ישיבה
בית המדרש
- משפחה חברה ומדינה
- הבית היהודי
- צניעות
- מדורים
- אדני הבית
- חינוך ילדים
ביתנו בת ה-16 מבקשת ממני לקנות לה בגדים שלדעתי אינם צנועים. הסברתי לה את החשיבות של צניעות בלבוש, אולם היא מתעקשת וטוענת שהבגדים שאני מציעה לה הופכים אותה למכוערת, ורק בבגדים שהיא בוחרת היא נראית יפה. האם לעמוד על שלנו או להיכנע לה?
תשובה:
שאלתך מורכבת מכמה נושאים, ואשתדל להתייחס אחת לאחת.
הנושא הראשון, שאלת הצניעות בלבוש. יש לדעת שצניעות בנויה משני רבדים: הרובד ההלכתי והרובד הרגשי. ברובד ההלכתי, הייתי ממליץ, לעמוד בקשר עם תלמיד חכם אשר יסייע לכם כהורים לסמן בדייקנות מהן הדרישות ההלכתיות, כדי שלא תעמדו במצב מביך, בו את קבעת לבתך שבגד מסוים אינו צנוע, והיא פנתה לתלמיד חכם אשר קבע שהבגד עונה לקריטריונים ההלכתיים. למעשה, בכל דיון מקצועי, לא כדאי להכנס לעימות מול הילדים, אלא למסור זאת לגורם המוסמך. כמו שבמקרה שתתעורר בעיה רפואית, תלכו לרופא לקבל חוות דעת.
ומכאן אני עובר לרובד הרגשי. יתכן שגם כשיתברר לך שלבוש מסוים עומד בגדרי ההלכה, עדיין לא תנוח דעתך, ותרגישי קושי בכך, מתוך הרגשה שלטעמך הבגד אינו צנוע, כפי שכתבת בשאלתך.
כאן אין מנוס, ואת כאמא, חייבת לכבוש את הרגשות ולהניח לבתך לקנות את הבגד, אשר כאמור, מתאים להלכה למרות שאינו מתאים להרגשה.
הנושא השני הקשור לשאלה הוא, ערכו של היופי אצל אשה או נערה.
חכמים קבעו שבעל צריך לשמח את אשתו בבגדים נאים. (פסחים ק"ט, רמב"ם יו"ט ו', שו"ע או"ח תקכ"ט) מכאן שהיופי וההופעה החיצונית אצל כל אשה הוא גורם רב משמעות. אסור ליצור אצל בנותינו תחושה שתורה ויופי סותרים זה את זה. לכן, גם אם הבירור ההלכתי מעלה שיש פגם בצניעות בבגד, צריך להתחבר עם הרצון הנכון של הבת, להיות בעלת הופעה נאה, להעריך את הרצון כאמיתי, ולהרגיש עמה את הצער על כך שגבולות ההלכה גורמים לה שלא לקנות את הבגד. ההתחברות עם הכאב שלה, תקל עליה להאזין לבקשתכם.
הנושא השלישי הוא, המשך הקשר עם בתכם. שָאלת האם להיכנע לה, כניעה משמעותה, שיש מלחמה ביניכם. אסור בשום אופן שזו תהיה ההרגשה ביניכם. הבת כבר בוגרת, יש לה עצמאות ויכולת לנהל את חייה באופן עצמאי. גם אם תשיבו לה שאינכם יכולים להתיר לה לקנות בגד כזה, עשו זאת מתוך יחס טוב ואוהב, ולא מתוך הרגשת ניצחון עליה
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
גשמים בארץ ישראל שאילת גשמים וארץ ישראל
מדוע מדינות שבחורף שלנו אצלם קיץ מבקשים גשם, ומדוע יעקב התעקש להיקבר במערת המכפלה, ופירוש תפילת מעין שלוש.
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
נח התורה כשורש המציאות והאדם
שמירה על העולם ופתיחה לזמן חורף
שמירה על ממון חברך והתרחקות מאבק גזל , החשיבות בהתמדה בזמן חורף והשקיעות בישיבה.
שם משמואל על הפרשה שלמות נח, השבת וסוד הדיבור
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק ב'
השיעור מבאר כיצד תאריו של נח משקפים שלמות בגוף, בנפש ובשכל כנגד קלקולי דור המבול, ומקביל מעלות אלו להארות וברכות יום השבת שנוח רומז אליו. בנוסף, מוסברת חוכמתו הייחודית של נח שהתבטאה בביטול עצמי מוחלט לרצון ה' בכניסתו וביציאתו מן התיבה, הנהגה שזיכתה אותו ללשון "דיבור" המורה על חיבור פנימי וישיר עם הבורא.
