ישיבה בית המדרש
בית המדרש
- הלכה מחשבה ומוסר
- עבודת ה', מצוות ותשובה
- תשובה
- משפחה חברה ומדינה
- שמיטה
- הקרקע והפירות
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
מישאל מכלוף בן אסתר זצוק"ל
בהתבוננות בשלוות העמים, לפני חזרתי לארץ כיסופנו
לתלמידי היקר הרב יואל קלינג שליט"א
ולאחינו הגיבורים מגוש קטיף וצפון השומרון
שלום לכם וברכת שנה טובה ומבורכת בכל טוב
ראשית כל רצוני לאחל לך, רבי יואל היקר, ולמשפחתך היקרה, מזל טוב מקרב לב בכניסת בתך היקרה היום ממש, לחופה וקידושין, ויה"ר שתזכו, יחד עם הזוג המהולל, לרוב נחת ושמחה, עד בלי די.
והשביעית תשמטנה ונטשתה ואכלו אביוני עמך
השנה החדשה, הבאה עלינו לטובה, שנת השמיטה תשס"ח, היא שנה שבה כולם שוים, עשירים ועניים יחדיו. שנה שבה העשירים הם עקורי קרקעות, והעניים בעלי זכות להיכנס לכל שדה. והשאלה נשאלת, למי מיועדת השנה בסופו של דבר, לאלו או לאלו? ואולי בשנה זאת, בעלי השדה הינם "נטושים" ו"פרוצים" (כלשון הכתוב בפרשת משפטים: "והשביעית תשמטנה ונטשתה", וחז"ל דרשו במכילתא: "מגיד שפורץ בה פרצות"), כדי שירגישו האביונים כ"בעלי בתים", בעלי נכס...
ואני תקוה שזה יהיה אות וסימן ל"נטושים" ו"פרוצים" שבכם, שתחדלו להיות עקורים, ותשובו להיות "בעלי בתים", בבחינת "חדש ימינו כקדם". ובעז"ה גדולים יהיו הימים הבאים מהימים שהיו!
ואפשר שהעקירה שנגזרה על בעלי שדות בשנה השביעית היא כדי שירגישו העשירים, על עורם ועל בשרם, מה שלא השכילו להרגיש משך שש שנות המעשה. לא עשו את המאמץ, או שלא עלה בידם, להיכנס ללבם של העקורים, שלהם "שנת שמיטה" מתפרסת על כל ששת שנות המעשה.
אחריות הציבור
בזמן האחרון התוודענו עוד יותר למצבם של מאות ואלפי עקורים מגוש קטיף וצפון השומרון, שלא עלה בידם להשתקם, ולו במעט, וזאת למרות ההבטחות שניתנו ע"י ראשי השלטון ונושאי האחריות, הן טרם העקירה, והן לאחריה, והלב כואב ודואב. חשוב חשבנו שהעקירה מאונס שנכפתה בקיץ שעבר על מאות אלפי תושבים בצפון, עקב מלחמת לבנון השניה, תזעזע את המערכת, ותביא אותה לחשבון הנפש על מה שהיא עצמה יצרה בדיוק שנה מקודם. אך, כנראה, המסר לא הובן כראוי, לא ע"י ראשי השלטון, ולא ע"י אנחנו, פשוטי עמך.
וגם עתה, לאור המחזה של אלפי "עקורי" השבר הכלכלי שפקד את החברה "חפציבה", עדיין לא נקלט המסר, שעלינו לתקן את אשר עוללנו לכם במו ידינו. אינו דומה מה שנכפה עלינו במלחמה שלא רצינו ליזום, גם אם המחדלים היו רבים מנשוא, או מה שנכפה ע"י התמוטטות הכלכלית של חברה פרטית, גם אם כשלה כישלון חמור בניהול "כספי ציבור", לבין אירוע שיצרנו בתורת ציבור במו ידינו, ע"י החלטה ממשלתית מגובה בגושפנקה של הכנסת ובית המשפט העליון.
