ישיבה
בית המדרש
- ספריה
- קומי אורי
- כג - הרב אברהם שפירא זצ"ל
- מדורים
- תולדותיהם של צדיקים
- הרב אברהם שפירא
לימוד השיעור מוקדש להצלחת
עם ישראל
רשמים מהיכרותי את הרב זצ"ל, היכרות אשר יסודה ועיקרה בשנות לימודי בישיבה.
באותן השנים בראש הישיבה עמד מורנו הרצי"ה זצ"ל, ומורנו ר' אברהם זצ"ל היה הר"מ הבכיר בישיבה. ההיכרות היתה מתוך הקשבה לשיעורים בישיבה; מתוך לימוד נעים חבורות תלמידים בביתו, "לימוד משותף" - הרב עם התלמידים, לימוד חי, מעמיק, מתברך והולך; מתוך הקשרים והמגעים הכלליים והאישיים אשר התקיימו באותן שנים; ובהמשך אותן שנים, מתוך התייעצויות והדרכות הרב ז"ל בענייני הוראה וחינוך ובעניינים כלליים, הדרכות תורה מנחות, ולעת הצורך - מעודדות.
מורנו, אישיותו-תורתו על גודל מעלותיהם, הועמדו בידי שמים במעמד תורתי גאולתי חשוב מאוד.
מורנו - נשמתו, כהונתו, משפחתו, יתמותו, ירושלמיות שלו על עולמות חכמיה וקדושיה, כישרונותיו הברוכים;
הוקרת תורה-אהבת תורה-דבקות תורה , אשר בו -
התמדתו, יגיעתו חיוניותו בתורה, שימושו-חיותו עצם הסוגיה וענפיה, עד קניין התורה הגדול מאוד ,
שימוש חכמים שלו -
הכרתו-חיותו הרחבה את עולם התורה בדורות האחרונים:
הכרה לימודית תורתית.
חיות עשירה של מעשיהם ומימרותיהם של חכמי ישראל בדורות האחרונים, והם על פומיה תמיד.
נאמנותו-שמרנותו הבולטת למנהגים ומקובלות.
סבר פניו היפות, יחסו החם המקרב ומנחה תלמידים בצעירותם.
צינור אלוקי-גאולתי
אלה ועוד ממידותיו וממעלותיו. מעמד אומתי, תורתי, גאולתי להם. צינור אלוקי-גאולתי אשר בידי שמים הושם בבית הרב קוק זצ"ל - בית אלקים זה - בית התשובה-הגאולה הזה, במשפחה, בבית המדרש.
שם קיבל מורנו את היחס לתהליך הגאולתי של צמיחת ישראל בנחלתו.
שם, בחצר הרב זצ"ל, בחסות הרצי"ה זצ"ל, שם התחוללה הפגישה הגאולתית החשובה, בין מטען תורתי יקר זה, לבין דור התלמידים הצעיר החדש - "ילדי" ארץ-ישראל, המסתופפים בבית מדרש ראשוני כללי גאולתי מרכזי זה. עצת ה' היא. פגישה גאולתית זו הפגישה את נשמת מורנו, מטענו הגדול, עם הדור הצעיר, רוחו, צרכיו, תעודתו, מטלותיו. כאן פגש מורנו הרב אברהם זצ"ל את התלמידות היקרה הזו. ותלמידות זו - כאן פגשה את מורנו החשוב, כאן מתברכת היא, צומחת בקומתה, מתרחבת בכמותה, כאן בחסות ובמקביל ליניקה התורתית-אמונית ממורנו הרצי"ה זצ"ל, יונקת היא יניקה חיה עוצמתית ממטען תורה חיוני זה, על עושרו העיוני והמשמשיי לסעיפיו.
