ישיבה
בית המדרש
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש בראשית
- נח
- מדורים
- חמדת ימים
- פרשת שבוע
לימוד השיעור מוקדש להצלחת
נריה בן אורה יוכבד
"וַיִּקְרָא אֶת שְׁמוֹ נֹחַ לֵאמֹר זֶה יְנַחֲמֵנוּ מִמַּעֲשֵׂנוּ וּמֵעִצְּבוֹן יָדֵינוּ מִן הָאֲדָמָה אֲשֶׁר אֵרְרָהּ יְקֹוָק" (בראשית ה' כט).
גם אלפי שנים מאוחר יותר הנביא יחזקאל מדגיש כי נח לא הציל את בני דורו. וז"ל:
"בֶּן אָדָם אֶרֶץ כִּי תֶחֱטָא לִי לִמְעָל מַעַל וְנָטִיתִי יָדִי עָלֶיהָ ... וְהִכְרַתִּי מִמֶּנָּה אָדָם וּבְהֵמָה: וְהָיוּ שְׁלֹשֶׁת הָאֲנָשִׁים הָאֵלֶּה בְּתוֹכָהּ נֹחַ דָּנִיֵּאל וְאִיּוֹב הֵמָּה בְצִדְקָתָם יְנַצְּלוּ נַפְשָׁם נְאֻם אֲדֹנָי יְקֹוִק" (י"ד יג-יד).
השבוע נייחד את דברינו לשאלה עד כמה ראוי שפתרון הלכתי יקח בחשבון את צרכיו של כלל הציבור.
לצערנו הרב, שנים עשר רבנויות של ערים גדולות וחשובות שאוכלוסייתן מונה כשני מיליון נפש, קיבלו החלטה כי חנות או מפעל מזון או שרות הסעדה (קייטרינג) שלא ימכרו אך ורק תוצרת חקלאית שגודלה בידי נכרים, תשלל מהם תעודת הכשרות.
משמעות החלטה זו כפולה:
א. מבחינה הלכתית, זו קריאת תיגר על גדולי עולם שפסקו כי הדרך היחידה לרבים, במצב הנוכחי, לקיום מצוות השמיטה היא באמצעות "היתר המכירה". הציבור ככלל במשך מאה ועשרים השנים האחרונות נהג כך הלכה למעשה.
ב. מבחינה ציבורית יש כאן נסיון להכריח ולכפות השקפת עולם ודרך חיים חרדית (אף על פי שמבחינת האמת החלוקה בין תומכי היתר המכירה ומתנגדיו איננה חלוקה בין ציונים לאנטי ציונים) בכח הזרוע והכוח שיש בידי הממסד הדתי.
באם לא ינקטו פעולות מיידיות בידי הרבנות הראשית לישראל, הממונה על הרבנויות המקומיות, עלול להתרחש אסון רוחני של התמוטטות מערך הכשרות הארצי. ההתמוטטות תבוא בגלל עליות מחירים בשיעור של מאות אחוזים במחירי הירקות ואחר כך הפירות, מה שיגרום או להתמוטטות העסקים כלכלית או להפסקת רכישת שרותי ההשגחה. מי שיפסיק את שרותי ההשגחה בעסקו בשנת השמיטה כנראה לא יחדש אותם גם בשנים הבאות. בנוסף לכך תהיה פגיעה משמעותית ביותר בציבור החקלאים היהודי בארץ ישראל. משמעותה של פגיעה זו איננה רק בחוסן הכלכלי של מדינת ישראל אלא זו פגיעה באחד מעמודי התווך של תקומת עם ישראל בארצו והפרחת שממותיה.
השאלה ההלכתית איזה פתרון עדיף הלכתית כיום, כאשר אין עדיין חיוב מן התורה (לרוב רובן של שיטות הראשונים) להשמטת השדות ואין גם הבטחה אלקית לברכה מיוחדת למי שישמוט את שדותיו, חייבת לקחת בחשבון את צרכי כלל הציבור. פתרון שמשמעותו עליית מחירים דרסטית, שהנפגעים ממנו יהיו בעיקר בני השכבות החלשות, עומד ביסודו נגד הדרכת התורה שמעמידה את יסוד השמיטה על העקרון של:
"וְהַשְּׁבִיעִת תִּשְׁמְטֶנָּה וּנְטַשְׁתָּהּ וְאָכְלוּ אֶבְיֹנֵי עַמֶּךָ" (שמות כ"ג יא).
