ישיבה בית המדרש
בית המדרש
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש במדבר
- מטות
- הלכה מחשבה ומוסר
- הלכה ומנהג
- נדרים ושבועות
לימוד השיעור מוקדש להצלחת
עזרא בן צפריר
"וידבר משה אל ראשי המטות לבני ישראל לאמר זה הדבר אשר צוה ה'", וכתב הרשב"ם - נשאלתי, לפי הפשט היכן מצינו שום פרשה שמתחלת כן - שלא נאמר למעלה וידבר ד' אל משה לאמר איש כי ידור וכו' והאיך מתחלת הפרשה בדיבורו של משה שאין מפורש לו מפי הגבורה? עיין שם מה שתירץ, שנרמז עניין הנדרים בפרשת המועדות, בפסוק : "מלבד מנדריכם ונדבותיכם".
והנה רש"י בפרשתנו מביא מהסיפרי –
"משה נתנבא בכה אמר ד' כחצות הלילה, והנביאים נתנבאו בכה אמר ד', מוסף עליהם משה שנתנבא בלשון 'זה הדבר'".
וצריך ביאור, למה הודגש כח הנבואה הברורה של משה דווקא בפרשת נדרים, מכל שאר פרשיות התורה (והרי הלשון "זה הדבר" נאמר גם בפרשות נוספות), והסבר הדבר הוא כי בכל הנבואות, נאמרה הנבואה אל הנביא ולאחר מכן אמרה הוא אל ישראל, אולם הביטוי "זה הדבר" משמעותו שהנביא אומרה בשעה שנאמרת לו, כפי שאמרו חז"ל - "שכינה מדברת מתוך גרונו", והיא דרגתו של משה רבינו. ומשום כך אין כאן את הצורך להדגיש קודם לדבריו את הלשון שבשאר מקומות "וידבר ד' אל משה לאמר", כיוון שלשון "זה הדבר" מבטא את השכינה המדברת, שהיא בזמן האמירה.
והודגש הדבר ביותר בפרשת נדרים, כיוון שכאן התורה נותנת את כח הדיבור, "לאסור איסר על נפשו", ולא רק בנדרי הקודש הכתובים בסוף ספר ויקרא אלא גם בענייני היתר, להחיל איסור על דבר המותר. והוא כח דיבור מיוחד שגם בהלכותיו נשתנו דיני נדרים של ישראל ואומות העולם. ועל כן כאן הודגש במקביל כח דיבורו של משה רבינו, שפרשה זו של עוצמת הדיבור, מתבטאת בכוחו המיוחד של משה - "זה הדבר".
"לא כן עבדי משה, בכל ביתי נאמן הוא" (במדבר י"ב), "ישמח משה במתנת חלקו כי עבד נאמן קראת לו", הנאמנות של משה נאמרה בכדי לבטא את ההבדל בין נבואת אהרון ומרים לנבואת משה, נאמן הוא ואינו צריך לומר "כה אמר ד'", אלא מתבטא גם בלשון "זה הדבר", וברמב"ם (הלכות יסודי התורה פ"ז) מונה את ההבדלים שבין משה לנביאים, ואילו את דברי הספרי הנ"ל אינו מביא, ונראה לי, כיוון שהבדל זה אינו רק בצורת קבלת הנבואה, אלא ביטוי להיותו - "עבדי משה" שאין לו משלו כלום, "זכרו תורת משה עבדי" . ובמכילתא (פרשת בשלח) נאמר כי משה מסר נפשו על התורה ועל כן נקראת על שמו, בהיותו ארבעים יום בהר, (ועיין ב'משך חכמה' סוף פרשת תרומה דבר נפלא בזה). ומכח זה ניתנה לו הנבואה בדרגא עילאית "זה הדבר", וממילא אין החילוק רק בנבואה, אלא בעצם אישיותו של משה.
וכתב הרמב"ם ראוי שימחל אדם על דבורו יותר מחמלתו על ממונו, ובספר חסידים מבואר כי מי שנזהר ב"לא יחל דברו", אזי זוכה ל"ככל היוצא מפיו יעשה".
הרחמן יזכנו לשמור פינו ולשוננו "פתח ליבי בתורתך ובמצוותיך תרדוף נפשי".
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר

גירושין חובת מזונות ילדים בהלכה ובפסיקה
השיעור בוחן את גדרי החיוב ההלכתי של אב במזונות ילדיו, תוך עיון במקורות התלמודיים, במחלוקות הראשונים ובהתפתחות תקנות חכמים לאורך הדורות. בהמשך לכך, מנותחות ההשלכות המעשיות של פסיקות בתי הדין ובתי המשפט כיום, תוך התייחסות לשינויים הכלכליים והחברתיים בימינו.

