ישיבה בית המדרש
בית המדרש
- ספריה
- קומי אורי
- כב - געגועים למקדש
- משפחה חברה ומדינה
- בית המקדש
- מעלת המקדש
לימוד השיעור מוקדש להצלחת
עם ישראל
(מסכת דרך ארץ פרק שלום הלכה כ')
ירצה לומר אם בכל לב תשאלו ותבקשו שלום ירושלים, אז "ישליו אוהביך". ואומר "יהי שלום בחילך שלווה בארמנותיך", אם יהיה עינך ולבך אל אדמת קודש אז יבקע כשחר אורך, לכפר עוון, והורק שפע טל הברכה וחיים עד העולם. ובמה יזכה את אורחו בקודש, להיות אור לו בציון? על זה נאמר "בפיך ובלבבך לעשותו", בפיך להתפלל על בנינה ומכונתה, בלבבך שלא ייזח מחושן לבך כוסף רוחך על הר ציון.
(דרישת ציון - פתיחה)
הרב צבי הירש קלישר נולד בשבת הגדול ח' ניסן תקנ"ה בעיירה ליסה במערב פולין, בגליל פוזנה, שעברה לאחר חלוקת פולין לשלטון פרוסיה. בקהילה יהודית עתיקה זאת גדל בתורה וברגש הקודש יחד עם ידע נרחב בפילוסופיה ובספרות ההשכלה. הוא למד בישיבת ליסה מפי ראש הישיבה הרב יעקב לוברבוים בעל ה"נתיבות משפט". בהמשך עבר ללמוד בפוזנה אצל רבי עקיבא איגר .
בעקבות תנועת הרפורמים שהחלה לפעול בתקופה זו, אשר לה התנגד כרבותיו, ובעקבות התעוררות הלאומית ושאיפת עצמאות בעמי אירופה, נבטה בו ההכרה שהגיע הזמן לפעול למען עם ישראל שיחזור לארצו, יבנה אותה וייבנה בה. הרב אף חפץ בחידוש עבודת הקרבנות במידת האפשר כדי לקרב חזרת הנבואה ובניין המקדש.
את בירור השקפה זאת העלה על הכתב ורצה לפרסמם בתוך החלק השני של ספרו אמונה ישרה. בגלל התעכבות ההדפסה ובגלל שראה שמתחילה התעוררות בעניין הדפיס את הדברים כספר נפרד חלק שלישי של ספרו עוד קודם להדפסת החלק השני והכתירו בשם "דרישת ציון".
את ספרו חילק לשלושה מאמרים; מאמר ראשון העוסק בגאולה מתוך עמקי רגשת לבו את חסרונות הגלות "רגשת לבי תהמה בקרבי מנעורי, עלי ציון תאנח רוחי, כוס היגון עלי עמי בבכי מסכתי, כי כל איש הדבוק באהבת צורו וקונו ועמו ואדמת קודשו, זרמי דמעה על לחיו כמים רבים יזולון מאין הפוגות. כי מעת הוסר התמיד כסות דמעה את מזבח ה', אין עוד חזון נפרץ בישראל, חתום תעודה, רבים בחשיכה יתהלכון, יהגו ריק והאמת נעדר". במאמר זה מבאר הרב כי "גאולת ישראל אשר אנחנו חוכים לה אל יחשוב החושב כי פתאום ירד השם יתברך שמו משמים ארץ, לאמר לעמו צאו, או ישלח משיחו כרגע מן שמים לתקוע בשופר גדול על נדחי ישראל ויקבצם ירושליימה, ויעשה לה חומת אש ומקדש אל ממרומים תרד, כאשר הבטיח על ידי עבדיו הנביאים. לא כן הקורא המשכיל." וממשיך כי יתקיימו כל ייעודי הנביאים אלא שהגאולה תבוא מעט מעט ולאט ולאט בעקבות מעשי עם ישראל והתעוררותם בפעולות מלמטה. וכך באר את דברי דוד: "'חסד ואמת נפגשו צדק ושלום נשקו. אמת מארץ תצמח וצדק משמים נשקף. גם ה' יתן הטוב וארצנו תתן