ישיבה
בית המדרש
- ספריה
- קומי אורי
- כג - הרב אברהם שפירא זצ"ל
- מדורים
- תולדותיהם של צדיקים
- הרב אברהם שפירא
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
אסתר בת שמחה
במסכת תענית מובאת ברייתא בשם ר' יוסי בר' יהודה על הפסוק בזכריה י"א האומר: "ואכחיד את שלושת הרועים בירח אחד". וכך נאמר שם: ר' יוסי בר' יהודה אומר שלשה פרנסים טובים עמדו לישראל אלו הן משה אהרן ומרים. ושלש מתנות טובות נתנו על ידם ואלו הן באר ענן ומן. באר בזכות מרים, עמוד ענן בזכות אהרן, מן בזכות משה. מתה מרים נסתלק הבאר, שנאמר ותמת שם מרים, וכתיב בתריה ולא היה מים לעדה. וחזרה בזכות שניהם. מת אהרון נסתלקו ענני כבוד, שנאמר וישמע הכנעני מלך ערד... שמע שמת אהרון ונסתלקו ענני כבוד, וכסבור נתנה לו רשות להלחם בישראל. חזרו שניהם בזכות משה. מת משה נסתלקו כולם, שנאמר ואכחיד את שלושת הרועים בירח אחד, וכי בירח אחד מתו, והלא מרים מתה בניסן ואהרון באב ומשה באדר, אלא מלמד שנתבטלו שלוש מתנות טובות שניתנו על ידם ונסתלקו כולם בירח אחד.
המהרש"א במקום שואל: אם חזרו המתנות בזכותם, מדוע נסתלקו בכלל כל זמן שהיו בחיים? ועונה, כדי שייוודע הדבר כי בזכותו של הרועה שנפטר היתה אותה מתנה ועל כן נסתלקה בפטירתו וחזרה אחר כך בזכות הנותרים. ויש כאן שאלות אחדות.
ראשית, למה לכתחילה באו המתנות כל אחת על-ידי רועה בפני עצמו ולא על-ידי אחד מהם, וכן מה היחס בין כל רועה למתנה שניתנה על ידו, והשאלה הנוקבת כיצד אחרי מות משה השאיר הקב"ה את ישראל ללא אותם המתנות ולא המציא להם רועה גדול חדש שישובו שלושתם על ידו. על השאלה הראשונה יש לומר כי כל מתנה זוכה לשכלול עניינה כשהיא באה על-ידי צדיק שכל עניינו אך ורק סביב אותה מעלה, בבחינת אין מלאך אחד עושה שתי שליחויות. על השאלה השנייה של הקשר בין מרים לבאר, בין אהרון לענן ובין משה למן, יש לומר על-פי דברי המהר"ל בגבורות ה' שכתב כי צדיקים הראשונים נמצא להם זיווגם על-פי הבאר, כמו רבקה ליצחק ורחל ליעקב וציפורה למשה, ושם ביאר את הקשר בין הנשים לבאר. ענני הכבוד שהגנו על עם ישראל באו בזכות אהרון שהיה אוהב שלום ומציל את ישראל מן המחלוקת. זכות השלום הפנימי עוררה את כוח השלום הכללי. משה רבינו, שעסק בלימוד תורה שבנתה את קומתם הרוחנית של ישראל, זכה במתנת המן המגדל ובונה את גופותיהם של ישראל.
על השאלה השלישית, מדוע הניח הקב"ה את ישראל ללא הרועים, יש לומר על-פי המובן מדברי התורה כי נסתלקו אותם רועים ואותן מתנות לפני הכניסה לארץ. ידוע כי בארץ לא נצרכו ישראל לאותן מתנות, כי פה נתברכה הארץ בגשמי שמים ובנחלי מים, ועיינות ותהומות יוצאים בה בבקעה ובהר. גם ענני כבוד לא נצרכו כנגד חום המדבר נחשיו ועקרביו, כי פה נתברכה הארץ בטובה ובחמדתה זבת חלב ודבש אשר אווירה מחכים ומתוק וטוב לעיניים. ובמקום המן נתנה הארץ פריה וזכינו פה לאספת דגנך תירושך ויצהרך לאכול ולשבוע ולהותיר. אמנם גם בארץ הקודש נזקקנו להנהגה, אבל הסתפקנו בהנהגה טבעית ללא צורך בניסים גלויים, כאן נמצאים הניסים בהסתר בתוך הטבע שהוא כולו מלא ברכת ה'.
