פרפראות פרשת חיי שרה תשפז

ישיבה
בית המדרש

בית המדרש

מדורים
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש

קטגוריה משנית

פרשת שבוע ותנ"ך
חומש בראשית
חיי שרה

קובץ ה-PDF המצורף לשיעור

9 דק' קריאה

לחץ להקדשת שיעור זה

שיעור לדרך אזור שורטים שיעורים לנשים פרשת השבוע סדרות ספריה פסקי דין בחן את עצמך

בס"ד מרחשון תשפ"ז מפטיר וְהַמֶּלֶךְ דָּוִד (מלכים א א) פרשת חיי שרה – שבת מברכין עלון חידושי תורה ופרפראות על פרשת השבוע בעניינא דיומא ממפרשי ומדרשי חז"ל מולד חודש כסלו יהיה ביום חמישי בשעה 13, 38 דקות ו 9 חלקים בפרשת חיי שרה 105 פסוקים = בָּא בַּיָּמִים , אֵדַע כִּי וְאַבְרָהָם זָקֵן בָּא בַּיָּמִים וַי-הֹוָה בֵּרַךְ אֶת אַבְרָהָם בַּכֹּל. (כד א) בַּמָּה אֵדַע כִּי אִירָשֶׁנָּה. (טו ח) צירוף השם הנכבד המאיר בחודש כסלו הוא ויה"ה, יוצא מראשי תיבות הפסוק וַיַּרְא יוֹשֵׁב הָאָרֶץ הַכְּנַעֲנִי וגו' בפרשת ויחי )בראשית נ יא) אצל אבלו של יעקב אבינו כשנטמן במערת המכפלה. ולפי הקבלה בידינו היה הדבר בכסלו בימי חנוכה, כי יעקב אסף רגליו אל המטה ביום א' דסוכות, כפי הקבלה שבידינו מן הרמז בפסוק וְיַעֲקֹב נָסַע סֻכֹּתָה (בראשית לג יז) ונשלמים השבעים יום בחנוכה, על כן נרמז שם הצירוף של חודש כסלו. (בני יששכר מאמרי חודש כסלו א) החודש הזה בחינת תפארת כמש"כ מעשה הצדקה, ולפי זה צריך שיזהר ביותר שלא להיות הולך רכיל מגלה סוד בחודש הזה טפי מעלי מכל החדשים, וכן בענין סרך גזל וגניבה, ובאכילת איסור, כי הפגם גדול, ויזהר בכבוד אביו ואמו יותר ויותר משאר חדשי השנה. מועד לכל חי זך וַיִּהְיוּ חַיֵּי שָׂרָה מֵאָה שָׁנָה וְעֶשְׂרִים שָׁנָה וְשֶׁבַע שָׁנִים שְׁנֵי חַיֵּי שָׂרָה. (כג א) וַיִּהְיוּ חַיֵּי שָׂרָה מֵאָה ס"ת שם הוי-ה. הקב"ה ייחד שמו עליה להעיד שהיא צדקת גמורה. וַיִּהְיוּ חַיֵּי שָׂרָה מֵאָה ר"ת משיח. שבזכות שרה אמנו יבוא המשיח. מֵאָה שָׁנָה וְעֶשְׂרִים שָׁנָה ר"ת משוש, כל זמן ששרה היתה קיימת בעולם היה משוש לעולם. ועוד שהיה לה גילה ומשוש במיתתה, אע"פ שהיתה מיתתה פתאום מענין העקידה, עם כל זה היה לה גילה ומשוש לנשמתה שראתה שהיא הולכת לגן עדן, ואפשר שראתה נשמתה שבא יצחק בשלום וחי וששה ושמחה בו. (רבינו אפרים) כל עיקר הקלקלה היתה ע"י חוה, שגרמה מיתה לעולם. שָׂרָה אִמּוֹ וַיִּקַּח ס"ת חוה. (צמח דוד) שרה אמנו ע"ה הרבתה לתקן את חטא חוה וא"כ בזכותה יבא המשיח שהגדילה לתקן עון חוה. וַיִּהְיוּ חַיֵּי שָׂרָה מֵאָה ר"ת בגימטריא בשמחה עם הכולל (355). ואפשר דס"ת הוי-ה כאמור ור"ת בשמחה שהוא כינוי לשכינה לומר דבמעשיה הטובים היה יחוד קבה"ו. (נחל קדומים) וַתָּמׇת שָׂרָה בְּקִרְיַת אַרְבַּע הִוא חֶבְרוֹן בְּאֶרֶץ כְּנָעַן וַיָּבֹא אַבְרָהָם לִסְפֹּד לְשָׂרָה וְלִבְכֹּתָהּ. (כג ב) פרש"י - וְנִסְמְכָה מִיתַת שָׂרָה לַעֲקֵדַת יִצְחָק, לְפִי שֶׁעַל יְדֵי בְשׂוֹרַת הָעֲקֵדָה, שֶׁנִּזְדַּמֵּן בְּנָהּ לִשְׁחִיטָה וְכִמְעַט שֶׁלֹּא נִשְׁחַט, פָּרְחָה נִשְׁמָתָהּ מִמֶּנָּה וּמֵתָה. שאלה – הרי קי"ל (פסחים ח.) שְׁלוּחֵי מִצְוָה אֵינָן נִיזּוֹקִין? ואיך מתה שרה על ידי המצוה. וכן קשה מדברי הגמרא (שבת קיח:) אָמַר רַבִּי יוֹסֵי: יְהֵא חֶלְקִי מִמֵּתֵי בְּדֶרֶךְ מִצְוָה, הרי