יבולה. צדק לפניו יהלך וישם לדרך פעמיו' פירוש: בעולם הזה אם יש אין אמת כי חסד לפנים משורת הדין ואין זה דין אמת, אך לעתיד יהיה חסד עליון ואמת יחד, כי גם הדין יסכים על החסד. ואולם האמת – מארץ תצמח, כי תחילת התעוררות אמת תצמח מהארץ, מבני אדם שיבקשו לשכון כבוד בארצנו, ואז – צדק משמים נשקף. ואחר התעורר מארץ, גם ה' יתן הטוב ויהיה גילוי הקץ, שארצנו תתן יבולה. אך לזה יש הכרח ש'צדק לפניו יהלך', לפני טובתו יתברך תיהלך צדק אשר 'ישם לדרך פעמיו'. ...ואיך נוחיל לגילוי הלזה אם לא נעורר לפעולת אדמת קודש מעם ישראל?"
מאמר שני עוסק במעלת ארץ-ישראל (קצר משמעותית – רק כמה עמודים – אולי כיוון שאין חולק על מעלת הארץ והדברים ברורים).
במאמר השלישי מבאר הרב את עניין חידוש עבודת המקדש בזמן הזה. זהו המאמר הארוך בשלושת המאמרים המכיל גם את תכתובת רבי עקיבא איגר והרב קלישר בעניין וכן קטעים מאגרתו של רבי אליהו גוטמכר והתייחסות הרב קלישר אליהם. נראה שלחלק זה חשיבות מרכזית במהלך הגאולה כפי שהתבאר במאמר הראשון.
הרב מבאר במאמר "שתחילת הגאולה תהיה בשלוט האומות עלינו, וברצונם להרשות לנו לבנות מזבח חדש בציון תכין ובעבודת בית המקדש נשמחה ונגילה בישועתו … ." על כן מונה את המניעות ההלכתיות נגד חידוש העבודה ודוחה אותן בראיות ברורות.
המניעה הראשונה – קשה מאד לבנות מקדש לפי מתכונתו מאת ה'!
כנגד מניעה זו מבאר הרב ש"נפסקה הלכה בתלמוד כרבי יהושע שאמר 'שמעתי שמקריבים אף על פי שאין בית, אוכלין קודשי קודשים אף על פי שאין קלעים, קודשים קלים אף על פי שאין חומה, מפני שקדושה ראשונה קידשה לשעתה וקידשה לעתיד לבוא'." וכן פסק גם הרמב"ם, גם לדעת הראב"ד הפוסק שקדושה ראשונה לא קידשה לעתיד לבא כבר באר הכסף משנה שאם כן הותרו הבמות מדאוריתא וודאי שיותר מעלה לבנות מזבח במקום הקודש. העולה מכאן שוודאי אין מניעה לבנות את המזבח גם אם לא בונים את הבית ולחדש את עבודת הקורבנות. כמו כן אין בעיה למצוא את מקום המזבח לפי השרידים שנשארו ולפי המידות המובאות בש"ס וברמב"ם, ומה שבבית שני נזקקו לנביא למרות שהיו רבים שראו בית ראשון בבנינו, בגלל שבית ראשון חרב לגמרי – "ערו ערו עד היסוד" ואילו בית שני מוכח בדברי חז"ל שנשאר ממנו רושם ואין בעיה למדוד ולמצוא את המקום.
המניעה השנייה – אנו טמאי מתים ואין לנו אפר פרה לטהרנו ואיך נעיז לעלות ולדרוך במקום קודשו!
אין כאן בעיה, שהרי נפסקה הלכה שטומאה הותרה בציבור והגם שפסק הרמב"ם כמאן דאמר טומאה דחויה בציבור, וצריך לחפש לעשותו בטהרה, על כל פנים גם לשיטה זו צריך למצוא טהורים, אך אם אין טהורים כלל ודאי שמותר להקריב קרבנות ציבור בטומאה. גם אין בעיה לעלות למקום המקדש למצוא את מקום המזבח, למרות שאז אין זו עבודה של קרבן ציבור, שכבר נפסקה ההלכה שלצורך בדק הבית ובניינו מצווה בכוהנים תמימים אך אם אין ייכנסו בעלי מומין וטמאים ואין מניעה בכך לבנות הבית בימנו.