מידות הראי"ה תיקון הברית: עבודה מתוך שכל
ברית א' - ב'
השיעור עוסק בתיקון מידת הברית ובמעבר מפעולה מתוך טבע או חשק רגעי, לעבודה מושכלת ותבונית שבה האדם בוחר בטוב מפני שהוא אמת. מודגש כי אף שהתיקון דורש מאמץ ואיפוק מול החומריות, הוא מהווה דרגה עליונה של עבודה מאהבה המשפיעה שפע וברכה על העולם כולו.

אור התנ"ך ממשה ליהושע: שותפות בארץ החדשה
יהושע פרק ג'
השיעור עוסק במעבר ההנהגה ממשה ליהושע בכניסה לארץ ישראל, תהליך המתואר כמעבר מהנהגה ניסית ופסיבית להנהגה של שותפות, יוזמה ועשייה מצד העם. מתוך ניתוח הפסוקים ומדרשי חז"ל, מוסבר הצורך בקריאה המשולשת "חזק ואמץ" כבסיס ליצירת מדרגה רוחנית חדשה המשלבת בין מחשבה, דיבור ומעשה.

חיי שרה מידת האבות וגאולת הבנים
שיחת מוצ"ש פרשת חיי - שרה
השיעור עוסק במדרגותיהם הרוחניות של האבות – מקניין מערת המכפלה, דרך לימוד הזכות המיוחד של יצחק על ישראל ועד לגדולת שיחתם של עבדי האבות. מתוך דברי הראי"ה קוק מוסבר כי הדבקות הטבעית והפנימית של האבות בה' היא השורש והמגמה שאליה עם ישראל שב ומתעלה בדור הגאולה.

שם משמואל על הפרשה השידוך של יצחק ורבקה
שם משמואל על הפרשה - חיי שרה (תרע"ח)
השיעור עוסק בשידוך יצחק ומסביר כיצד אליעזר זכה למידות חסד ואמת דווקא בזכות מאבקו העיקש להתנתק מנגיעותיו ואינטרסיו האישיים להשיא את בתו. התגברות פנימית זו היא שאיפשרה לו לנצח את רמאותם של בתואל ולבן ולהוציא מהם את רבקה.

לנתיבות ישראל התורה, ההתיישבות והופעת השם
לנתיבות ישראל א' , מאמר מ"ז (ב), מ"ח, נ"ג
השיעור עוסק בחשיבותה של ההתיישבות הדתית בבניין הארץ, בצורך להרבות באור התורה ובהעמקת לימוד משנתו של מרן הרב קוק. בהמשך לכך, מוסברת מהות קריאת שם ה' על עם ישראל כביטוי לקדושה פנימית המתגלה במצוות, בתפילין ובחיבור לכלל המציאות.

תורה ומדע מנגנוני כוח, כפייה וחירות הנפש
השיעור בוחן את מושג הכוח, יחסי השליטה והכפייה התת-מודעת בחברה מול תפיסות פילוסופיות כמו זו של פוקו. כנגדן מוצגת התפיסה היהודית, לפיה האדם אינו יוצר את עצמו מאפס אלא מגלה את נשמתו האלוקית הפנימית ואת ייעודו בעולם.

אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א זיכוך המידות בדרך לדבקות
טהרת הנפש והמידות י"א - י"ג
השיעור עוסק באתגר המוסרי והרוחני של האדם בעת עלייתו במעלות הדבקות, שבה מתעצמות גם המידות והחיסרונות הדורשים זיכוך מתמיד. מתוך כך מודגש כי ההכרה בליקויים וההתמודדות עמם אינן עילה לנפילה או לעצבות, אלא מנוף פנימי להמשך צמיחה, התעלות ותיקון.