העוסקים במצוה אינם נזוקין, ואיך ימות בדרך מצוה. תשובה – שְׁלוּחֵי מִצְוָה אֵינָן נִיזּוֹקִין היינו שהמצוה לא תגרום להם שום נזק. אבל אם הגיע זמנו למות בלאו הכי, אם כן אדרבה זכות היא לו שמסבבים מן השמים מיתתו על ידי המצוה , דהוי כמוסר נפשו על קדוש השם. (שבענו מטובך) שאלה – למה אמר 'עם המתים בדרך מצוה', ולא 'עם עושי מצוה'. תשובה – המתים בדרך מצוה הנה הוא מתנועע אל השם יתברך, וכאשר הוא מתנועע אל השם יתברך נחשב שהוא עם השם יתברך לגמרי. כי התנועה אל הדבר כאילו הוא אחד עמו. מה שאין כך מי שעשה כבר המצוה וקנה אותה, הרי קנה המדרגה שיש לעושי מצות, אבל לא יאמר בזה שהוא מתעלה להתדבק בו יתברך לגמרי. אבל כאשר הוא מת בדרך מצוה, והיה מתעלה להתדבק בו, ומתוך זה הוא מת, הרי מתדבק עם השם יתברך. (דרך החיים ד יז) כיון שהם שלוחי מצוה שהם אינם ניזוקים אף בחזרתם אם כן על כרחך לכפר על עון הדור, וזה (ויקרא טז) בְּקׇרְבָתָם לִפְנֵי יְ-הֹוָה בדביקות הקב"ה אז וַיָּמֻתוּ. מוכח שהם לכפרת ישראל לכן בֵּית יִשְׂרָאֵל יִבְכּוּ אֶת הַשְּׂרֵפָה שהוא להם לכפרת עונות. (חת"ס עה"ת) ובמדרש (ב"ר נח א) 'וַיִּהְיוּ חַיֵּי שָׂרָה מֵאָה שָׁנָה' הדא הוא דכתיב 'יוֹדֵעַ ה' יְמֵי תְמִימִים וְנַחֲלָתָם לְעוֹלָם תִּהְיֶה' (תהלים לז) כשם שהן תמימים כך שנותם תמימים. יבואר ע"פ הגמרא (קידושין לח.) שֶׁהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא יוֹשֵׁב וּמְמַלֵּא שְׁנוֹתֵיהֶם שֶׁל צַדִּיקִים מִיּוֹם לְיוֹם וּמֵחֹדֶשׁ לְחֹדֶשׁ. 'יוֹדֵעַ ה' יְמֵי תְמִימִים' פירושו שלמים, ולכן אין גירעותא בזה שמתה ביום הכיפורים ובאמת לא חטאה כלל. (מדרש יהונתן) וְאַחֲרֵי כֵן קָבַר אַבְרָהָם אֶת שָׂרָה אִשְׁתּוֹ אֶל מְעָרַת שְׂדֵה הַמַּכְפֵּלָה עַל פְּנֵי מַמְרֵא הִוא חֶבְרוֹן בְּאֶרֶץ כְּנָעַן. (כג יט) שאלה – אמאי כתיב אֶת שָׂרָה אִשְׁתּוֹ ולא כתיב 'לשרה אשתו'. אֶת מה בא לרבות וכי קבר עוד ? תשובה – אֶת בא לרבות שקבר גם את חוה. והרמז בזה כי בעבור חטא אדם הראשון ואשתו. אע"פ שנקברו כאן לא היה להם קיום אמיתי. עד שבא אברהם לקיים העולם ולתקן את אשר עוותו אדם וחוה כאומרם בעוברם על מאמר השם שאמר להם וּמֵעֵץ הַדַּעַת טוֹב וָרָע לֹא תֹאכַל מִמֶּנּוּ והם חטאו באכילה. ואברהם תקנו באכילה שהאכיל לכל באי עולם והחזירם למוטב. וכמו שחטאו בעץ הדעת טוב ורע. כך אברהם נטע אֶשֶׁל בִּבְאֵר שָׁבַע וַיִּקְרָא שָׁם בְּשֵׁם יְ-הֹוָה אֵל עוֹלָם. ולכן כתב באברהם וְהִשָּׁעֲנוּ תַּחַת הָעֵץ. כי מה הוצרך לזה. וכן מה שאמר וְהוּא עֹמֵד עֲלֵיהֶם תַּחַת הָעֵץ וַיֹּאכֵלוּ. אלא להורות שבעץ כשלו ובעץ נתקנו. ולכן חוה אע"פ שנקברה שם לא קיבלה הארץ מצד חטאה. כאלו לא היתה קבורה. עד שבאת שרה ונקברה שם. וזהו וְאַחֲרֵי כֵן קָבַר אַבְרָהָם אֶת שָׂרָה אִשְׁתּוֹ. אֶת לרבות חוה שעכשיו נקברה ונכנסה למקומה הראוי. (צרור המור) וְאַשְׁבִּיעֲךָ בַּי-הֹוָה אֱ-לֹהֵי הַשָּׁמַיִם וֵא-לֹהֵי הָאָרֶץ אֲשֶׁר לֹא תִקַּח אִשָּׁה לִבְנִי מִבְּנוֹת הַכְּנַעֲנִי אֲשֶׁר אָנֹכִי יוֹשֵׁב בְּקִרְבּוֹ. (כד ג) שאלה – כאן כתיב אֱ-לֹהֵי הַשָּׁמַיִם וֵא-לֹהֵי הָאָרֶץ ולקמן כתיב (כד ז) רק אֱ-לֹהֵי הַשָּׁמַיִם אֲשֶׁר לְקָחַנִי מִבֵּית אָבִי וגו', ושינוי הלשון צריך