הסתלקות שמש התורה
בתחילת תקומתו של בית ישראל נזקק עמינו לכוחות על-טבעיים שילוו אותו בדבר ה' עד שיזכה לעמוד על רגליו ויוכל להמשיך את בניין חייו על-ידי מנהיגים ארציים הממשיכים את דרך קודמיהם, אולם לא בענקיות שמשית, פני משה כפני חמה פני יהושע כפני לבנה, חיילים טובים מוצאים את דרכם בלילה גם לאור הלבנה, והמובחרים שביניהם מנווטים גם על-פי הכוכבים בלבד.
מורנו הרב הדומה למלאך, הרה"ג אברהם אלקנה שפירא זצ"ל, אמר באחד ההספדים בישיבה כי פירוש הגמרא במועד קטן האומרת כי כאשר נפטר רב הונא נראו הכוכבים בצוהריים הוא כי כל זמן שרב הונא היה בחיים היה נחשב כשמש, שלעומתו תלמידי חכמים היו נחשבים ככוכבים שאורם לא ניכר מול גבורת האור העצום של רב הונא, עם פטירתו וסילוקו של אור תורתו הגדול החלו להביא בחשבון גם את אותם חכמים שאורם החל להיראות בחשכה הגדולה. כמה נכונים היום דברים אלה, עם הסתלקותו של ר' אברום, באה השמש בצוהריים.
שמש התורה, ששרדה לנו מכל המאורות הגדולים והמתנות הטובות שזכינו להם בישיבת מרכז הרב בעשרות השנים הראשונות לתקומת המדינה, כאשר נשמת המדינה נתגבשה בישיבת מרכז הרב. בשנות פריחתה של הישיבה שימשו בכיפה שלושת המאורות הגדולים, מורנו הרב צבי יהודה זצ"ל, בנו יחידו של מרן הרב זצ"ל ומתווה דרכה המיוחדת של הישיבה, הרב ישראלי זצ"ל, מתלמידיו האחרונים של הרב, ששימש מקודם רבה של כפר הרא"ה, ורבינו ר' אברום כהנא שפירא זצ"ל, שעדיין לשוננו ממאנת להשתמש במילה זצ"ל במקום שליט"א, שהיה מגדולי הלומדים בירושלים ונכנס למשפחת הרב דרך גיסו הרב רענן זצ"ל, חתנא דבי נשיאה. בישיבה אצל התלמידים היתה חלוקה ברורה, הרב צבי יהודה הוא מאור האמונה ומנהיג על-ידי הישיבה את כל הציבור הדתי המכיר בגאולת ה' את עמו ודרכו משפיע על המדינה כולה. הוא היה המעורר הגדול להכיר את אורות המדינה שזרחו בימינו בחסדי ה' והשומר הנאמן על המדינה לבל תצא מדרך הקודש הראויה לה. הוא הנהיג את המלחמה במסיון ובכל ההשפעה הנוצרית על הארץ. מאוחר יותר החל המאבק על ארץ-ישראל ונחלות שבטיה, על כבוד המדינה והרבנות, על שחרורם של יהודי רוסיה ועוד.
הרב צבי יהודה בנה במשך שנים רבות את היחס למדינת ישראל, ראשית צמיחת הגאולה השלישית גאולת הנצח, דרך תלמידיו השפיע על דור שלם של נוער כיצד לקומם את הריסות העם אלפים ורבבות החלו לבנות ישיבות ויישובים ולהכניס את אורה של התורה הגואלת לכל פינה אפשרית. דרך חיים מאירה כזאת חייבה הרבה תשובות לכל מיני שאלות הלכתיות שעלו מכל התחומים הכלל ציבוריים והאישיים. בשטח זה ניצבה והאירה דמותו של הרב ישראלי זצ"ל, שעסק בבירורי ההלכה לאור תורת הרב קוק זצ"ל, ולצורך המדינה והעם המחדשים את צורתם מגלות ומחורבן לתקומה ולבניין. יחד עם הרב צבי יהודה היה הרב ישראלי פנס אור המלווה את תלמידי הישיבה ובוגריה בנתיבי החיים שנפתחו לאור תורת הגאולה.
