ישיבה
בית המדרש
- משפחה חברה ומדינה
- נסיעות, טיולים ונופש
- זהירות בדרכים
- מדורים
- קוממיות
- בימה תורנית
לימוד השיעור מוקדש לרפואת
יהודה בן הדסה הינדה מלכה
רבים מדברים על חובת הזהירות בדרכים, אבל לצערנו הדברים אינם נשמעים כפי הצורך. בכל יום מתרחשות תאונות דרכים שנגרמות כתוצאה מחוסר זהירות, ואני חושב בלבי, אלו דברים אפשר לומר שיכנסו ללב ויגרמו שהנהגים הבלתי זהירים ייסעו בזהירות. הידיעות על הרוגים בתאונות שנגרמו בשל נסיעה במהירות מופרזת, אינן פועלות למיתון המהירות. הידיעות על תאונות בשל עקיפה במקום אסור אינן מונעות את העקיפות המסוכנות. אם כן, מה אפשר לומר שאכן ישפיע על הלבבות? על הנהגים לדעת שנסיעה בלתי זהירה איננה רק עבירת תנועה בעלמא, אלא זהו איסור תורה חמור. עצם הנסיעה שאיננה זהירה אסורה, גם אם לא קרה כלום. על נסיעה כזו ישנו קנס בידי שמים, וקנסות שבידי שמים חמורים הרבה לאין ערוך מקנסות של המשטרה. שם בשמים נרשמת כל נסיעה שאיננה זהירה, שבה אדם עובר על "ונשמרתם לנפשותיכם". "דע מה למעלה ממך, עין רואה ואוזן שומעת, וכל מעשיך בספר נכתבים".
אני מוכרח לסייג את דברי הנאמרים בהכללה, כי אין ספק שישנם נהגים רבים שנוסעים בזהירות. יש להניח כי רוב האוחזים בהגה נוהגים כחוק, וכי רק אחוז קטן מהנהגים איננו שומר חוק. אליהם אני מדבר, בניסיון לחשוב עימם כיצד להשפיע על הבלתי זהירים - להיזהר. אדם הנכנס לרכבו ומתיישב ליד ההגה, צריך לחשוב על כך כי מעתה הוא מקיים מצוה דאורייתא, מצות "ונשמרתם", ובמידה וחלילה אינו נזהר בנהיגתו אזי עובר על מצוה זו גם אם לא אירע שום נזק מחוסר זהירותו. נהג שעוצר באור צהוב למרות הפיתוי להספיק לנסוע לפני ההחלפה לאור אדום, מקיים בזה מצוה דאורייתא, וכן נהג הנמנע מלעקוף במקום בו ישנה סכנה כל שהיא ואפילו מועטת, ממילא יוצא שהנהיגה הופכת לכלי לצבירת מצוות. ציבור נאמני ארץ-ישראל, השואפים לשלמות הארץ, התורה והעם, המתנחלים ביש"ע, בגולן, ואוהדיהם, צריכים להיות הראשונים לשמש דוגמא ומופת במצוה מרכזית זו של שמירת הנפש.
הנהיגה ברכב משקפת את ההתנהגות הכללית. נהיגה נכונה במתינות, ביישוב הדעת, בנינוחות, מתוך מגמה לקיים מצות "ונשמרתם" בכל ההידור, יכולה להשפיע על כל ההתנהגות שתהיה מיושבת ושקולה, בשמחה ובטוב לבב. רק בכוחות בריאים אפשר לנצח את כל העיכובים בדרכינו אל שלמות הארץ, שלמות התורה ושלמות העם.
נביט על הנהיגה הנכונה והזהירה כחלק מעבודת הקודש כולה. נפעל בכל סביבתנו לתקן ולשפר את הנהיגה.
המורים ידברו עם תלמידיהם, ההורים ידברו עם בניהם, ועל כל מעשינו תשרה סייעתא דשמיא, וד' יצליח את דרכינו וישמור צאתנו ובואנו לחיים ולשלום מעתה ועד עולם.