ביאור. תשובה – הפסוק הראשון איירי על השבועה שהשביע אברהם את אליעזר, ובזה היה צריך להשביעו בשמים ובארץ, ואילו הפסוק לקמן הוא תפילתו של אברהם, לכן נכתב שם רק אֱ-לֹהֵי הַשָּׁמַיִם. (פירוש ריב"י – תלמיד חבר של הרשב"א) שאם תבגוד יפרע ממך בעולם הזה ובעולם הבא. (ספורנו) א"נ אמר וֵא-לֹהֵי הָאָרֶץ כלומר שהוא שופט גם התחתונים ומשגיח בהם, ולא תחשוב כי אם תעבור על השבועה שלא יפקוד עונך, כי כן יעשה כי הוא אלוקי הארץ כמו שהוא אלוקי השמים, אבל כשדבר על עצמו ואמר יְ-הֹוָה אֱ-לֹהֵי הַשָּׁמַיִם לא הוצרך לומר ואלוקי הארץ כי הוא היה יודע זה בעצמו. (רד"ק) א"נ אמר לו אֱ-לֹהֵי הַשָּׁמַיִם וֵא-לֹהֵי הָאָרֶץ כשהשביעו על לקיחת האישה ליצחק, כי בַּת פְּלוֹנִי לִפְלוֹנִי בארץ נגזר מן השמים. (א"ע) אָמַר רַב יְהוּדָה אָמַר רַב: אַרְבָּעִים יוֹם קוֹדֶם יְצִירַת הַוָּלָד בַּת קוֹל יוֹצֵאת וְאוֹמֶרֶת: בַּת פְּלוֹנִי לִפְלוֹנִי, בֵּית פְּלוֹנִי לִפְלוֹנִי, שְׂדֵה פְלוֹנִי לִפְלוֹנִי. (סוטה ב.) שאלה – אמרו חז"ל (סוטה מד.) לִימְּדָה תּוֹרָה דֶּרֶךְ אֶרֶץ: שֶׁיִּבְנֶה אָדָם בַּיִת, וְיִטַּע כֶּרֶם, וְאַחַר כָּךְ יִשָּׂא אִשָּׁה. וְאַף שְׁלֹמֹה אָמַר בְּחׇכְמָתוֹ (משלי כד): 'הָכֵן בַּחוּץ מְלַאכְתֶּךָ וְעַתְּדָהּ בַּשָּׂדֶה לָךְ אַחַר וּבָנִיתָ בֵיתֶךָ'. 'הָכֵן בַּחוּץ מְלַאכְתֶּךָ' — זֶה בַּיִת, 'וְעַתְּדָהּ בַּשָּׂדֶה לָךְ' — זֶה כֶּרֶם, 'אַחַר וּבָנִיתָ בֵיתֶךָ' — זוֹ אִשָּׁה. תחלה יטע אדם כרם ואחר כך יבנה בית ואחר כך ישא אישה. למה כאן מקדים בת קול של אישה לבית ולשדה. תשובה – באה ללמד מוסר לבני אדם שיגיעו לשלושים שנה ויותר ואין נושאים אישה באומרם עד שימצא לו קרן להתפרנס בו ובית לדור בו, לכך הקדימה האישה לבית שהוא מקום דירה ולשדה שהוא מקום הפרנסה. ומה שאמר דרך ארץ שיטע כרם ויבנה בית ואחר כך ישא אשה, היינו בהיות לְאֵל יָדוֹ אם יש בידו יכולת לעשות את כולם שצריך להקדים זה בזה כפי הסדר ההוא. ולא איירי שיהיה טורח בעסק משא ומתן וכיוצא עד שירויח הרבה שיוכל להיות נוטע כרם מן הריוח כדי להתפרנס בו ולבנות לו בית דירה כדי לישב בו וישאר גדול בלא אישה. א"נ נקט כאן אישה בתחלה משום דנשואי אישה שייך בכולי עלמא אך שדה ובית לא שייכי בכולי עלמא כי יש שאין להם מזל לקנות בית או שדה כלל כל ימיהם ויש נמי שיש להם בית ושדה בירושה מן אבותם ואין קונים הם לעצמם כלום. (בן יהוידע שם) אָמַר רַבָּה בַּר בַּר חָנָה אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן: וְקָשִׁין לְזַוְּוגָן כִּקְרִיעַת יַם סוּף, שֶׁנֶּאֱמַר (תהלים סח): אֱ-לֹהִים מוֹשִׁיב יְחִידִים בַּיְתָה מוֹצִיא אֲסִירִים בַּכּוֹשָׁרוֹת. שאלה – מה הטעם שמדמה את הזיווג לקריעת ים סוף. תשובה – דכמו בקריעת ים סוף שהטביע למצרים כדי להציל את ישראל כן הורג בעלה של זו ואשתו של זה ומזווגן דהא בזיווג שני איירי. (פתח עינים בשם רבינו תם) א"נ הנה אמרו חז"ל (שם) אֵין מְזַוְּוגִין לוֹ לְאָדָם אִשָּׁה אֶלָּא לְפִי מַעֲשָׂיו בזיווג שני, והנה בכגון דא כמבואר מוצא הקטיגור מקום ללמד חובה על מעשיו של האדם, והקב"ה צריך להתגבר עליו ולהלבין חטאותיו ולמצוא לו זכות כמו בקריעת ים סוף, לכן קשה זיווגו השני כקריעת ים סוף. (תורה תמימה) וַיֹּאמֶר בּוֹא