ישיבה בית המדרש
בית המדרש
- שבת ומועדים
- פסח
- חמץ, מצה וכשרות לפסח
ישנם בתי מלון המספקים בחדרים חטיפים ובקבוקי שתיה למכירה ומחייבים את השוהים על מה שהם לוקחים. בפסח אין להשאיר דברים אלו שכן הם אינם כשרים לפסח.
הגרי״ש אלישיב (אשרי האיש פסח פרק נד אות י’) כתב שכל עוד האורח לא עשה קנין על המשקים והחטיפים אינו חייב לבודקם. והוסיף שאם המלון בבעלות יהודי, יש ליידע את מנהלי המקום שלא בדק את תכולת המקרר, והחובה מוטלת עליהם לעשות זאת.
אם המלון בבעלות נכרי והאורחים אחראים בתשלום המשקאות והחטיפים שהונחו בחדר, וכגון אם הם אינם שם לאחר שעזבו את המלון, חלקו רבותינו הראשונים בדבר זה- שאף שהתורה אמרה ’לא יראה לך’, דהיינו שרק על חמץ שלך אתה עובר ולא על חמץ של נכרי, מכל מקום למדו חז״ל מהפסוק ’לא ימצא בבתיכם’, שעובר באיסור גם על חמץ של הנכרי שחייב באחריותו. לדעת הרמב״ם (פ״ד מהלכות חמץ ומצה ה״ד) עובר אף אם לא קיבל אחריות, כל שיכול הגוי לכפות עליו לשלם על הפסד החמץ, והראב״ד שם חלק וסבר שאינו עובר כל עוד אינו חייב באחריות החמץ מן הדין.
בשו״ת מנחת שלמה (ח״ב סימן נח אות יז) העיר שיש מטעם זה להוציא בקבוקי חמץ מחדרו לפני חג הפסח. בספר נטעי גבריאל (פסח ח״א פ״כ אות יג) כתב שיש להוציא את המשקאות והחמץ מהחדר כדי שלא יבוא לאכלם, כמובא בשו״ע (סימן תמ ס״ב).
חמץ שבחדרו ואינו אחראי עליו יש לכסות ולכתוב שהוא שייך לגוי, וכפי שפסקו השו״ע והרמ״א (סי’ תמ ס״ב), שיש לעשות בפניו מחיצה כדי שלא ישכח ויאכלנו.
בהלכה (סי’ תמ ס״ב) מובא שיש לעשות מחיצה בגבוה עשרה טפחים, אולם החזו״א (הובא בחוט שני פסח עמוד קה) הסתפק האם כשמושכר המקום לגוי צריך מחיצה, ולמעשה כתב רב נסים קרליץ שכיון שהמקום מושכר לגוי נהגו להקל לעשות היכר ע״י חוטים ובזה סגי.

הרב שי טחן
ראש כולל שערי עזרה בברוקלין ניו יורק, וראש בית הוראה ארזי הלבנון. הרב טחן כותב עלון שבועי המופץ ברחבי ארצות הברית וקנדה ומחבר ספרים בהלכה.

הלכות יציאה לטיולים – הרב שי טחן אין להוציא את מנעליו מחוץ לחדר ביום השבת אם המלון נותן שירות צחצוח נעליים
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר

בבא מציעא שניים אוחזין - מהות השבועה
השיעור בוחן את יסוד דין חלוקה ושבועה במשנת "שניים אוחזין בטלית", תוך התמקדות בהבדלי הגישות בין התוספות לרמב"ם. בעוד שלדעת התוספות יסוד הדין נשען על מוחזקות והשבועה נועדה רק להכחיש את טענת היריב, לדעת הרמב"ם מדובר בשבועת הנוטלין שבאמצעותה זוכה האדם בחלקו.

מידות הראי"ה זיכוך המידות בין דעת לרגש
הקדמה למידות הראי"ה - 3
השיעור עוסק בהתחדשות עבודת המידות בתקופת הגאולה ומבאר כיצד המעבר ממישור היחיד למישור הציבורי והלאומי מעצב מחדש את תפקידן של המידות באומה הישראלית. בנוסף, נפתח לימוד הפסקה הראשונה המציגה את זיכוך המידות כתווך שבין הדעת לרגש, תוך הדגשה כי בירורן השכלי והכרתי קודם לעיבודן הרגשי.

שיעורים בספר יהושע סוד דמותה של רחב
יהושע פרק ב'
השיעור עוסק במפגש של מרגלי יהושע עם רחב, תוך התמודדות עם דמותה המורכבת ומעמדה המרכזי בכניסת עם ישראל לארץ. דרך מקורות חז"ל מוסברים תהליך התשובה שלה, כוחה להכיר בגדולת השם דווקא מתוך עברה, והחיבור העמוק שלה לקדושת ישראל ולשושלת הנבואה.

גשמים בארץ ישראל שאילת גשמים וארץ ישראל
מדוע מדינות שבחורף שלנו אצלם קיץ מבקשים גשם, ומדוע יעקב התעקש להיקבר במערת המכפלה, ופירוש תפילת מעין שלוש.

מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.

נח התורה כשורש המציאות והאדם
שמירה על העולם ופתיחה לזמן חורף
שמירה על ממון חברך והתרחקות מאבק גזל , החשיבות בהתמדה בזמן חורף והשקיעות בישיבה.

שם משמואל על הפרשה שלמות נח, השבת וסוד הדיבור
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק ב'
השיעור מבאר כיצד תאריו של נח משקפים שלמות בגוף, בנפש ובשכל כנגד קלקולי דור המבול, ומקביל מעלות אלו להארות וברכות יום השבת שנוח רומז אליו. בנוסף, מוסברת חוכמתו הייחודית של נח שהתבטאה בביטול עצמי מוחלט לרצון ה' בכניסתו וביציאתו מן התיבה, הנהגה שזיכתה אותו ללשון "דיבור" המורה על חיבור פנימי וישיר עם הבורא.

שם משמואל על הפרשה פגם האדם ותיקונו בצלם אלוהים
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק א'
השיעור עוסק בהשפעת חטא עץ הדעת על מרכיבי האדם – גוף, נפש, שכל וצלם אלוהים המחבר ביניהם, ובתהליכי הבירור והתיקון שנועדו להפריד בין הנשמות הטהורות לטמאות. מתוך כך מוסברת נפילתם של אנשי דור המבול שסירבו לתיקון, אל מול שלמותו וצדקותו הייחודית של נח.

אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.

יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.