הנסיונות בעבר לכפות על כלל הציבור "אורח חיים דתי" נכשלו, קל וחומר שהדבר לא יצלח כאשר גם אין בסיס הלכתי מוצק לדרישה. אין ספק כי רק "חילול השם" מאין כמותו צפוי לנו אם לא יתוקן המצב.
באם הרבנות הראשית לישראל לא תקח את המצב לידיה ותפעל לתיקונו, לא יהיה מנוס מהפעלת מערך כשרות אלטרנטיבי שיתפוס את מקומה עד שתתעשת.
(ניתן לקבל הוראות מעשיות כיצד לנהוג בשנת השמיטה הן מבחינת הטיפול בגינה והן מבחינת הקניה והטיפול במאכלים על ידי פניה ל : [email protected])
בהזדמנות זו נקרא לציבור להעדיף תעודות כשרות המסתמכות על "היתר המכירה", (שנעשו בו שיפורים רבים מבחינה הלכתית לקראת השמיטה הנוכחית) על פני תעודות המסתמכות על קניה מנכרים (בעיקר שטחי הרשות והחמאס)
ובכך נחזק את שמירת השמיטה ואת הפתרונות ההלכתיים הרגישים לצרכי כלל הציבור.
רגישות זו היא שתעזור לנו בעתיד הקרוב בעזה"י להכניס את כלל הציבור לתוך "התיבה".
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
נח התורה כשורש המציאות והאדם
שמירה על העולם ופתיחה לזמן חורף
שמירה על ממון חברך והתרחקות מאבק גזל , החשיבות בהתמדה בזמן חורף והשקיעות בישיבה.
שם משמואל על הפרשה שלמות נח, השבת וסוד הדיבור
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק ב'
השיעור מבאר כיצד תאריו של נח משקפים שלמות בגוף, בנפש ובשכל כנגד קלקולי דור המבול, ומקביל מעלות אלו להארות וברכות יום השבת שנוח רומז אליו. בנוסף, מוסברת חוכמתו הייחודית של נח שהתבטאה בביטול עצמי מוחלט לרצון ה' בכניסתו וביציאתו מן התיבה, הנהגה שזיכתה אותו ללשון "דיבור" המורה על חיבור פנימי וישיר עם הבורא.
שם משמואל על הפרשה פגם האדם ותיקונו בצלם אלוהים
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק א'
השיעור עוסק בהשפעת חטא עץ הדעת על מרכיבי האדם – גוף, נפש, שכל וצלם אלוהים המחבר ביניהם, ובתהליכי הבירור והתיקון שנועדו להפריד בין הנשמות הטהורות לטמאות. מתוך כך מוסברת נפילתם של אנשי דור המבול שסירבו לתיקון, אל מול שלמותו וצדקותו הייחודית של נח.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
אורות ישראל ותחייתו תהליך הגאולה כהתרחשות רציפה ומתמשכת
אורות ישראל ותחייתו פרק כ"ז - כ"ח
השיעור עוסק בתפיסת הגאולה כתהליך היסטורי אחד ורציף, שמתחיל ביציאת מצרים ונמשך לאורך כל תולדות עם ישראל. מתוך כך מודגש כי הירידות, הגלות והפעולות האנושיות היום-יומיות אינן מקריות, אלא מהוות שלבים פנימיים המובילים בסופו של דבר לאחדות האומה ולתכלית השלמה.
נח מגדולת הבריאה לעבודת הלב
השיעור עוסק במגבלות השכל האנושי מול אינסופיות הבורא והשגחתו, דרך מפגשי רבי יהושע בן חנניה והקיסר וביאור מהות יום השבת. מתוך כך מודגש כי תפקיד האדם בבריאה אינו שליטה או מסחר עם שמיים, אלא עמידה בענווה וחיבור אמיתי לקדוש ברוך הוא דרך תפילה וכיסופי הנפש.