ודווקא השבוע, בקריאת פרשת שופטים, התעוררתי ביתר שאת לנקודה זאת. דומה שזה הרב ש.ר. הירש שמעורר את השאלה: מה חידוש יש בריש הפרשה, בו נאסר לדיינים לקחת שוחד. עיקרי הדברים על דיינים ושופטים הרי כבר נאמרו ונישנו בפרשת משפטים וקדושים! ותשובתו, שכאן עוסקים במינוי הדיינים: שופטים ושוטרים תתן לך בכל שעריך. וכבר העירו חז"ל, כשדרשו סמיכות פרשיות עם נטיעת עץ אשירה: כל הממנה דיין שאינו הגון כאילו נטע אשירה בישראל. והתורה באה ללמדנו שכשהדיינים סוטים מן הדרך - בל נתלה את הקולר רק על אותם הדיינים, אלא הקולר תלוי בראש וראשונה על העם שמינה אותם.
וכן הוא בפרשת המלך, שבאה בהמשך פרשת שופטים: שום תשים עליך מלך. וע"כ האחריות היא עליך, שמינית את המלך, לטובה או ח"ו לרעה.
בין אדם למקום ובין אדם לחברו
והנה, האחריות של העם היא כמובן גם על עניינים של בין אדם למקום, אך כבר כתב בעל המשך חכמה, דומני בפרשת בשלח, שהקב"ה "בא חשבון" עם הציבור במיוחד בעניינים הקשורים לבין אדם לחברו - כפי שקרה בדור המבול, שמלאה הארץ חמס, ורק אז נחתם דינו. והטעם הוא לכאורה פשוט: בעניינים בין אדם למקום, יש מקום לטענה שחסרה האמונה הצרופה, ומתוך כך באו הכשלון והירידה. משא"כ בעניינים הקשורים לבין אדם לחברו, שהם יסוד קיומה של כל חברה תקינה, אין מקום להתפלספות...
כלל למען הפרט או הפרט למען הכלל
אולי היה עוד מקום, בשעת העקירה, לדון לכף זכות - חשוב חשבו שזה יביא טובה לכלל ישראל, בבחינת חלל עליו שבת אחת שמא ישמור שבתות הרבה, וכדאי שיסבול "מיעוט שבמיעוט" כדי שירווח לכלל הציבור. אך כל זה בתנאי שאותו "מיעוט" יפוצה פיצוי הולם ע"י הכלל, על מה שעולל לו. אך אם ההיפוך הוא הקורה, הרי זה חושף, במקרה הטוב - חוסר איכפתיות ואדישות פושעת, ובמקרה הגרוע - שהכל נעשה מתוך אינטרסים אישיים גלויים או נסתרים, שלא המקום לפורטם, ובא סופו וגילה על תחילתו. ובהקשר זה נזדמן לי לשמוע בשוייץ, בימים אלו ממש, ע"י ר' בנימין שרייבר נ"י מאנטוורפען, רעיון ששמע לפני כארבעים וחמש שנים ממורי ורבי הרב יחיאל יעקב ויינברג זצ"ל, בעל ה"שרידי אש", בדרשה שנשא בסעודה שלישית ב"שטיבל" של מונטרה (שוייץ). אחרי "מעשה קרח" נאמר: "וישמע משה ויפול על פניו". וכי קרח היה המטריח הראשון נגד ד' ונגד משיחו, ולמה דווקא כאן, נפל משה על פניו? והסביר הרב ויינברג שאילו קרח היה בא ומבקש ג"כ "חתיכת כיבוד", והיה אומר: גם לי מגיע משהו מ"עוגת ההנהגה", היה זה מתקבל ביתר הבנה. זוהי "חולשה טבעית" שאדם נזקק לכבוד ולכיבודים. הבעייה היתה שקרח בא באיצטלה של טובת העם, הוא נפנף ב"כלל ישראל": "כל העדה כולם קדושים" וכו', ובעצם חשב על עצמו. וזה מה שכאב למשה עד כדי כך שנפל על פניו.
ואפשר להוסיף שמשה רבינו הוא האישיות שמוותר על עצמיותו בשביל הכלל [ובהקשר זה זכורני "מתורה שבעל פה" את הפירוש שנתן מו"ר הרב ויינברג על הפסוק בפרשת כי תשא "מחני נא מספרך". וכך היתה "טענתו" של משה רבינו כלפי מעלה: "אם תשא חטאתם" - הרי מוטב, אוכל לומר שקיימת את השבועה שנשבעת לאבות (ואמנם המקרא קצר, כי לא יאה לדבר כך במפורש כלפי מעלה), "ואם אין", ואתה בא לקיים את ההבטחה ע"י שתעשה אותי לגוי גדול - "מחני נא מספרך", אני לא מוכן שתכניס אותי בעסק זה!]. והנה כאן הוא נפגש עם דמות הפוכה מן הקצה לקצה: משתמש בכלל בכדי לפתור בעייה אישית.
