בית המדרש
  • פרשת שבוע ותנ"ך
  • חומש בראשית
  • חיי שרה
קטגוריה משנית
undefined
3 דק' קריאה • 49 דק' צפיה
לחץ להקדשת שיעור זה

לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת

בענדעט בן יצחק

א. בראשית כה' – ויגוע וימת אברהם בשיבה טובה זקן ושבע ויאסף אל עמיו. ויקברו אתו יצחק וישמעאל בניו אל מערת המכפלה אל שדה עפרן בן צחר החתי אשר על פני ממרא. רש"י - מכאן שעשה ישמעאל תשובה והוליך את יצחק לפניו, והיא שיבה טובה שנאמר באברהם. ב. אגרות הראי"ה א' קיב' - אומר לכ"ג את דעתי, כי לא הבלעתן והריסתן היא מטרת אורם של ישראל, כמו שאין אנו מכוונים הרס כללי לעולם ולאומיו כולם, כי-אם תקנתם והעלאתם, הסרת סיגיהם, וממילא יצטרפו בזה למקור ישראל, להשפיע עליהם טללי אורות.. ואהבת אחים של עשו ויעקב, של יצחק וישמעאל, תעלה על כל אותן המהומות, שהרשעה הנכרכת בטומאת הגויה גררה אותן, תתגבר עליהן ותהפכן לאור ולחסד עולם. דעה רחבה זאת, ממותקת במתקה ודבשה של תורת אמת, צריכה להתלוות עם כל ארחותינו באחרית הימים, למחתם אורייתא בהיכלא דמלכא משיחא בהפיכת מרירא למתיקא וחשוכא לנהורא. ג. משלי טז' - לפני שבר גאון ולפני כשלון גבה רוח. ביצה כה: - אמר רבי שמעון בן לקיש, שלשה עזין הן ישראל באומות.. ד. בראשית כה' - אלה הם בני ישמעאל.. וישכנו מחוילה עד שור אשר על פני מצרים באכה אשורה על פני כל אחיו נפל. רש"ר הירש - נפל: נקרה למקום, שאינו מקומו, בו האדם מהוה יוצא דופן, וניכר עליו שאין מוצאו מכאן. ה. בראשית טז' - והוא יהיה פרא אדם ידו בכל ויד כל בו ועל פני כל אחיו ישכן. ב"ר סב' ה' - הכא את אמר נפל ולהלן את אמר ישכון.. עד שלא פשט ידו בבה"מ ישכון, כיון שפשט בו ידו נפל, בעולם הזה ישכון, אבל לעתיד לבא נפל. ו. בעל הטורים - על פני כל אחיו נפל. וסמיך ליה ואלה תולדות יצחק. לומר לך כשיפול ישמעאל באחרית הימים אז יצמח בן דוד שהוא מתולדות יצחק. ז. בראשית טו' - ויהי השמש לבוא ותרדמה נפלה על אברם והנה אימה חשכה גדלה נפלת עליו. מדרש הגדול - אימה. זו מלכות אדום.. חשכה. זו מלכות יון שהחשיכה עיני ישראל בגזירותיה. גדולה, זו מלכות מדי שגדלה למכור את ישראל חנם.. נופלת. זו מלכות בבל שבידה נפלה עטרת ישראל.. עליו, אלו בני ישמעאל שנאמר בו ועל פני כל אחיו נפל, שעליו בן דוד יצמח שנאמר שם אצמיח קרן לדוד. איביו אלביש בשת ועליו יציץ נזרו (תהלים קלב'). ח. שמואל א' ב' - ד' יחתו [כתיב: מריבו] מריביו, [כתיב: עלו] עליו בשמים ירעם, ד' ידין אפסי ארץ ויתן עז למלכו וירם קרן משיחו. רש"י - עליו בשמים ירעם - עלו כתיב, אפי' עלו בשמים מרעים עליהם ומורידם. ט. ויקרא