ישיבה
בית המדרש
- מדורים
- חמדת ימים
- שו"ת "במראה הבזק"
(מתוך ח"א)
קיטו, אקוודור Quito, Ecaudor
אב, תש"ן
שו"ת "במראה הבזק" (608)
מתוך העלון חמדת ימים
592 - אמירת קדיש על אדם שנעלם ואשתו עדיין בעיגונה
593 - גיור אנשים שלפי הערכה לא יקיימו מצוות
594 - שימוש במעלית רגילה בשבת לדבר מצוה כשהיא מופעלת על ידי גוי
טען עוד
גיור אנשים שלפי הערכה לא יקיימו מצוות
שאלה
כהן בקהילתנו התגרש - לפני כעשור שנים - מאשתו היהודייה, בבית דין כשר בבואנוס איירס שבארגנטינה. לאחר מכן, עבר לגור עם אישה נוכריה וממנה יש לו עכשיו 3 ילדים. (המבוגרת שבהן, מתקרבת לגיל "בת מצווה"). לפי מדיניות הקהילה - בנישואי תערובת כאלו - בן הזוג היהודי עדיין זכאי לחברות ללא שאר משפחתו. ההורים מאד דואגים לזהות היהודית של בניהם (לפי המציאות המקומית יש רק בי"ס יהודי - חילוני וגם תנועת נוער, ואליהם נשלחים הילדים). עכשיו, הם מעוניינים לבצע גיור כדי שהילדים ייחשבו יהודים. לפי הערכתי, אין כאן כמעט סיכוי של קבלת עול מצוות. מאחר, שאין איש בקהילתנו שממש שומר מצוות. הם יודעים על האפשרות לבוא לארץ ישראל, ללמוד לגיור, אבל האם מפחדת להשקיע כל כך הרבה זמן ומאמץ. יש סיכויים רבים שאם לא יימצא פתרון הלכתי-אורטודוקסי יפנו לרבנים קונסרבטיבים במיאמי, לקבל פתרונות "קלים". הכהן הנ"ל, מחכה להדרכתי. ומה ואיך להגיד לו?
תשובה
על פי דין, קבלת מצוות היא לעיכובא בגירות1. לפיכך, אין לעשות לכתחילה גיורים, בין של גדולים2, ובין של קטנים3, במקום שההערכה היא, שאינם עתידים לקיים מצוות. ואפילו, אם בפיהם מתחייבים כך. אין החשש שיפנו לרבנים קונסרבטיבים, מצדיק שנעשה אנו גיור קונסרבטיבי.
נראה לנו להציע, לנהוג בפונים המעוניינים בגיור ילדיהם, כך:
ראשית, על הרב להבהיר שאין בסמכותו לבצע גיורים בעצמו, כיוון שצריך בי"ד רבני כשר לשם כך.
שנית, אין להסתיר מהפונים שגיור כרוך בקבלת מצוות. ולמעוניינים בכך, יכול הרב להתחיל בהוראת המצוות הבסיסיות.
שלישית, יש להפנות את הפונים (אם עדיין יהיו מעוניינים בכך), לבי"ד כשר בארה"ב לשם המשך תהליך הגיור. ואלה, יעמדו על אמיתות כוונתם לקיים מצוות. ולפי זה יחליטו אם לגיירם.
^ 1.
שו"ע יו"ד, ס' רס"ח, סעיף ג'.^ 2.
ובחלותו בדיעבד של גיור כזה (שקיבל עליו מצוות בפיו, ונראה לבי"ד שאין ליבו שלם בזה), עיין אגרות משה יו"ד, ח"א, סי' קנ"ז. וח"ג סי' ק"ו. וכן האריכו בזה הרבה מאחרוני זמנינו.^ 3.
ובחלותו בדיעבד של גיור קטן, במקום שברי לנו, שאינו עתיד לקיים מצוות לכשיגדל – יש לומר שלא מהני מתרי טעמי:
א. גיור קטן ע"י בי"ד, מבוסס על "דין זכין". ועבור קטן זה, מהווה הגיור חובה – שמעתה עובר איסורים. (כן כתב במנחת יצחק, אמנם פקפק בזה. וכ"כ באג"מ יו"ד, ח"א, סי' קנ"ח. שאפשר לומר, שלהיות יהודי נחשב לזכות, אפילו יעבור איסורים).