המניעה השלישית – הכוהנים היום אינם מיוחסים ואיך נדע שלא היה שמץ פסול באבות אבותיו!
המשנה בעדויות מדברת על משפחות פסולות "אמר רבי יהושע מקובל אני מרבי יוחנן בן זכאי, ששמע מרבו, ורבו מרבו, הלכה למשה מסיני שאין אליהו בא לטמא ולטהר לקרב ולרחק אלא לקרב את המרוחקין בזרוע ולרחק את המקורבין בזרוע …רבי יהודה אומר לקרב ולא לרחק". וקשה על משנה זו שתי קושיות; האם זו הלכתא למשיחא, למה צריך הלכה למשה מסיני לאליהו הנביא הן הוא כבר ידע מה לעשות? ושנית אם הלכה למשה מסיני שלעתיד לבא יתגלה ייחוס הנהנים על ידי רוח הקודש, איך אפשר לומר לקרב ולא לרחק הרי רק רוח הקודש תקבע מה יהיה ועוד אם זה ברוח הקודש מה עניין אליהו לפה?
על כן ודאי כוונת המשנה שבסדר הגאולה יהיה קיבוץ גלויות ויתחילו להקריב קורבנות ללא נביא ורק אחר כך תבוא מלחמת גוג ומגוג ורק אחר כך יבוא אליהו ומלך המשיח, לכן יהיה צורך גדול בהלכה זו שכל כהן כשר בחזקת אבות ואליהו בא רק לקרב כוהנים שרוחקו משום ספק שמץ פסול.
חלופת האגרות בין הרב קלישר לרבי עקיבא איגר הסתיימה בעקבות מות הרב איגר, אבל הוא הסכים באגרת האחרונה שניתן להקריב קרבן פסח בזמן הזה על-פי מה שדן עם חתנו החתם סופר ולא קרבנות ציבור כי הם צרכים שקלים מכל ישראל וזה בלתי אפשרי.
הרב קלישר דחה דברים אלה והתיר כל קרבנות ציבור בשקלי המיעוט שבארץ ומי שישלח מדין זכין לאדם שלא בפניו.
הרב קלישר יצר קשרים עם עשירי עם הברון אנשל רוטשילד (אביו של הברון המפורסם), עם משה מונטיפיורי ועם אנשים נוספים בעלי השפעה. כמו כן עזר הרב לפעולת בניין בתי מחסה בירושלים, למרות שלא עלה בדיוק בקנה אחד עם השקפתו הרעיונית. הרב השתתף בפעילות "חברת יישוב ארץ ישראל" באיסוף כסף ובהשגת תמיכה של רבנים ואנשים חשובים. הרב פעל עוד רבות בניסיון לשכנע קבוצות לעלות לארץ ובניסיון לקנות בה קרקעות, אך לא עלה בידו במשך זמן רב. בסוף הצליחו שליחיו בארץ, יחד עם הראשון לציון הרב אברהם אשכנזי, לרכוש אדמה במוצא.
התמיכה בפועלו של הרב על-ידי תושבי הארץ היתה זעומה. רוב היישוב האשכנזי על ראשיו התנגד ורק מעט עזרו, לעומתם הראשון לציון הרב חיים דוד חזן תמך בו ושלח לו איגרת שהודפסה במהדורה השנייה של "דרישת ציון".
בערוב ימיו דיברו ידידיו עם חברת "כל ישראל חברים" והוצע לו להיות המשגיח הדתי בבית הספר "מקווה ישראל", אך עקב חולשת גופו לא הניחוהו בני משפחתו לנסוע והוא נפטר בה' מרחשוון תרל"ה בטהורן שבפרוסיה שבה חי. על שמו נקרא קיבוץ "טירת צבי" שקם בארץ כיסופיו.
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר

גירושין חובת מזונות ילדים בהלכה ובפסיקה
השיעור בוחן את גדרי החיוב ההלכתי של אב במזונות ילדיו, תוך עיון במקורות התלמודיים, במחלוקות הראשונים ובהתפתחות תקנות חכמים לאורך הדורות. בהמשך לכך, מנותחות ההשלכות המעשיות של פסיקות בתי הדין ובתי המשפט כיום, תוך התייחסות לשינויים הכלכליים והחברתיים בימינו.

מידות הראי"ה תיקון הברית: עבודה מתוך שכל
ברית א' - ב'
השיעור עוסק בתיקון מידת הברית ובמעבר מפעולה מתוך טבע או חשק רגעי, לעבודה מושכלת ותבונית שבה האדם בוחר בטוב מפני שהוא אמת. מודגש כי אף שהתיקון דורש מאמץ ואיפוק מול החומריות, הוא מהווה דרגה עליונה של עבודה מאהבה המשפיעה שפע וברכה על העולם כולו.

אור התנ"ך ממשה ליהושע: שותפות בארץ החדשה
יהושע פרק ג'
השיעור עוסק במעבר ההנהגה ממשה ליהושע בכניסה לארץ ישראל, תהליך המתואר כמעבר מהנהגה ניסית ופסיבית להנהגה של שותפות, יוזמה ועשייה מצד העם. מתוך ניתוח הפסוקים ומדרשי חז"ל, מוסבר הצורך בקריאה המשולשת "חזק ואמץ" כבסיס ליצירת מדרגה רוחנית חדשה המשלבת בין מחשבה, דיבור ומעשה.

חיי שרה מידת האבות וגאולת הבנים
שיחת מוצ"ש פרשת חיי - שרה
השיעור עוסק במדרגותיהם הרוחניות של האבות – מקניין מערת המכפלה, דרך לימוד הזכות המיוחד של יצחק על ישראל ועד לגדולת שיחתם של עבדי האבות. מתוך דברי הראי"ה קוק מוסבר כי הדבקות הטבעית והפנימית של האבות בה' היא השורש והמגמה שאליה עם ישראל שב ומתעלה בדור הגאולה.

שם משמואל על הפרשה השידוך של יצחק ורבקה
שם משמואל על הפרשה - חיי שרה (תרע"ח)
השיעור עוסק בשידוך יצחק ומסביר כיצד אליעזר זכה למידות חסד ואמת דווקא בזכות מאבקו העיקש להתנתק מנגיעותיו ואינטרסיו האישיים להשיא את בתו. התגברות פנימית זו היא שאיפשרה לו לנצח את רמאותם של בתואל ולבן ולהוציא מהם את רבקה.

לנתיבות ישראל התורה, ההתיישבות והופעת השם
לנתיבות ישראל א' , מאמר מ"ז (ב), מ"ח, נ"ג
השיעור עוסק בחשיבותה של ההתיישבות הדתית בבניין הארץ, בצורך להרבות באור התורה ובהעמקת לימוד משנתו של מרן הרב קוק. בהמשך לכך, מוסברת מהות קריאת שם ה' על עם ישראל כביטוי לקדושה פנימית המתגלה במצוות, בתפילין ובחיבור לכלל המציאות.

