ישיבה
בית המדרש
- מדורים
- חמדת ימים
- פרשת שבוע
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש במדבר
- בלק
"כל מי שיש בידו שלשה דברים הללו מתלמידיו של אברהם אבינו ושלשה דברים אחרים מתלמידיו של בלעם הרשע. עין טובה ורוח נמוכה ונפש שפלה מתלמידיו של אברהם אבינו. עין רעה ורוח גבוהה ונפש רחבה מתלמידיו של בלעם הרשע".
כך מלמדת אותנו המשנה במסכת אבות (ה יט).
הברייתא באבות דרבי נתן מסבירה: "נפש רחבה מנין שנאמר "אם יתן לי בלק מלא ביתו כסף וזהב" וכו' (במדבר כ"ד יג)" (נוסחא ב פרק מה) לפי זה נפש רחבה פירושה - חמדנות.
בפרשה הקודמת (חקת) קראנו את שירת הבאר, בארה של מרים (עיינו בתרגום יונתן), שהנהיגה את עם ישראל במדבר יחד עם אחיה משה ואהרון. שם מצינו: "אָז יָשִׁיר יִשְׂרָאֵל אֶת הַשִּׁירָה הַזֹּאת עֲלִי בְאֵר עֱנוּ לָהּ: בְּאֵר חֲפָרוּהָ שָׂרִים כָּרוּהָ נְדִיבֵי הָעָם בִּמְחֹקֵק בְּמִשְׁעֲנֹתָם וּמִמִּדְבָּר מַתָּנָה" (במדבר כ"א יז-יח). אם כך, מי הם הנדיבים.
דוד המלך מבקש: "הָשִׁיבָה לִּי שְׂשׂוֹן יִשְׁעֶךָ וְרוּחַ נְדִיבָה תִסְמְכֵנִי" (תהילים נ"א יד). פסוק זה מופיע בפרק התשובה של דוד המלך שנכתב לאחר שדוד קיבל את התוכחה של נתן הנביא, בעניין בת שבע ואוריה.
מהי רוּחַ נְדִיבָה?
פירש רש"י (ור"י מטראני בעקבותיו) "לשון נדיבות קצינות". לפי זה נדיב=קצין=מנהיג.
דוד המלך ביקש, בזכות תשובתו הכנה, שלא יפסיד את מעמדו כמנהיג, בעקבות האירועים הקשים שהיה מעורב בהם.
פרשנות זו מסבירה גם את הפסוק בשירת הבאר ואת התקבולת (המשולשת) חֲפָרוּהָ שָׂרִים כָּרוּהָ נְדִיבֵי הָעָם בִּמְחֹקֵק בְּמִשְׁעֲנֹתָם, שר=נדיב=מחוקק.
בזכות רש"י נבין גם את הפסוקים הבאים:
"מֵקִים מֵעָפָר דָּל מֵאַשְׁפֹּת יָרִים אֶבְיוֹן לְהוֹשִׁיב עִם נְדִיבִים " (שמו"א ב' ח)
"לֹא יָדַעְתִּי נַפְשִׁי שָׂמַתְנִי מַרְכְּבוֹת עַמִּי נָדִיב" (שיר השירים ו' יב)
"מַה יָּפוּ פְעָמַיִךְ בַּנְּעָלִים בַּת נָדִיב" (שם פרק ז' ב)
"נְדִיבֵי עַמִּים נֶאֱסָפוּ עַם אֱלֹהֵי אַבְרָהָם" (תהילים מ"ז י).
אי אפשר להתעלם מכך שנדיבות בפשטות משמעותה נתינה, כמו בביטוי נדיב לב: "וַיָּבֹאוּ הָאֲנָשִׁים עַל הַנָּשִׁים כֹּל נְדִיב לֵב הֵבִיאוּ חָח וָנֶזֶם וְטַבַּעַת וְכוּמָז כָּל כְּלִי זָהָב וְכָל אִישׁ אֲשֶׁר הֵנִיף תְּנוּפַת זָהָב לַיקֹוָק" (שמות ל"ה כב).
לכן, הרד"ק מפרש את הפסוק בתהילים: "רוח נדיבה תסמכני, היא רוח הקודש שֶׁמְּנַדֶּבֶת דברי שיר ושבח לאל יתברך, והיא בעלת רצון טוב". (עיינו גם בלשון הרמב"ם בהלכות תשובה (פ"ו ה"ד). לפירושו, דוד ביקש שרוח הקודש לא תעזוב אותו והוא יוכל להמשיך ולשורר באמצעותה.