העמוד השלישי שהחזיק את הבניין העיקרי של גידול תלמידי הישיבה בש"ס ופוסקים היה הרב אברהם שפירא זצ"ל. שיעוריו הקבועים בישיבה ובביתו הם-הם שנתנו את דמותה הלמדנית השקועה בים התלמוד של הבחורים, ומאוחר יותר של אותם שהפכו לראשי ישיבות ומגידי שיעורים באור הסברות הישרות החותרות בים התלמוד. במשך שנות הדרכתו של הרב צבי יהודה העמיד ר' אברום את עצמו בצל ולא נתן להבליט את השפעתו העצומה בבניין התורה האישי של הלומדים. ואולם הרב צבי יהודה העריך אותו מאוד והיה מתייעץ איתו בכל ענייני הנהגת הישיבה והתלמידים. באופיו הירושלמי זכה ר' אברום להחדיר את אהבת התורה הטבעית והישרה המחוברת עם החיים בדרך בריאה וישרה אצל כל שומעי לקחו, וכל אלו מלאים בשמחת חיים והומור עדין ודק המאיר את פניהם וליבם של השומעים. זכינו לשנים אחדות מלאות אור כאשר שלושת עמודי האורה שכנו בתוכנו והישיבה זרחה סביב סביב.
אחרי מלחמת יום-הכיפורים החל שבר רוחני בתוך ההנהגה המדינית, והקברניטים שהיו ממונים על הצלת העם והמדינה הלכו ודרדרו את המצב על-ידי הסכמי נסיגה שנלוו בחורבן יישובים יהודיים פורחים. דווקא בשעת גזרה זו, כאשר נדרשו כוחות עצומים לעצור את הסחף הנורא, נסתלק מורנו הרב צבי יהודה זצ"ל. כובד המשא ירד על הציבור כגזרה נוראה שבאה עלינו דווקא בעת יתמותנו ממנהיגותו האמיצה של הרב. בשעה זו קמו הרב ישראלי והרב שפירא ולקחו על כתפיהם את הנטל והנהיגו את המאבק כנגד עקירת חבלי ארץ-ישראל באומץ ובעוז שלא הכרנו קודם. אליהם נצטרפו הרב גורן והרב נריה זכרונם לברכה. סגל החבורה נשא את משאו של הרב צבי יהודה באומץ רב והצליח בסיעתא דשמייא לעצור אסונות גדולים שאיימו על עמנו וארצנו. בינתיים זכינו וזכה הרב שפירא ונתעטר בעטרת הרבנות הראשית ובזאת קיבל תפקיד חדש של הנהגה ארצית בתחום ההלכה, שקודם לכן לא נתעסק בו. לאחר כמה שנים נסתלק לבית עולמו הרב ישראלי, ובבת אחת הוטלו כל המטלות יחד על כתפיו של הרב שפירא. כאן צמחה וגבהה קומתו, שכללה בתוכה באופן מפליא שלוש קומות כאחת. קומת הישיבה והלמדנות, קומת ההלכה ואורחות החיים שדרשו פסיקות בשאלות קשות ומגוונות, ועל כולם הנהגת העם והמדינה כנגד הסכנות העצומות שאיימו עליה מאז הסכם אוסלו שהלך ודרדר את הביטחון והאמון בעתיד ארץ-ישראל ועם ישראל בשייכותם לתורה.
מאבק בגלוי ובצנעה
הרב הקים ארגון רבנים גדול, שתחת הנהגתו ניהל מערכה בלתי פוסקת על הגנת זכותנו על הארץ. ללא ליאות חזר והסביר, חזר והתריע, כי כל מה שנעשה בניגוד לתורה אין לו עבר ואין לו עתיד. מצוות התורה יש בהן העצה הטובה ביותר גם מבחינה מדינית, כלכלית, פוליטית, ומכל הבחינות. בגלוי ובצנעה ניהל מאבק ללא ליאות לשמור על הארץ ולשמור על העם. כמה נזהר שלא לתת חלילה למלחמת אחים שתפרוץ, כמה נזהר לשמור על איזון נכון בין כבוד ממשלה לבין מאבק בהחלטות לא שקולות ולפעמים גם מרושעות. אין לשכוח שתוך כדי מאבקים קשים אלו לא הפסיק לתת שיעורי תורה בישיבה, פסיקות הלכה לשאלות והמשך חיים תקינים ללא עצבנות וללא שמץ של דיכאון גם אחרי אסונות קשים ביותר. התריע על כך שישנם כאלה שמעיזים לפסוק בענייני כלל ישראל והם רבנים בינוניים ללא שום עוצמה של תורה הראויה לשאלות כאלה. היו כאלה שחלקו עליו והדריכו כנגד פסיקותיו ובזאת דרדרו תלמידים חיילים להשתתף באותן הריסות, שחטאם כמעט ולא ניתן לכפרה. גם על אלה שמצד אחד הקפיד עליהם שמר שלא לעבור את גבול הטעם הטוב ולא יצא מגדרו ולא נתן לאחרים למתוח את החבל יתר על המידה. הוא נזהר בשמירה על כבודם של רבנים גדולים שחלקו על דעתו, למרות שחשב שיש בדבריהם טעות מסוכנת לכלל ישראל, אבל לכבוד תורתם לא אמר מילה וחצי מילה של גינוי כלשהו. קשה לתאר כשרון של מנהיגות עם גדלות של תורה ועם פקחות מעשית ירושלמית יוצאת מן הכלל שוכנים בכפיפה אחת כמו שראינו אצלו. בשעות הקשות ביותר, כאשר רוחם של הנוכחים היתה שפופה ביותר, מצא תמיד דרך להרים את הרוח עם הומור עדין המלמד על אמונה שלא כשלה, כי סוף האמת לנצח.
