ישיבה
בית המדרש
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש שמות
- תרומה
פעם אחת, האשימו הרומאים הרשעים את התנא הקדוש רבי אליעזר בן הורקנוס, שהוא 'מין' ח"ו. המינים הם הנוצרים הראשונים, שהיו כת של יהודים שיצרו דת חדשה. הרומאים ראו במינים אויבים ורדפו אותם ברדיפות קשות, ובמסגרת אותם רדיפות, הם חשדו אפילו ברבי אליעזר שהוא 'מין', ודנו אותו למוות בגרדום.
בסופו של דבר, לאחר שכבר העלו את רבי אליעזר לגרדום, והוא הצדיק עליו דין שמיים, פטר אותו השופט באורח ניסי מגזר הדין, ושחרר אותו לחופשי.
כשחזר רבי אליעזר לביתו, הוא היה עצוב מאוד על שחשדוהו בחשד כזה, ונכנסו תלמידיו לנחמו, אך הוא לא קיבל את תנחומיהם.
בסוף, אמר לו רבי עקיבא: "רבי, תרשיני לומר דבר אחד ממה שלימדתני"?
אמר לו רבי אליעזר: "אמור".
אמר לו רבי עקיבא: "רבי, שמא מינות בא לידך והנאך, (כלומר - האם נהנית מדבר תורה שלימד אותך מין), ועליו נתפסת"?
אמר לו רבי אליעזר: "עקיבא, הזכרתני, פעם אחת הייתי מהלך בשוק העליון של ציפורי, ומצאתי (מין) אחד ויעקב איש כפר סכניא שמו, אמר לי, כתוב בתורתכם... והנאני הדבר (כלומר – נהניתי מהדבר תורה הזה), על ידי זה נתפסתי למינות, (כלומר – נחשדתי במינות), ועברתי על מה שכתוב בתורה: הרחק מעליה דרכך - זו מינות" (בבלי, עבודה זרה טז, ב).
מסיפור זה אפשר ללמוד כמה יסודות.
ראשית – סיפור זה יכול להוות מקור לדבריו הידועים של הבעל שם טוב על כך, שמי שנפגש עם דבר רע של אדם אחר, סימן שמשהו מאותו דבר מצוי גם בתוכו, ולפיכך כשגדולי החסידות היו רואים דבר רע באחרים היו מקדימים ומפשפשים במעשיהם, לגלות מה מאותו עניין מצוי בתוכם.
כך גם כאן, היה ברור לרבי אליעזר שאם הזדמן לו שחשדוהו במינות, הרי באו ללמד אותו שמשהו מזה מצוי בו, ורבי עקיבא עזר לו למצוא שהחסרון נעוץ בכך שנהנה מדבר תורה של מין.
שנית – למדים אנו עד כמה יש להתרחק מהמינות. מדברי חז"ל משמע, שאותו מין כיוון לדבר תורה אמיתי, ולכן רבי אליעזר נהנה מדבריו, ובכל זאת יש להתרחק מהמינים ולא ללמוד מהם אפילו באופן חד פעמי.
ויש להדגיש, מצאנו בהלכה (ש"ך יו"ד קעט, כג) שיטות שסוברות שמותר ללמוד באופן חד פעמי (ולא בקביעות) דברי תורה אמיתיים מרשעים, אך גם הם מסכימות שממין אסור ללמוד גם באופן חד פעמי, ומי שילמד ממנו חייב מיתה.
וכאן, יש לשאול, הרי דברי תורה אינם מקבלים טומאה, ומדוע כל כך חמור ללמוד דבר תורה אמיתי מפי 'מין'?
התשובה נעוצה בהדגשות חשובות הנוגעות להסתכלות כללית על תורתנו הקדושה.
המינים (הנוצרים) ניסו לעשות לתורה שני דברים –
א. לקרוע את התורה לחתיכות. הם קיבלו חלקים מהתורה, וחלקים אחרים ניסו לבטל.
ב. הם ניסו לקחת את התורה, ללוש אותה, ולהפוך אותה לבסיס לדת חדשה, שהיא נגד התורה.