הרב שמואל יניב - תיקון הנפש ותיקון הנהיגה
בכל דור מתחדשים הניסיונות של שלושת העבירות החמורות - עבודה זרה, גילוי עריות ושפיכות דמים, באופן ייחודי המתאים לאותו דור. בימים הקדמונים הניסיונות של שפיכות דמים ושמירה על הנפש היו בהליכה במדבר, הפלגה בים וזהירות ממגפות. בדורנו ניסיון שפיכות הדמים מתבטא בתאונות הדרכים. תאונות הדרכים נגרמות מפגמים עמוקים בנפש האדם שלא תוקנו - כעסים, תסכולים, ייאוש, חוסר נדיבות, חוסר אצילות וסובלנות. הוכח, שבני אדם הנמצאים במצב של ייאוש או כעס נוהגים ברישול, ופוגעים בחייהם או בחיי זולתם.
עבודת האלוקים, שאנו מצווים בה כוללת את החובה להיות אנשים השולטים בעצמם, ולא להיגרר לתוקפנות או לניסיונות להשיג דברים בכוח. לפיכך, באופן שורשי - עלינו לעבוד ולתקן את הפגמים הנפשיים, שהזכרנו כגורמים לתאונות, בבית המדרש - בהיכל ה' ובתפילות. עבודה זו נחוצה מאוד, שכן שפיכות דמים היא משלוש העבירות החמורות ביותר. לכן, בנוסף לתפילה המיוחדת שאנו מתפללים על הדרך - תפילת הדרך, היינו צריכים אולי לתקן תפילה מיוחדת על מידות הסובלנות והנדיבות.
בנוסף, באופן מעשי - בכדי לחזק את תחושת היראה והאחריות של הנהג, ראוי שכל ילד שעומד לקבל רשיון נהיגה, יעבור חוויה מכוננת בבית לווינשטיין או במחלקה לשיקום בתל השומר. במקומות אלו יפגוש הנהג המתחיל אנשים נכים וקטועי איברים, יראה צללים של בני אדם שלעולם לא ידברו, לא יאכלו ויישארו מוגבלים, ויבין את המשמעות הנוראה בהשארת משפחה של יתומים, חס וחלילה.
מי שמתיישב ליד הגה המכונית, חייב לשנן לעצמו השכם והערב - שבאמת לא משנה אם יגיע למחוז חפצו בתוך שעה או שעתיים, אלא העיקר שלא יגרום לכך שמישהו יפגע מנהיגתו חס וחלילה, ואז לא יוכל כבר לישון לעולם מרוב צער על העוון והאסון הנורא שהאלוקים אינה לידו. אם כולנו נחנך עצמנו למידות אלו, יימנעו בעזרת ה' תאונות דרכים רבות, ועוד רבים רבים יזכו לחיים טובים ומאושרים.
הרב גדעון פרל - נהיגה בהתאם להלכות זהירות בדרכים
חוקרי הגורמים של תאונות הדרכים קובעים, שהגורם האנושי קרי התנהגות הנהגים, הוא הגורם העיקרי לאסונות אלו. התנהגות שלילית זו מורכבת ממספר רב של תחומים: ביטחון עצמי מופרז, מהירות מופרזת שגורמת לחוסר יציבות של הרכב על הכביש ולחוסר שליטה ברכב, זלזול בחוקי התנועה, חוסר מיומנות בנהיגה ובהכרת הרכב, קלות דעת המובילה ללקיחת סיכונים מיותרים, יצר הרפתקנות, אי ראיית "הנולד" ואת הצפוי בעוד מועד, חוסר ריכוז בנהיגה ובמצב הדרך, עייפות רבה, כושר גופני לקוי עקב שתייה אסורה, חוסר שיפוט נכון, נהיגה פראית המושפעת ממשחקי האינטרנט והסרטים המלבים את יצר התחרות והסיכון בכבישים ועוד. כמובן, קיימים גם גורמים נוספים כגון - תקינות הרכב וכביש גרוע, אולם אלו אינם הגורמים העיקריים.
