ישיבה
בית המדרש
- מדורים
- חמדת ימים
- הלכה פסוקה
- משפחה חברה ומדינה
- דיני ממונות וצדקה
- קניה ומכירה
לימוד השיעור מוקדש לרפואת
יהודה בן הדסה הינדה מלכה
התביעה:התובע טוען, שברור שלא היה קונה רכב במצב זה, ולכן הוא מבקש לבטל את המקח.
תשובת הנתבע:הנתבע טוען מספר טענות: ראשית, הנתבע טוען שחובת הבדיקה מוטלת על הקונה, ולא עליו. שנית, היות שהתובע השתמש ברכב לאחר שידע על התקלות, מעידה שמחל על המומים. במידה ובית הדין לא יקבל את שתי הטענות הראשונות, הנתבע טוען שהוא מוכן לשאת בתיקון התקלות, אבל אינו מוכן לבטל את המקח.
הלכה פסוקה (260)
הרב ש.ב.ורנר
51 - פסק דין: תקלות שנמצאו ברכב שנקנה
52 - פסק דין: מקח טעות בקניית רכב
53 - פסק דין: עיכוב תשלום בגין הפרת הסכם נופש
טען עוד
הנימוקים:הבסיס לטענתו של הנתבע הוא לכאורה מדברי המגיד משנה (הלכות מכירה פרק טו הלכה ג) שכתב: "ויש מי שכתב שאם היה הדבר שהלוקח יכל להבחינו לאלתר כגון שיכולין לנסותו ולטועמו ולא הקפיד לעשות כן והמוכר מכר לו סתם אינו חוזר".
למעשה, בית הדין ציין, שהיות שהתובע לקח את הרכב למכון בדיקה, אין זה מום 'שהלוקח יכול להבחינו לאלתר'. האחרונים מציינים, שלכאורה מדברי הרמב"ם, משמע שהוא חולק על המגיד משנה, שהרי הרמב"ם (שם) כתב: "וכן המוכר לחבירו קרקע או עבד או בהמה או שאר מטלטלין ונמצא במקח מום שלא ידע בו הלוקח, מחזירו אפילו לאחר כמה שנים שזה מקח טעות הוא, והוא שלא ישתמש במקח אחר שידע במום, אבל אם נשתמש בו אחר שראה המום הרי זה מחל ואינו יכול להחזיר".
הרי מבואר ברמב"ם, שרק אם השתמש במקח אחר שראה את המום הרי זו מחילה, אבל עצם ידיעת המום בלא השתמשות אחר כך אינה נחשבת כמחילה על המום.
השבות יעקב (חלק ג סימן קסט) כותב, שהמגיד משנה מדבר על כאשר הקונה היה יכול לבדוק קודם הקנייה ולא בדק, שהיות שהיה יכול לבדוק, הרי זה כאילו ראה את המום, וכיוון שקנה אחרי שידע מהמום, בוודאי שזו מחילה.
למעשה, אחרונים רבים חולקים על השבות יעקב, וסובר שאמנם אילו הקונה היה יודע בוודאות מהמום קודם הקניה וקנה, ברור שיש כאן מחילה, אבל העובדה שהנתבע היה יכול לבדוק, אינה נחשבת שידע על המומים ומחל עליהם. בפרט בנדון דידן, שהמומים המדוברים אינם מומים המתגלים בבדיקה קלה.
עוד יש מקום לטעון, שמומים ברכב הם דבר שכיח, שבו חובת הבדיקה מוטלת על הקונה. הבסיס לדבר הוא מדברי השולחן ערוך (חושן משפט סימן רלב סעיף יב): "טריפות דסירכא, הוא הדין דמבטל מקח; ויש חולקים. הגה: דהואיל והוי דבר דשכיח, הוי ליה לאתנויי".
לדעת היש חולקים בשולחן ערוך, היות שהמום הוא מום מצוי, הלוקח צריך להתנות בפירוש שאינו מקבל עליו מום זה. ולכאורה הוא הדין בתקלות ברכב, שהן דבר מצוי. למרות זאת, בית הדין קבע, שהתקלות המדוברות בנדון דידן, הינן תקלות לא שכיחות, ולכן הלוקח אינו צריך להתנות שאינו מקבל אותן עליו.
טענה נוספת שהעלה הנתבע היא, שהתובע השתמש ברכב לאחר שידע על המום, ובכך גילה שהוא מוחל על המום. כבר הבאנו את דברי הרמב"ם, שכתב שאם הלוקח משתמש במקח לאחר שידע על המום, הוא אינו יכול לדרוש לבטל את המקח. אמנם, נדון דידן יש לטעון, שמיד לאחר שנתגלה המום, רצה התובע לפנות לנתבע, אלא שמצב בריאותו של המוכר לא איפשר זאת, ואכן הוא פנה לאחד מידידיו של הנתבע, וזה יעץ לו להמתין מספר שבועות.