ד' בוחר או האדם בוחר
ואם הזכרתי את פרשת המלך בפרשת שופטים, רצוני להעלות עוד נקודה שהתבררה אצלי יותר בימים אלו, והקשורה לכל הנאמר לעיל. בפרשת המלך נאמר: שום תשים עליך מלך אשר יבחר ד' אלוקיך, לא תוכל לשים עליך איש נכרי. והרמב"ן מקשה: אם ד' הוא הבוחר, מה צריך לתת כללים לבחירת מלך, הוא כבר ידע איזה מלך לבחור, וממילא לא ישים עלינו איש נכרי. והרמב"ן מביא שלשה תירוצים - מהלכים, להבנת הענין, ובתירוצו השני כותב שבעצם, האדם הוא הבוחר, אך עליו להקפיד שבחירה זאת תתאים לרצון ד', וע"כ בל ישים עליו איש נכרי וכדומה.
במילים אחרות, יש כאן רצון שהבחירה שלנו תשתלב עם בחירת ד'. כשאנו באים לבחור מלך, ודומה שהוא הדין בכל מנהיג, עלינו לחשוב האם בחירתנו תואמת את מה שהקב"ה היה בוחר, עלינו לעשות רצוננו כרצון ד'. בסופו של דבר, הרי זה נכון בכל מעשינו, אך כאן, בבחירת מלך, זוהי אחריות הכלל, ומתוך כך, אם נבחר מלך שאינו תואם את "בחירת ד'", הרי האחריות על המחדלים רובצת על העם.
כוחה של תשובה
ודומה שכאן מונח המפתח לחזרה בתשובה, הן בתור פרט והן בתור כלל. אם האדם חטא, הוא התרחק מ"מעגל ההתאמה" בין רצונו ורצון הבורא, כלווין המתרחק ממסלולו. וכשחוזר בתשובה הוא חוזר למעגל בו כל מעשה וכל מחשבה נמדדים ג"כ עפ"י יחסם למרכז. ומובן איפוא שבמעגל המחודש, כל מה שהיה קודם, כאילו נמחק ואיננו. כי בחיי החטא שהיו, ה"לווין" הלך לאיבוד במרחק היקום, וכוחה של תשובה הוא הכושר להיוולד מחדש ולהחזיר את ה"לווין" למסלולו.
וזהו ענין של שנת השמיטה שהזכרתי בתחילת המכתב. שנה זאת נותנת כוח למי שהתרחק מ"מעגל ההתאמה" לחזור אל המסלול. ההתרחקות מהשם הביאה גם להתרחקות מאחיו האביון, ובשנה זאת, בה כולם שוים, יכול הוא להתבונן מה הריחוק עולל לו ולאביון גם יחד, ולהיווכח כמה יפה לשבת אחים יחדיו!
ודומה שזוהי המשמעות של דברי רש"י, בסוף פרשת בהר, התוהה על "גלגול הפרשיות" שבפרשה: בא וראה כמה גדול עוונה של שביעית: מכר פירות שביעית סופו שמוכר מטלטליו, לא חזר בו סופו שמוכר את אחוזתו, לא חזר בו סופו שמוכר את ביתו, לא חזר בו סופו שלוה בריבית, כל אלו האחרונות קשות מן הראשונות, לא חזר בו סופו שמוכר את עצמו, לא חזר בו לא דיו לישראל אלא אף לנכרי.
עיקר הנקודה איננו ב"לא חזר בו" אלא בהיפוכו - בקרש הצלה שהקב"ה מושיט בכל שלב, בו יכול לחזור בו, ומתוך המצוות של שביעית וכדומה, יכול הוא להיכנס חזרה אל "מעגל ההתאמה".
ויה"ר שנזכה להמליך עלינו מלכות ד' ונשכיל להכריז יחדיו: ד' מלך, ד' מלך ד' ימלוך לעולם ועד.
בידידות רבה
אברהם אבא וינגורט
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר

גירושין חובת מזונות ילדים בהלכה ובפסיקה
השיעור בוחן את גדרי החיוב ההלכתי של אב במזונות ילדיו, תוך עיון במקורות התלמודיים, במחלוקות הראשונים ובהתפתחות תקנות חכמים לאורך הדורות. בהמשך לכך, מנותחות ההשלכות המעשיות של פסיקות בתי הדין ובתי המשפט כיום, תוך התייחסות לשינויים הכלכליים והחברתיים בימינו.

מידות הראי"ה תיקון הברית: עבודה מתוך שכל
ברית א' - ב'
השיעור עוסק בתיקון מידת הברית ובמעבר מפעולה מתוך טבע או חשק רגעי, לעבודה מושכלת ותבונית שבה האדם בוחר בטוב מפני שהוא אמת. מודגש כי אף שהתיקון דורש מאמץ ואיפוק מול החומריות, הוא מהווה דרגה עליונה של עבודה מאהבה המשפיעה שפע וברכה על העולם כולו.

אור התנ"ך ממשה ליהושע: שותפות בארץ החדשה
יהושע פרק ג'
השיעור עוסק במעבר ההנהגה ממשה ליהושע בכניסה לארץ ישראל, תהליך המתואר כמעבר מהנהגה ניסית ופסיבית להנהגה של שותפות, יוזמה ועשייה מצד העם. מתוך ניתוח הפסוקים ומדרשי חז"ל, מוסבר הצורך בקריאה המשולשת "חזק ואמץ" כבסיס ליצירת מדרגה רוחנית חדשה המשלבת בין מחשבה, דיבור ומעשה.

חיי שרה מידת האבות וגאולת הבנים
שיחת מוצ"ש פרשת חיי - שרה
השיעור עוסק במדרגותיהם הרוחניות של האבות – מקניין מערת המכפלה, דרך לימוד הזכות המיוחד של יצחק על ישראל ועד לגדולת שיחתם של עבדי האבות. מתוך דברי הראי"ה קוק מוסבר כי הדבקות הטבעית והפנימית של האבות בה' היא השורש והמגמה שאליה עם ישראל שב ומתעלה בדור הגאולה.

שם משמואל על הפרשה השידוך של יצחק ורבקה
שם משמואל על הפרשה - חיי שרה (תרע"ח)
השיעור עוסק בשידוך יצחק ומסביר כיצד אליעזר זכה למידות חסד ואמת דווקא בזכות מאבקו העיקש להתנתק מנגיעותיו ואינטרסיו האישיים להשיא את בתו. התגברות פנימית זו היא שאיפשרה לו לנצח את רמאותם של בתואל ולבן ולהוציא מהם את רבקה.

לנתיבות ישראל התורה, ההתיישבות והופעת השם
לנתיבות ישראל א' , מאמר מ"ז (ב), מ"ח, נ"ג
השיעור עוסק בחשיבותה של ההתיישבות הדתית בבניין הארץ, בצורך להרבות באור התורה ובהעמקת לימוד משנתו של מרן הרב קוק. בהמשך לכך, מוסברת מהות קריאת שם ה' על עם ישראל כביטוי לקדושה פנימית המתגלה במצוות, בתפילין ובחיבור לכלל המציאות.

תורה ומדע מנגנוני כוח, כפייה וחירות הנפש
השיעור בוחן את מושג הכוח, יחסי השליטה והכפייה התת-מודעת בחברה מול תפיסות פילוסופיות כמו זו של פוקו. כנגדן מוצגת התפיסה היהודית, לפיה האדם אינו יוצר את עצמו מאפס אלא מגלה את נשמתו האלוקית הפנימית ואת ייעודו בעולם.

אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א זיכוך המידות בדרך לדבקות
טהרת הנפש והמידות י"א - י"ג
השיעור עוסק באתגר המוסרי והרוחני של האדם בעת עלייתו במעלות הדבקות, שבה מתעצמות גם המידות והחיסרונות הדורשים זיכוך מתמיד. מתוך כך מודגש כי ההכרה בליקויים וההתמודדות עמם אינן עילה לנפילה או לעצבות, אלא מנוף פנימי להמשך צמיחה, התעלות ותיקון.