עין אי"ה - הרב משה גנץ משמעות הדין ככוח מרפא לנפש
שבת א, ק"ס
השיעור עוסק בתפיסתו של הרב קוק לפיה הדין שלאחר המוות אינו עונש נקמני, אלא התפכחות פנימית שבה האדם רואה את האמת וחש כאב על החמצת ייעודו. ייסורים רוחניים אלו נועדו לזכך את הנפש, לנער אותה מהשקיעה בחומריות ולהשיבה אל טבעה האלוקי המקורי.
עין אי"ה - הרב משה גנץ שאלות הדין ומבט אל העתיד
שבת א, קס"ב - קס"ד
השיעור עוסק בשאלות שנשאל אדם בבית דין של מעלה – בהן משא ומתן באמונה, קביעת עתים לתורה וציפייה לישועה – על פי תורתו של הראי"ה קוק. דרך שאלות אלו נבחנים החיבור בין יושר טבעי ללימוד התורה, וכן החשיבות שבהתבוננות אופטימית ופעילה על המציאות מתוך מבט אל העתיד והכלל.
נח משיב הרוח ומוריד הגשם -גבורות גשמים, האומנם?
הסברים מדוע מובא בתלמוד 'משיב הרוח ומוריד הגשם' בשם 'גבורות גשמים' שלושה הסברים. ומדוע מזכירים בברכת תחיית המתים.
רביבים חובת לימוד כל יסודות התורה
מצוות תלמוד תורה מוטלת על ההורים, ועליהם לדאוג שבניהם ילמדו יסודות אלו בעודם צעירים | מי שלא הספיק ללמוד בצעירותו, חובה שילמד בעצמו בבגרותו | במשך הדורות תוכן הלימוד התרחב, עד שהוצרך להתיר לכתוב את התורה שבעל פה | המיוחד בתלמוד, שהזוכה לרכוש את המיומנות המורכבת שבלימודו כביכול נכנס לעולמם של חכמים ומשתתף עימהם בדיון | עיקר תכלית הלימוד להכין את התלמידים ללמוד היטב ובדייקנות אליבא דהלכתא | צריך לתכנן תוכנית שבה עד סביבות גיל 20 יקיפו התלמידים את כל יסודות המצוות וההלכה עם עיקרי ההסברים שנתבארו בתלמוד ובמפרשיו
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת נח תשפז
קֵץ כׇּל בָּשָׂר בָּא לְפָנַי - מהו לשון קֵץ שיש פה, ולא שייך קֵץ אלא בדבר הקצוב מתחלה. מִכׇּל מַאֲכָל אֲשֶׁר יֵאָכֵל - לכאורה אֲשֶׁר יֵאָכֵל הוא מיותר. דאם הוא לְךָ מַאֲכָל הוא ראוי להיאכל. מה הטעם שנוהגים לאכול דגים בשבת קודש. ומה הקשר לפרשה. למה שלח שני עופות הללו דווקא עורב ויונה, והלא יש הרבה עופות שפורחים טוב יותר מהם.
תפילות, קידוש וסעודות הלכות סעודות שבת הלכה למעשה
שיעור מרתק ומעמיק מפי הרב משה בר ציון שליט"א העוסק בהלכות סעודות שבת. בשיעור מבאר הרב את יסודות שלוש הסעודות, השיטות השונות בזמני הסעודות (כולל סעודה שלישית אחרי השקיעה), השיעורים הנדרשים באכילת כזית וכביצה, דיני ברכה אחרונה, והאם מותר לעשות סעודת שבת חלבית. כמו כן, משולבים סיפורי מופת מרגשים על מרן הרב עובדיה יוסף זצ"ל והתמדתו בתורה.
בבא מציעא מבוא למסכת בבא מציעא ועמל תורה
שיעור פתיחת זמן חורף תשפ"ז
הצורך ביראת ה' בלימוד תורה | אדם צריך לפתח בעצמו אהבת תורה | המעלה והזכות שבלימוד תורת ארץ ישראל | יגיעה בתורה | הלכות בין אדם לחבירו במסכת בבא מציעא
