ישיבה
בית המדרש
- מדורים
- תולדותיהם של צדיקים
- הרב אברהם שפירא
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
הרב אברהם אלקנא שפירא זצ"ל
כמו כן, הרב היה איש אמת. לפני כמה ימים סיפרתי בבית הרב שהטילו עלי לכתוב פסק לעגונה שבעלה היה מראשי עולם התחתון. התחלתי ללמוד את התיק, והבנתי שהבעיה סבוכה ביותר. לאחר זמן שמעתי שלרב היתה דעה בעניין. ביררתי, והסתבר שאחד מאנשי העולם התחתון, שהיה חשוד ברצח, חזר בתשובה כשהיה בבית הסוהר, והוא הודיע לרב הראשי של המשטרה שיש לו מה לומר בעניין, אבל הוא לא נותן אמון באיש אלא רק ברב הראשי לישראל, הרב שפירא. הרב שוחח עמו, וסיפר לי אחר-כך שמדברי האסיר הוא הבין שהבעל אינו בחיים.
לאחר שבדקתי את העניין, פניתי שוב לרב שפירא ואמרתי לו שיש כאן בעיה הלכתית כלשהי. הרב אמר לי שאני צודק, ושיש לחשוב עוד על העניין. על אף שהרב שפירא היה אדם גדול, הוא הודה לדברי ולא בוש. עמלתי רבות בתיק, ומצאתי דרך להיתר. התקשרתי לרב שפירא ואמרתי לו את ההיתר שלי, אפילו שפחדתי מעט, כי חשבתי שאולי יפריע לרב שאני מביא רעיון אחר ממה שהוא הציע. הרב הסכים לדברי ושמח, וענה לי בהתלהבות ובשמחה שאי אפשר לתארה. הוא שמח מעצם העובדה שיש דרך להתיר בלי בעיות הלכתיות. מכאן רואים את אהבת התורה שלו ואת גדולתו.
מאז נבחרתי לרב ראשי היו מאבקים רבים, והייתי עם הרב בקשר. הוא מעולם לא נשא פנים לאיש אלא רק לאמת, והוא עמד נגד כל מיני אנשים, אפילו שהיו ב'קו' שלו. היום יש כל מיני ארגונים, כמו ארגוני נשים דתיות, שיש להן נטייה שלא לפי הדת. הרב עמד נגדם בתקיפות, אפילו שהיו מתלמידיו. הכול באהבה גדולה, אך לפי האמת.
לאחר פטירתו אנו חסרים חיסרון גדול, ויהי רצון שיהיה מליץ יושר על כל בית ישראל.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
בבא מציעא שניים אוחזין - מהות השבועה
השיעור בוחן את יסוד דין חלוקה ושבועה במשנת "שניים אוחזין בטלית", תוך התמקדות בהבדלי הגישות בין התוספות לרמב"ם. בעוד שלדעת התוספות יסוד הדין נשען על מוחזקות והשבועה נועדה רק להכחיש את טענת היריב, לדעת הרמב"ם מדובר בשבועת הנוטלין שבאמצעותה זוכה האדם בחלקו.
מידות הראי"ה זיכוך המידות בין דעת לרגש
הקדמה למידות הראי"ה - 3
השיעור עוסק בהתחדשות עבודת המידות בתקופת הגאולה ומבאר כיצד המעבר ממישור היחיד למישור הציבורי והלאומי מעצב מחדש את תפקידן של המידות באומה הישראלית. בנוסף, נפתח לימוד הפסקה הראשונה המציגה את זיכוך המידות כתווך שבין הדעת לרגש, תוך הדגשה כי בירורן השכלי והכרתי קודם לעיבודן הרגשי.
שיעורים בספר יהושע סוד דמותה של רחב
יהושע פרק ב'
השיעור עוסק במפגש של מרגלי יהושע עם רחב, תוך התמודדות עם דמותה המורכבת ומעמדה המרכזי בכניסת עם ישראל לארץ. דרך מקורות חז"ל מוסברים תהליך התשובה שלה, כוחה להכיר בגדולת השם דווקא מתוך עברה, והחיבור העמוק שלה לקדושת ישראל ולשושלת הנבואה.
גשמים בארץ ישראל שאילת גשמים וארץ ישראל
מדוע מדינות שבחורף שלנו אצלם קיץ מבקשים גשם, ומדוע יעקב התעקש להיקבר במערת המכפלה, ופירוש תפילת מעין שלוש.
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
נח התורה כשורש המציאות והאדם
שמירה על העולם ופתיחה לזמן חורף
שמירה על ממון חברך והתרחקות מאבק גזל , החשיבות בהתמדה בזמן חורף והשקיעות בישיבה.
שם משמואל על הפרשה שלמות נח, השבת וסוד הדיבור
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק ב'
השיעור מבאר כיצד תאריו של נח משקפים שלמות בגוף, בנפש ובשכל כנגד קלקולי דור המבול, ומקביל מעלות אלו להארות וברכות יום השבת שנוח רומז אליו. בנוסף, מוסברת חוכמתו הייחודית של נח שהתבטאה בביטול עצמי מוחלט לרצון ה' בכניסתו וביציאתו מן התיבה, הנהגה שזיכתה אותו ללשון "דיבור" המורה על חיבור פנימי וישיר עם הבורא.
שם משמואל על הפרשה פגם האדם ותיקונו בצלם אלוהים
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק א'
השיעור עוסק בהשפעת חטא עץ הדעת על מרכיבי האדם – גוף, נפש, שכל וצלם אלוהים המחבר ביניהם, ובתהליכי הבירור והתיקון שנועדו להפריד בין הנשמות הטהורות לטמאות. מתוך כך מוסברת נפילתם של אנשי דור המבול שסירבו לתיקון, אל מול שלמותו וצדקותו הייחודית של נח.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
