ישיבה
בית המדרש
- מדורים
- חמדת ימים
- פרשת שבוע
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש שמות
- משפטים
יתרו הקשה על משה "מָה הַדָּבָר הַזֶּה אֲשֶׁר אַתָּה עֹשֶׂה לָעָם מַדּוּעַ אַתָּה יוֹשֵׁב לְבַדֶּךָ וְכָל הָעָם נִצָּב עָלֶיךָ מִן בֹּקֶר עַד עָרֶב"? (שמות יח, יד).
עיון בתשובת משה מגלה לנו כי משה היה עסוק "מִן הַבֹּקֶר עַד הָעָרֶב" (שמות יח, יג) בשני תחומים:
א. "כִּי יָבֹא אֵלַי הָעָם לִדְרֹשׁ אֱלֹהִים
ב. וְשָׁפַטְתִּי בֵּין אִישׁ וּבֵין רֵעֵהוּ
יתרו מציע שתי הצעות:
א. "עַתָּה שְׁמַע בְּקֹלִי אִיעָצְךָ וִיהִי אֱלֹקים עִמָּךְ הֱיֵה אַתָּה לָעָם מוּל הָאֱלֹקים וְהֵבֵאתָ אַתָּה אֶת הַדְּבָרִים אֶל הָאֱלֹקים: וְהִזְהַרְתָּה אֶתְהֶם אֶת הַחֻקִּים וְאֶת הַתּוֹרֹת וְהוֹדַעְתָּ לָהֶם אֶת הַדֶּרֶךְ יֵלְכוּ בָהּ וְאֶת הַמַּעֲשֶׂה אֲשֶׁר יַעֲשׂוּן" (שם, שם, יט-כ). כלומר, אתה תמשיך להתפלל עבורם וללמד אותם את דרך השם ו"אֶת הַחֻקִּים וְאֶת הַתּוֹרֹת".
ב. "וְאַתָּה תֶחֱזֶה מִכָּל הָעָם אַנְשֵׁי חַיִל יִרְאֵי אֱלֹהִים אַנְשֵׁי אֱמֶת שֹׂנְאֵי בָצַע וְשַׂמְתָּ עֲלֵהֶם שָׂרֵי אֲלָפִים שָׂרֵי מֵאוֹת שָׂרֵי חֲמִשִּׁים וְשָׂרֵי עֲשָׂרֹת: וְשָׁפְטוּ אֶת הָעָם בְּכָל עֵת וְהָיָה כָּל הַדָּבָר הַגָּדֹל יָבִיאוּ אֵלֶיךָ וְכָל הַדָּבָר הַקָּטֹן יִשְׁפְּטוּ הֵם וְהָקֵל מֵעָלֶיךָ וְנָשְׂאוּ אִתָּךְ: (שם שם, כא-כב). בתחום זה יתרו מציע: תמנה לך מערכת של שופטים שישאירו לטיפולך רק את "הַדָּבָר הַגָּדֹל". מהו תחום "הַדָּבָר הַגָּדֹל" הזה?
רבי אברהם בנו של רבי משה בן מימון הרמב"ם, מציע לנו: "המשפט נאמר בכלל על הממשלה וההנהלה, ובפרט על פסק הדין בין בעלי הדין בדברי ריבות; וכפי מובנו הכללי נאמר "וַיָּקֶם ה' שֹׁפְטִים וַיּוֹשִׁיעוּם מִיַּד שֹׁסֵיהֶם" (שופטים ב, טז)... והכוונה כאן במאמר ושפטו כפי מובנו הכללי נוסף על מובנו הפרטי" (בפירושו לתורה שמות יח, כב).
