ישיבה
בית המדרש
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש שמות
- תרומה
פעם אחת, האשימו הרומאים הרשעים את התנא הקדוש רבי אליעזר בן הורקנוס, שהוא 'מין' ח"ו. המינים הם הנוצרים הראשונים, שהיו כת של יהודים שיצרו דת חדשה. הרומאים ראו במינים אויבים ורדפו אותם ברדיפות קשות, ובמסגרת אותם רדיפות, הם חשדו אפילו ברבי אליעזר שהוא 'מין', ודנו אותו למוות בגרדום.
בסופו של דבר, לאחר שכבר העלו את רבי אליעזר לגרדום, והוא הצדיק עליו דין שמיים, פטר אותו השופט באורח ניסי מגזר הדין, ושחרר אותו לחופשי.
כשחזר רבי אליעזר לביתו, הוא היה עצוב מאוד על שחשדוהו בחשד כזה, ונכנסו תלמידיו לנחמו, אך הוא לא קיבל את תנחומיהם.
בסוף, אמר לו רבי עקיבא: "רבי, תרשיני לומר דבר אחד ממה שלימדתני"?
אמר לו רבי אליעזר: "אמור".
אמר לו רבי עקיבא: "רבי, שמא מינות בא לידך והנאך, (כלומר - האם נהנית מדבר תורה שלימד אותך מין), ועליו נתפסת"?
אמר לו רבי אליעזר: "עקיבא, הזכרתני, פעם אחת הייתי מהלך בשוק העליון של ציפורי, ומצאתי (מין) אחד ויעקב איש כפר סכניא שמו, אמר לי, כתוב בתורתכם... והנאני הדבר (כלומר – נהניתי מהדבר תורה הזה), על ידי זה נתפסתי למינות, (כלומר – נחשדתי במינות), ועברתי על מה שכתוב בתורה: הרחק מעליה דרכך - זו מינות" (בבלי, עבודה זרה טז, ב).
מסיפור זה אפשר ללמוד כמה יסודות.
ראשית – סיפור זה יכול להוות מקור לדבריו הידועים של הבעל שם טוב על כך, שמי שנפגש עם דבר רע של אדם אחר, סימן שמשהו מאותו דבר מצוי גם בתוכו, ולפיכך כשגדולי החסידות היו רואים דבר רע באחרים היו מקדימים ומפשפשים במעשיהם, לגלות מה מאותו עניין מצוי בתוכם.
כך גם כאן, היה ברור לרבי אליעזר שאם הזדמן לו שחשדוהו במינות, הרי באו ללמד אותו שמשהו מזה מצוי בו, ורבי עקיבא עזר לו למצוא שהחסרון נעוץ בכך שנהנה מדבר תורה של מין.
שנית – למדים אנו עד כמה יש להתרחק מהמינות. מדברי חז"ל משמע, שאותו מין כיוון לדבר תורה אמיתי, ולכן רבי אליעזר נהנה מדבריו, ובכל זאת יש להתרחק מהמינים ולא ללמוד מהם אפילו באופן חד פעמי.
ויש להדגיש, מצאנו בהלכה (ש"ך יו"ד קעט, כג) שיטות שסוברות שמותר ללמוד באופן חד פעמי (ולא בקביעות) דברי תורה אמיתיים מרשעים, אך גם הם מסכימות שממין אסור ללמוד גם באופן חד פעמי, ומי שילמד ממנו חייב מיתה.
וכאן, יש לשאול, הרי דברי תורה אינם מקבלים טומאה, ומדוע כל כך חמור ללמוד דבר תורה אמיתי מפי 'מין'?
התשובה נעוצה בהדגשות חשובות הנוגעות להסתכלות כללית על תורתנו הקדושה.
המינים (הנוצרים) ניסו לעשות לתורה שני דברים –
א. לקרוע את התורה לחתיכות. הם קיבלו חלקים מהתורה, וחלקים אחרים ניסו לבטל.
ב. הם ניסו לקחת את התורה, ללוש אותה, ולהפוך אותה לבסיס לדת חדשה, שהיא נגד התורה.
כשהולכים בדרך כזו, גם אם יש נקודה אמיתית מהתורה, הרי היא הופכת לתורה של שקר, כי התורה היא מקשה אחת, וכל עניינה להתחבר לה' דרך עם ישראל, ולכן יש להתרחק גם מפירור כזה של תורה.
