ישיבה
בית המדרש
אני מודה לרב על העלאת הנושא החשוב הזה, ואף מודה במקצת על התיאור ההיסטורי והמשפטי, אך כופר בתיאור התהליכים המתרחשים בעשרות השנים האחרונות, שאותם הרב ככל הנראה אינו מכיר מספיק, וזאת על אף שרבים מתלמידיו המצוינים ומתלמידי אביו, הרב אהרן ליכטנשטיין זצ"ל, שאף אני זכיתי לשמוע מעט מתורתו ולהיעזר בעצתו, שותפים להם.
אכן, במהלך המאה ה־19 התרחשו באירופה תהליכים פוליטיים אשר כללו את ריכוז הסמכות השיפוטית אצל המדינה, תוך ביטול האוטונומיה השיפוטית שהייתה נתונה לקהילות היהודיות, אותה הן מימשו עד אז באמצעות בתי הדין המקומיים.
זאת ועוד, באותה העת תהליכים סוציולוגיים שעברו על יהדות אירופה גרמו להיחלשותן של הקהילות. היחלשות זו תרמה אף היא לאובדן היכולת של בתי הדין לאכוף את ההתדיינות בפניהם או לכפות את ביצוע פסקי הדין שנתנו. במקביל, בשנים ההן הלך העולם והתפתח מבחינה טכנולוגית וכלכלית, ובעוד השאלות המשפטיות החדשות הגיעו לפתחם של בתי המשפט האזרחיים, בתי הדין נדחק לשוליים, והם המשיכו לעסוק רק בשאלות העבר.
לכן אין זה פלא כי כאשר קמה מדינת ישראל באמצע המאה ה־20, הבין הרב הראשי לישראל הרב יצחק הרצוג זצ"ל כי החזון שלפיו מדינה יהודית תאמץ את דיני התורה כמערכת החוקים האזרחית שלה הולך ונגוז, טרגדיה של ממש.
אבל זה רק הפרק הראשון. במהלכו היה מי שהתייאש ממימוש החזון, התכנס למגדל השן הלמדני והפך את חושן המשפט למוקד עיון למדני בלבד של חקירות מופשטות שרלוונטיות לחיים בדיוק כמו קודשים וטהרות, זבחים ומנחות. ומה בנוגע לחיים עצמם? הוא מתפלל בדבקות בבית הכנסת, שומר כשרות בהידור רב במטבח, לומד תורה בעיון עמוק בבית המדרש, אבל כשם שהוא לא מקריב קורבנות ולא אוכל חולין על טהרת הקודש, כך הוא לא הולך לבית הדין כאשר בחברה שהוא מנהל מתעורר סכסוך משפטי. הוא יתייעץ עם הרב על כל שאלה בהלכות כשרות, שבת או נידה, אבל לא יעלה בדעתו לפנות לדיין כדי לשאול האם הוא נוהג כהלכה עם העובדים בחברה, והאם החוזה שלו מנוסח על פי ההלכה באופן שיגן על האינטרסים שלו במקרה של סכסוך.
הפיכת משפט התורה לרלוונטי בחיי המעשה
אולם היו מי שחשבו ופעלו אחרת. הם הבינו שהפיכת משפט התורה בתחום האזרחי לרלוונטי למציאות החיים המודרנית היא תהליך ארוך והדרגתי, אך בהחלט ניתן ליישמו. דיני התורה בתחום זה יהיו בשלב הראשון אלטרנטיבה לבית המשפט ואולי, יום אחד, יאומצו בהדרגה על ידי מדינת ישראל באופן חלקי או מלא. לשם כך הוקמו בתי מדרש ציוניים שהכשירו מאות דיינים בתחום דיני הממונות, נכתבו מאמרים וספרים שהלכו והדביקו את הפער שנוצר במשך כ־150 שנה, והוקמו בתי דין שהתחילו לתת מענה לבאים בשעריהם גם בנושאים מודרניים ומורכבים.
ההתפתחות שהייתה בשנים אלו אינה נופלת מהתפתחותם של שאר תחומי ההלכה, ולרוב אף עולה עליה. התפרסמו מאמרים בכתב העת 'תחומין' ובכתבי עת נוספים, סדרות שלמות של ספרים של מכון 'חוק לישראל' בעריכת הרב פרופ' נחום רקובר ושל מכון 'משפטי ארץ', שכולם עוסקים בשאלות מתוך מציאות החיים המתפתחת. בתי הדין לדיני ממונות של רשת 'ארץ חמדה גזית', ואחרים, עוסקים בכל "הדבר הקטן" ובכל "הדבר הגדול", מסכסוכים בסדרי גודל של תביעות קטנות ועד סכסוכי ענק בין חברות בסכומים של עשרות מיליוני שקלים, מסכסוכי שכנים שהיה ניתן לפגוש גם לפני אלף שנים ועד זכויות יוצרים בעידן הבינה המלאכותית, מהגנה על בעלים של חברות בע"מ ועד פירוק שותפויות מורכבות בסטארט־אפ.