ונבאר. רבי אברהם טוען כי למילה שופט שתי משמעויות. הראשונה-הפרטית, דיין היושב בדין ומכריע במחלוקת בין שני אנשים. השנייה-הכללית, שמשמעותה מנהיג ציבור. ההוכחה שמביא רבי אברהם לקוחה מהפרשיה הפותחת את ספר שופטים (אחרי ההכרזה על מות יהושע) שהפסוק המרכזי בה הוא: "וַיָּקֶם ה' שֹׁפְטִים וַיּוֹשִׁיעוּם מִיַּד שֹׁסֵיהֶם"(שופטים ב', טז). בפסוק זה בוודאי המשמעות של שופט היא מנהיג ציבור, שתפקידו העיקרי הוא להבטיח בטחון והגנה מפני האויבים החיצונים, ולהבטיח בטחון אישי פנימי בתוך הממלכה. ספר שופטים איננו ספר הדיינים אלא ספר המנהיגים - ראשי השלטון. אם כך, יתרו מציע למשה להמשיך לייצג את העם לפני הקב"ה וללמד את העם תורה, אבל למנות הנהגה ציבורית שתחלוק עמו את העול הכבד של המנהיגות. פרשנות זו מסתדרת מאוד עם לשון הכתוב בפרשת יתרו:"וַיֹּאמֶר מָה הַדָּבָר הַזֶּה אֲשֶׁר אַתָּה עֹשֶׂה לָעָם מַדּוּעַ אַתָּה יוֹשֵׁב לְבַדֶּךָ וְכָל הָעָם נִצָּב עָלֶיךָ מִן בֹּקֶר עַד עָרֶב.אם מדובר על ישיבה בדין ובירור סכסוכים בין אנשים פרטיים, מדועכָּל הָעָם נִצָּב עליו? אם הנושא הוא החיים הציבוריים - זה נוגע לכולם, אבל רק חלק קטן מהציבור נזקק לשירותי בית הדין.וְאַתָּה תֶחֱזֶה מִכָּל הָעָם אַנְשֵׁי חַיִל, תכונה זו הכרחית למי שמטפל בנושאי הביטחון.יִרְאֵי אֱלֹהִים ואַנְשֵׁי אֱמֶת- גם פוליטיקאים חייבים לענות על דרישות אלה. שֹׂנְאֵי בָצַע - אין כל ספק שמי שנושא במשרה שמעניקה שלטון וכח חייב להיות מי שלא חשוד על לקיחת שוחד ושלמונים.וְשַׂמְתָּ עֲלֵהֶם שָׂרֵי אֲלָפִים שָׂרֵי מֵאוֹת שָׂרֵי חֲמִשִּׁים וְשָׂרֵי עֲשָׂרֹת: וְשָׁפְטוּ אֶת הָעָם בְּכָל עֵת וְהָיָה כָּל הַדָּבָר הַגָּדֹל- הנוגע לכלל הציבור.יָבִיאוּ אֵלֶיךָ וְכָל הַדָּבָר הַקָּטֹן- שנוגע לחלק מן הציבור. יִשְׁפְּטוּ הֵם- הם ינהיגו.
נוכיח פרשנות זו גם מפסוק נוסף. הנביא נתן מנבא ושואל את דוד המלך"בְּכֹל אֲשֶׁר הִתְהַלַּכְתִּי בְּכָל יִשְׂרָאֵל, הֲדָבָר דִּבַּרְתִּי אֶת אַחַד שֹׁפְטֵי יִשְׂרָאֵל אֲשֶׁר צִוִּיתִי לִרְעוֹת אֶת עַמִּי לֵאמֹר לָמָּה לֹא בְנִיתֶם לִי בֵּית אֲרָזִים"? (דבה"י א' יז, ו). המצווה לבנות את בית המקדש, כמו מצוות המלחמה, מוטלת אך ורק על המלך, המנהיג הנקרא בפסוק זה שופט, אלו הם השופטים שיתרו מייעץ בנושא מינויים.
אם כך נוכל לתמצת סיכום ביניים ולטעון כי מצינו שלש רשויות של הנהגה:
הרשות הרוחנית התורנית המחוקקת את חוקי התורה.
הרשות המנהיגה מבחינה ציבורית, המלכות, הרשות המבצעת.
הרשות השופטת, הדיינים השופטים בין איש ובין רעהו.
עד בואו של יתרו כיהן משה רבנו לבדו, כמנהיג ומפעיל את שלשת הרשויות. יתרו הציע לו להתחלק באחריות בתחום ההנהגה הציבורית עם שרים נוספים.
בדברינו הבאים נבאר, על פי שיטה זו, גם את הפרשיה בפרשת דברים וגם את נושא הפרדת הרשויות על פי ההלכה.
הבה נתפלל ונפעל כי גם אנו נזכה שהרשויות הממונות על הציבור יפעלו כל אחת בתחומה בדרך היותר מתוקנת, וכמובן בהרמוניה ביניהן, שתשרת את כל חלקי הציבור כך שכולן יתרמו את חלקן לאיחוד העם.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א תיקון הנפש האלוקית והבהמית
טהרת הנפש והמידות ה - ז
השיעור עוסק במאבק הפנימי שבין הנפש האלוקית לנפש הבהמית, ומסביר כיצד יש לרתום את הכוחות והיצרים כדי לזכך את האדם גם בעתות קושי וייסורים. בנוסף, מובהר עניין תיקון הנשמות וגלגוליהן כרובד עמוק של עבודה רוחנית, המוביל לזיכוך פנימי ולהתעלות בעבודת השם.
יסודות הש"ס ספקות, רוב וחזקה: איסור וממון
השיעור בוחן את היחס וההבדלים בין דיני איסור לדיני ממונות, תוך ניתוח קושיית התוספות במסכת בבא מציע על כללי ההכרעה בספקות. דרך בירור מושגי רוב, חזקה ומוחזקות, מודגשת החשיבות של העמקה ביסודות למדניים גם במהלך לימוד בקיאות.