יסודות הש"ס יסודות וטעמי שבועות בדיני ממונות
פתיחה לענייני שבועות
השיעור עוסק בסוגי השבועות השונים בדיני ממונות מדאורייתא ומדרבנן, ומנתח את הופעתם בסוגיות המרכזיות במסכת בבא מציעא. בהמשך לכך, נבחנים טעמיהן של השבועות והשאלה העקרונית האם שבועה נתפסת ככלי ראייתי מברר או שנועדה לפייס את דעתו של בעל הדין.

עבודת הקודש להחיד"א סודות כתבי החיד"א בספר עבודת הקודש
השיעור עוסק בתהליך הההדרה והמחקר של ספרי החיד"א, וחושף כיצד ביטויים שנראו כטעויות דפוס או שגיאות כתיב התגלו למעשה כמליצות, רמזים וסודות עמוקים. המרצה מדגים באמצעות דוגמאות מכתבי יד כיצד גישתו הייחודית של החיד"א מדויקת ומכוונת בכל אות וסימן.

רביבים איסור כתובת קעקע
אסור מהתורה לחקוק בעור אותיות או צורות שיישארו בו לתמיד | האיסור חל על איש ואישה כאחד, ועל כל מקום בגוף | איסור עשיית קעקוע הוא חוק שטעמו לא נתפרש בתורה | עם זאת, ביארו כמה ראשונים שכך היה מנהגם של עובדי עבודה זרה | המקעקע על עורו צורה קבועה, משתעבד לצורה זו ומונע מעצמו להמשיך ולהתחדש | אחר שהקעקוע כבר קיים אין איסור בקיום התוצאה, ולכן אין חובה מהתורה להסירו | כיום ניתן להסיר את הקעקוע באמצעות לייזר, ולכן נכון להתאמץ להסירו, כדי לבטא בכך את ההתנערות מהחטא

פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת חיי שרה תשפז
לְפִי שֶׁעַל יְדֵי בְשׂוֹרַת הָעֲקֵדָה, פָּרְחָה נִשְׁמָתָהּ מִמֶּנָּה וּמֵתָה. הרי קי"ל שְׁלוּחֵי מִצְוָה אֵינָן נִיזּוֹקִין? ואיך מתה שרה על ידי המצוה. וַיֹּאמְרוּ נִקְרָא לַנַּעֲרָ וְנִשְׁאֲלָה אֶת פִּיהָ. מה תלמוד לומר אֶת פִּיהָ, הול"ל 'ונשאל אותה'. כיצד נשא אברהם את הגר בת פרעה שהיא מצרית, וישראל אסור במצרית.

עין אי"ה - הרב משה גנץ חיבור השכל אל הרגש והיראה
שבת א, קס"ט - ק"ע
השיעור עוסק בצורך לחבר את ההבנה השכלית והלימוד אל רגש טהור של יראת שמיים כדי שהדברים יופנמו באדם ולא יישארו ידיעה חיצונית בלבד. בעזרת משלים ומאמרי חז"ל, מודגשת החשיבות של הקדמת הכללים, המידות והקדושה לעיסוק בפרטים כדי להגיע לחיים שלמים ומתוקנים.

חיי שרה כיצד לבקש בקשה -ארבעה ביקשו שלא כהוגן ושלושה נענו כהוגן
המבקשים אליעזר עבד אברהם, כלב בן יפונה, שאול המלך, יפתח הגלעדי.

חיי שרה פרשת חיי שרה – נפילת בני ישמעאל
כשהאויב הערבי מרים ראש בהתנשאות על המדינה היהודית ועוד מבפנים זו בדיוק נקודת המפנה שתביא לצמיחה ישראלית

תפילות, קידוש וסעודות הלכות הבדלה
השיעור עוסק בשאלת חיוב נשים בהבדלה ובאפשרות שלהן להבדיל בעצמן, תוך סקירת מחלוקות הראשונים והפוסקים הספרדים והאשכנזים. בהמשך נידונים הגדרים ההלכתיים של "חמר מדינה" והתנאים שבהם ניתן להשתמש במשקאות חלופיים ליין עבור הבדלה.








