ישיבה בית המדרש
בית המדרש
- משפחה חברה ומדינה
- נסיעות, טיולים ונופש
- זהירות בדרכים
- מדורים
- קוממיות
- בימה תורנית
לימוד השיעור מוקדש לרפואת
יהודה בן הדסה הינדה מלכה
רבים מדברים על חובת הזהירות בדרכים, אבל לצערנו הדברים אינם נשמעים כפי הצורך. בכל יום מתרחשות תאונות דרכים שנגרמות כתוצאה מחוסר זהירות, ואני חושב בלבי, אלו דברים אפשר לומר שיכנסו ללב ויגרמו שהנהגים הבלתי זהירים ייסעו בזהירות. הידיעות על הרוגים בתאונות שנגרמו בשל נסיעה במהירות מופרזת, אינן פועלות למיתון המהירות. הידיעות על תאונות בשל עקיפה במקום אסור אינן מונעות את העקיפות המסוכנות. אם כן, מה אפשר לומר שאכן ישפיע על הלבבות? על הנהגים לדעת שנסיעה בלתי זהירה איננה רק עבירת תנועה בעלמא, אלא זהו איסור תורה חמור. עצם הנסיעה שאיננה זהירה אסורה, גם אם לא קרה כלום. על נסיעה כזו ישנו קנס בידי שמים, וקנסות שבידי שמים חמורים הרבה לאין ערוך מקנסות של המשטרה. שם בשמים נרשמת כל נסיעה שאיננה זהירה, שבה אדם עובר על "ונשמרתם לנפשותיכם". "דע מה למעלה ממך, עין רואה ואוזן שומעת, וכל מעשיך בספר נכתבים".
אני מוכרח לסייג את דברי הנאמרים בהכללה, כי אין ספק שישנם נהגים רבים שנוסעים בזהירות. יש להניח כי רוב האוחזים בהגה נוהגים כחוק, וכי רק אחוז קטן מהנהגים איננו שומר חוק. אליהם אני מדבר, בניסיון לחשוב עימם כיצד להשפיע על הבלתי זהירים - להיזהר. אדם הנכנס לרכבו ומתיישב ליד ההגה, צריך לחשוב על כך כי מעתה הוא מקיים מצוה דאורייתא, מצות "ונשמרתם", ובמידה וחלילה אינו נזהר בנהיגתו אזי עובר על מצוה זו גם אם לא אירע שום נזק מחוסר זהירותו. נהג שעוצר באור צהוב למרות הפיתוי להספיק לנסוע לפני ההחלפה לאור אדום, מקיים בזה מצוה דאורייתא, וכן נהג הנמנע מלעקוף במקום בו ישנה סכנה כל שהיא ואפילו מועטת, ממילא יוצא שהנהיגה הופכת לכלי לצבירת מצוות. ציבור נאמני ארץ-ישראל, השואפים לשלמות הארץ, התורה והעם, המתנחלים ביש"ע, בגולן, ואוהדיהם, צריכים להיות הראשונים לשמש דוגמא ומופת במצוה מרכזית זו של שמירת הנפש.
הנהיגה ברכב משקפת את ההתנהגות הכללית. נהיגה נכונה במתינות, ביישוב הדעת, בנינוחות, מתוך מגמה לקיים מצות "ונשמרתם" בכל ההידור, יכולה להשפיע על כל ההתנהגות שתהיה מיושבת ושקולה, בשמחה ובטוב לבב. רק בכוחות בריאים אפשר לנצח את כל העיכובים בדרכינו אל שלמות הארץ, שלמות התורה ושלמות העם.
נביט על הנהיגה הנכונה והזהירה כחלק מעבודת הקודש כולה. נפעל בכל סביבתנו לתקן ולשפר את הנהיגה.
המורים ידברו עם תלמידיהם, ההורים ידברו עם בניהם, ועל כל מעשינו תשרה סייעתא דשמיא, וד' יצליח את דרכינו וישמור צאתנו ובואנו לחיים ולשלום מעתה ועד עולם.
הרב שמואל יניב - תיקון הנפש ותיקון הנהיגה
בכל דור מתחדשים הניסיונות של שלושת העבירות החמורות - עבודה זרה, גילוי עריות ושפיכות דמים, באופן ייחודי המתאים לאותו דור. בימים הקדמונים הניסיונות של שפיכות דמים ושמירה על הנפש היו בהליכה במדבר, הפלגה בים וזהירות ממגפות. בדורנו ניסיון שפיכות הדמים מתבטא בתאונות הדרכים. תאונות הדרכים נגרמות מפגמים עמוקים בנפש האדם שלא תוקנו - כעסים, תסכולים, ייאוש, חוסר נדיבות, חוסר אצילות וסובלנות. הוכח, שבני אדם הנמצאים במצב של ייאוש או כעס נוהגים ברישול, ופוגעים בחייהם או בחיי זולתם.