ב. כיון שעיקר גיור קטן, ע"י בי"ד, (אף שאין צריך קבלת מצוות בקטנותו), הוא בהנחה שלכשיגדל יסכים לקבלת המצוות הרי במקום שאדרבה: האומדנא היא שלכשיגדל ימחה, אינו מסור ביד בי"ד לגיירו.
שו"ע יו"ד, ס' רס"ח, סעיף ג'.^ 2.
ובחלותו בדיעבד של גיור כזה (שקיבל עליו מצוות בפיו, ונראה לבי"ד שאין ליבו שלם בזה), עיין אגרות משה יו"ד, ח"א, סי' קנ"ז. וח"ג סי' ק"ו. וכן האריכו בזה הרבה מאחרוני זמנינו.^ 3.
ובחלותו בדיעבד של גיור קטן, במקום שברי לנו, שאינו עתיד לקיים מצוות לכשיגדל – יש לומר שלא מהני מתרי טעמי:
א. גיור קטן ע"י בי"ד, מבוסס על "דין זכין". ועבור קטן זה, מהווה הגיור חובה – שמעתה עובר איסורים. (כן כתב במנחת יצחק, אמנם פקפק בזה. וכ"כ באג"מ יו"ד, ח"א, סי' קנ"ח. שאפשר לומר, שלהיות יהודי נחשב לזכות, אפילו יעבור איסורים).
ב. כיון שעיקר גיור קטן, ע"י בי"ד, (אף שאין צריך קבלת מצוות בקטנותו), הוא בהנחה שלכשיגדל יסכים לקבלת המצוות הרי במקום שאדרבה: האומדנא היא שלכשיגדל ימחה, אינו מסור ביד בי"ד לגיירו.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
נח התורה כשורש המציאות והאדם
שמירה על העולם ופתיחה לזמן חורף
שמירה על ממון חברך והתרחקות מאבק גזל , החשיבות בהתמדה בזמן חורף והשקיעות בישיבה.
שם משמואל על הפרשה שלמות נח, השבת וסוד הדיבור
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק ב'
השיעור מבאר כיצד תאריו של נח משקפים שלמות בגוף, בנפש ובשכל כנגד קלקולי דור המבול, ומקביל מעלות אלו להארות וברכות יום השבת שנוח רומז אליו. בנוסף, מוסברת חוכמתו הייחודית של נח שהתבטאה בביטול עצמי מוחלט לרצון ה' בכניסתו וביציאתו מן התיבה, הנהגה שזיכתה אותו ללשון "דיבור" המורה על חיבור פנימי וישיר עם הבורא.
שם משמואל על הפרשה פגם האדם ותיקונו בצלם אלוהים
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק א'
השיעור עוסק בהשפעת חטא עץ הדעת על מרכיבי האדם – גוף, נפש, שכל וצלם אלוהים המחבר ביניהם, ובתהליכי הבירור והתיקון שנועדו להפריד בין הנשמות הטהורות לטמאות. מתוך כך מוסברת נפילתם של אנשי דור המבול שסירבו לתיקון, אל מול שלמותו וצדקותו הייחודית של נח.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
אורות ישראל ותחייתו תהליך הגאולה כהתרחשות רציפה ומתמשכת
אורות ישראל ותחייתו פרק כ"ז - כ"ח
השיעור עוסק בתפיסת הגאולה כתהליך היסטורי אחד ורציף, שמתחיל ביציאת מצרים ונמשך לאורך כל תולדות עם ישראל. מתוך כך מודגש כי הירידות, הגלות והפעולות האנושיות היום-יומיות אינן מקריות, אלא מהוות שלבים פנימיים המובילים בסופו של דבר לאחדות האומה ולתכלית השלמה.