את התאונות הנובעות מהגורם האנושי - ההתנהגות השלילית - ניתן למנוע על ידי חינוך מגיל צעיר למידות טובות, ובמיוחד חינוך למצוות "ואהבת לרעך כמוך" - "מה ששנוי עליך אל תעשה לחברך". אדם ירא שמים המקיים מצוות הבורא, ומאמץ את המידות הטובות שבתורה ושבחז"ל, חייב להישמר מדרך ההתנהגות שהזכרנו לעיל.
יתר על כן, חשוב להדגיש שמי שנוהג בצורה לא זהירה מעבר להתנהגות השלילית שבדבר, הרי הוא עובר גם על כמה איסורי תורה (הלכתיים) חס וחלילה, ונפרטם: "אדם מועד לעולם" - האדם נדרש להיות אחראי על מעשיו, בכל רגע ובכל שעה. מי שמתנהג במידות הרעות הללו הרי הוא מועד להרוג, או להזיק ולחבול - לא רק בעצמו אלא גם באחרים, וממילא הרי הוא עובר על האיסור "לא תעמוד על דם רעך" וכן על "לא תשים דמים בביתך". לפיכך, המשנה בנהיגתו הרי הוא פושע ולא אנוס! (שבט הלוי ח"ח ש"א), וכן כהן שהרג את הנפש, אף בשוגג, לא ישא את כפיו! (יחווה דעת ח"ה ט"ז). בנוסף - הביטחון העצמי המופרז נובע ממידת הגאווה האסורה עלינו, כך "שאין אני והוא יכולים לשכון יחדיו", ובכך הוא דוחק את רגלי השכינה!
כמו כן יש חיוב על כל אחד מאתנו הרואה נהג המסכן את הציבור, להודיע לגורמים המוסמכים על מנת למנוע את הסיכון (עיין שו"ת ציץ אליעזר חלק ט"ו ס' י"ג המחייב רופא עיניים להודיע על נהג הלקוי בראייתו, מצד "לא תעמוד על דם רעך").
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
גשמים בארץ ישראל שאילת גשמים וארץ ישראל
מדוע מדינות שבחורף שלנו אצלם קיץ מבקשים גשם, ומדוע יעקב התעקש להיקבר במערת המכפלה, ופירוש תפילת מעין שלוש.
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
נח התורה כשורש המציאות והאדם
שמירה על העולם ופתיחה לזמן חורף
שמירה על ממון חברך והתרחקות מאבק גזל , החשיבות בהתמדה בזמן חורף והשקיעות בישיבה.
שם משמואל על הפרשה שלמות נח, השבת וסוד הדיבור
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק ב'
השיעור מבאר כיצד תאריו של נח משקפים שלמות בגוף, בנפש ובשכל כנגד קלקולי דור המבול, ומקביל מעלות אלו להארות וברכות יום השבת שנוח רומז אליו. בנוסף, מוסברת חוכמתו הייחודית של נח שהתבטאה בביטול עצמי מוחלט לרצון ה' בכניסתו וביציאתו מן התיבה, הנהגה שזיכתה אותו ללשון "דיבור" המורה על חיבור פנימי וישיר עם הבורא.
שם משמואל על הפרשה פגם האדם ותיקונו בצלם אלוהים
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק א'
השיעור עוסק בהשפעת חטא עץ הדעת על מרכיבי האדם – גוף, נפש, שכל וצלם אלוהים המחבר ביניהם, ובתהליכי הבירור והתיקון שנועדו להפריד בין הנשמות הטהורות לטמאות. מתוך כך מוסברת נפילתם של אנשי דור המבול שסירבו לתיקון, אל מול שלמותו וצדקותו הייחודית של נח.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
אורות ישראל ותחייתו תהליך הגאולה כהתרחשות רציפה ומתמשכת
אורות ישראל ותחייתו פרק כ"ז - כ"ח
השיעור עוסק בתפיסת הגאולה כתהליך היסטורי אחד ורציף, שמתחיל ביציאת מצרים ונמשך לאורך כל תולדות עם ישראל. מתוך כך מודגש כי הירידות, הגלות והפעולות האנושיות היום-יומיות אינן מקריות, אלא מהוות שלבים פנימיים המובילים בסופו של דבר לאחדות האומה ולתכלית השלמה.