ו' - וערך עליה העלה. רש"י - ורבותינו למדו מכאן, עליה, על עולת הבוקר השלם כל הקרבנות כולם. מכאן שלא יהא דבר מאוחר לתמיד של בין הערבים. י. בראשית טז' - ויאמר לה מלאך ה' הנך הרה וילדת בן וקראת שמו ישמעֵאל. יא. תהלים פג' - כי הנה אויביך יהמיון ומשנאיך נשאו ראש. על עמך יערימו סוד ויתיעצו על צפוניך. אמרו לכו ונכחידם מגוי ולא יזכר שם ישראל עוד. כי נועצו לב יחדו עליך ברית יכרתו. אהלי אדום וישמעאלים.. אשר אמרו נירשה לנו את נאות א-להים. א-להי שיתמו כגלגל כקש לפני רוח.. יבשו ויבהלו עדי עד ויחפרו ויאבדו. וידעו כי אתה שמך ד' לבדך עליון על כל הארץ. רש"י - ברית זו אינה אלא עליך להשכיח את שמך, שאין אתה קרוי א-להים אלא לנו א-להי ישראל ומאחר שלא יזכר שם ישראל אף שמך הגדול אינו נזכר כך מצאתי. יב. עקבי הצאן – הפחד - העם, שהמאור היותר עליון של המחשבה היותר טהורה ויותר רוממה הוא עזו וחסנו, שהצדק היותר טהור ויותר זך הוא הודו והדרו, תקותו וחפצו. הוא צריך רק לעלות, רק להשכיל יותר ויותר, במה שכבר קבוע וצבור בפנימיות עצמותו. אז, רק אז ימלא ישועה ואורה, אז יגלה לפניו כמה גדול ערכו, וכמה שפלים הנם אותם שהם דורכים עליו ברגל גאוה. וכל מה שתתגדל ותתרחב יותר מחשבתו יכיר יותר את נשמתו והדרת כבודו, עד אשר ירומם וינשא להראות גלוי לכל את אוצר החיים הגנוז בקרבו, עד שיכירו וידעו כל באי עולם כי רוחו הוא רוח ד'. בראשית כה' – על פני כל אחיו נפל. יג. אורות ישראל ותחיתו כב' - מההתגלות המוחלטה של נשמת ישראל נובע גם כן המעין החי והמפרה של הגות כבוד אין קץ ואהבה בלתי-גבולית לישראל. זאת היא הסקירה החודרת, היודעת לחשוף מצפוני החיים ויודעת להעריך את הערך של היקר הישראלי מצד חטיבותו הפנימית. באותם הפלגים, ששפעות החיים, המעשיים והעיוניים הללו, זורמות ביחד במרוץ עזיז ואדיר, שם רז החיים לישראל גנוז, שם סוד האמונה והבטחה העליונה מונח, ומשם ישראל עושה חיל לנצח כל אויביו ולקום לחיים חדשים בצמיחת קרן ישועה. הגבורה הלאומית, דקדוקי מצוות בהשתלהבות של אהבה מקורית, הערצתה של האומה וכבודה, חיוב נצחונה ובטחון רוממותה להיות עליון על כל גויי הארץ במובן של עליוניות אמתית, מוסרית, רוחנית, אידאלית, הדורה ובריאה, רוויה שבע של שלום, של ברכת החיים ושפעת היצירה והבנין, – כל אלה כטל יזלו בהחשפת המבוע של המחשבה הישראלית המורשתית, מסרתה של חכמת ישראל המותאמה למסרתה האמונית הגלויה ביסודי האמונה ותורת המעשה. בראשית טז' – וקראת שמו ישמעֵאל.
סרטונים קצרים
שיעורים פופולריים
שיעורים פופולריים
שיעורים חדשים
שיעורים חדשים
את המידע הדפסתי באמצעות אתר yeshiva.org.il