ישיבה
בית המדרש
- משפחה חברה ומדינה
- צבא ומלחמה
- מצוות השירות
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
אריה יעקב בן משה יוסף ז"ל
אמרו חכמים: "זאת התורה - אדם כי ימות באהל", אין התורה נקנית אלא במי שממית עצמו באהלה של תורה, לאמור: אדם יכול לקנות את התורה רק אם הוא מסור אל התורה מסירות מלאה, מוותר על כל שאיפה אחרת, על כל רצון אחר, הכל מופנה לתורה. כל הכוחות ללא שיור. הכל מת כביכול, ממית את עצמו באהלה של תורה. ללא התמסרות מלאה שכזו, אי אפשר לקנות קניין בתורה.
ועוד אמרו חכמים במסכת עירובין כ"א: "שחורות כעורב" - במי אתה מוצא דברי תורה? במי שמשכים ומעריב עליהם לבית המדרש, בשקידה מלאה מהשכמת הבוקר ועד שעת לילה מאוחרת, בשקידה כזו אפשר לזכות בתורה. רבא אומר: במי אתה מוצא דברי תורה? במי שמשחיר פניו עליהם כעורב, כלומר: יגע בלימוד התורה, לא רק מקדיש זמן אלא גם מתאמץ מאד בלימודו, עד שהדבר ניכר על פניו המשחירות מרוב עמל ויגיעה, וכן החי בצניעות והסתפקות במועט כמו העורב המסתפק במועט, רק במסירות שכזו קונים קניין בתורה. ועוד אמרו: "כך דרכה של תורה פת במלח תאכל ומים במשורה תשתה ועל הארץ תישן ובתורה אתה עמל".
והסיבה לכך, מפני שהתורה מקורה מהקב"ה, היא גבוהה מהאדם. כל הסח דעת ממנה, אפילו הקטן ביותר, גורם להסתלקות התורה ממנו, ורק באחיזה מתמדת בכל הכוחות, היא נקנית.
לכן התורה משולה למים, יין וחלב. אלו משקים שנפסלים בהיסח הדעת וכן התורה, שעליה נאמר: "התעיף עיניך בו ואיננו" - רק תעיף את המבט ממנה והיא כבר איננה. ובכן חכמים הסבירו לנו בדבריהם אלה את דרכי קנית התורה, ומותר גם לאנשים שאינם בני ישיבות להכיר את דעת חכמי התורה על דרכי קנית התורה.
ובכן, כאשר מכירים מקרוב מה הם הדרישות מאדם העוסק בתורה, אפשר להבין את התביעה לתת לראויים לכך לעסוק בתורה בכל יכלתם ובעיקר בשנים אלו שהם שנות החינוך העיקריות. וכך אמרו במסכת קידושין ל': "חנוך לנער עפ"י דרכו - ר' יהודה ור' נחמיה, אחד אומר: משש עשרה ועד עשרים ושתים ואחד אומר: משמונה עשרה ועד עשרים וארבע". אלו שנות החינוך העיקריות, וכיוון שהמטרה היא למצות את המקסימום, לשאוף שיהיו תלמידי חכמים במדרגות הגבוהות ביותר, אי אפשר להגיע לזה אלא אם כן השנים הללו יהיו קודש קדשים לתלמודה של תורה במסירות מלאה.
אם-כן, קיום הצבא הוא הכרחי, יש בו מצות פיקוח-נפש והוא בגדר מלחמת מצוה וכל חייל צריך לדעת שהשירות בצבא הוא מצוה, ואפילו בני תורה מחוייבים במלחמת מצוה, אבל הצרכים הרוחניים של עם ישראל מחייבים להעמיד תלמידי חכמים גדולים, מנהיגים רוחניים, ולשם כך יש הכרח לדחות את גיוסם של הראויים לכך, על מנת שיהיו פנויים ללימוד התורה בכל לבבם ובכל נפשם ובכל מאודם, כי רק בדרך זו ניתן לקנות תורה בשלמות.
ארץ ישראל בהלכה ובאגדה הגיוס באנגליה לעומת הגיוס בארץ ישראל (אגרות ראי"ה)
ארץ ישראל בהלכה ובמחשבת ישראל
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
גשמים בארץ ישראל שאילת גשמים וארץ ישראל
מדוע מדינות שבחורף שלנו אצלם קיץ מבקשים גשם, ומדוע יעקב התעקש להיקבר במערת המכפלה, ופירוש תפילת מעין שלוש.
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
נח התורה כשורש המציאות והאדם
שמירה על העולם ופתיחה לזמן חורף
שמירה על ממון חברך והתרחקות מאבק גזל , החשיבות בהתמדה בזמן חורף והשקיעות בישיבה.