עבודת האלוקים, שאנו מצווים בה כוללת את החובה להיות אנשים השולטים בעצמם, ולא להיגרר לתוקפנות או לניסיונות להשיג דברים בכוח. לפיכך, באופן שורשי - עלינו לעבוד ולתקן את הפגמים הנפשיים, שהזכרנו כגורמים לתאונות, בבית המדרש - בהיכל ה' ובתפילות. עבודה זו נחוצה מאוד, שכן שפיכות דמים היא משלוש העבירות החמורות ביותר. לכן, בנוסף לתפילה המיוחדת שאנו מתפללים על הדרך - תפילת הדרך, היינו צריכים אולי לתקן תפילה מיוחדת על מידות הסובלנות והנדיבות.
בנוסף, באופן מעשי - בכדי לחזק את תחושת היראה והאחריות של הנהג, ראוי שכל ילד שעומד לקבל רשיון נהיגה, יעבור חוויה מכוננת בבית לווינשטיין או במחלקה לשיקום בתל השומר. במקומות אלו יפגוש הנהג המתחיל אנשים נכים וקטועי איברים, יראה צללים של בני אדם שלעולם לא ידברו, לא יאכלו ויישארו מוגבלים, ויבין את המשמעות הנוראה בהשארת משפחה של יתומים, חס וחלילה.
מי שמתיישב ליד הגה המכונית, חייב לשנן לעצמו השכם והערב - שבאמת לא משנה אם יגיע למחוז חפצו בתוך שעה או שעתיים, אלא העיקר שלא יגרום לכך שמישהו יפגע מנהיגתו חס וחלילה, ואז לא יוכל כבר לישון לעולם מרוב צער על העוון והאסון הנורא שהאלוקים אינה לידו. אם כולנו נחנך עצמנו למידות אלו, יימנעו בעזרת ה' תאונות דרכים רבות, ועוד רבים רבים יזכו לחיים טובים ומאושרים.
הרב גדעון פרל - נהיגה בהתאם להלכות זהירות בדרכים
חוקרי הגורמים של תאונות הדרכים קובעים, שהגורם האנושי קרי התנהגות הנהגים, הוא הגורם העיקרי לאסונות אלו. התנהגות שלילית זו מורכבת ממספר רב של תחומים: ביטחון עצמי מופרז, מהירות מופרזת שגורמת לחוסר יציבות של הרכב על הכביש ולחוסר שליטה ברכב, זלזול בחוקי התנועה, חוסר מיומנות בנהיגה ובהכרת הרכב, קלות דעת המובילה ללקיחת סיכונים מיותרים, יצר הרפתקנות, אי ראיית "הנולד" ואת הצפוי בעוד מועד, חוסר ריכוז בנהיגה ובמצב הדרך, עייפות רבה, כושר גופני לקוי עקב שתייה אסורה, חוסר שיפוט נכון, נהיגה פראית המושפעת ממשחקי האינטרנט והסרטים המלבים את יצר התחרות והסיכון בכבישים ועוד. כמובן, קיימים גם גורמים נוספים כגון - תקינות הרכב וכביש גרוע, אולם אלו אינם הגורמים העיקריים.
את התאונות הנובעות מהגורם האנושי - ההתנהגות השלילית - ניתן למנוע על ידי חינוך מגיל צעיר למידות טובות, ובמיוחד חינוך למצוות "ואהבת לרעך כמוך" - "מה ששנוי עליך אל תעשה לחברך". אדם ירא שמים המקיים מצוות הבורא, ומאמץ את המידות הטובות שבתורה ושבחז"ל, חייב להישמר מדרך ההתנהגות שהזכרנו לעיל.
יתר על כן, חשוב להדגיש שמי שנוהג בצורה לא זהירה מעבר להתנהגות השלילית שבדבר, הרי הוא עובר גם על כמה איסורי תורה (הלכתיים) חס וחלילה, ונפרטם: "אדם מועד לעולם" - האדם נדרש להיות אחראי על מעשיו, בכל רגע ובכל שעה. מי שמתנהג במידות הרעות הללו הרי הוא מועד להרוג, או להזיק ולחבול - לא רק בעצמו אלא גם באחרים, וממילא הרי הוא עובר על האיסור "לא תעמוד על דם רעך" וכן על "לא תשים דמים בביתך". לפיכך, המשנה בנהיגתו הרי הוא פושע ולא אנוס! (שבט הלוי ח"ח ש"א), וכן כהן שהרג את הנפש, אף בשוגג, לא ישא את כפיו! (יחווה דעת ח"ה ט"ז). בנוסף - הביטחון העצמי המופרז נובע ממידת הגאווה האסורה עלינו, כך "שאין אני והוא יכולים לשכון יחדיו", ובכך הוא דוחק את רגלי השכינה!
כמו כן יש חיוב על כל אחד מאתנו הרואה נהג המסכן את הציבור, להודיע לגורמים המוסמכים על מנת למנוע את הסיכון (עיין שו"ת ציץ אליעזר חלק ט"ו ס' י"ג המחייב רופא עיניים להודיע על נהג הלקוי בראייתו, מצד "לא תעמוד על דם רעך").
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר

גירושין חובת מזונות ילדים בהלכה ובפסיקה
השיעור בוחן את גדרי החיוב ההלכתי של אב במזונות ילדיו, תוך עיון במקורות התלמודיים, במחלוקות הראשונים ובהתפתחות תקנות חכמים לאורך הדורות. בהמשך לכך, מנותחות ההשלכות המעשיות של פסיקות בתי הדין ובתי המשפט כיום, תוך התייחסות לשינויים הכלכליים והחברתיים בימינו.

מידות הראי"ה תיקון הברית: עבודה מתוך שכל
ברית א' - ב'
השיעור עוסק בתיקון מידת הברית ובמעבר מפעולה מתוך טבע או חשק רגעי, לעבודה מושכלת ותבונית שבה האדם בוחר בטוב מפני שהוא אמת. מודגש כי אף שהתיקון דורש מאמץ ואיפוק מול החומריות, הוא מהווה דרגה עליונה של עבודה מאהבה המשפיעה שפע וברכה על העולם כולו.

אור התנ"ך ממשה ליהושע: שותפות בארץ החדשה
יהושע פרק ג'
השיעור עוסק במעבר ההנהגה ממשה ליהושע בכניסה לארץ ישראל, תהליך המתואר כמעבר מהנהגה ניסית ופסיבית להנהגה של שותפות, יוזמה ועשייה מצד העם. מתוך ניתוח הפסוקים ומדרשי חז"ל, מוסבר הצורך בקריאה המשולשת "חזק ואמץ" כבסיס ליצירת מדרגה רוחנית חדשה המשלבת בין מחשבה, דיבור ומעשה.

חיי שרה מידת האבות וגאולת הבנים
שיחת מוצ"ש פרשת חיי - שרה
השיעור עוסק במדרגותיהם הרוחניות של האבות – מקניין מערת המכפלה, דרך לימוד הזכות המיוחד של יצחק על ישראל ועד לגדולת שיחתם של עבדי האבות. מתוך דברי הראי"ה קוק מוסבר כי הדבקות הטבעית והפנימית של האבות בה' היא השורש והמגמה שאליה עם ישראל שב ומתעלה בדור הגאולה.

שם משמואל על הפרשה השידוך של יצחק ורבקה
שם משמואל על הפרשה - חיי שרה (תרע"ח)
השיעור עוסק בשידוך יצחק ומסביר כיצד אליעזר זכה למידות חסד ואמת דווקא בזכות מאבקו העיקש להתנתק מנגיעותיו ואינטרסיו האישיים להשיא את בתו. התגברות פנימית זו היא שאיפשרה לו לנצח את רמאותם של בתואל ולבן ולהוציא מהם את רבקה.

לנתיבות ישראל התורה, ההתיישבות והופעת השם
לנתיבות ישראל א' , מאמר מ"ז (ב), מ"ח, נ"ג
השיעור עוסק בחשיבותה של ההתיישבות הדתית בבניין הארץ, בצורך להרבות באור התורה ובהעמקת לימוד משנתו של מרן הרב קוק. בהמשך לכך, מוסברת מהות קריאת שם ה' על עם ישראל כביטוי לקדושה פנימית המתגלה במצוות, בתפילין ובחיבור לכלל המציאות.

תורה ומדע מנגנוני כוח, כפייה וחירות הנפש
השיעור בוחן את מושג הכוח, יחסי השליטה והכפייה התת-מודעת בחברה מול תפיסות פילוסופיות כמו זו של פוקו. כנגדן מוצגת התפיסה היהודית, לפיה האדם אינו יוצר את עצמו מאפס אלא מגלה את נשמתו האלוקית הפנימית ואת ייעודו בעולם.

אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א זיכוך המידות בדרך לדבקות
טהרת הנפש והמידות י"א - י"ג
השיעור עוסק באתגר המוסרי והרוחני של האדם בעת עלייתו במעלות הדבקות, שבה מתעצמות גם המידות והחיסרונות הדורשים זיכוך מתמיד. מתוך כך מודגש כי ההכרה בליקויים וההתמודדות עמם אינן עילה לנפילה או לעצבות, אלא מנוף פנימי להמשך צמיחה, התעלות ותיקון.

יסודות הש"ס יסודות וטעמי שבועות בדיני ממונות
פתיחה לענייני שבועות
השיעור עוסק בסוגי השבועות השונים בדיני ממונות מדאורייתא ומדרבנן, ומנתח את הופעתם בסוגיות המרכזיות במסכת בבא מציעא. בהמשך לכך, נבחנים טעמיהן של השבועות והשאלה העקרונית האם שבועה נתפסת ככלי ראייתי מברר או שנועדה לפייס את דעתו של בעל הדין.

עבודת הקודש להחיד"א סודות כתבי החיד"א בספר עבודת הקודש
השיעור עוסק בתהליך הההדרה והמחקר של ספרי החיד"א, וחושף כיצד ביטויים שנראו כטעויות דפוס או שגיאות כתיב התגלו למעשה כמליצות, רמזים וסודות עמוקים. המרצה מדגים באמצעות דוגמאות מכתבי יד כיצד גישתו הייחודית של החיד"א מדויקת ומכוונת בכל אות וסימן.

רביבים איסור כתובת קעקע
אסור מהתורה לחקוק בעור אותיות או צורות שיישארו בו לתמיד | האיסור חל על איש ואישה כאחד, ועל כל מקום בגוף | איסור עשיית קעקוע הוא חוק שטעמו לא נתפרש בתורה | עם זאת, ביארו כמה ראשונים שכך היה מנהגם של עובדי עבודה זרה | המקעקע על עורו צורה קבועה, משתעבד לצורה זו ומונע מעצמו להמשיך ולהתחדש | אחר שהקעקוע כבר קיים אין איסור בקיום התוצאה, ולכן אין חובה מהתורה להסירו | כיום ניתן להסיר את הקעקוע באמצעות לייזר, ולכן נכון להתאמץ להסירו, כדי לבטא בכך את ההתנערות מהחטא

פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת חיי שרה תשפז
לְפִי שֶׁעַל יְדֵי בְשׂוֹרַת הָעֲקֵדָה, פָּרְחָה נִשְׁמָתָהּ מִמֶּנָּה וּמֵתָה. הרי קי"ל שְׁלוּחֵי מִצְוָה אֵינָן נִיזּוֹקִין? ואיך מתה שרה על ידי המצוה. וַיֹּאמְרוּ נִקְרָא לַנַּעֲרָ וְנִשְׁאֲלָה אֶת פִּיהָ. מה תלמוד לומר אֶת פִּיהָ, הול"ל 'ונשאל אותה'. כיצד נשא אברהם את הגר בת פרעה שהיא מצרית, וישראל אסור במצרית.

עין אי"ה - הרב משה גנץ חיבור השכל אל הרגש והיראה
שבת א, קס"ט - ק"ע
השיעור עוסק בצורך לחבר את ההבנה השכלית והלימוד אל רגש טהור של יראת שמיים כדי שהדברים יופנמו באדם ולא יישארו ידיעה חיצונית בלבד. בעזרת משלים ומאמרי חז"ל, מודגשת החשיבות של הקדמת הכללים, המידות והקדושה לעיסוק בפרטים כדי להגיע לחיים שלמים ומתוקנים.

חיי שרה כיצד לבקש בקשה -ארבעה ביקשו שלא כהוגן ושלושה נענו כהוגן
המבקשים אליעזר עבד אברהם, כלב בן יפונה, שאול המלך, יפתח הגלעדי.

חיי שרה פרשת חיי שרה – נפילת בני ישמעאל
כשהאויב הערבי מרים ראש בהתנשאות על המדינה היהודית ועוד מבפנים זו בדיוק נקודת המפנה שתביא לצמיחה ישראלית

תפילות, קידוש וסעודות הלכות הבדלה
השיעור עוסק בשאלת חיוב נשים בהבדלה ובאפשרות שלהן להבדיל בעצמן, תוך סקירת מחלוקות הראשונים והפוסקים הספרדים והאשכנזים. בהמשך נידונים הגדרים ההלכתיים של "חמר מדינה" והתנאים שבהם ניתן להשתמש במשקאות חלופיים ליין עבור הבדלה.