כשהולכים בדרך כזו, גם אם יש נקודה אמיתית מהתורה, הרי היא הופכת לתורה של שקר, כי התורה היא מקשה אחת, וכל עניינה להתחבר לה' דרך עם ישראל, ולכן יש להתרחק גם מפירור כזה של תורה.
ובאמת, כבר רמזה לנו על כך התורה בפרשת תרומה. נצטווינו בפרשה זו על מעשה המנורה. המנורה התייחדה בכך שהיא כולה מקשה אחת, והתייחדה גם בכך שהיא כלי שאין לו 'בדים' – מוטות, שמיועדים לסייע בנשיאתו במהלך נדודי המשכן. לשאר הכלי הפנימיים יש 'בדים', ורק למנורה אין 'בדים'.
ידוע, שהמנורה רומזת לאור התורה, שהרי 'הרוצה להחכים ידרים, כפי שהמנורה בדרום'. נמצא, שלימדה אותנו התורה באופן המיוחד שיש לעשות את המנורה, שהתורה היא 'מקשה' אחת, ואין לקרוע ממנה חלקים. ובנוסף – יש להישמר מעיוותים של התורה, ולקיחתה לכיוון אחר, לכן אין 'בדים' שלוקחים את התורה לכיוונים אחרים.
ויהי רצון, שנזכה לתורת אמת, תורה שלימה ואמיתית!
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
אורות ישראל ותחייתו תהליך הגאולה כהתרחשות רציפה ומתמשכת
אורות ישראל ותחייתו פרק כ"ז - כ"ח
השיעור עוסק בתפיסת הגאולה כתהליך היסטורי אחד ורציף, שמתחיל ביציאת מצרים ונמשך לאורך כל תולדות עם ישראל. מתוך כך מודגש כי הירידות, הגלות והפעולות האנושיות היום-יומיות אינן מקריות, אלא מהוות שלבים פנימיים המובילים בסופו של דבר לאחדות האומה ולתכלית השלמה.
נח מגדולת הבריאה לעבודת הלב
השיעור עוסק במגבלות השכל האנושי מול אינסופיות הבורא והשגחתו, דרך מפגשי רבי יהושע בן חנניה והקיסר וביאור מהות יום השבת. מתוך כך מודגש כי תפקיד האדם בבריאה אינו שליטה או מסחר עם שמיים, אלא עמידה בענווה וחיבור אמיתי לקדוש ברוך הוא דרך תפילה וכיסופי הנפש.
עין אי"ה - הרב משה גנץ משמעות הדין ככוח מרפא לנפש
שבת א, ק"ס
השיעור עוסק בתפיסתו של הרב קוק לפיה הדין שלאחר המוות אינו עונש נקמני, אלא התפכחות פנימית שבה האדם רואה את האמת וחש כאב על החמצת ייעודו. ייסורים רוחניים אלו נועדו לזכך את הנפש, לנער אותה מהשקיעה בחומריות ולהשיבה אל טבעה האלוקי המקורי.
עין אי"ה - הרב משה גנץ שאלות הדין ומבט אל העתיד
שבת א, קס"ב - קס"ד
השיעור עוסק בשאלות שנשאל אדם בבית דין של מעלה – בהן משא ומתן באמונה, קביעת עתים לתורה וציפייה לישועה – על פי תורתו של הראי"ה קוק. דרך שאלות אלו נבחנים החיבור בין יושר טבעי ללימוד התורה, וכן החשיבות שבהתבוננות אופטימית ופעילה על המציאות מתוך מבט אל העתיד והכלל.
נח משיב הרוח ומוריד הגשם -גבורות גשמים, האומנם?
הסברים מדוע מובא בתלמוד 'משיב הרוח ומוריד הגשם' בשם 'גבורות גשמים' שלושה הסברים. ומדוע מזכירים בברכת תחיית המתים.