שם משמואל על הפרשה שלמות נח, השבת וסוד הדיבור
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק ב'
השיעור מבאר כיצד תאריו של נח משקפים שלמות בגוף, בנפש ובשכל כנגד קלקולי דור המבול, ומקביל מעלות אלו להארות וברכות יום השבת שנוח רומז אליו. בנוסף, מוסברת חוכמתו הייחודית של נח שהתבטאה בביטול עצמי מוחלט לרצון ה' בכניסתו וביציאתו מן התיבה, הנהגה שזיכתה אותו ללשון "דיבור" המורה על חיבור פנימי וישיר עם הבורא.
שם משמואל על הפרשה פגם האדם ותיקונו בצלם אלוהים
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק א'
השיעור עוסק בהשפעת חטא עץ הדעת על מרכיבי האדם – גוף, נפש, שכל וצלם אלוהים המחבר ביניהם, ובתהליכי הבירור והתיקון שנועדו להפריד בין הנשמות הטהורות לטמאות. מתוך כך מוסברת נפילתם של אנשי דור המבול שסירבו לתיקון, אל מול שלמותו וצדקותו הייחודית של נח.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
אורות ישראל ותחייתו תהליך הגאולה כהתרחשות רציפה ומתמשכת
אורות ישראל ותחייתו פרק כ"ז - כ"ח
השיעור עוסק בתפיסת הגאולה כתהליך היסטורי אחד ורציף, שמתחיל ביציאת מצרים ונמשך לאורך כל תולדות עם ישראל. מתוך כך מודגש כי הירידות, הגלות והפעולות האנושיות היום-יומיות אינן מקריות, אלא מהוות שלבים פנימיים המובילים בסופו של דבר לאחדות האומה ולתכלית השלמה.
נח מגדולת הבריאה לעבודת הלב
השיעור עוסק במגבלות השכל האנושי מול אינסופיות הבורא והשגחתו, דרך מפגשי רבי יהושע בן חנניה והקיסר וביאור מהות יום השבת. מתוך כך מודגש כי תפקיד האדם בבריאה אינו שליטה או מסחר עם שמיים, אלא עמידה בענווה וחיבור אמיתי לקדוש ברוך הוא דרך תפילה וכיסופי הנפש.
עין אי"ה - הרב משה גנץ משמעות הדין ככוח מרפא לנפש
שבת א, ק"ס
השיעור עוסק בתפיסתו של הרב קוק לפיה הדין שלאחר המוות אינו עונש נקמני, אלא התפכחות פנימית שבה האדם רואה את האמת וחש כאב על החמצת ייעודו. ייסורים רוחניים אלו נועדו לזכך את הנפש, לנער אותה מהשקיעה בחומריות ולהשיבה אל טבעה האלוקי המקורי.
עין אי"ה - הרב משה גנץ שאלות הדין ומבט אל העתיד
שבת א, קס"ב - קס"ד
השיעור עוסק בשאלות שנשאל אדם בבית דין של מעלה – בהן משא ומתן באמונה, קביעת עתים לתורה וציפייה לישועה – על פי תורתו של הראי"ה קוק. דרך שאלות אלו נבחנים החיבור בין יושר טבעי ללימוד התורה, וכן החשיבות שבהתבוננות אופטימית ופעילה על המציאות מתוך מבט אל העתיד והכלל.
נח משיב הרוח ומוריד הגשם -גבורות גשמים, האומנם?
הסברים מדוע מובא בתלמוד 'משיב הרוח ומוריד הגשם' בשם 'גבורות גשמים' שלושה הסברים. ומדוע מזכירים בברכת תחיית המתים.
רביבים חובת לימוד כל יסודות התורה
מצוות תלמוד תורה מוטלת על ההורים, ועליהם לדאוג שבניהם ילמדו יסודות אלו בעודם צעירים | מי שלא הספיק ללמוד בצעירותו, חובה שילמד בעצמו בבגרותו | במשך הדורות תוכן הלימוד התרחב, עד שהוצרך להתיר לכתוב את התורה שבעל פה | המיוחד בתלמוד, שהזוכה לרכוש את המיומנות המורכבת שבלימודו כביכול נכנס לעולמם של חכמים ומשתתף עימהם בדיון | עיקר תכלית הלימוד להכין את התלמידים ללמוד היטב ובדייקנות אליבא דהלכתא | צריך לתכנן תוכנית שבה עד סביבות גיל 20 יקיפו התלמידים את כל יסודות המצוות וההלכה עם עיקרי ההסברים שנתבארו בתלמוד ובמפרשיו
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת נח תשפז
קֵץ כׇּל בָּשָׂר בָּא לְפָנַי - מהו לשון קֵץ שיש פה, ולא שייך קֵץ אלא בדבר הקצוב מתחלה. מִכׇּל מַאֲכָל אֲשֶׁר יֵאָכֵל - לכאורה אֲשֶׁר יֵאָכֵל הוא מיותר. דאם הוא לְךָ מַאֲכָל הוא ראוי להיאכל. מה הטעם שנוהגים לאכול דגים בשבת קודש. ומה הקשר לפרשה. למה שלח שני עופות הללו דווקא עורב ויונה, והלא יש הרבה עופות שפורחים טוב יותר מהם.
