ישיבה בית המדרש
בית המדרש
- משפחה חברה ומדינה
- ישוב הארץ, גבולותיה ויציאה לחו"ל
- גבולות הארץ
- ספריה
- קומי אורי
- כ - שמיטה
לימוד השיעור מוקדש להצלחת
שמעון בן מזל
קבלתי לנכון את מכתבכם מתאריך ט' בסיון תשל"ט ולהלן תשובתי לשאלותיכם החשובות ביחס לשנת השמיטה הבעל"ט. יתן ה' שנזכה להתנחל בארצנו הק' במלא ארכה ורחבה לגבולותיה המקודשים בתורה, ולהיות כל יושביה עליה, כי אז נוכל לשמור על מצות התורה ושבתה הארץ שבת לה' על כלולתיהן פרטותיהן ודקדוקיהן.
באשר לשאלותיכם, באופן כללי עלי להודיעכם כי לאור זה שהמושב שלכם נמצא דרומה-מערבה מאשקלון, הרי לרוב הדעות אינו כלול בתחום קדושת עולי בבל כמוש"כ בתוס' בגיטין דף ב' א' בד"ה ואשקלון ולדעת הרמב"ם בהל' תרומות פ"א הל"ה גם אינו כלול אפי' בתחום עולי מצרים. ולכן לרמב"ם יש מקום להקל אצלכם בשמיטה, אפי' במלאכות דאורייתא שהם זריעה, קצירה, בצירה, זמירה וחרישה, משום דקיי"ל שמיטה בזמן הזה מדרבנן.
אבל יש לחוש לשיטות החולקות על הרמב"ם והם רוב הראשונים והפוסקים, הסוברים שאשקלון כלול בתחום כיבוש עולי מצרים ולא בתחום כיבוש עולי בבל, ולדעתם עבודת האדמה בשביעית אסורה גם דרומה מאשקלון. אבל הספיחים והם הצומח מאליו מותר כמבואר במשנה שביעית פ"ו מ"א שם שנינו: "וכל שהחזיקו עולי מצרים מכזיב ועד הנהר ועד אמנה נאכל אבל לא נעבד".
וכן פסק הרמב"ם בפ"ד מהל' שמיטה ויובל הל' כ"ו, "וכל שלא החזיקו בו אלא עולי מצרים בלבד, שהוא מכזיב ועד הנהר ועד אמנה, אע"פ שהוא אסור בעבודה בשביעית, הספיחין שצומחין בו מותרים באכילה". והפירות שגדלים באזור זה שלכם, לדעת הרמב"ם ולדעת הגר"א דינם כפירות רגילים, ואין עליהם קדושת שביעית, לדעת הרמב"ם, משום שהאזור הוא מחוץ לגבול עולי מצרים. ולדעת הגר"א משום שבכל מקום שכבשו עולי מצרים ולא כבשו עולי בבל, אין על הפירות קדושת שביעית. ואין עליהם מצות ביעור כמו שכתב הגר"א בשנות אליהו פ"ו משביעית מ"א. וכמו שהביא בשמו מרן הגראי"ה קוק זצ"ל בספרו שבת הארץ פ"ד הל' כ"ו. וראוי הוא הגר"א לסמוך עליו בזה.
לכן מי מכם שרוצה לסמוך על תחום הגבולות של הרמב"ם רשאי לעבוד את האדמה במושב שלכם הנמצא דרומה-מערבה מאשקלון, ללא מגבלות, בהסתמך על זה שאנו נוקטים ששביעית בזמן הזה מדרבנן ולא מן התורה וספיקא מדרבנן לקולא. ומי שרוצה להחמיר עליו כרוב הפוסקים לפיהם נכלל המושב שלכם בתחום עולי מצרים בלבד, אסורים אתם בעבודת האדמה בשביעית, אלא עפ"י דרכי ההיתר של פנים הארץ המקודשת. אולם העצה היעוצה לכם היא שלא למכור את האדמות שלכם לנכרי, ולא להשתמש בהיתר המכירה, מכיון שיש לכם על מי לסמוך בעבודת האדמה בשביעית ולהסתדר גם בלי היתר המכירה. לפי שיטה זו יש להקפיד על חמשת המלאכות שהן אסורות מן התורה בשביעית כנ"ל לעשות אותם ע"י גרמא דהיינו ע"י מכשיר השהייה ע"ג המכונות החקלאיות כפי שהוריתי לקבוץ הדתי, ויתר העבודות אפשר לעשותן תוך שינוי כל שהוא כפי ראות עיניכם או גם בלי שינוי.
באשר לחממות, שהן גדלות מתחת לגג, בודאי שאפשר לסמוך על שיטת הפאת השלחן הסובר שבזמן הזה ששמיטה בדרבנן וספק מדרבנן לקולא מותר לזרוע ולנטוע מתחת לסככות על סמך הירושלמי במס' ערלה פ"א שלהי הלכה ב', וכמו שכתב בפאת השלחן שלהי פ"א בבית ישראל ס"ק נ"ב ובשבת הארץ להגראי"ה קוק זצ"ל פ"א הל"ג, ובקונטרס אחרון שם סי' ג'.
כל זה משום שהסככות גבוהות לפחות 90 ס"מ ברוחב 36 ס"מ באמצע שאז מותר לשתול ולזרוע ולגדל בכל החממה. אבל גידולי מנהרות שאין באמצע גובה 90 ס"מ ברוחב 36 ס"מ, אין על זה דין בית להיתר שמיטה. ובשעת הדחק אפשר להקל גם בגובה 80 ס"מ.
