ישיבה
בית המדרש
- מדורים
- תולדותיהם של צדיקים
- הרב אברהם שפירא
- שבת ומועדים
- סוכות
- הושענא רבה
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
הרב אברהם אלקנא שפירא זצ"ל
"לאחר מלחמת ששת הימים, הישיבה הייתה עושה מנין גדול בכותל, חוץ משנה שעברה אבא התפלל כל השנים במניין הזה. הוא היה נוהג לקחת ביום זה ערבות ענקיות, בגובה קרוב לשני מטרים, גם בסוכות נהג לברך על לולב הדסים וערבות גדולים, ואף היה משתמש בהלל ובהושענות באתרוג תימני והסביר כי גודל המינים הוא חלק מההידור".
"בהושענא רבה ובחג הסוכות אבא נהג לומר בשם ר' יהודה בן הרא"ש שמי שעוסק בשמחה הוא בעצם עוסק בחזרה בתשובה, שהרי אצל אנשים נראה העיסוק בשמחה כסותר חזרה בתשובה שנתפסת אצל בני אדם כעצב, אצל אבא הכול היה מחובר".
ממשיך ומספר הרב שמואל שפירא גם על סוכות אצל אביו, "לאבא לא היו שעות קבלה בסוכות, תלמידים ורבנים היו באים לסוכה מהבוקר עד מנחה, ואחרי מנחה עד ערבית ומערבית אל תוך הלילה, רוב הזמן בחג היה בסוכה, הייחוד של הסוכה אצל אבא היה הסיפורים על צדיקים שהיה מספר בסוכה, התענוג הגדול היה בשנים הללו, לשמוע את הסיפורים . סיפורים על גדולי ישראל למיניהם, ענקי התורה וראשונים, סיפורים שברובם הם נדירים ולא מוכרים, על צדקותם, על המנהגים שלהם, שפע בלתי נגמר, אפשר לכתוב ספר שלם מסיפורים אלו".
סיפור מיוחד שמספר הרב שפירא הוא על ההקפות בשמחת תורה, "כראש הישיבה וככהן כיבדו את אבא בהקפה הראשונה, אך בנוסף לכך הוא הקפיד לקבל גם הקפה נוספת, הקפת "עוזר דלים", זאת כי בדרך כלל בקהילות ישראל הייתה נחשבת ההקפה הזאת להקפה לא מכובדת, שהאנשים המסכנים והעניים היו מתפללים בה על פרנסתם, אך אבא אמר, אני נושא גם בעול הכלכלי של הישיבה וכאחראי על המצב הכלכלי של הישיבה אני צריך לקבל את ההקפה של עוזר דלים".
"אך לאט לאט עם השנים התחילה הקפה זו להיות 'הקפת הסגולות' של הישיבה, אמרו שזו הקפה שהיא סגולה לישועה לכל הרווקים, שגם הם צריכים לבקש עזרה מ'עוזר הדלים'. והיו נוהגים הרווקים המבוגרים שהתקשו למצוא את זיווגם לרקוד עם הרב מתחת לטלית, בתחילה פרסו מעל אבא טלית אחת ,אבל ככל שעברו השנים פרסו כמה טליתות מרוב האנשים שהיו זקוקים לישועה, ורצו לרקוד עם הרב מתחת לטלית, וראו בזה סגולה בדוקה ומנוסה. רווקים מבוגרים שהתחתנו היו אומרים בחתונה שלהם, שהחופה שלהם התחילה בהקפת 'עוזר דלים', עם אבא".
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
בבא מציעא שניים אוחזין - מהות השבועה
השיעור בוחן את יסוד דין חלוקה ושבועה במשנת "שניים אוחזין בטלית", תוך התמקדות בהבדלי הגישות בין התוספות לרמב"ם. בעוד שלדעת התוספות יסוד הדין נשען על מוחזקות והשבועה נועדה רק להכחיש את טענת היריב, לדעת הרמב"ם מדובר בשבועת הנוטלין שבאמצעותה זוכה האדם בחלקו.
מידות הראי"ה זיכוך המידות בין דעת לרגש
הקדמה למידות הראי"ה - 3
השיעור עוסק בהתחדשות עבודת המידות בתקופת הגאולה ומבאר כיצד המעבר ממישור היחיד למישור הציבורי והלאומי מעצב מחדש את תפקידן של המידות באומה הישראלית. בנוסף, נפתח לימוד הפסקה הראשונה המציגה את זיכוך המידות כתווך שבין הדעת לרגש, תוך הדגשה כי בירורן השכלי והכרתי קודם לעיבודן הרגשי.
שיעורים בספר יהושע סוד דמותה של רחב
יהושע פרק ב'
השיעור עוסק במפגש של מרגלי יהושע עם רחב, תוך התמודדות עם דמותה המורכבת ומעמדה המרכזי בכניסת עם ישראל לארץ. דרך מקורות חז"ל מוסברים תהליך התשובה שלה, כוחה להכיר בגדולת השם דווקא מתוך עברה, והחיבור העמוק שלה לקדושת ישראל ולשושלת הנבואה.
גשמים בארץ ישראל שאילת גשמים וארץ ישראל
מדוע מדינות שבחורף שלנו אצלם קיץ מבקשים גשם, ומדוע יעקב התעקש להיקבר במערת המכפלה, ופירוש תפילת מעין שלוש.
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
נח התורה כשורש המציאות והאדם
שמירה על העולם ופתיחה לזמן חורף
שמירה על ממון חברך והתרחקות מאבק גזל , החשיבות בהתמדה בזמן חורף והשקיעות בישיבה.
שם משמואל על הפרשה שלמות נח, השבת וסוד הדיבור
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק ב'
השיעור מבאר כיצד תאריו של נח משקפים שלמות בגוף, בנפש ובשכל כנגד קלקולי דור המבול, ומקביל מעלות אלו להארות וברכות יום השבת שנוח רומז אליו. בנוסף, מוסברת חוכמתו הייחודית של נח שהתבטאה בביטול עצמי מוחלט לרצון ה' בכניסתו וביציאתו מן התיבה, הנהגה שזיכתה אותו ללשון "דיבור" המורה על חיבור פנימי וישיר עם הבורא.
שם משמואל על הפרשה פגם האדם ותיקונו בצלם אלוהים
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק א'
השיעור עוסק בהשפעת חטא עץ הדעת על מרכיבי האדם – גוף, נפש, שכל וצלם אלוהים המחבר ביניהם, ובתהליכי הבירור והתיקון שנועדו להפריד בין הנשמות הטהורות לטמאות. מתוך כך מוסברת נפילתם של אנשי דור המבול שסירבו לתיקון, אל מול שלמותו וצדקותו הייחודית של נח.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