ובאמת, כבר רמזה לנו על כך התורה בפרשת תרומה. נצטווינו בפרשה זו על מעשה המנורה. המנורה התייחדה בכך שהיא כולה מקשה אחת, והתייחדה גם בכך שהיא כלי שאין לו 'בדים' – מוטות, שמיועדים לסייע בנשיאתו במהלך נדודי המשכן. לשאר הכלי הפנימיים יש 'בדים', ורק למנורה אין 'בדים'.
ידוע, שהמנורה רומזת לאור התורה, שהרי 'הרוצה להחכים ידרים, כפי שהמנורה בדרום'. נמצא, שלימדה אותנו התורה באופן המיוחד שיש לעשות את המנורה, שהתורה היא 'מקשה' אחת, ואין לקרוע ממנה חלקים. ובנוסף – יש להישמר מעיוותים של התורה, ולקיחתה לכיוון אחר, לכן אין 'בדים' שלוקחים את התורה לכיוונים אחרים.
ויהי רצון, שנזכה לתורת אמת, תורה שלימה ואמיתית!
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
מידות הראי"ה תיקון הברית: עבודה מתוך שכל
ברית א' - ב'
השיעור עוסק בתיקון מידת הברית ובמעבר מפעולה מתוך טבע או חשק רגעי, לעבודה מושכלת ותבונית שבה האדם בוחר בטוב מפני שהוא אמת. מודגש כי אף שהתיקון דורש מאמץ ואיפוק מול החומריות, הוא מהווה דרגה עליונה של עבודה מאהבה המשפיעה שפע וברכה על העולם כולו.
חיי שרה מידת האבות וגאולת הבנים
שיחת מוצ"ש פרשת חיי - שרה
השיעור עוסק במדרגותיהם הרוחניות של האבות – מקניין מערת המכפלה, דרך לימוד הזכות המיוחד של יצחק על ישראל ועד לגדולת שיחתם של עבדי האבות. מתוך דברי הראי"ה קוק מוסבר כי הדבקות הטבעית והפנימית של האבות בה' היא השורש והמגמה שאליה עם ישראל שב ומתעלה בדור הגאולה.
שם משמואל על הפרשה השידוך של יצחק ורבקה
שם משמואל על הפרשה - חיי שרה (תרע"ח)
השיעור עוסק בשידוך יצחק ומסביר כיצד אליעזר זכה למידות חסד ואמת דווקא בזכות מאבקו העיקש להתנתק מנגיעותיו ואינטרסיו האישיים להשיא את בתו. התגברות פנימית זו היא שאיפשרה לו לנצח את רמאותם של בתואל ולבן ולהוציא מהם את רבקה.
תורה ומדע מנגנוני כוח, כפייה וחירות הנפש
השיעור בוחן את מושג הכוח, יחסי השליטה והכפייה התת-מודעת בחברה מול תפיסות פילוסופיות כמו זו של פוקו. כנגדן מוצגת התפיסה היהודית, לפיה האדם אינו יוצר את עצמו מאפס אלא מגלה את נשמתו האלוקית הפנימית ואת ייעודו בעולם.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א זיכוך המידות בדרך לדבקות
טהרת הנפש והמידות י"א - י"ג
השיעור עוסק באתגר המוסרי והרוחני של האדם בעת עלייתו במעלות הדבקות, שבה מתעצמות גם המידות והחיסרונות הדורשים זיכוך מתמיד. מתוך כך מודגש כי ההכרה בליקויים וההתמודדות עמם אינן עילה לנפילה או לעצבות, אלא מנוף פנימי להמשך צמיחה, התעלות ותיקון.
יסודות הש"ס יסודות וטעמי שבועות בדיני ממונות
פתיחה לענייני שבועות
השיעור עוסק בסוגי השבועות השונים בדיני ממונות מדאורייתא ומדרבנן, ומנתח את הופעתם בסוגיות המרכזיות במסכת בבא מציעא. בהמשך לכך, נבחנים טעמיהן של השבועות והשאלה העקרונית האם שבועה נתפסת ככלי ראייתי מברר או שנועדה לפייס את דעתו של בעל הדין.