בְּרוּךְ יְ-הֹוָה לָמָּה תַעֲמֹד בַּחוּץ וְאָנֹכִי פִּנִּיתִי הַבַּיִת וּמָקוֹם לַגְּמַלִּים. (כד לא) איתא במדרש (ב"ר ס לא) א"ר יוסי ב"ר דוסא: כנען הוא אליעזר, ועל ידי ששרת אותו צדיק באמונה יצא מכלל ארור לכלל ברוך. וַיֹּאמֶר בּוֹא בְּרוּךְ יְ-הֹוָה. מבואר שכאשר לבן אמר לאליעזר בּוֹא בְּרוּךְ יְ-הֹוָה הוציאו מכלל ארור לכלל ברוך. שאלה – מה הסיבה שלבן רצה להוציא את אליעזר מארור לברוך. תשובה – לבן חשב שאליעזר הביא את הצמידים בתורת קידושין לרבקה, והרי עבד אינו יכול להיות שליח לקדש את האישה, לכן רצה להוציאו לכלל ברוך כדי שיוכל להיות שליח ותהא רבקה מקודשת, ואליעזר השיבו (כד לד) עֶבֶד אַבְרָהָם אָנֹכִי – כלומר אין זה מעכב שאני עבד, כיון שאת הצמידים לא הבאתי בתורת קידושין אלא רק כמתנה בעלמא. (תפארת יהונתן) וְעַתָּה אִם יֶשְׁכֶם עֹשִׂים חֶסֶד וֶאֱמֶת אֶת אֲדֹנִי הַגִּידוּ לִי וְאִם לֹא הַגִּידוּ לִי וְאֶפְנֶה עַל יָמִין אוֹ עַל שְׂמֹאל. (כד מט) פרש"י - עַל יָמִין – מִבְּנוֹת יִשְׁמָעֵאל. עַל שְׂמֹאל – מִבְּנוֹת לוֹט, שֶׁהָיָה יוֹשֵׁב לִשְׂמֹאלוֹ שֶׁל אַבְרָהָם. תרגום יונתן – וּכְדוֹן אִין אִיתֵיכוֹן עָבְדִין טִיבוּ וּקְשׁוֹט עִם רִבּוֹנִי תָּנוּ לִי וְאִין לָא תָּנוּ לִי וְאִיפְנֵי עַל דָרוֹמָא אוֹ עַל צִפוּנָא. שאלה – מה הטעם שאליעזר נקט לשון יָמִין אוֹ שְׂמֹאל ולא 'דרום או צפון'. תשובה – אמרו רז"ל (חגיגה ה:) כׇּל מָקוֹם שֶׁנָּתְנוּ חֲכָמִים עֵינֵיהֶם — אוֹ מִיתָה אוֹ עוֹנִי. והטעם משום שבתורה כתוב אֹרֶךְ יָמִים בִּימִינָהּ בִּשְׂמֹאולָהּ עֹשֶׁר וְכָבוֹד (משלי ג, טז) ולכן נותנת כח ללומדיה להעניש במיתה מצד כח הימין ובעוני מצד כח השמאל. כי אליעזר היה בעל תורה כמו שאמרו רבותינו ז"ל (יומא כח:) על פסוק 'הוּא דַּמֶּשֶׂק אֱלִיעֶזֶר' (בראשית טו, ב) שֶׁדּוֹלֶה וּמַשְׁקֶה מִתּוֹרָתוֹ שֶׁל רַבּוֹ לַאֲחֵרִים. ועל כן יש לו שני כוחות להעניש במוות מצד ימין ובעוני מצד שמאל. ולזה אמר ברמז שאם לא תתנו את רבקה, הַגִּידוּ לִי ואז אפנה עַל יָמִין להעניש אתכם במיתה אוֹ עַל שְׂמֹאל להעניש אתכם בעוני! וסוף דבר באותו הלילה הענישם במיתה שמת בתואל מפני שלא היה לבם שלם בדבר זה שחשבו להערים. (בן יהוידע חגיגה ה:) וַיֹּאמְרוּ נִקְרָא לַנַּעֲרָ וְנִשְׁאֲלָה אֶת פִּיהָ. (כד נז) שאלה – מה תלמוד לומר אֶת פִּיהָ, הול"ל 'ונשאל אותה'. תשובה – מאחר והיו מְעוֹנְנִֽים ומכשפים רצו לקסום מה שיבוא לפיה ואותם הדברים שתאמר וכפי הנחש שלהם יעשו. ולהבדיל מצאנו (משנה ברכות ה ה) 'אִם שְׁגוּרָה תְּפִלָּתִי בְּפִי', ומשום הכי תלו הדבר בפיה ולא בדעתה. ורבקה שהיתה חכמה וידעה רשעותם נתחכמה לומר תיבה אחת לבד מבוררת אֵלֵךְ ותו לא, שלא יהיה להם שום אחיזה. וכשמעם שבטלה דעתם וַיָּמׇת חֻשָׁם דבק לשונם וַיְשַׁלְּחוּ אֶת רִבְקָה ולא פצו פה. (נחל קדומים) וַיֹּסֶף אַבְרָהָם וַיִּקַּח אִשָּׁה וּשְׁמָהּ קְטוּרָה. (כה א) תרגום יונתן - וְאוֹסִיף אַבְרָהָם וּנְסַב אִיתָא וּשְׁמָהּ קְטוּרָה הִיא הָגָר דִקְטִירָא לֵיהּ מִן שֵׁרוּיָא. פרש"י - זוֹ הָגָר. וְנִקְרֵאת 'קְטוּרָה' עַל שֵׁם שֶׁנָּאִים מַעֲשֶׂיהָ כִקְטֹרֶת; וְשֶׁקָּשְׁרָה פִּתְחָהּ, שֶׁלֹּא נִזְדַּוְּגָה לְאָדָם מִיּוֹם שֶׁפֵּרְשָׁה