מאברהם ועד אברהם
אם נמשיך את קו הדמיון בין שלושת הרועים שקמו לישראל במדבר, לרועים שקמו לישיבה הבונה את נשמת האומה על-ידי תלמידיה הגדולים, נוכל לומר כי גם הסתלקותם של הרועים היום, כמו אז, משמשת מטרה דומה. גם היום ישיבת מרכז הרב היא לבן של כל הישיבות הגבוהות וישיבות ההסדר העומדות בפסגת האומה בארצנו. היום גדלה הישיבה בעצמתה הרוחנית והכמותית והיא נדרשת לקום בכוחותיה, שהם ענפי האורה של הרב אברהם יצחק הכהן קוק זצ"ל, בנו יחידו הרב צבי יהודה זצ"ל, תלמידיו וממשיכי דרכו הרב חרל"פ, הרב הנזיר, הרב ישראלי ואחרון חותם תפארה הרב אברהם אלקנה כהנא שפירא זצ"ל. מאברהם הראשון ועד אברהם האחרון, כוהנים שניהם, בעלי תורת החסד הלומדים ומלמדים אותה לאחרים.
תגדל ותצמח ותגדיל ותצמיח הישיבה המפוארה ענפי אור וברכה, ובקרוב נזכה לתשועת ה' השלמה על עמו ועל נחלתו, ותסור חרפת עמנו מן הארץ. אמן כן יהי רצון.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
נח התורה כשורש המציאות והאדם
שמירה על העולם ופתיחה לזמן חורף
שמירה על ממון חברך והתרחקות מאבק גזל , החשיבות בהתמדה בזמן חורף והשקיעות בישיבה.
שם משמואל על הפרשה שלמות נח, השבת וסוד הדיבור
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק ב'
השיעור מבאר כיצד תאריו של נח משקפים שלמות בגוף, בנפש ובשכל כנגד קלקולי דור המבול, ומקביל מעלות אלו להארות וברכות יום השבת שנוח רומז אליו. בנוסף, מוסברת חוכמתו הייחודית של נח שהתבטאה בביטול עצמי מוחלט לרצון ה' בכניסתו וביציאתו מן התיבה, הנהגה שזיכתה אותו ללשון "דיבור" המורה על חיבור פנימי וישיר עם הבורא.
שם משמואל על הפרשה פגם האדם ותיקונו בצלם אלוהים
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק א'
השיעור עוסק בהשפעת חטא עץ הדעת על מרכיבי האדם – גוף, נפש, שכל וצלם אלוהים המחבר ביניהם, ובתהליכי הבירור והתיקון שנועדו להפריד בין הנשמות הטהורות לטמאות. מתוך כך מוסברת נפילתם של אנשי דור המבול שסירבו לתיקון, אל מול שלמותו וצדקותו הייחודית של נח.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
אורות ישראל ותחייתו תהליך הגאולה כהתרחשות רציפה ומתמשכת
אורות ישראל ותחייתו פרק כ"ז - כ"ח
השיעור עוסק בתפיסת הגאולה כתהליך היסטורי אחד ורציף, שמתחיל ביציאת מצרים ונמשך לאורך כל תולדות עם ישראל. מתוך כך מודגש כי הירידות, הגלות והפעולות האנושיות היום-יומיות אינן מקריות, אלא מהוות שלבים פנימיים המובילים בסופו של דבר לאחדות האומה ולתכלית השלמה.