נח מגדולת הבריאה לעבודת הלב
השיעור עוסק במגבלות השכל האנושי מול אינסופיות הבורא והשגחתו, דרך מפגשי רבי יהושע בן חנניה והקיסר וביאור מהות יום השבת. מתוך כך מודגש כי תפקיד האדם בבריאה אינו שליטה או מסחר עם שמיים, אלא עמידה בענווה וחיבור אמיתי לקדוש ברוך הוא דרך תפילה וכיסופי הנפש.
עין אי"ה - הרב משה גנץ משמעות הדין ככוח מרפא לנפש
שבת א, ק"ס
השיעור עוסק בתפיסתו של הרב קוק לפיה הדין שלאחר המוות אינו עונש נקמני, אלא התפכחות פנימית שבה האדם רואה את האמת וחש כאב על החמצת ייעודו. ייסורים רוחניים אלו נועדו לזכך את הנפש, לנער אותה מהשקיעה בחומריות ולהשיבה אל טבעה האלוקי המקורי.
עין אי"ה - הרב משה גנץ שאלות הדין ומבט אל העתיד
שבת א, קס"ב - קס"ד
השיעור עוסק בשאלות שנשאל אדם בבית דין של מעלה – בהן משא ומתן באמונה, קביעת עתים לתורה וציפייה לישועה – על פי תורתו של הראי"ה קוק. דרך שאלות אלו נבחנים החיבור בין יושר טבעי ללימוד התורה, וכן החשיבות שבהתבוננות אופטימית ופעילה על המציאות מתוך מבט אל העתיד והכלל.
נח משיב הרוח ומוריד הגשם -גבורות גשמים, האומנם?
הסברים מדוע מובא בתלמוד 'משיב הרוח ומוריד הגשם' בשם 'גבורות גשמים' שלושה הסברים. ומדוע מזכירים בברכת תחיית המתים.
רביבים חובת לימוד כל יסודות התורה
מצוות תלמוד תורה מוטלת על ההורים, ועליהם לדאוג שבניהם ילמדו יסודות אלו בעודם צעירים | מי שלא הספיק ללמוד בצעירותו, חובה שילמד בעצמו בבגרותו | במשך הדורות תוכן הלימוד התרחב, עד שהוצרך להתיר לכתוב את התורה שבעל פה | המיוחד בתלמוד, שהזוכה לרכוש את המיומנות המורכבת שבלימודו כביכול נכנס לעולמם של חכמים ומשתתף עימהם בדיון | עיקר תכלית הלימוד להכין את התלמידים ללמוד היטב ובדייקנות אליבא דהלכתא | צריך לתכנן תוכנית שבה עד סביבות גיל 20 יקיפו התלמידים את כל יסודות המצוות וההלכה עם עיקרי ההסברים שנתבארו בתלמוד ובמפרשיו
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת נח תשפז
קֵץ כׇּל בָּשָׂר בָּא לְפָנַי - מהו לשון קֵץ שיש פה, ולא שייך קֵץ אלא בדבר הקצוב מתחלה. מִכׇּל מַאֲכָל אֲשֶׁר יֵאָכֵל - לכאורה אֲשֶׁר יֵאָכֵל הוא מיותר. דאם הוא לְךָ מַאֲכָל הוא ראוי להיאכל. מה הטעם שנוהגים לאכול דגים בשבת קודש. ומה הקשר לפרשה. למה שלח שני עופות הללו דווקא עורב ויונה, והלא יש הרבה עופות שפורחים טוב יותר מהם.
