ישיבה
בית המדרש
- משפחה חברה ומדינה
- שמיטה
- הקרקע והפירות
לימוד השיעור מוקדש להצלחת
שמעון בן מזל
ההכנות לקראת שנת השמיטה יעזרו לבעלי הגינה לשמור על גינתם ולהימנע ממעבר על איסורים.
ההכנות בשישית:
כל מה שניתן לבצע בשנה השישית אין לדחותו לשנת השמיטה. לכן, במידת האפשר, כדאי לשתול בשישית גידולים שמצריכים פחות טיפול בשנה השביעית.
לפני ראש השנה של השביעית:
דישון - יש לדשן את הגינה, בחומרים המתפרקים לאורך זמן, כדי להמנע מדישון בשביעית כמה שאפשר.
גיזום - יש לבצע גיזום (אם יתעורר צורך בגיזום תוך השביעית עיינו לקמן בהוראות).
קשירה - יש לקשור העצים ולחזקם במידת הצורך.
ריסוס - יש לבצע ריסוס כנגד גדילת עשבים שוטים והתפשטות הדשא.
נטיעה - עצי פרי מגולי שורש מותרת עד ט"ו באב .
עצי סרק מגולי שורש מותרת עד ט"ו באלול.
עצים עם גוש אדמה שיכולים לחיות בו שבועיים, מותרת עד ראש השנה.
פריסת מרבדי דשא מוכנים - מותר לפרוס עד ר"ח אלול.
שתילת דשא - יש לסיים עד לר"ח תמוז.
זריעה - מותרת עד ג' ימים קודם ראש השנה . בפרחים בעלי ריח יש להקדים מספיק זמן, כך שהנביטה תהיה עוד בשנה השישית.
הטיפול בשביעית:
הפעולות המותרות בשנה השביעית הינן רק לצורך שמירת הקיים ולא תוספת או שיפור .
כיסוי שורשים - עץ שנתגלו שורשיו ויש חשש ברור שימות אם לא יכוסה - מותר לכסות שורשיו בעפר .
גיזום וזמירה - לצורך הצלת העץ (ולא הפירות) יעשה רק במידה הנחוצה, בדיוק.
גדר חיה - למטרת נוי מותר, אם נעשה כדי לשמור על המצב הקיים, בתנאי שהגדר כבר מלאה לחלוטין, ואין כאן מטרה למלא חללים שבה.
כיסוח דשא - למטרת נוי מותר, אם נעשה כדי לשמור על המצב הקיים, בתנאי שהדשא כבר מלא לחלוטין, ואין כאן מטרה למלא חללים שבו.
עטיפת פירות בנילון- מותרת אם מטרתה להגן עליהם .
עידור - מותר אם ברור שבלעדיו יגרם נזק לעצים .
השקיה - שמטרתה למנוע פגיעה בצמחים מותרת, ואז יש שהתירו להשקות באופן חופשי. במקום שיש השקיה ממוחשבת, אם ניתן, כדאי לתכנת המחשב עוד בשנה השישית.
זיבול ריסוס ודישון - מותר רק כדי למנוע נזק וכאמור יש להשתדל לעשותו עוד בשישית.
מותר לבצע עבודות בגינה שברור שמטרתם אינה פיתוח הגינה .
זמירה - במקרה שהענפים גדלו ומפריעים להילוך האנשים , או שזקוק לענפים עצמם, הזמירה מותרת בתנאי שהיא נעשית בשינוי ובדרך שמוכח איננה זמירה לצורך העץ או הפירות כגון שזומר רק מצד הדרך. אם מדובר בעצי פרי יש להזהר שלא להשחית פירות תוך כדי הגיזום . לכן אין לגזום גדר חיה של וורדים בעלי ריח.
קטיפת פרחים - ללא ריח מותרת, באופן שניכר שאין מטרתו לגדל גל חדש .
סיקול - מותר אך ורק אם זקוק לאבנים. צריך לעשות זאת בדרך שתוכיח זאת כגון על ידי אי סיקול כל השטח וכל האבנים.
עציצים: עציצים המונחים בגינה, גם אם אינם נקובים דינם כגינה עצמה .
עציצים שאינם נקובים או שיש מתחתם צלחת והם תחת תקרה וי"א שצריך גם דפנות - אין בהם דין שביעית.
עציץ שנשבר, המונח בחממה או בבית, ניתן להעבירו עם העפר שעל השרשים לעציץ אחר, ובתנאי שיכול להתקיים עם העפר שנשאר למשך שבועיים.
תשובות נוספות בעניני שמיטה ניתן למצא בשו"ת "במראה הבזק" חלקים ג, ה, ו
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
גשמים בארץ ישראל שאילת גשמים וארץ ישראל
מדוע מדינות שבחורף שלנו אצלם קיץ מבקשים גשם, ומדוע יעקב התעקש להיקבר במערת המכפלה, ופירוש תפילת מעין שלוש.
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
נח התורה כשורש המציאות והאדם
שמירה על העולם ופתיחה לזמן חורף
שמירה על ממון חברך והתרחקות מאבק גזל , החשיבות בהתמדה בזמן חורף והשקיעות בישיבה.