נח מגדולת הבריאה לעבודת הלב
השיעור עוסק במגבלות השכל האנושי מול אינסופיות הבורא והשגחתו, דרך מפגשי רבי יהושע בן חנניה והקיסר וביאור מהות יום השבת. מתוך כך מודגש כי תפקיד האדם בבריאה אינו שליטה או מסחר עם שמיים, אלא עמידה בענווה וחיבור אמיתי לקדוש ברוך הוא דרך תפילה וכיסופי הנפש.
עין אי"ה - הרב משה גנץ משמעות הדין ככוח מרפא לנפש
שבת א, ק"ס
השיעור עוסק בתפיסתו של הרב קוק לפיה הדין שלאחר המוות אינו עונש נקמני, אלא התפכחות פנימית שבה האדם רואה את האמת וחש כאב על החמצת ייעודו. ייסורים רוחניים אלו נועדו לזכך את הנפש, לנער אותה מהשקיעה בחומריות ולהשיבה אל טבעה האלוקי המקורי.
עין אי"ה - הרב משה גנץ שאלות הדין ומבט אל העתיד
שבת א, קס"ב - קס"ד
השיעור עוסק בשאלות שנשאל אדם בבית דין של מעלה – בהן משא ומתן באמונה, קביעת עתים לתורה וציפייה לישועה – על פי תורתו של הראי"ה קוק. דרך שאלות אלו נבחנים החיבור בין יושר טבעי ללימוד התורה, וכן החשיבות שבהתבוננות אופטימית ופעילה על המציאות מתוך מבט אל העתיד והכלל.
נח משיב הרוח ומוריד הגשם -גבורות גשמים, האומנם?
הסברים מדוע מובא בתלמוד 'משיב הרוח ומוריד הגשם' בשם 'גבורות גשמים' שלושה הסברים. ומדוע מזכירים בברכת תחיית המתים.
רביבים חובת לימוד כל יסודות התורה
מצוות תלמוד תורה מוטלת על ההורים, ועליהם לדאוג שבניהם ילמדו יסודות אלו בעודם צעירים | מי שלא הספיק ללמוד בצעירותו, חובה שילמד בעצמו בבגרותו | במשך הדורות תוכן הלימוד התרחב, עד שהוצרך להתיר לכתוב את התורה שבעל פה | המיוחד בתלמוד, שהזוכה לרכוש את המיומנות המורכבת שבלימודו כביכול נכנס לעולמם של חכמים ומשתתף עימהם בדיון | עיקר תכלית הלימוד להכין את התלמידים ללמוד היטב ובדייקנות אליבא דהלכתא | צריך לתכנן תוכנית שבה עד סביבות גיל 20 יקיפו התלמידים את כל יסודות המצוות וההלכה עם עיקרי ההסברים שנתבארו בתלמוד ובמפרשיו
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת נח תשפז
קֵץ כׇּל בָּשָׂר בָּא לְפָנַי - מהו לשון קֵץ שיש פה, ולא שייך קֵץ אלא בדבר הקצוב מתחלה. מִכׇּל מַאֲכָל אֲשֶׁר יֵאָכֵל - לכאורה אֲשֶׁר יֵאָכֵל הוא מיותר. דאם הוא לְךָ מַאֲכָל הוא ראוי להיאכל. מה הטעם שנוהגים לאכול דגים בשבת קודש. ומה הקשר לפרשה. למה שלח שני עופות הללו דווקא עורב ויונה, והלא יש הרבה עופות שפורחים טוב יותר מהם.
תפילות, קידוש וסעודות הלכות סעודות שבת הלכה למעשה
שיעור מרתק ומעמיק מפי הרב משה בר ציון שליט"א העוסק בהלכות סעודות שבת. בשיעור מבאר הרב את יסודות שלוש הסעודות, השיטות השונות בזמני הסעודות (כולל סעודה שלישית אחרי השקיעה), השיעורים הנדרשים באכילת כזית וכביצה, דיני ברכה אחרונה, והאם מותר לעשות סעודת שבת חלבית. כמו כן, משולבים סיפורי מופת מרגשים על מרן הרב עובדיה יוסף זצ"ל והתמדתו בתורה.