דמותו של המנהיג האידאלי המשתקפת מתוך הבנה זו, היא אדם, שאומנם נמצא בעמדת כח-הנהגה-שררה, אבל גם כשהוא עומד בניסיון גדול, הוא נשאר נדיב במהותו. הכח והעוצמה, דווקא הם שמאפשרים לדעת לוותר, לדעת לשתף ולדעת לחלוק עם אחרים.
אם כך, לבניו של אברהם אבינו, השואפים להיות מתלמידיו: "רחמנים ביישנים וגומלי חסדים", מגיעים מנהיגים נדיבי לב. בעלי יכולת הנהגה כמו משה, אהרון ומרים, המוכנים לתרום מאונם ומהונם למען הכלל, לוותר ולחלוק. בעלי עין טובה, רוח נמוכה ונפש שפלה.
הבה נתפלל כי נזכה למנהיגים שכאלה.
(לשיעורי הרב יוסף כרמל ביוטיוב)
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
רביבים מצוות תלמוד תורה – גם לנשים
נשים חייבות ללמוד תורה, והתורה שייכת לנשים כמו לגברים | ביסוד הקשר לתורה - נשים אף קודמות לגברים | להקיף את התורה כולה – רק גברים חייבים | נשים, כמו גברים, חייבות לברך בכל יום את ברכות התורה | ככל שעברו השנים, השתתפות האישה בכל תחומי העבודות והמדעים גדלה | נשים שחיות בחברה המודרנית, תוך שותפות בקידום המדע והחברה, חייבות ללמוד הרבה יותר תורה
לך לך פרשת לך לך – נפרדים לשלום
עם ישראל מתקשה לקבל את אלומות הצלחתו המדינית ומפקיר את המדינה לידי מורדים פנימיים מחוסר זהות יהודית לאומית
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת לך לך תשפז
מה הטעם שמכל חייבי כריתות מצות מילה ומצות קרבן פסח הם המצוות היחידות שחייבים עליהם כרת בביטול מצות עשה. לאיזה צורך הגביה הקב"ה את אברהם למעלה מן הכוכבים, ואפשר לראותם גם מלמטה. ועוד מהו דמיון הכוכבים לישראל. והרי כבר המשילום לעפר הארץ. למה שאל אברהם אות על הארץ בַּמָּה אֵדַע כִּי אִירָשֶׁנָּה, ואילו על הבנים לא שאל אות. איך מל אברהם את עצמו ביום הכיפורים, ונפסק בשו"ע (יו"ד רסו ז) אדם שלא מל מעולם לא ימול בשבת שמא יקלקל ונמצא מחלל שבת.
בבא מציעא שניים אוחזין - מהות השבועה
השיעור בוחן את יסוד דין חלוקה ושבועה במשנת "שניים אוחזין בטלית", תוך התמקדות בהבדלי הגישות בין התוספות לרמב"ם. בעוד שלדעת התוספות יסוד הדין נשען על מוחזקות והשבועה נועדה רק להכחיש את טענת היריב, לדעת הרמב"ם מדובר בשבועת הנוטלין שבאמצעותה זוכה האדם בחלקו.
מידות הראי"ה זיכוך המידות בין דעת לרגש
הקדמה למידות הראי"ה - 3
השיעור עוסק בהתחדשות עבודת המידות בתקופת הגאולה ומבאר כיצד המעבר ממישור היחיד למישור הציבורי והלאומי מעצב מחדש את תפקידן של המידות באומה הישראלית. בנוסף, נפתח לימוד הפסקה הראשונה המציגה את זיכוך המידות כתווך שבין הדעת לרגש, תוך הדגשה כי בירורן השכלי והכרתי קודם לעיבודן הרגשי.
שיעורים בספר יהושע סוד דמותה של רחב
יהושע פרק ב'
השיעור עוסק במפגש של מרגלי יהושע עם רחב, תוך התמודדות עם דמותה המורכבת ומעמדה המרכזי בכניסת עם ישראל לארץ. דרך מקורות חז"ל מוסברים תהליך התשובה שלה, כוחה להכיר בגדולת השם דווקא מתוך עברה, והחיבור העמוק שלה לקדושת ישראל ולשושלת הנבואה.
גשמים בארץ ישראל שאילת גשמים וארץ ישראל
מדוע מדינות שבחורף שלנו אצלם קיץ מבקשים גשם, ומדוע יעקב התעקש להיקבר במערת המכפלה, ופירוש תפילת מעין שלוש.
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