מֵאַבְרָהָם. שאלה – מבואר בתורה שהגר היתה שפחת מצרית (בראשית טז א) וְלָהּ שִׁפְחָה מִצְרִית וּשְׁמָהּ הָגָר, פרש"י - בַּת פַּרְעֹה הָיְתָה. וכן תרגום יונתן וְלָהּ אַמְתָא מִצְרֵיתָא וּשְׁמָהּ הָגָר בְּרַת פַּרְעה. כיצד נשא אברהם אישה מצרית, וישראל אסור במצרית דכתיב (דברים כג ט) בָּנִים אֲשֶׁר יִוָּלְדוּ לָהֶם דּוֹר שְׁלִישִׁי, הרי שדור שני לא יבוא כמבואר בגמרא (יבמות עו:) מִצְרִי וַאֲדוֹמִי אֵינָם אֲסוּרִים אֶלָּא עַד שְׁלֹשָׁה דּוֹרוֹת. וכן נפסק בשו"ע (אה"ע ד ג) מצרי ואדומי אינם אסורים אלא עד שלשה דורות, אחד זכרים ואחד נקבות, שאחר שנתגייר, הוא ובנו שנולד לו אחר שנתגייר – אסורים, ובן בנו מותר. תשובה – אברהם אבינו היה גר וגר מותר במצרית (דעת זקנים). א"נ על פי הדיבור עשה. (שם בשם מדרש ב"ר סא ד). א"נ הטעם לאיסור להתחתן עם מצרית הוא משום ששיעבדו את בני ישראל במצרים, ואם כן קודם ששיעבדו בהם לא נאסרו. (פרושי התורה לר' חיים פלטיאל) א"נ אברהם לא נשא אותה אלא שפילגש היתה , ופילגש היא בלא קידושין ומותר רק למלך, ואברהם היה לו דין מלך מכיון שהקב"ה נתן לאברהם את כל ארץ כנען. (דורש לציון דרש יג – ממחבר הצל"ח) (פרשה כהלכתה) וַיְבָרְכוּ אֶת רִבְקָה וַיֹּאמְרוּ לָהּ אֲחֹתֵנוּ אַתְּ הֲיִי לְאַלְפֵי רְבָבָה וְיִירַשׁ זַרְעֵךְ אֵת שַׁעַר שֹׂנְאָיו. (כד ס) רְבָבָה ר"ת רבקה בת בתואל הארמי ולכך תזכי בזה. ובזה יומתק מה שאמרו רז"ל: מפני מה לא נפקדה רבקה עד שהתפלל יצחק עליה? שלא יהיו אומות העולם אומרים: תפילתנו עשתה פירות, אלא וַיֶּעְתַּר יִצְחָק לַי-הֹוָה. (ילקו"ש) ומוכרח להראות לעולם כי שקר ענו כי היותה בת בתואל היא הסיבה שהיתה עקרה. (חומת אנך) וַיִּגְוַע וַיָּמׇת אַבְרָהָם בְּשֵׂיבָה טוֹבָה זָקֵן וְשָׂבֵעַ וַיֵּאָסֶף אֶל עַמָּיו. (כה ח) שאלה – מהו לשון וַיִּגְוַע דהא כתיב וַיָּמׇת. מצינו לשון זה אצל ישמעאל (כה יז) וַיִּגְוַע וַיָּמׇת, אצל יצחק (לה כט) וַיִּגְוַע יִצְחָק וַיָּמׇת, ואצל יעקב (מט לג) וַיִּגְוַע וַיֵּאָסֶף אֶל עַמָּֽיו. תשובה – תיבת וַיִּגְוַע פירושה צאת הרוח מהגוף ברגע אחד, בלי עינוי ועיכוב, והיא מיתה קלה שאינה באריכות החולי. (רד"ק ראב"ע) תיבת 'גוע' שורשה מתיבת 'יגע' שהיא העייפות וביטול התנועה, כי גם המיתה היא חולשת הדבר והסתלקו מהתנועה. (הכתב והקבלה) והיא מציינת את אפיסת כוחות הגוף. (המלבי"ם) וְאֵלֶּה שְׁנֵי חַיֵּי יִשְׁמָעֵאל מְאַת שָׁנָה וּשְׁלֹשִׁים שָׁנָה וְשֶׁבַע שָׁנִים וַיִּגְוַע וַיָּמׇת וַיֵּאָסֶף אֶל עַמָּיו. (כה יז) פרש"י - לֹא נֶאֶמְרָה 'גְּוִיעָה' אֶלָּא בַּצַּדִּיקִים (בב"ב טז:) שאלה – וקשה שהרי גם גבי רשעים נאמר גויעה כגון גבי דּוֹר הַמַּבּוּל ,שאֵין לָהֶם חֵלֶק לָעוֹלָם הַבָּא (משנה סנהדרין יג). כתיב (ז כא) וַיִּגְוַע כׇּל בָּשָׂר הָרֹמֵשׂ עַל הָאָרֶץ בָּעוֹף וּבַבְּהֵמָה וּבַחַיָּה וּבְכׇל הַשֶּׁרֶץ הַשֹּׁרֵץ עַל הָאָרֶץ וְכֹל הָאָדָם. תשובה – גויעה ואסיפה אינו שייך אלא בצדיקים, אבל גויעה שאין בה אסיפה שייך גם כן ברשעים. (מושב זקנים) שבעים פנים לתורה , לעיתים תהיה יותר מתשובה אחת התשובות אינם להלכה למעשה , הערות והארות יתקבלו בברכה לעילוי נשמת הרב חפץ בן אסתר זצ"ל לקבלת העלון במייל ניתן לפנות לכתובת [email protected]