אור התנ"ך מבוא לתנ"ך: מאור הגנוז למציאות
השיעור עוסק בגישה הנכונה ללימוד התנ"ך, מתוך תפיסה שהתורה היא אור אלוקי אינסופי שנועד להורות דרך לכל אדם ולכל דור. בנוסף, נסקר המעבר בין הספרים יהושע, שופטים ושמואל כמשל לתהליך הלאומי של מעבר מאחדות כללית, דרך פירוד ובנייה פרטית, ועד לחיבור מחדש.
לך לך הארת הדרך בעולם של חושך
השיעור עוסק בשלוש ה"מציאות" של הקב"ה – אברהם, ישראל ודוד – ומסביר כיצד תפקידו של האדם אינו רק לשרוד, אלא להאיר את העולם עבור הבורא מתוך התמודדות וניסיונות. דרך דמותו של אברהם אבינו מוצגת החשיבות של זיכוך החומר והכרת שם שמיים, שהופכים את המציאות הגשמית למשכן עבור השכינה.
אורות התשובה - הרב הראל כהן צער החטא ומהלך הנפש
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, ג'
הרב מסביר, בדומה לפסקאות הקודמות, ממה נובע צער החטא, ומרחיב את ההסתכלות על מהלך הנפש של הפסימיות והעין הרעה שגורמת את החטא והצער.
רביבים מצוות תלמוד תורה – גם לנשים
נשים חייבות ללמוד תורה, והתורה שייכת לנשים כמו לגברים | ביסוד הקשר לתורה - נשים אף קודמות לגברים | להקיף את התורה כולה – רק גברים חייבים | נשים, כמו גברים, חייבות לברך בכל יום את ברכות התורה | ככל שעברו השנים, השתתפות האישה בכל תחומי העבודות והמדעים גדלה | נשים שחיות בחברה המודרנית, תוך שותפות בקידום המדע והחברה, חייבות ללמוד הרבה יותר תורה
לך לך פרשת לך לך – נפרדים לשלום
עם ישראל מתקשה לקבל את אלומות הצלחתו המדינית ומפקיר את המדינה לידי מורדים פנימיים מחוסר זהות יהודית לאומית
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת לך לך תשפז
מה הטעם שמכל חייבי כריתות מצות מילה ומצות קרבן פסח הם המצוות היחידות שחייבים עליהם כרת בביטול מצות עשה. לאיזה צורך הגביה הקב"ה את אברהם למעלה מן הכוכבים, ואפשר לראותם גם מלמטה. ועוד מהו דמיון הכוכבים לישראל. והרי כבר המשילום לעפר הארץ. למה שאל אברהם אות על הארץ בַּמָּה אֵדַע כִּי אִירָשֶׁנָּה, ואילו על הבנים לא שאל אות. איך מל אברהם את עצמו ביום הכיפורים, ונפסק בשו"ע (יו"ד רסו ז) אדם שלא מל מעולם לא ימול בשבת שמא יקלקל ונמצא מחלל שבת.
שם משמואל על הפרשה היחס בין לוט לאברהם
שם משמואל על הפרשה - לך לך - חלק א'
תרע"ט - יצר הרע נצרך בשביל היצר הטוב, לשמש בשבילו אבל לא כנגדו. ככה עשיו היה צריך להיות ליעקב ולוט לאברהם. וכמו שלוט נפרד מאברהם כך גם ישראל ייפרדו מהרע ביציאת מצרים.
שם משמואל על הפרשה יציאת אברהם ממצרים והקשר ללוט
שם משמואל על הפרשה - לך לך - חלק ב'
יציאת אברהם ממצרים הייתה פועל דמיוני ליציאת מצרים של עם ישראל כדי שעם ישראל יוכלו לצאת ממצרים. זה שלוט נפרד מאברהם הוא ירד מצדקותו. מלחמת ארבעת המלכים וגם המלחמה האחרונה ינוצחו בזכות שמירת הברית.
בבא מציעא שניים אוחזין - מהות השבועה
השיעור בוחן את יסוד דין חלוקה ושבועה במשנת "שניים אוחזין בטלית", תוך התמקדות בהבדלי הגישות בין התוספות לרמב"ם. בעוד שלדעת התוספות יסוד הדין נשען על מוחזקות והשבועה נועדה רק להכחיש את טענת היריב, לדעת הרמב"ם מדובר בשבועת הנוטלין שבאמצעותה זוכה האדם בחלקו.
מידות הראי"ה זיכוך המידות בין דעת לרגש
הקדמה למידות הראי"ה - 3
השיעור עוסק בהתחדשות עבודת המידות בתקופת הגאולה ומבאר כיצד המעבר ממישור היחיד למישור הציבורי והלאומי מעצב מחדש את תפקידן של המידות באומה הישראלית. בנוסף, נפתח לימוד הפסקה הראשונה המציגה את זיכוך המידות כתווך שבין הדעת לרגש, תוך הדגשה כי בירורן השכלי והכרתי קודם לעיבודן הרגשי.