נח מגדולת הבריאה לעבודת הלב
השיעור עוסק במגבלות השכל האנושי מול אינסופיות הבורא והשגחתו, דרך מפגשי רבי יהושע בן חנניה והקיסר וביאור מהות יום השבת. מתוך כך מודגש כי תפקיד האדם בבריאה אינו שליטה או מסחר עם שמיים, אלא עמידה בענווה וחיבור אמיתי לקדוש ברוך הוא דרך תפילה וכיסופי הנפש.
עין אי"ה - הרב משה גנץ משמעות הדין ככוח מרפא לנפש
שבת א, ק"ס
השיעור עוסק בתפיסתו של הרב קוק לפיה הדין שלאחר המוות אינו עונש נקמני, אלא התפכחות פנימית שבה האדם רואה את האמת וחש כאב על החמצת ייעודו. ייסורים רוחניים אלו נועדו לזכך את הנפש, לנער אותה מהשקיעה בחומריות ולהשיבה אל טבעה האלוקי המקורי.
עין אי"ה - הרב משה גנץ שאלות הדין ומבט אל העתיד
שבת א, קס"ב - קס"ד
השיעור עוסק בשאלות שנשאל אדם בבית דין של מעלה – בהן משא ומתן באמונה, קביעת עתים לתורה וציפייה לישועה – על פי תורתו של הראי"ה קוק. דרך שאלות אלו נבחנים החיבור בין יושר טבעי ללימוד התורה, וכן החשיבות שבהתבוננות אופטימית ופעילה על המציאות מתוך מבט אל העתיד והכלל.
נח משיב הרוח ומוריד הגשם -גבורות גשמים, האומנם?
הסברים מדוע מובא בתלמוד 'משיב הרוח ומוריד הגשם' בשם 'גבורות גשמים' שלושה הסברים. ומדוע מזכירים בברכת תחיית המתים.
רביבים חובת לימוד כל יסודות התורה
מצוות תלמוד תורה מוטלת על ההורים, ועליהם לדאוג שבניהם ילמדו יסודות אלו בעודם צעירים | מי שלא הספיק ללמוד בצעירותו, חובה שילמד בעצמו בבגרותו | במשך הדורות תוכן הלימוד התרחב, עד שהוצרך להתיר לכתוב את התורה שבעל פה | המיוחד בתלמוד, שהזוכה לרכוש את המיומנות המורכבת שבלימודו כביכול נכנס לעולמם של חכמים ומשתתף עימהם בדיון | עיקר תכלית הלימוד להכין את התלמידים ללמוד היטב ובדייקנות אליבא דהלכתא | צריך לתכנן תוכנית שבה עד סביבות גיל 20 יקיפו התלמידים את כל יסודות המצוות וההלכה עם עיקרי ההסברים שנתבארו בתלמוד ובמפרשיו
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת נח תשפז
קֵץ כׇּל בָּשָׂר בָּא לְפָנַי - מהו לשון קֵץ שיש פה, ולא שייך קֵץ אלא בדבר הקצוב מתחלה. מִכׇּל מַאֲכָל אֲשֶׁר יֵאָכֵל - לכאורה אֲשֶׁר יֵאָכֵל הוא מיותר. דאם הוא לְךָ מַאֲכָל הוא ראוי להיאכל. מה הטעם שנוהגים לאכול דגים בשבת קודש. ומה הקשר לפרשה. למה שלח שני עופות הללו דווקא עורב ויונה, והלא יש הרבה עופות שפורחים טוב יותר מהם.
תפילות, קידוש וסעודות הלכות סעודות שבת הלכה למעשה
שיעור מרתק ומעמיק מפי הרב משה בר ציון שליט"א העוסק בהלכות סעודות שבת. בשיעור מבאר הרב את יסודות שלוש הסעודות, השיטות השונות בזמני הסעודות (כולל סעודה שלישית אחרי השקיעה), השיעורים הנדרשים באכילת כזית וכביצה, דיני ברכה אחרונה, והאם מותר לעשות סעודת שבת חלבית. כמו כן, משולבים סיפורי מופת מרגשים על מרן הרב עובדיה יוסף זצ"ל והתמדתו בתורה.