יסודות הש"ס יסודות וטעמי שבועות בדיני ממונות
פתיחה לענייני שבועות
השיעור עוסק בסוגי השבועות השונים בדיני ממונות מדאורייתא ומדרבנן, ומנתח את הופעתם בסוגיות המרכזיות במסכת בבא מציעא. בהמשך לכך, נבחנים טעמיהן של השבועות והשאלה העקרונית האם שבועה נתפסת ככלי ראייתי מברר או שנועדה לפייס את דעתו של בעל הדין.

עבודת הקודש להחיד"א סודות כתבי החיד"א בספר עבודת הקודש
השיעור עוסק בתהליך הההדרה והמחקר של ספרי החיד"א, וחושף כיצד ביטויים שנראו כטעויות דפוס או שגיאות כתיב התגלו למעשה כמליצות, רמזים וסודות עמוקים. המרצה מדגים באמצעות דוגמאות מכתבי יד כיצד גישתו הייחודית של החיד"א מדויקת ומכוונת בכל אות וסימן.

רביבים איסור כתובת קעקע
אסור מהתורה לחקוק בעור אותיות או צורות שיישארו בו לתמיד | האיסור חל על איש ואישה כאחד, ועל כל מקום בגוף | איסור עשיית קעקוע הוא חוק שטעמו לא נתפרש בתורה | עם זאת, ביארו כמה ראשונים שכך היה מנהגם של עובדי עבודה זרה | המקעקע על עורו צורה קבועה, משתעבד לצורה זו ומונע מעצמו להמשיך ולהתחדש | אחר שהקעקוע כבר קיים אין איסור בקיום התוצאה, ולכן אין חובה מהתורה להסירו | כיום ניתן להסיר את הקעקוע באמצעות לייזר, ולכן נכון להתאמץ להסירו, כדי לבטא בכך את ההתנערות מהחטא

פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת חיי שרה תשפז
לְפִי שֶׁעַל יְדֵי בְשׂוֹרַת הָעֲקֵדָה, פָּרְחָה נִשְׁמָתָהּ מִמֶּנָּה וּמֵתָה. הרי קי"ל שְׁלוּחֵי מִצְוָה אֵינָן נִיזּוֹקִין? ואיך מתה שרה על ידי המצוה. וַיֹּאמְרוּ נִקְרָא לַנַּעֲרָ וְנִשְׁאֲלָה אֶת פִּיהָ. מה תלמוד לומר אֶת פִּיהָ, הול"ל 'ונשאל אותה'. כיצד נשא אברהם את הגר בת פרעה שהיא מצרית, וישראל אסור במצרית.

עין אי"ה - הרב משה גנץ חיבור השכל אל הרגש והיראה
שבת א, קס"ט - ק"ע
השיעור עוסק בצורך לחבר את ההבנה השכלית והלימוד אל רגש טהור של יראת שמיים כדי שהדברים יופנמו באדם ולא יישארו ידיעה חיצונית בלבד. בעזרת משלים ומאמרי חז"ל, מודגשת החשיבות של הקדמת הכללים, המידות והקדושה לעיסוק בפרטים כדי להגיע לחיים שלמים ומתוקנים.

חיי שרה כיצד לבקש בקשה -ארבעה ביקשו שלא כהוגן ושלושה נענו כהוגן
המבקשים אליעזר עבד אברהם, כלב בן יפונה, שאול המלך, יפתח הגלעדי.

חיי שרה פרשת חיי שרה – נפילת בני ישמעאל
כשהאויב הערבי מרים ראש בהתנשאות על המדינה היהודית ועוד מבפנים זו בדיוק נקודת המפנה שתביא לצמיחה ישראלית

תפילות, קידוש וסעודות הלכות הבדלה
השיעור עוסק בשאלת חיוב נשים בהבדלה ובאפשרות שלהן להבדיל בעצמן, תוך סקירת מחלוקות הראשונים והפוסקים הספרדים והאשכנזים. בהמשך נידונים הגדרים ההלכתיים של "חמר מדינה" והתנאים שבהם ניתן להשתמש במשקאות חלופיים ליין עבור הבדלה.