התפתחות שלא היה כמותה מאות בשנים
יתר על כן, בתי הדין נדרשים להעמיק ביסודות המשפטיים והלמדניים שהתפתחו במשך דורות רבים על ידי הש"ך והסמ"ע, הקצות והנתיבות, רבי חיים מבריסק והמהרש"ם ועל גביהם הם מפתחים פסיקה חדשה. לא טרגדיה זו אלא פריחה, צמיחה והתפתחות שלא הייתה כמותה אולי מאות שנים.
ומה בנוגע לסמכות בתי הדין? בנקודה זו יש להבחין בין שני מושגים שונים: כפייה ואכיפה. בתי המשפט במדינת ישראל יכולים לכפות את האזרחים להתדיין בפניהם, וכמו כן לאכוף את פסקי הדין שלהם באמצעות מערכת ההוצאה לפועל. לעומתם, בתי הדין לדיני ממונות אומנם חסרי יכולת כפייה, שכן עצם ההתדיינות בפניהם מותנית בהסכמת הצדדים, אולם משזו ניתנה, אפילו אם הדבר נעשה בחוזה ההתקשרות בין הצדדים, רשאי בית הדין לכפות את הצדדים להתדיין בפניהם. כמו כן רשאי הצד הזוכה לאכוף את פסק הדין שניתן לו על ידי בית הדין, באמצעות מערכת ההוצאה לפועל. סמכויות אלו נתונות לבית הדין מכוח חוק הבוררות תשי"ט שחוקקה מדינת ישראל, חוק אשר מעניק לבית הדין סמכות אכיפה שלא הייתה להם אולי מאז חתימת התלמוד.
הרב ליכטנשטיין הזכיר סיפור על סכסוך שהתנהל במשך שנים והתגלגל מבית דין לבית דין. איני מכיר את הסיפור, אך מכיוון שאני יושב בבתי הדין של רשת 'ארץ חמדה גזית' כ־18 שנים, ובשנים האחרונות אני מכהן כאב בית דין במערכת זו, אני יכול לומר שאם הצדדים אכן חתמו על שטר בוררות כנדרש מהם, ובית הדין מכיר את סמכויותיו, סיפור זה אינו אמור להתרחש.
בשולי הדברים נאמר כי השאלה האם עולם הקודש מסוגל להאיר את כל הפינות החשוכות והנידחות שבעולם החול ומכוחו נעשה החיבור בין העולם הדתי של המאמין ובין חייו הארציים, נמצאת במחלוקת קוטבית בין היהדות ובין הנצרות מראשיתה. בסמוך לקבלת הנצרות על ידי האימפריה הרומית התרחש תהליך של קודיפיקציה (איחוד של דברי חקיקה רבים ומפוזרים לחוק אחד מאורגן) של החוק הרומי שנחקק על ידי הקיסר. בקיסרות הרומית לא היה לדת חלק במשפט ולבתי המשפט לא היה דבר עם הדת. התוצאות של תהליך זה לא איחרו לבוא, ובלשון הרב קוק "המינות הפקירה את המשפט, ומתוך עקירת יסוד המשפט מתוכנו האלוקי תופסת אותה הרשעה היותר מגושמת" (אורות מאופל, ג).
בשלהי הגלות נכפה תהליך דומה על היהדות, אך בעזרת אלוקי המשפט משיבים עשרות ומאות תלמידי חכמים את המשפט לעמו ולארצו, ומאירים באור המשפט את כל פינות מציאות החיים המתחדשת ואת חיי המעשה המתפתחים.
הכותב הוא רב המועצה המקומית סביון וחוקר במכון 'משפטי ארץ'
מתוך העיתון 'בשבע'
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
נח התורה כשורש המציאות והאדם
שמירה על העולם ופתיחה לזמן חורף
שמירה על ממון חברך והתרחקות מאבק גזל , החשיבות בהתמדה בזמן חורף והשקיעות בישיבה.
שם משמואל על הפרשה שלמות נח, השבת וסוד הדיבור
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק ב'
השיעור מבאר כיצד תאריו של נח משקפים שלמות בגוף, בנפש ובשכל כנגד קלקולי דור המבול, ומקביל מעלות אלו להארות וברכות יום השבת שנוח רומז אליו. בנוסף, מוסברת חוכמתו הייחודית של נח שהתבטאה בביטול עצמי מוחלט לרצון ה' בכניסתו וביציאתו מן התיבה, הנהגה שזיכתה אותו ללשון "דיבור" המורה על חיבור פנימי וישיר עם הבורא.