רביבים חובת לימוד כל יסודות התורה
מצוות תלמוד תורה מוטלת על ההורים, ועליהם לדאוג שבניהם ילמדו יסודות אלו בעודם צעירים | מי שלא הספיק ללמוד בצעירותו, חובה שילמד בעצמו בבגרותו | במשך הדורות תוכן הלימוד התרחב, עד שהוצרך להתיר לכתוב את התורה שבעל פה | המיוחד בתלמוד, שהזוכה לרכוש את המיומנות המורכבת שבלימודו כביכול נכנס לעולמם של חכמים ומשתתף עימהם בדיון | עיקר תכלית הלימוד להכין את התלמידים ללמוד היטב ובדייקנות אליבא דהלכתא | צריך לתכנן תוכנית שבה עד סביבות גיל 20 יקיפו התלמידים את כל יסודות המצוות וההלכה עם עיקרי ההסברים שנתבארו בתלמוד ובמפרשיו
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת נח תשפז
קֵץ כׇּל בָּשָׂר בָּא לְפָנַי - מהו לשון קֵץ שיש פה, ולא שייך קֵץ אלא בדבר הקצוב מתחלה. מִכׇּל מַאֲכָל אֲשֶׁר יֵאָכֵל - לכאורה אֲשֶׁר יֵאָכֵל הוא מיותר. דאם הוא לְךָ מַאֲכָל הוא ראוי להיאכל. מה הטעם שנוהגים לאכול דגים בשבת קודש. ומה הקשר לפרשה. למה שלח שני עופות הללו דווקא עורב ויונה, והלא יש הרבה עופות שפורחים טוב יותר מהם.
תפילות, קידוש וסעודות הלכות סעודות שבת הלכה למעשה
שיעור מרתק ומעמיק מפי הרב משה בר ציון שליט"א העוסק בהלכות סעודות שבת. בשיעור מבאר הרב את יסודות שלוש הסעודות, השיטות השונות בזמני הסעודות (כולל סעודה שלישית אחרי השקיעה), השיעורים הנדרשים באכילת כזית וכביצה, דיני ברכה אחרונה, והאם מותר לעשות סעודת שבת חלבית. כמו כן, משולבים סיפורי מופת מרגשים על מרן הרב עובדיה יוסף זצ"ל והתמדתו בתורה.
בבא מציעא מבוא למסכת בבא מציעא ועמל תורה
שיעור פתיחת זמן חורף תשפ"ז
הצורך ביראת ה' בלימוד תורה | אדם צריך לפתח בעצמו אהבת תורה | המעלה והזכות שבלימוד תורת ארץ ישראל | יגיעה בתורה | הלכות בין אדם לחבירו במסכת בבא מציעא
אורות התחיה - הרה"ג זלמן ברוך מלמד שליט"א גדלות עם ישראל
אורות התחיה - פסקה ה'
השיעור עוסק בפרק ה' מתוך "אורות התחיה" של הראי"ה קוק ומבאר את גדלותו הייחודית של עם ישראל, אשר נשמתו הכללית מקיפה ומאחדת את הבריאה כולה. מתוך כך מודגשת החשיבות של אימוץ מבט אמוני ורחב על המציאות וההיסטוריה, הרואה בכל ירידה ומשבר שלב הכרחי בדרך לעלייה ולגאולה שלמה.
נח פרשת נח – איזון לאומי
מה פשר ההפקה אלוקית של המבול? למה להכחיד את חוטאי דור המבול על ידי מים דוקא? סוד האיזון שבין שאיפת האחדות למאבק הציבורי
מידות הראי"ה תיקון המידות כמפתח לדבקות אלוקית
הקדמה למידות הראי"ה
השיעור עוסק במרכזיותן של המידות והרגשות בנפש האדם כיסוד הכרחי לדבקות בה' ולהליכה בדרכיו, כפי שמבואר במשנת הרמב"ם. מתוך כך נבחנת הדרכת הראי"ה והרצי"ה קוק בספרים 'מוסר אביך' ו'מידות ראיה', המבחינים בין מידות בסיסיות השייכות לכל אדם לבין הנהגות המיועדות לבני עלייה.
