהליך הההדרה והמחקר של ספרי החיד"א, וחושף כיצד ביטויים שנראו כטעויות דפוס או שגיאות כתיב התגלו למעשה כמליצות, רמזים וסודות עמוקים. המרצה מדגים באמצעות דוגמאות מכתבי יד כיצד גישתו הייחודית של החיד"א מדויקת ומכוונת בכל אות וסימן.
רביבים איסור כתובת קעקע
אסור מהתורה לחקוק בעור אותיות או צורות שיישארו בו לתמיד | האיסור חל על איש ואישה כאחד, ועל כל מקום בגוף | איסור עשיית קעקוע הוא חוק שטעמו לא נתפרש בתורה | עם זאת, ביארו כמה ראשונים שכך היה מנהגם של עובדי עבודה זרה | המקעקע על עורו צורה קבועה, משתעבד לצורה זו ומונע מעצמו להמשיך ולהתחדש | אחר שהקעקוע כבר קיים אין איסור בקיום התוצאה, ולכן אין חובה מהתורה להסירו | כיום ניתן להסיר את הקעקוע באמצעות לייזר, ולכן נכון להתאמץ להסירו, כדי לבטא בכך את ההתנערות מהחטא
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת חיי שרה תשפז
לְפִי שֶׁעַל יְדֵי בְשׂוֹרַת הָעֲקֵדָה, פָּרְחָה נִשְׁמָתָהּ מִמֶּנָּה וּמֵתָה. הרי קי"ל שְׁלוּחֵי מִצְוָה אֵינָן נִיזּוֹקִין? ואיך מתה שרה על ידי המצוה. וַיֹּאמְרוּ נִקְרָא לַנַּעֲרָ וְנִשְׁאֲלָה אֶת פִּיהָ. מה תלמוד לומר אֶת פִּיהָ, הול"ל 'ונשאל אותה'. כיצד נשא אברהם את הגר בת פרעה שהיא מצרית, וישראל אסור במצרית.
עין אי"ה - הרב משה גנץ חיבור השכל אל הרגש והיראה
שבת א, קס"ט - ק"ע
השיעור עוסק בצורך לחבר את ההבנה השכלית והלימוד אל רגש טהור של יראת שמיים כדי שהדברים יופנמו באדם ולא יישארו ידיעה חיצונית בלבד. בעזרת משלים ומאמרי חז"ל, מודגשת החשיבות של הקדמת הכללים, המידות והקדושה לעיסוק בפרטים כדי להגיע לחיים שלמים ומתוקנים.
חיי שרה כיצד לבקש בקשה -ארבעה ביקשו שלא כהוגן ושלושה נענו כהוגן
המבקשים אליעזר עבד אברהם, כלב בן יפונה, שאול המלך, יפתח הגלעדי.
חיי שרה פרשת חיי שרה – נפילת בני ישמעאל
כשהאויב הערבי מרים ראש בהתנשאות על המדינה היהודית ועוד מבפנים זו בדיוק נקודת המפנה שתביא לצמיחה ישראלית
תפילות, קידוש וסעודות הלכות הבדלה
השיעור עוסק בשאלת חיוב נשים בהבדלה ובאפשרות שלהן להבדיל בעצמן, תוך סקירת מחלוקות הראשונים והפוסקים הספרדים והאשכנזים. בהמשך נידונים הגדרים ההלכתיים של "חמר מדינה" והתנאים שבהם ניתן להשתמש במשקאות חלופיים ליין עבור הבדלה.
מאמר שלישי מדרגת החסיד וחיבורו לאלוקות
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק בהגדרת דמות ה"חסיד" על פי ספר הכוזרי, כמי שחי את הנוכחות האלוקית בכל תנועה ואיבר בגופו. בהמשך לכך, נבחנים האופנים שבהם האדם מבטא קרבה זו הלכה למעשה – החל מכבוד השכינה, דרך מצוות כציצית ותפילין, ועד להרבות בברכות ובשבחים.
מידות הראי"ה סוד תיקון המידות בנפש האדם
אל המידות א'
עבודת המידות היא הגשר המחבר בין נשמת האדם הטהורה לבין חיי החומר והמעשה בעולם הזה. השינוי האמיתי מתאפשר כאשר מקדימים את התבוננות השכל והדעת לעבודה הרגשית, ובכך יוצרים הרגלים נכונים ומרוממים.
לנתיבות ישראל יסודות האמונה ואהבת ישראל שלמה
לנתיבות ישראל א' , מאמר מ"ז (א)
השיעור עוסק בחשיבות קבלת עול מלכות שמיים ולימוד התורה כבסיס לתיקון רוחני שמתחיל מתוכנו. מתוך כך מודגשת החובה לאהוב כל אדם מישראל ללא תנאי, מתוך הכרה בנשמתו הפנימית ובאחדות האומה.