איזורים נוספים:

שיעור לדרך אזור שורטים שיעורים לנשים פרשת השבוע סדרות ספריה פסקי דין בחן את עצמך

עוד בנושא פרפראות בפרשה א-ת פ"ש

1.
פרפראות בפרשה האזינו - שבת שובה תשפז
רבנים שונים | תשרי תשפ"ז
2.
עלון א-ת פ-ש ניצבים-וילך תשפ"ד
רבנים שונים | אלול תשפ"ד
3.
פרפראות בפרשה א-ת-פ"ש משפטים
רבנים שונים | כ"ב בשבט תשפ"ה
4.
פרפראות פרשת בראשית - שבת מברכין וערב ר"ח תשפז
רבנים שונים | תשרי תשפ"ז
5.
פרפראות בפרשה א-ת-פ"ש תזריע-מצורע
רבנים שונים | אייר תשפ"ה

רבנים שונים

לימוד יומי במשנה
מסכת ברכות פרק ד משנה ד-ה
ג שבט תשפ"ב
שו"ת "במראה הבזק"
העברת מת לקבר הסמוך לבן זוגו
שבט תשפ"ב
חודשי השנה
לוח דינים ומנהגים לחודש אב תשפ"ג
אב תשפ"ג
גרים
הגיורים המקילים באמריקה
הרב מאור קיים והרב דוד שץ
אב תשפ"ב

