ישיבה
בית המדרש
- משפחה חברה ומדינה
- הבית היהודי
- מזוזה ומעקה
- הלכה מחשבה ומוסר
- הלכה ומנהג
- מצוה גדולה
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
גילה בת רחל
מצות עשה לעשות מעקה לגגו ולהסיר כל מכשול מביתו, שנאמר: "ועשית מעקה לגגך ולא תשים דמים בביתך" (דברים כ"ב).
סיפורה של מצוה
בין חסידי בעלז היה ידוע כי מי שרוצה לראות את הרבי בשיא כוחו והתלהבותו, צריך להגיע אליו בחג הסוכות. הרבי שהקפיד לשבת כל החג כולו בסוכה מבלי לצאת ממנה כמעט רגע, היה מתרומם לשיאים מיוחדים של התלהבות מרוב שמחה שהיתה לו במצוה. הסוכה עצמה היתה נאה במיוחד, לאחר שאת הסוכה היה מקשט בקישוטים רבים ומגוונים. אולם חיסרון אחד היה בסוכתו של הרבי - מיקומה, הסוכה היתה ממוקמת למרגלות הבניין, דבר שהקשה על הרבי הישיש, שכדי לעלות בכל פעם לביתו נאלץ לטפס מדרגות רבות בעמל רב. בנוסף, מיקומה של הסוכה לא אפשר לרבי פרטיות, היות וכל העוברים ושבים יכלו לראות את כל הנעשה בסוכה.
ישבו מספר חסידים וטיכסו עצה, עד שלבסוף החליטו לבנות לרבם האהוב מרפסת גדולה בה ניתן יהיה למקם את סוכתו של הרב. לאחר עמל רב בגיוס סכום הכסף הנדרש, עברו בין כל השכנים הרבים לקבל את הסכמתם, וכשזו ניתנה, השקיעו מאמץ רב בהשגת האישורים הרבים. כשכל ההכנות נשלמו, נכנסו החסידים לרבי עם הבשורה הטובה, שהנה הם רוצים לבנות לרב מרפסת לסוכה מהודרת. אך להפתעתם הרבי סירב לחלוטין לכל תוכניתם היפה משום שלדעתו היה בדבר הוצאה מיותרת - "היות וגם היום אני יכול לקיים את המצוה בהידור רב, אין סיבה להשקיע מאמץ גדול וכספים מרובים בבניה". החסידים המאוכזבים ניסו לשכנע את הרבי בטענות שונות אך ללא הועיל. ישבו שוב החסידים וניסו למצוא פיתרון, עד שאחד מהחסידים קפץ ממקומו ואמר כי יש לו רעיון. למחרת נכנס אל הרבי ואמר לו: "הרי הרבי מזה זמן רב רוצה לקיים את מצות מעקה, וזו הזדמנות מצויינת, נבנה מרפסת גדולה והרב יוכל לבנות בה מעקה, וגם ייהנה מסוכה מהודרת ליד הבית". הרבי ששמע טענה זו התלהב וביקש שיתחילו מיד בעבודה. מידי יום היה יוצא אל הפועלים ומתעניין במשך הזמן שעוד נותר עד להשלמת המרפסת. כשהגיע יום סיום הבנייה לבש הרבי בגדי שבת ונעמד ליד המסגר שהתקין את המעקה, בירך בהתלהבות - "לעשות מעקה", וכשהגיע המסגר לקראת סוף העבודה, נטל הרבי לידו את כלי העבודה, ובזהירות השלים את הרכבת המעקה. לאחר מכן אמר לחסידיו כי לצורך נוחות אין צורך להוציא הוצאות מרובות, אולם אם על ידי כך זוכים לקיים מצוה דאורייתא, שווה להוציא על כך גם סכומי כסף גדולים.
מצוה להורות
החובה לשים מעקה הינה בכל מקום גבוה שיש חשש נפילה ממנו, כגון בגגות מרפסות וכד' שעולים לשם אנשים. וגובה המעקה חייב להיות לכל הפחות עשרה טפחים, שזה בין 80 ס"מ למטר על פי הדעות השונות, ובמצוה זו שנוגעת לפיקוח נפש ודאי ראוי להחמיר שלא לפחות ממעקה בגובה מטר לפחות. כמובן שעל המעקה להיות מספיק חזק שאכן בכוחו למנוע נפילת אנשים. את בניית המעקה יש לעשות דווקא על ידי יהודי שייחשב כשלוחו של בעל הבית על פי הכלל ש"שלוחו של אדם כמותו".
על הקמת מעקה מברכים: "אשר קדשנו במצוותיו וצוונו לעשות מעקה". את הברכה יברך לפני התחלת בניית המעקה, אולם אם לא בירך יכול לברך עד לסיום העבודה. ישנה מחלוקת האם יברך ברכת 'שהחיינו' בעת הקמת המעקה - להלכה נפסק שלא לברך, אולם הרוצה להדר ולברך משום ששמחה גדולה היא לו בקיום המצוה, ילבש בגד חדש או פרי חדש, יברך עליהם 'שהחיינו' ויכוון לצאת ידי חובה גם על המעקה.
במצוה זו כלולה החובה על האדם שלא להשאיר ברשותו שום דבר שעלול לגרום לנזק. לכן אין להשאיר בורות פתוחים ללא כיסוי והגנה, אין להשאיר סולם רעוע שאדם אחר עלול לטפס עליו וליפול, מכשירי חשמל שאינם בטוחים, מוצרי ניקיון במקום נגיש לילדים וכן הלאה. אם השאיר את ביתו ללא מעקה או כל דבר מסוכן אחר, אזי ביטל מצוה זו וכן עבר על מצות לא תעשה של "לא תשים דמים בביתך" גם אם לא ארע שום נזק ואסון!