תורה ומדע מנגנוני כוח, כפייה וחירות הנפש
השיעור בוחן את מושג הכוח, יחסי השליטה והכפייה התת-מודעת בחברה מול תפיסות פילוסופיות כמו זו של פוקו. כנגדן מוצגת התפיסה היהודית, לפיה האדם אינו יוצר את עצמו מאפס אלא מגלה את נשמתו האלוקית הפנימית ואת ייעודו בעולם.

אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א זיכוך המידות בדרך לדבקות
טהרת הנפש והמידות י"א - י"ג
השיעור עוסק באתגר המוסרי והרוחני של האדם בעת עלייתו במעלות הדבקות, שבה מתעצמות גם המידות והחיסרונות הדורשים זיכוך מתמיד. מתוך כך מודגש כי ההכרה בליקויים וההתמודדות עמם אינן עילה לנפילה או לעצבות, אלא מנוף פנימי להמשך צמיחה, התעלות ותיקון.

יסודות הש"ס יסודות וטעמי שבועות בדיני ממונות
פתיחה לענייני שבועות
השיעור עוסק בסוגי השבועות השונים בדיני ממונות מדאורייתא ומדרבנן, ומנתח את הופעתם בסוגיות המרכזיות במסכת בבא מציעא. בהמשך לכך, נבחנים טעמיהן של השבועות והשאלה העקרונית האם שבועה נתפסת ככלי ראייתי מברר או שנועדה לפייס את דעתו של בעל הדין.

עבודת הקודש להחיד"א סודות כתבי החיד"א בספר עבודת הקודש
השיעור עוסק בתהליך הההדרה והמחקר של ספרי החיד"א, וחושף כיצד ביטויים שנראו כטעויות דפוס או שגיאות כתיב התגלו למעשה כמליצות, רמזים וסודות עמוקים. המרצה מדגים באמצעות דוגמאות מכתבי יד כיצד גישתו הייחודית של החיד"א מדויקת ומכוונת בכל אות וסימן.

רביבים איסור כתובת קעקע
אסור מהתורה לחקוק בעור אותיות או צורות שיישארו בו לתמיד | האיסור חל על איש ואישה כאחד, ועל כל מקום בגוף | איסור עשיית קעקוע הוא חוק שטעמו לא נתפרש בתורה | עם זאת, ביארו כמה ראשונים שכך היה מנהגם של עובדי עבודה זרה | המקעקע על עורו צורה קבועה, משתעבד לצורה זו ומונע מעצמו להמשיך ולהתחדש | אחר שהקעקוע כבר קיים אין איסור בקיום התוצאה, ולכן אין חובה מהתורה להסירו | כיום ניתן להסיר את הקעקוע באמצעות לייזר, ולכן נכון להתאמץ להסירו, כדי לבטא בכך את ההתנערות מהחטא

פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת חיי שרה תשפז
לְפִי שֶׁעַל יְדֵי בְשׂוֹרַת הָעֲקֵדָה, פָּרְחָה נִשְׁמָתָהּ מִמֶּנָּה וּמֵתָה. הרי קי"ל שְׁלוּחֵי מִצְוָה אֵינָן נִיזּוֹקִין? ואיך מתה שרה על ידי המצוה. וַיֹּאמְרוּ נִקְרָא לַנַּעֲרָ וְנִשְׁאֲלָה אֶת פִּיהָ. מה תלמוד לומר אֶת פִּיהָ, הול"ל 'ונשאל אותה'. כיצד נשא אברהם את הגר בת פרעה שהיא מצרית, וישראל אסור במצרית.

עין אי"ה - הרב משה גנץ חיבור השכל אל הרגש והיראה
שבת א, קס"ט - ק"ע
השיעור עוסק בצורך לחבר את ההבנה השכלית והלימוד אל רגש טהור של יראת שמיים כדי שהדברים יופנמו באדם ולא יישארו ידיעה חיצונית בלבד. בעזרת משלים ומאמרי חז"ל, מודגשת החשיבות של הקדמת הכללים, המידות והקדושה לעיסוק בפרטים כדי להגיע לחיים שלמים ומתוקנים.