פרפראות בפרשה א-ת פ"ש

פרפראות בפרשה א-ת פ"ש
פרפראות בפרשה האזינו - שבת שובה תשפז
רבנים שונים | תשרי תשפ"ז
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש
עלון א-ת פ-ש ניצבים-וילך תשפ"ד
רבנים שונים | אלול תשפ"ד
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש
פרפראות בפרשה א-ת-פ"ש משפטים
רבנים שונים | כ"ב בשבט תשפ"ה
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש
פרפראות פרשת בראשית - שבת מברכין וערב ר"ח תשפז
רבנים שונים | תשרי תשפ"ז

פרפראות בפרשה א-ת פ"ש

סרטונים קצרים

שיעורים פופולריים

נוסחי תפילה
ברכות השחר וברכות התורה - ספרד
הסידור המהיר | תשרי תשע"ז
נוסחי תפילה
ברכות השחר וברכות התורה - עדות המזרח
הסידור המהיר | תשרי תשע"ז
נוסחי תפילה
ברכות השחר וברכות התורה - ספרד
הסידור המהיר | תשרי תשע"ז
סעודה וברכות הנהנין
סעודת אמנים הנוסח המלא
הסידור המהיר | טבת תשפ"ד

שיעורים פופולריים

שיעורים חדשים

34 דק'
בכורות
בכורות דף ל"ט
הרב אלי סטפנסקי | ט"ז חשוון תשפ"ז
4 דק'
וירא
וירא： איך יוצאים מעצבות לשמחה
הרב מאיר גולדויכט | תשרי תשפ"ז
41 דק'
וירא
פרשת וירא – שותפים עם השם
הרב יצחק חי זאגא | תשרי תשפ"ז
33 דק'
בכורות
בכורות דף מ'
הרב אלי סטפנסקי | י"ז חשוון תשפ"ז

שיעורים חדשים

שיעורים באתר ישיבה

ניווט מהיר

הרה"ג זלמן ברוך מלמד שליט"א
הרב דוד חי הכהן
הרב חיים דרוקמן
הרב יעקב שפירא
הרה"ג יעקב אריאל
הגאון הרב שלמה גורן זצ"ל
הרב שמעון קליין
הרב חיים כץ
הרב חיים אביהוא שוורץ
הרב יהודה מלמד