לכאורה לדעת הגאון החזון איש זצ"ל בספרו הלכות שביעית סימן כ' אות ו', יוצא שהחממות והסככות העשויות למשתלות אין עליהן דין נוטע בתוך הבית לפוטרם ממעשרות ומשביעית, משום שהנוטע בתוך הבית מדובר כשהצמחים בפנים משוללים ממה שהם זקוקים לחיות, והם בתנאים ירודים מאשר יהיו בחוץ. ולכן הם פטורים מהנ"ל שאין עליהם דין שדה, כמו שכתב והסביר החזון איש: "הצמחים הם במצב בלתי טוב ורצוי, שנשלל מהם תועלת הגשמים והטללים והאויר וקוי השמש, והבית להם לרועץ". אבל החממות או הסככות להיפך, הן מיועדות לשפר את תנאי הצמיחה, ואם כי הם בפנים בתנאים לא רגילים ולא טבעיים אבל הם התנאים הטובים ביותר לצמיחה, זה דומה למה ששנינו במס' שביעית פ"ב מ"ד "ועושין להם בתים ומשקין אותם עד ר"ה". שזה מותר בתוספת שביעית לפני ר"ה ולא בשביעית עצמה. משום שהמשנה מדברת כאשר הבית שעושים מסביב לעצים נועד להגדיל את כח הצמיחה ולשפר את האילן. כדברי החזון איש בספרו הנ"ל האומר בפירוש המשנה "דהתם הגג מצד האילן, או שיש בגג חלונות באלכסון שמגין בפני החמה, ואינו מגין בפני הגשמים, בפני הטל והאויר, והתם הבית להיטיב הגידול".
והרי החממות בודאי שדומות לבית שבמשנה שמטרתו לשפר את הצמיחה לזרז ולהגדיל את הפריון של האילן. ולדעת החזון איש אסור לעשות להם בתים משום שיש בזה כדי לשפר את האילן, אולם יש בכל זאת להגן על סניף זה להיתר העבודה בשביעית בחממות. שאמנם כל שהאילן צומח בחוץ אסור לעשות בית מסביב כדי להגביר את צמיחתו, משום שהבית שיעשה לו לאחר מכן לא יבטל כבר את דינו כאילן. אבל כאשר נטעו את האילן לכתחילה בתוך הבית גם כאשר הבית נועד לשפר את הצמיחה שלו אין שם תורת שדה ופטור ממעשרות ומשביעית וכן משמע מדברי מרן הגראי"ה קוק זצ"ל בקונטרס האחרון לשבת הארץ סימן ג', שכתב שם: "ואולי מסופק הוא רק בנטע את האילן בתוך הבית, שלא חל עליו שם שדה וכרם מעולם דמשמעם בגלוי אבל אם האילן היה נטוע בתחילתו בגלוי, וחל עליו שם שדה או כרם שוב אינו יוצא מאיסורו ע"י עשית בתים. ומשום הכי בשביעית אסורה עשית בתים שהיא עבודת אילן מפני שגדלה מחמת הצל" עכ"ל.
לכן אפשר לסמוך על דעה זו של מרן הגראי"ה קוק זצ"ל ביחס לעבודה בשביעית בחממות מבלי להזדקק להיתר המכירה. אלא שהגראי"ה מעלה את הסברא שהבית שפוטר ממעשרות ומשביעית צ"ל של ד' אמות שהם 216 X 216 ס"מ ואי לאו לא מפיק מכלל שדה וכרם, ואם יש לחממות השיעור הנ"ל אפשר לסמוך על היתר זה כפי שפסק הפאת השלחן לקולא, לא רק באזור שלכם שהוא מדרום-מערב לאשקלון, שאינו כלול לדעת רוב הפוסקים בתחום כיבוש עולי בבל כנ"ל אלא אף בתוך התחום המקודש ע"י עולי בבל בתוך א"י, כדאי הוא הפאת השלחן והגראי"ה קוק זצ"ל לסמוך עליהם בשעת הדחק, כאשר פרנסתם של המגדלים תלויה בעבודה זו בחממות, והדבר נוגע ליסוד חיי הנפש והקיום של המתישבים.
אלה הדברים שעליהם לדעת לקראת שנת השמיטה הבעל"ט ומכיון שממכתבכם אני למד שתכנית המשק שלכם מבוסס בעיקרו על החממות, הרי לאור האמור בעית השמיטה קלה אצלכם, גם בלי ההסתמכות על גבולות השמיטה של הרמב"ם. כל זה עד אשר נזכה להחזיר עטרת קדושת הארץ כפי שהיתה בימי קדם ויותר ממנה, ככתוב "והביאך ה' אלוקיך אל הארץ אשר ירשו אבותיך וירשתה והיטבך והרבך מאבותיך". ונחזור לקדש שמיטין ויובלות ככל מצותה האמורה בתורה כמו שכתב הרמב"ם בפי"א מהלכות מלכים הלכה א': בימי המלך המשיח שיתגלה במהרה בימינו.
הכו"ח בכל חותמי ברכות,
ויקוים בכם ברכת התורה לשנת השמיטה
"וצויתי את ברכתי לכם בשנה הששית".
__________________________________________
מתוך הירחון "קומי אורי" היוצא לאור ע"י תנועת קוממיות.
לפרטים והזמנות: [email protected]
טלפון: 02-9974424
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר

תורה ומדע מנגנוני כוח, כפייה וחירות הנפש
השיעור בוחן את מושג הכוח, יחסי השליטה והכפייה התת-מודעת בחברה מול תפיסות פילוסופיות כמו זו של פוקו. כנגדן מוצגת התפיסה היהודית, לפיה האדם אינו יוצר את עצמו מאפס אלא מגלה את נשמתו האלוקית הפנימית ואת ייעודו בעולם.

אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א זיכוך המידות בדרך לדבקות
טהרת הנפש והמידות י"א - י"ג
השיעור עוסק באתגר המוסרי והרוחני של האדם בעת עלייתו במעלות הדבקות, שבה מתעצמות גם המידות והחיסרונות הדורשים זיכוך מתמיד. מתוך כך מודגש כי ההכרה בליקויים וההתמודדות עמם אינן עילה לנפילה או לעצבות, אלא מנוף פנימי להמשך צמיחה, התעלות ותיקון.

יסודות הש"ס יסודות וטעמי שבועות בדיני ממונות
פתיחה לענייני שבועות
השיעור עוסק בסוגי השבועות השונים בדיני ממונות מדאורייתא ומדרבנן, ומנתח את הופעתם בסוגיות המרכזיות במסכת בבא מציעא. בהמשך לכך, נבחנים טעמיהן של השבועות והשאלה העקרונית האם שבועה נתפסת ככלי ראייתי מברר או שנועדה לפייס את דעתו של בעל הדין.

עבודת הקודש להחיד"א סודות כתבי החיד"א בספר עבודת הקודש
השיעור עוסק בתהליך הההדרה והמחקר של ספרי החיד"א, וחושף כיצד ביטויים שנראו כטעויות דפוס או שגיאות כתיב התגלו למעשה כמליצות, רמזים וסודות עמוקים. המרצה מדגים באמצעות דוגמאות מכתבי יד כיצד גישתו הייחודית של החיד"א מדויקת ומכוונת בכל אות וסימן.