בנדון דידן יש לדמות זאת למה שכתב בנתיבות המשפט (שם ס"ק א) שכתב, שאם הלוקח לא היה יכול להחזיר, מחמת שהמוכר לא היה בעיר, והמקח הוא דבר שעושה ואוכל, רשאי הלוקח להשתמש במקח, כדין כל שומר אבידה, שאם האבידה היא דבר שעושה ואוכל, יכול להשתמש בה עד שיחזירה לבעליה (שולחן ערוך חושן משפט סימן רלז סעיף כב). והוא הדין לרכב, שהרי כל משלמים עליו אגרת רישוי וביטוח, ולכן הרי דינו כ'אוכל' שמותר להנות ממנו.
לאור האמור יש לקבוע, שאם נדון את התקלות ברכב כ'מום' הרי שיש לבטל את המקח. אלא שאת זאת גופא יש לבחון - האם התקלות האלו נחשבות כמום?
הרא"ש בתשובה (כלל צו סימן ו) דן במי שקנה בית, ולאחר הקניה התברר שאנשים באו וקלקלו את דלתות הבית והחלונות, שלא באשמת המוכר. הקונה טען שאלו מומים בבית, ורצה לבטל את המקח. הרא"ש פסק, שגם בית ללא חלונות ודלתות עדיין שם בית עליו, ולכן המקח קיים, אלא שהמוכר צריך להחזיר לקונה את פחת הערך של הבית, על מנת שהקונה יוכל לתקן את הבית, וכן נפסק בשולחן ערוך (שם סעיף ה).
אולם, לכאורה הראב"ד חולק על הרא"ש. שכן הראב"ד כותב (הלכות מכירה פרק טו הלכה ב): "כגון שהיה תופס לפניו שק של אגוזים, ואמר לו הילך שק זה שיש בו סאה של אגוזים בדינר ונטלו והלך לו ומדדו ולא מצא מידתו, הרי זה חוזר, ואע"פ שרצה זה להשלים".
הרי, שאע"פ שהמוכר מוכן לתקן את החסר, דהיינו להשלים את הסאה שהבטיח, הלוקח יכול לדרוש לבטל את המקח.
ההבדל בין דברי הרא"ש לדברי הראב"ד הוא, שהראב"ד דיבר על מי שהתחייב לספק מוצר מסויים 'שק זה שיש בו סאה אגוזים' ובפועל לא סיפק את כל התכולה. במקרה זה, המקח בטל. לעומת זאת, הרא"ש הסביר, שכיוון ששם בית קיים על הבית, גם כאשר החלונות שבורות, הרי המוכר סיפק את הבית, אלא שלא מכר עם הבית את המוצרים הנלווים - דלתות וחלונות. ולכן לגבי הבית אין טענת מקח טעות, ואת המוצרים הנלווים צריך המוכר לספק ללוקח.
בנדון דידן, יש לדון בשאלה, האם הרכיבים המקולקלים במכונית דינם כמום במכונית, או כדין מוצרים נלווים שלא סופקו. בית הדין קבע, שהשילדה של הרכב היא חלק מהותי מהמכונית, וכל השאר הם מוצרים נלווים. הראיה לכך היא התייחסות המוסכים וחברות הביטוח לנושא - כאשר רכב מקבל מכה או מתקלקל אחד מחלקיו, מתקנים ומחליפים את אותו החלק. אבל כאשר השילדה נפגעת, אף אם ניתן לתקנה, אין מתקנים זאת ומגדירים את הרכב כמחוסל - אבדן גמור.
לכן, יש לקיים את המקח, והמוכר צריך לתקן את כל המומים שברכב.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
נח התורה כשורש המציאות והאדם
שמירה על העולם ופתיחה לזמן חורף
שמירה על ממון חברך והתרחקות מאבק גזל , החשיבות בהתמדה בזמן חורף והשקיעות בישיבה.
שם משמואל על הפרשה שלמות נח, השבת וסוד הדיבור
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק ב'
השיעור מבאר כיצד תאריו של נח משקפים שלמות בגוף, בנפש ובשכל כנגד קלקולי דור המבול, ומקביל מעלות אלו להארות וברכות יום השבת שנוח רומז אליו. בנוסף, מוסברת חוכמתו הייחודית של נח שהתבטאה בביטול עצמי מוחלט לרצון ה' בכניסתו וביציאתו מן התיבה, הנהגה שזיכתה אותו ללשון "דיבור" המורה על חיבור פנימי וישיר עם הבורא.