שם משמואל על הפרשה פגם האדם ותיקונו בצלם אלוהים
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק א'
השיעור עוסק בהשפעת חטא עץ הדעת על מרכיבי האדם – גוף, נפש, שכל וצלם אלוהים המחבר ביניהם, ובתהליכי הבירור והתיקון שנועדו להפריד בין הנשמות הטהורות לטמאות. מתוך כך מוסברת נפילתם של אנשי דור המבול שסירבו לתיקון, אל מול שלמותו וצדקותו הייחודית של נח.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
אורות ישראל ותחייתו תהליך הגאולה כהתרחשות רציפה ומתמשכת
אורות ישראל ותחייתו פרק כ"ז - כ"ח
השיעור עוסק בתפיסת הגאולה כתהליך היסטורי אחד ורציף, שמתחיל ביציאת מצרים ונמשך לאורך כל תולדות עם ישראל. מתוך כך מודגש כי הירידות, הגלות והפעולות האנושיות היום-יומיות אינן מקריות, אלא מהוות שלבים פנימיים המובילים בסופו של דבר לאחדות האומה ולתכלית השלמה.
נח מגדולת הבריאה לעבודת הלב
השיעור עוסק במגבלות השכל האנושי מול אינסופיות הבורא והשגחתו, דרך מפגשי רבי יהושע בן חנניה והקיסר וביאור מהות יום השבת. מתוך כך מודגש כי תפקיד האדם בבריאה אינו שליטה או מסחר עם שמיים, אלא עמידה בענווה וחיבור אמיתי לקדוש ברוך הוא דרך תפילה וכיסופי הנפש.
עין אי"ה - הרב משה גנץ משמעות הדין ככוח מרפא לנפש
שבת א, ק"ס
השיעור עוסק בתפיסתו של הרב קוק לפיה הדין שלאחר המוות אינו עונש נקמני, אלא התפכחות פנימית שבה האדם רואה את האמת וחש כאב על החמצת ייעודו. ייסורים רוחניים אלו נועדו לזכך את הנפש, לנער אותה מהשקיעה בחומריות ולהשיבה אל טבעה האלוקי המקורי.
עין אי"ה - הרב משה גנץ שאלות הדין ומבט אל העתיד
שבת א, קס"ב - קס"ד
השיעור עוסק בשאלות שנשאל אדם בבית דין של מעלה – בהן משא ומתן באמונה, קביעת עתים לתורה וציפייה לישועה – על פי תורתו של הראי"ה קוק. דרך שאלות אלו נבחנים החיבור בין יושר טבעי ללימוד התורה, וכן החשיבות שבהתבוננות אופטימית ופעילה על המציאות מתוך מבט אל העתיד והכלל.
נח משיב הרוח ומוריד הגשם -גבורות גשמים, האומנם?
הסברים מדוע מובא בתלמוד 'משיב הרוח ומוריד הגשם' בשם 'גבורות גשמים' שלושה הסברים. ומדוע מזכירים בברכת תחיית המתים.
רביבים חובת לימוד כל יסודות התורה
מצוות תלמוד תורה מוטלת על ההורים, ועליהם לדאוג שבניהם ילמדו יסודות אלו בעודם צעירים | מי שלא הספיק ללמוד בצעירותו, חובה שילמד בעצמו בבגרותו | במשך הדורות תוכן הלימוד התרחב, עד שהוצרך להתיר לכתוב את התורה שבעל פה | המיוחד בתלמוד, שהזוכה לרכוש את המיומנות המורכבת שבלימודו כביכול נכנס לעולמם של חכמים ומשתתף עימהם בדיון | עיקר תכלית הלימוד להכין את התלמידים ללמוד היטב ובדייקנות אליבא דהלכתא | צריך לתכנן תוכנית שבה עד סביבות גיל 20 יקיפו התלמידים את כל יסודות המצוות וההלכה עם עיקרי ההסברים שנתבארו בתלמוד ובמפרשיו
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת נח תשפז
קֵץ כׇּל בָּשָׂר בָּא לְפָנַי - מהו לשון קֵץ שיש פה, ולא שייך קֵץ אלא בדבר הקצוב מתחלה. מִכׇּל מַאֲכָל אֲשֶׁר יֵאָכֵל - לכאורה אֲשֶׁר יֵאָכֵל הוא מיותר. דאם הוא לְךָ מַאֲכָל הוא ראוי להיאכל. מה הטעם שנוהגים לאכול דגים בשבת קודש. ומה הקשר לפרשה. למה שלח שני עופות הללו דווקא עורב ויונה, והלא יש הרבה עופות שפורחים טוב יותר מהם.