רביבים איסור כתובת קעקע
אסור מהתורה לחקוק בעור אותיות או צורות שיישארו בו לתמיד | האיסור חל על איש ואישה כאחד, ועל כל מקום בגוף | איסור עשיית קעקוע הוא חוק שטעמו לא נתפרש בתורה | עם זאת, ביארו כמה ראשונים שכך היה מנהגם של עובדי עבודה זרה | המקעקע על עורו צורה קבועה, משתעבד לצורה זו ומונע מעצמו להמשיך ולהתחדש | אחר שהקעקוע כבר קיים אין איסור בקיום התוצאה, ולכן אין חובה מהתורה להסירו | כיום ניתן להסיר את הקעקוע באמצעות לייזר, ולכן נכון להתאמץ להסירו, כדי לבטא בכך את ההתנערות מהחטא

פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת חיי שרה תשפז
לְפִי שֶׁעַל יְדֵי בְשׂוֹרַת הָעֲקֵדָה, פָּרְחָה נִשְׁמָתָהּ מִמֶּנָּה וּמֵתָה. הרי קי"ל שְׁלוּחֵי מִצְוָה אֵינָן נִיזּוֹקִין? ואיך מתה שרה על ידי המצוה. וַיֹּאמְרוּ נִקְרָא לַנַּעֲרָ וְנִשְׁאֲלָה אֶת פִּיהָ. מה תלמוד לומר אֶת פִּיהָ, הול"ל 'ונשאל אותה'. כיצד נשא אברהם את הגר בת פרעה שהיא מצרית, וישראל אסור במצרית.

עין אי"ה - הרב משה גנץ חיבור השכל אל הרגש והיראה
שבת א, קס"ט - ק"ע
השיעור עוסק בצורך לחבר את ההבנה השכלית והלימוד אל רגש טהור של יראת שמיים כדי שהדברים יופנמו באדם ולא יישארו ידיעה חיצונית בלבד. בעזרת משלים ומאמרי חז"ל, מודגשת החשיבות של הקדמת הכללים, המידות והקדושה לעיסוק בפרטים כדי להגיע לחיים שלמים ומתוקנים.

חיי שרה כיצד לבקש בקשה -ארבעה ביקשו שלא כהוגן ושלושה נענו כהוגן
המבקשים אליעזר עבד אברהם, כלב בן יפונה, שאול המלך, יפתח הגלעדי.

חיי שרה פרשת חיי שרה – נפילת בני ישמעאל
כשהאויב הערבי מרים ראש בהתנשאות על המדינה היהודית ועוד מבפנים זו בדיוק נקודת המפנה שתביא לצמיחה ישראלית

תפילות, קידוש וסעודות הלכות הבדלה
השיעור עוסק בשאלת חיוב נשים בהבדלה ובאפשרות שלהן להבדיל בעצמן, תוך סקירת מחלוקות הראשונים והפוסקים הספרדים והאשכנזים. בהמשך נידונים הגדרים ההלכתיים של "חמר מדינה" והתנאים שבהם ניתן להשתמש במשקאות חלופיים ליין עבור הבדלה.

מאמר שלישי מדרגת החסיד וחיבורו לאלוקות
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק בהגדרת דמות ה"חסיד" על פי ספר הכוזרי, כמי שחי את הנוכחות האלוקית בכל תנועה ואיבר בגופו. בהמשך לכך, נבחנים האופנים שבהם האדם מבטא קרבה זו הלכה למעשה – החל מכבוד השכינה, דרך מצוות כציצית ותפילין, ועד להרבות בברכות ובשבחים.

מידות הראי"ה סוד תיקון המידות בנפש האדם
אל המידות א'
עבודת המידות היא הגשר המחבר בין נשמת האדם הטהורה לבין חיי החומר והמעשה בעולם הזה. השינוי האמיתי מתאפשר כאשר מקדימים את התבוננות השכל והדעת לעבודה הרגשית, ובכך יוצרים הרגלים נכונים ומרוממים.

לנתיבות ישראל יסודות האמונה ואהבת ישראל שלמה
לנתיבות ישראל א' , מאמר מ"ז (א)
השיעור עוסק בחשיבות קבלת עול מלכות שמיים ולימוד התורה כבסיס לתיקון רוחני שמתחיל מתוכנו. מתוך כך מודגשת החובה לאהוב כל אדם מישראל ללא תנאי, מתוך הכרה בנשמתו הפנימית ובאחדות האומה.