שם משמואל על הפרשה שלמות נח, השבת וסוד הדיבור
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק ב'
השיעור מבאר כיצד תאריו של נח משקפים שלמות בגוף, בנפש ובשכל כנגד קלקולי דור המבול, ומקביל מעלות אלו להארות וברכות יום השבת שנוח רומז אליו. בנוסף, מוסברת חוכמתו הייחודית של נח שהתבטאה בביטול עצמי מוחלט לרצון ה' בכניסתו וביציאתו מן התיבה, הנהגה שזיכתה אותו ללשון "דיבור" המורה על חיבור פנימי וישיר עם הבורא.
שם משמואל על הפרשה פגם האדם ותיקונו בצלם אלוהים
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק א'
השיעור עוסק בהשפעת חטא עץ הדעת על מרכיבי האדם – גוף, נפש, שכל וצלם אלוהים המחבר ביניהם, ובתהליכי הבירור והתיקון שנועדו להפריד בין הנשמות הטהורות לטמאות. מתוך כך מוסברת נפילתם של אנשי דור המבול שסירבו לתיקון, אל מול שלמותו וצדקותו הייחודית של נח.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
אורות ישראל ותחייתו תהליך הגאולה כהתרחשות רציפה ומתמשכת
אורות ישראל ותחייתו פרק כ"ז - כ"ח
השיעור עוסק בתפיסת הגאולה כתהליך היסטורי אחד ורציף, שמתחיל ביציאת מצרים ונמשך לאורך כל תולדות עם ישראל. מתוך כך מודגש כי הירידות, הגלות והפעולות האנושיות היום-יומיות אינן מקריות, אלא מהוות שלבים פנימיים המובילים בסופו של דבר לאחדות האומה ולתכלית השלמה.
נח מגדולת הבריאה לעבודת הלב
השיעור עוסק במגבלות השכל האנושי מול אינסופיות הבורא והשגחתו, דרך מפגשי רבי יהושע בן חנניה והקיסר וביאור מהות יום השבת. מתוך כך מודגש כי תפקיד האדם בבריאה אינו שליטה או מסחר עם שמיים, אלא עמידה בענווה וחיבור אמיתי לקדוש ברוך הוא דרך תפילה וכיסופי הנפש.
עין אי"ה - הרב משה גנץ משמעות הדין ככוח מרפא לנפש
שבת א, ק"ס
השיעור עוסק בתפיסתו של הרב קוק לפיה הדין שלאחר המוות אינו עונש נקמני, אלא התפכחות פנימית שבה האדם רואה את האמת וחש כאב על החמצת ייעודו. ייסורים רוחניים אלו נועדו לזכך את הנפש, לנער אותה מהשקיעה בחומריות ולהשיבה אל טבעה האלוקי המקורי.
עין אי"ה - הרב משה גנץ שאלות הדין ומבט אל העתיד
שבת א, קס"ב - קס"ד
השיעור עוסק בשאלות שנשאל אדם בבית דין של מעלה – בהן משא ומתן באמונה, קביעת עתים לתורה וציפייה לישועה – על פי תורתו של הראי"ה קוק. דרך שאלות אלו נבחנים החיבור בין יושר טבעי ללימוד התורה, וכן החשיבות שבהתבוננות אופטימית ופעילה על המציאות מתוך מבט אל העתיד והכלל.
נח משיב הרוח ומוריד הגשם -גבורות גשמים, האומנם?
הסברים מדוע מובא בתלמוד 'משיב הרוח ומוריד הגשם' בשם 'גבורות גשמים' שלושה הסברים. ומדוע מזכירים בברכת תחיית המתים.
רביבים חובת לימוד כל יסודות התורה
מצוות תלמוד תורה מוטלת על ההורים, ועליהם לדאוג שבניהם ילמדו יסודות אלו בעודם צעירים | מי שלא הספיק ללמוד בצעירותו, חובה שילמד בעצמו בבגרותו | במשך הדורות תוכן הלימוד התרחב, עד שהוצרך להתיר לכתוב את התורה שבעל פה | המיוחד בתלמוד, שהזוכה לרכוש את המיומנות המורכבת שבלימודו כביכול נכנס לעולמם של חכמים ומשתתף עימהם בדיון | עיקר תכלית הלימוד להכין את התלמידים ללמוד היטב ובדייקנות אליבא דהלכתא | צריך לתכנן תוכנית שבה עד סביבות גיל 20 יקיפו התלמידים את כל יסודות המצוות וההלכה עם עיקרי ההסברים שנתבארו בתלמוד ובמפרשיו
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת נח תשפז
קֵץ כׇּל בָּשָׂר בָּא לְפָנַי - מהו לשון קֵץ שיש פה, ולא שייך קֵץ אלא בדבר הקצוב מתחלה. מִכׇּל מַאֲכָל אֲשֶׁר יֵאָכֵל - לכאורה אֲשֶׁר יֵאָכֵל הוא מיותר. דאם הוא לְךָ מַאֲכָל הוא ראוי להיאכל. מה הטעם שנוהגים לאכול דגים בשבת קודש. ומה הקשר לפרשה. למה שלח שני עופות הללו דווקא עורב ויונה, והלא יש הרבה עופות שפורחים טוב יותר מהם.