עבודת הקודש להחיד"א סודות כתבי החיד"א בספר עבודת הקודש
השיעור עוסק בתהליך הההדרה והמחקר של ספרי החיד"א, וחושף כיצד ביטויים שנראו כטעויות דפוס או שגיאות כתיב התגלו למעשה כמליצות, רמזים וסודות עמוקים. המרצה מדגים באמצעות דוגמאות מכתבי יד כיצד גישתו הייחודית של החיד"א מדויקת ומכוונת בכל אות וסימן.
רביבים איסור כתובת קעקע
אסור מהתורה לחקוק בעור אותיות או צורות שיישארו בו לתמיד | האיסור חל על איש ואישה כאחד, ועל כל מקום בגוף | איסור עשיית קעקוע הוא חוק שטעמו לא נתפרש בתורה | עם זאת, ביארו כמה ראשונים שכך היה מנהגם של עובדי עבודה זרה | המקעקע על עורו צורה קבועה, משתעבד לצורה זו ומונע מעצמו להמשיך ולהתחדש | אחר שהקעקוע כבר קיים אין איסור בקיום התוצאה, ולכן אין חובה מהתורה להסירו | כיום ניתן להסיר את הקעקוע באמצעות לייזר, ולכן נכון להתאמץ להסירו, כדי לבטא בכך את ההתנערות מהחטא
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת חיי שרה תשפז
לְפִי שֶׁעַל יְדֵי בְשׂוֹרַת הָעֲקֵדָה, פָּרְחָה נִשְׁמָתָהּ מִמֶּנָּה וּמֵתָה. הרי קי"ל שְׁלוּחֵי מִצְוָה אֵינָן נִיזּוֹקִין? ואיך מתה שרה על ידי המצוה. וַיֹּאמְרוּ נִקְרָא לַנַּעֲרָ וְנִשְׁאֲלָה אֶת פִּיהָ. מה תלמוד לומר אֶת פִּיהָ, הול"ל 'ונשאל אותה'. כיצד נשא אברהם את הגר בת פרעה שהיא מצרית, וישראל אסור במצרית.
עין אי"ה - הרב משה גנץ חיבור השכל אל הרגש והיראה
שבת א, קס"ט - ק"ע
השיעור עוסק בצורך לחבר את ההבנה השכלית והלימוד אל רגש טהור של יראת שמיים כדי שהדברים יופנמו באדם ולא יישארו ידיעה חיצונית בלבד. בעזרת משלים ומאמרי חז"ל, מודגשת החשיבות של הקדמת הכללים, המידות והקדושה לעיסוק בפרטים כדי להגיע לחיים שלמים ומתוקנים.
חיי שרה כיצד לבקש בקשה -ארבעה ביקשו שלא כהוגן ושלושה נענו כהוגן
המבקשים אליעזר עבד אברהם, כלב בן יפונה, שאול המלך, יפתח הגלעדי.
חיי שרה פרשת חיי שרה – נפילת בני ישמעאל
כשהאויב הערבי מרים ראש בהתנשאות על המדינה היהודית ועוד מבפנים זו בדיוק נקודת המפנה שתביא לצמיחה ישראלית
תפילות, קידוש וסעודות הלכות הבדלה
השיעור עוסק בשאלת חיוב נשים בהבדלה ובאפשרות שלהן להבדיל בעצמן, תוך סקירת מחלוקות הראשונים והפוסקים הספרדים והאשכנזים. בהמשך נידונים הגדרים ההלכתיים של "חמר מדינה" והתנאים שבהם ניתן להשתמש במשקאות חלופיים ליין עבור הבדלה.
מאמר שלישי מדרגת החסיד וחיבורו לאלוקות
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק בהגדרת דמות ה"חסיד" על פי ספר הכוזרי, כמי שחי את הנוכחות האלוקית בכל תנועה ואיבר בגופו. בהמשך לכך, נבחנים האופנים שבהם האדם מבטא קרבה זו הלכה למעשה – החל מכבוד השכינה, דרך מצוות כציצית ותפילין, ועד להרבות בברכות ובשבחים.
שם משמואל על הפרשה שורשי היראה והחסד במצוות המילה
שם משמואל על הפרשה - וירא - חלק ב'
מצוות המילה גורמת לקבלת השפע הרוחני. בהתחלת שנות האדם בימי הנעורים האדם צריך ללכת ב'חסד' כמו אברהם, ואחר כך ילך במידתו של יצחק. על ידי שאברהם מל את עצמו הוא עשה מעשה דין, ועל ידי כך הוא הוליד את יצחק שהוא מידת הדין.