פרפראות בפרשה א-ת פ"ש
פרפראות פרשת חיי שרה תשפז
לְפִי שֶׁעַל יְדֵי בְשׂוֹרַת הָעֲקֵדָה, פָּרְחָה נִשְׁמָתָהּ מִמֶּנָּה וּמֵתָה. הרי קי"ל שְׁלוּחֵי מִצְוָה אֵינָן נִיזּוֹקִין? ואיך מתה שרה על ידי המצוה. וַיֹּאמְרוּ נִקְרָא לַנַּעֲרָ וְנִשְׁאֲלָה אֶת פִּיהָ. מה תלמוד לומר אֶת פִּיהָ, הול"ל 'ונשאל אותה'. כיצד נשא אברהם את הגר בת פרעה שהיא מצרית, וישראל אסור במצרית.
רבנים שונים | חשוון תשפ"ז
רביבים
לימוד גמרא ועיון לנשים
חובה לנשים להרחיב ולהעמיק בלימוד התורה וההלכה, תוך הבנת ההיגיון הפנימי שבתורה, כפי שעולה מהתלמוד ומפרשיו | בכלל זה חובה ללמוד באופן כללי גם את המצוות שאינן נוגעות למעשה | פסקו הראשונים שאין ללמד את הבת תורה, שמא מתוך לימודה תורֶה היתר בדברים אסורים | אולם אישה שרוצה ללמוד מעצמה, רשאית ללמוד תנ"ך ותורה שבעל פה בעיון, ויש לה שכר על כך | בכל הדורות היו נשים שלמדו תורה והגיעו בה לרמה גבוהה
הרב אליעזר מלמד | חשוון תשפ"ז
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש
פרפראות פרשת וירא תשפז
בְּאֵלוֹנֵי מַמְרֵא – הוּא שֶׁנָּתַן לוֹ עֵצָה עַל הַמִּילָה . איך שאל אברהם אע"ה עצה אם לקיים ציווי המקום. וְהִנֵּה שְׁלֹשָׁה אֲנָשִׁים - אצל אברהם המלאכים נדמו כאנשים, גם אצל לוט נדמו כאנשים דכתיב וַיַּעַשׂ לָהֶם מִשְׁתֶּה וּמַצּוֹת אָפָה וַיֹּאכֵלוּ. והכתוב קראם מלאכים מה הטעם לשינוי לשון הכתוב. בְּיוֹם הַמִּשְׁתֶּה הֵבִיאוּ הַשָּׂרוֹת בְּנֵיהֶן עִמָּהֶן וְהֵנִיקָה אוֹתָם שרה. קשה איך היתה מותרת להניק את התינוקות של הגויים. ונפסק בשו"ע ישראלית לא תניק לבן עובד כוכבים אפילו בשכר.
רבנים שונים | חשוון תשפ"ז
וירא
מאמר וירא פז
הרב נתנאל יוסיפון | חשוון תשפ"ז
41 דק'
וירא
פרשת וירא – שותפים עם השם
איך ייתכן שהקב"ה בורא העולם אומר שאינו יכול להפוך את סדום מבלי לגלות זאת תחילה לאברהם אבינו? מה ההגיון?
הרב יצחק חי זאגא | תשרי תשפ"ז
33 דק'
בכורות
בכורות דף מ'
הרב אלי סטפנסקי | י"ז חשוון תשפ"ז
4 דק'
וירא
וירא： איך יוצאים מעצבות לשמחה
הרב מאיר גולדויכט | תשרי תשפ"ז
34 דק'
בכורות
בכורות דף ל"ט
הרב אלי סטפנסקי | ט"ז חשוון תשפ"ז
מידות הראי"ה
רוממות האמונה מעבר לגבולות השכל
אמונה ל"ב - ל"ד
השיעור עוסק בתפקידם של גדולי ישראל לזכק ולרומם את האמונה הטבעית משפלותה ומסורגיה, כך שתאיר בכל רבדי המציאות והחיים. מודגש כי שורש האמונה הוא עצם הקשר הפנימי והאינסופי של הנשמה עם בורא עולם, הנעלה ורחב בהרבה מגבולותיו המצומצמים של השכל האנושי.
הרב משה בר ציון | י"ב חשוון תשפ"ז
43 דק'
מידות הראי"ה
סוד תיקון המידות בנפש האדם
אל המידות א'
עבודת המידות היא הגשר המחבר בין נשמת האדם הטהורה לבין חיי החומר והמעשה בעולם הזה. השינוי האמיתי מתאפשר כאשר מקדימים את התבוננות השכל והדעת לעבודה הרגשית, ובכך יוצרים הרגלים נכונים ומרוממים.
הרב ש. יוסף וייצן | ט"ו חשוון תשפ"ז
משיח בן יוסף
התפילות על משיח בן יוסף
המשורר אסף מזהה בתהילים את חיילי ישראל שיוצאים למלחמה בתור חייליו של 'משיח בן יוסף' וגם של 'משיח בן דויד', לפי הבנה זו התפילה על 'משיח בן יוסף' היא בקשה להגעה להכרה שהוא בעצם 'כסא דויד עבדך'.
הרב מרדכי הוכמן | תשרי תשפ"ז
בחירות תשפ"ז
אחים יקרים: צאו והצביעו והעתירו בתפילה!
הרב אליעזר בן פורת | חשון תשפ"ז
36 דק'
בכורות
בכורות דף ל"ח
הרב אלי סטפנסקי | ט"ו חשוון תשפ"ז
41 דק'
תורה ומדע
מבט מאחד מול מציאות מפרדת
השיעור עוסק בהתמודדות עם תפיסות פוסט-מודרניות המפרשות את המציאות כמאבק כוחות בין מדכא למדוכא. מנגד, מוצגת תפיסת הראי"ה קוק הדוגלת בהסתכלות מאחדת, הרואה בכוחות השונים בעולם ובעם ישראל חלקים המשלימים ומאזנים זה את זה.
הרב אביחי לבנוני | ט' חשוון תשפ"ז
58 דק'
לך לך
קדושת הארץ, ניסיונות ואחריות ציבורית
שיחת מוצ"ש פרשת לך - לך
השיעור עוסק במעלותיה וקדושתה הייחודית של ארץ ישראל דרך מסעותיו וניסיונותיו של אברהם אבינו, אשר חיזקו את הקשר הנצחי שבין עם ישראל לארצו. בהמשך לכך, מודגשת חשיבות ההנהגה, ערך לימוד התורה והצורך בהקפדה מוסרית ושלום בענייני הציבור והמדינה.
הרה"ג זלמן ברוך מלמד שליט"א | י"ד חשוון תשפ"ז
40 דק'
לך לך
אברהם אבינו וסוד הבחירה הכללית
השיעור עוסק בדמותו של אברהם אבינו, המייצג את המעבר מצדקות פרטית לבחירה כללית בעם ישראל ומידת החסד העולמית. דרך מהלכיו ונדודיו מתבארים היסודות של קדושת ארץ ישראל, ברית המילה והחיבור הנצחי בין עם ישראל לה'.
הרב אליהו ברין | י"ב חשוון תשפ"ז
34 דק'
בכורות
בכורות דף ל"ז
הרב אלי סטפנסקי | י"ד חשוון תשפ"ז
36 דק'
שמונה פרקים לרמב"ם
בריאות הנפש והגוף בראי הרמב"ם
שיעור 7
השיעור עוסק בהקבלת הרמב"ם בין בריאות וחולי הגוף לבין כוחות ותכונות הנפש, ומסביר כיצד סטייה מדרך השכל פוגעת בחוש הבריא של האדם. מתוך כך מודגשת חשיבותם של תיקון המידות, התורה והשמחה כרפואה נפשית מהותית המחזירה את האדם לתפקוד ולחיות אמת.
הרב יהודה מלמד | י"א חשוון תשפ"ז