שם משמואל על הפרשה פגם האדם ותיקונו בצלם אלוהים
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק א'
השיעור עוסק בהשפעת חטא עץ הדעת על מרכיבי האדם – גוף, נפש, שכל וצלם אלוהים המחבר ביניהם, ובתהליכי הבירור והתיקון שנועדו להפריד בין הנשמות הטהורות לטמאות. מתוך כך מוסברת נפילתם של אנשי דור המבול שסירבו לתיקון, אל מול שלמותו וצדקותו הייחודית של נח.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
אורות ישראל ותחייתו תהליך הגאולה כהתרחשות רציפה ומתמשכת
אורות ישראל ותחייתו פרק כ"ז - כ"ח
השיעור עוסק בתפיסת הגאולה כתהליך היסטורי אחד ורציף, שמתחיל ביציאת מצרים ונמשך לאורך כל תולדות עם ישראל. מתוך כך מודגש כי הירידות, הגלות והפעולות האנושיות היום-יומיות אינן מקריות, אלא מהוות שלבים פנימיים המובילים בסופו של דבר לאחדות האומה ולתכלית השלמה.
נח מגדולת הבריאה לעבודת הלב
השיעור עוסק במגבלות השכל האנושי מול אינסופיות הבורא והשגחתו, דרך מפגשי רבי יהושע בן חנניה והקיסר וביאור מהות יום השבת. מתוך כך מודגש כי תפקיד האדם בבריאה אינו שליטה או מסחר עם שמיים, אלא עמידה בענווה וחיבור אמיתי לקדוש ברוך הוא דרך תפילה וכיסופי הנפש.
עין אי"ה - הרב משה גנץ משמעות הדין ככוח מרפא לנפש
שבת א, ק"ס
השיעור עוסק בתפיסתו של הרב קוק לפיה הדין שלאחר המוות אינו עונש נקמני, אלא התפכחות פנימית שבה האדם רואה את האמת וחש כאב על החמצת ייעודו. ייסורים רוחניים אלו נועדו לזכך את הנפש, לנער אותה מהשקיעה בחומריות ולהשיבה אל טבעה האלוקי המקורי.
עין אי"ה - הרב משה גנץ שאלות הדין ומבט אל העתיד
שבת א, קס"ב - קס"ד
השיעור עוסק בשאלות שנשאל אדם בבית דין של מעלה – בהן משא ומתן באמונה, קביעת עתים לתורה וציפייה לישועה – על פי תורתו של הראי"ה קוק. דרך שאלות אלו נבחנים החיבור בין יושר טבעי ללימוד התורה, וכן החשיבות שבהתבוננות אופטימית ופעילה על המציאות מתוך מבט אל העתיד והכלל.
נח משיב הרוח ומוריד הגשם -גבורות גשמים, האומנם?
הסברים מדוע מובא בתלמוד 'משיב הרוח ומוריד הגשם' בשם 'גבורות גשמים' שלושה הסברים. ומדוע מזכירים בברכת תחיית המתים.
רביבים חובת לימוד כל יסודות התורה
מצוות תלמוד תורה מוטלת על ההורים, ועליהם לדאוג שבניהם ילמדו יסודות אלו בעודם צעירים | מי שלא הספיק ללמוד בצעירותו, חובה שילמד בעצמו בבגרותו | במשך הדורות תוכן הלימוד התרחב, עד שהוצרך להתיר לכתוב את התורה שבעל פה | המיוחד בתלמוד, שהזוכה לרכוש את המיומנות המורכבת שבלימודו כביכול נכנס לעולמם של חכמים ומשתתף עימהם בדיון | עיקר תכלית הלימוד להכין את התלמידים ללמוד היטב ובדייקנות אליבא דהלכתא | צריך לתכנן תוכנית שבה עד סביבות גיל 20 יקיפו התלמידים את כל יסודות המצוות וההלכה עם עיקרי ההסברים שנתבארו בתלמוד ובמפרשיו
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת נח תשפז
קֵץ כׇּל בָּשָׂר בָּא לְפָנַי - מהו לשון קֵץ שיש פה, ולא שייך קֵץ אלא בדבר הקצוב מתחלה. מִכׇּל מַאֲכָל אֲשֶׁר יֵאָכֵל - לכאורה אֲשֶׁר יֵאָכֵל הוא מיותר. דאם הוא לְךָ מַאֲכָל הוא ראוי להיאכל. מה הטעם שנוהגים לאכול דגים בשבת קודש. ומה הקשר לפרשה. למה שלח שני עופות הללו דווקא עורב ויונה, והלא יש הרבה עופות שפורחים טוב יותר מהם.
תפילות, קידוש וסעודות הלכות סעודות שבת הלכה למעשה
שיעור מרתק ומעמיק מפי הרב משה בר ציון שליט"א העוסק בהלכות סעודות שבת. בשיעור מבאר הרב את יסודות שלוש הסעודות, השיטות השונות בזמני הסעודות (כולל סעודה שלישית אחרי השקיעה), השיעורים הנדרשים באכילת כזית וכביצה, דיני ברכה אחרונה, והאם מותר לעשות סעודת שבת חלבית. כמו כן, משולבים סיפורי מופת מרגשים על מרן הרב עובדיה יוסף זצ"ל והתמדתו בתורה.