שם משמואל על הפרשה פגם האדם ותיקונו בצלם אלוהים
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק א'
השיעור עוסק בהשפעת חטא עץ הדעת על מרכיבי האדם – גוף, נפש, שכל וצלם אלוהים המחבר ביניהם, ובתהליכי הבירור והתיקון שנועדו להפריד בין הנשמות הטהורות לטמאות. מתוך כך מוסברת נפילתם של אנשי דור המבול שסירבו לתיקון, אל מול שלמותו וצדקותו הייחודית של נח.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
אורות ישראל ותחייתו תהליך הגאולה כהתרחשות רציפה ומתמשכת
אורות ישראל ותחייתו פרק כ"ז - כ"ח
השיעור עוסק בתפיסת הגאולה כתהליך היסטורי אחד ורציף, שמתחיל ביציאת מצרים ונמשך לאורך כל תולדות עם ישראל. מתוך כך מודגש כי הירידות, הגלות והפעולות האנושיות היום-יומיות אינן מקריות, אלא מהוות שלבים פנימיים המובילים בסופו של דבר לאחדות האומה ולתכלית השלמה.
נח מגדולת הבריאה לעבודת הלב
השיעור עוסק במגבלות השכל האנושי מול אינסופיות הבורא והשגחתו, דרך מפגשי רבי יהושע בן חנניה והקיסר וביאור מהות יום השבת. מתוך כך מודגש כי תפקיד האדם בבריאה אינו שליטה או מסחר עם שמיים, אלא עמידה בענווה וחיבור אמיתי לקדוש ברוך הוא דרך תפילה וכיסופי הנפש.
עין אי"ה - הרב משה גנץ משמעות הדין ככוח מרפא לנפש
שבת א, ק"ס
השיעור עוסק בתפיסתו של הרב קוק לפיה הדין שלאחר המוות אינו עונש נקמני, אלא התפכחות פנימית שבה האדם רואה את האמת וחש כאב על החמצת ייעודו. ייסורים רוחניים אלו נועדו לזכך את הנפש, לנער אותה מהשקיעה בחומריות ולהשיבה אל טבעה האלוקי המקורי.
עין אי"ה - הרב משה גנץ שאלות הדין ומבט אל העתיד
שבת א, קס"ב - קס"ד
השיעור עוסק בשאלות שנשאל אדם בבית דין של מעלה – בהן משא ומתן באמונה, קביעת עתים לתורה וציפייה לישועה – על פי תורתו של הראי"ה קוק. דרך שאלות אלו נבחנים החיבור בין יושר טבעי ללימוד התורה, וכן החשיבות שבהתבוננות אופטימית ופעילה על המציאות מתוך מבט אל העתיד והכלל.
נח משיב הרוח ומוריד הגשם -גבורות גשמים, האומנם?
הסברים מדוע מובא בתלמוד 'משיב הרוח ומוריד הגשם' בשם 'גבורות גשמים' שלושה הסברים. ומדוע מזכירים בברכת תחיית המתים.
רביבים חובת לימוד כל יסודות התורה
מצוות תלמוד תורה מוטלת על ההורים, ועליהם לדאוג שבניהם ילמדו יסודות אלו בעודם צעירים | מי שלא הספיק ללמוד בצעירותו, חובה שילמד בעצמו בבגרותו | במשך הדורות תוכן הלימוד התרחב, עד שהוצרך להתיר לכתוב את התורה שבעל פה | המיוחד בתלמוד, שהזוכה לרכוש את המיומנות המורכבת שבלימודו כביכול נכנס לעולמם של חכמים ומשתתף עימהם בדיון | עיקר תכלית הלימוד להכין את התלמידים ללמוד היטב ובדייקנות אליבא דהלכתא | צריך לתכנן תוכנית שבה עד סביבות גיל 20 יקיפו התלמידים את כל יסודות המצוות וההלכה עם עיקרי ההסברים שנתבארו בתלמוד ובמפרשיו
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת נח תשפז
קֵץ כׇּל בָּשָׂר בָּא לְפָנַי - מהו לשון קֵץ שיש פה, ולא שייך קֵץ אלא בדבר הקצוב מתחלה. מִכׇּל מַאֲכָל אֲשֶׁר יֵאָכֵל - לכאורה אֲשֶׁר יֵאָכֵל הוא מיותר. דאם הוא לְךָ מַאֲכָל הוא ראוי להיאכל. מה הטעם שנוהגים לאכול דגים בשבת קודש. ומה הקשר לפרשה. למה שלח שני עופות הללו דווקא עורב ויונה, והלא יש הרבה עופות שפורחים טוב יותר מהם.
תפילות, קידוש וסעודות הלכות סעודות שבת הלכה למעשה
שיעור מרתק ומעמיק מפי הרב משה בר ציון שליט"א העוסק בהלכות סעודות שבת. בשיעור מבאר הרב את יסודות שלוש הסעודות, השיטות השונות בזמני הסעודות (כולל סעודה שלישית אחרי השקיעה), השיעורים הנדרשים באכילת כזית וכביצה, דיני ברכה אחרונה, והאם מותר לעשות סעודת שבת חלבית. כמו כן, משולבים סיפורי מופת מרגשים על מרן הרב עובדיה יוסף זצ"ל והתמדתו בתורה.