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
גשמים בארץ ישראל שאילת גשמים וארץ ישראל
מדוע מדינות שבחורף שלנו אצלם קיץ מבקשים גשם, ומדוע יעקב התעקש להיקבר במערת המכפלה, ופירוש תפילת מעין שלוש.
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
נח התורה כשורש המציאות והאדם
שמירה על העולם ופתיחה לזמן חורף
שמירה על ממון חברך והתרחקות מאבק גזל , החשיבות בהתמדה בזמן חורף והשקיעות בישיבה.
שם משמואל על הפרשה שלמות נח, השבת וסוד הדיבור
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק ב'
השיעור מבאר כיצד תאריו של נח משקפים שלמות בגוף, בנפש ובשכל כנגד קלקולי דור המבול, ומקביל מעלות אלו להארות וברכות יום השבת שנוח רומז אליו. בנוסף, מוסברת חוכמתו הייחודית של נח שהתבטאה בביטול עצמי מוחלט לרצון ה' בכניסתו וביציאתו מן התיבה, הנהגה שזיכתה אותו ללשון "דיבור" המורה על חיבור פנימי וישיר עם הבורא.
שם משמואל על הפרשה פגם האדם ותיקונו בצלם אלוהים
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק א'
השיעור עוסק בהשפעת חטא עץ הדעת על מרכיבי האדם – גוף, נפש, שכל וצלם אלוהים המחבר ביניהם, ובתהליכי הבירור והתיקון שנועדו להפריד בין הנשמות הטהורות לטמאות. מתוך כך מוסברת נפילתם של אנשי דור המבול שסירבו לתיקון, אל מול שלמותו וצדקותו הייחודית של נח.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
אורות ישראל ותחייתו תהליך הגאולה כהתרחשות רציפה ומתמשכת
אורות ישראל ותחייתו פרק כ"ז - כ"ח
השיעור עוסק בתפיסת הגאולה כתהליך היסטורי אחד ורציף, שמתחיל ביציאת מצרים ונמשך לאורך כל תולדות עם ישראל. מתוך כך מודגש כי הירידות, הגלות והפעולות האנושיות היום-יומיות אינן מקריות, אלא מהוות שלבים פנימיים המובילים בסופו של דבר לאחדות האומה ולתכלית השלמה.
נח מגדולת הבריאה לעבודת הלב
השיעור עוסק במגבלות השכל האנושי מול אינסופיות הבורא והשגחתו, דרך מפגשי רבי יהושע בן חנניה והקיסר וביאור מהות יום השבת. מתוך כך מודגש כי תפקיד האדם בבריאה אינו שליטה או מסחר עם שמיים, אלא עמידה בענווה וחיבור אמיתי לקדוש ברוך הוא דרך תפילה וכיסופי הנפש.
עין אי"ה - הרב משה גנץ משמעות הדין ככוח מרפא לנפש
שבת א, ק"ס
השיעור עוסק בתפיסתו של הרב קוק לפיה הדין שלאחר המוות אינו עונש נקמני, אלא התפכחות פנימית שבה האדם רואה את האמת וחש כאב על החמצת ייעודו. ייסורים רוחניים אלו נועדו לזכך את הנפש, לנער אותה מהשקיעה בחומריות ולהשיבה אל טבעה האלוקי המקורי.
עין אי"ה - הרב משה גנץ שאלות הדין ומבט אל העתיד
שבת א, קס"ב - קס"ד
השיעור עוסק בשאלות שנשאל אדם בבית דין של מעלה – בהן משא ומתן באמונה, קביעת עתים לתורה וציפייה לישועה – על פי תורתו של הראי"ה קוק. דרך שאלות אלו נבחנים החיבור בין יושר טבעי ללימוד התורה, וכן החשיבות שבהתבוננות אופטימית ופעילה על המציאות מתוך מבט אל העתיד והכלל.
נח משיב הרוח ומוריד הגשם -גבורות גשמים, האומנם?
הסברים מדוע מובא בתלמוד 'משיב הרוח ומוריד הגשם' בשם 'גבורות גשמים' שלושה הסברים. ומדוע מזכירים בברכת תחיית המתים.
רביבים חובת לימוד כל יסודות התורה
מצוות תלמוד תורה מוטלת על ההורים, ועליהם לדאוג שבניהם ילמדו יסודות אלו בעודם צעירים | מי שלא הספיק ללמוד בצעירותו, חובה שילמד בעצמו בבגרותו | במשך הדורות תוכן הלימוד התרחב, עד שהוצרך להתיר לכתוב את התורה שבעל פה | המיוחד בתלמוד, שהזוכה לרכוש את המיומנות המורכבת שבלימודו כביכול נכנס לעולמם של חכמים ומשתתף עימהם בדיון | עיקר תכלית הלימוד להכין את התלמידים ללמוד היטב ובדייקנות אליבא דהלכתא | צריך לתכנן תוכנית שבה עד סביבות גיל 20 יקיפו התלמידים את כל יסודות המצוות וההלכה עם עיקרי ההסברים שנתבארו בתלמוד ובמפרשיו
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת נח תשפז
קֵץ כׇּל בָּשָׂר בָּא לְפָנַי - מהו לשון קֵץ שיש פה, ולא שייך קֵץ אלא בדבר הקצוב מתחלה. מִכׇּל מַאֲכָל אֲשֶׁר יֵאָכֵל - לכאורה אֲשֶׁר יֵאָכֵל הוא מיותר. דאם הוא לְךָ מַאֲכָל הוא ראוי להיאכל. מה הטעם שנוהגים לאכול דגים בשבת קודש. ומה הקשר לפרשה. למה שלח שני עופות הללו דווקא עורב ויונה, והלא יש הרבה עופות שפורחים טוב יותר מהם.