פגישה אלוקית פורייה זו, צמח תורה זה, מעמדו, הגאולתי-בנייניי בארץ-ישראל, חשוב, כללי מאוד. הצמיח וימשיך להניב פירות חשובים מאוד של תורה, בתי מדרשות, רבנויות, בתי-דין וענפי תורה בבניין ישראל בנחלתו - בניין התשובה-התורה הגדול.
התלמידות - חובשי בית המדרש, מכהני כהונות, ענפי תורה - מוסיפים והולכים, תלמידות מוסיפה מתברכת.
במקביל מורנו הר' אברהם זצ"ל מכאן המשיך אל כהונתיו החשובות מאוד, בראשות הישיבה ועל כס הרבנות הראשית. כהונות הממשיכות את כהונת הרב זצ"ל, הרבנים הראשיים, הרב חרל"פ, מורנו הרב צבי יהודה, זכר צדיקים לברכה.
ישיבתו זו על כס הרבנות הראשית ופעליו הברוכים בה, עצמותה היא, המפגש התורתי החיוני בין מעמד רבינו בבית מדרש גדול זה, לבין כהונה כלל ישראלית זו, לעת בניין גאולת ישראל.
מכאן, מחיל אל חיל, צמיחה פנימית תורתית, במעלות "מלכות וממשלה", אל עצם המעמד ההנהגתי את שלומי אמוני ישראל, דביקי נחלת ישראל, דבקי גאולתה בניינה.
לעת כזו, עם עליית מורינו זצ"ל השמיימה, ממשכת התלמידות, תלמידות ארץ-ישראל, במצוותה הדוריית. מעמקת הקניין, יורדת לסוף דעת רבותינו. בעריכת שפתיה מתרגמת את הקניין לשפת הדור. משכלת שומעת באוזן תלמידיית חכמה קשובה אחידה. שומעת את כל קולות התורה, הקולות האדירים לגווניהם, אשר שמענו מרבותינו, בבית מדרשו של הרב זצ"ל.
במטען תורה גאולתי זה, עולה תלמידות יקרה זו מעלה מעלה ללמוד וללמוד, ללמוד וללמד - לבנות נאמנה מערכות הוראה, מערכות תורה. בעזרת ה' עם בנינו-תלמידינו לשמור לעשות ולקיים, לבנות נאמנה בניין תורה, בנין ישראל, בניין עד. כל דברי תלמוד תורתך באהבה.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
גשמים בארץ ישראל שאילת גשמים וארץ ישראל
מדוע מדינות שבחורף שלנו אצלם קיץ מבקשים גשם, ומדוע יעקב התעקש להיקבר במערת המכפלה, ופירוש תפילת מעין שלוש.
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
נח התורה כשורש המציאות והאדם
שמירה על העולם ופתיחה לזמן חורף
שמירה על ממון חברך והתרחקות מאבק גזל , החשיבות בהתמדה בזמן חורף והשקיעות בישיבה.
שם משמואל על הפרשה שלמות נח, השבת וסוד הדיבור
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק ב'
השיעור מבאר כיצד תאריו של נח משקפים שלמות בגוף, בנפש ובשכל כנגד קלקולי דור המבול, ומקביל מעלות אלו להארות וברכות יום השבת שנוח רומז אליו. בנוסף, מוסברת חוכמתו הייחודית של נח שהתבטאה בביטול עצמי מוחלט לרצון ה' בכניסתו וביציאתו מן התיבה, הנהגה שזיכתה אותו ללשון "דיבור" המורה על חיבור פנימי וישיר עם הבורא.
שם משמואל על הפרשה פגם האדם ותיקונו בצלם אלוהים
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק א'
השיעור עוסק בהשפעת חטא עץ הדעת על מרכיבי האדם – גוף, נפש, שכל וצלם אלוהים המחבר ביניהם, ובתהליכי הבירור והתיקון שנועדו להפריד בין הנשמות הטהורות לטמאות. מתוך כך מוסברת נפילתם של אנשי דור המבול שסירבו לתיקון, אל מול שלמותו וצדקותו הייחודית של נח.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
אורות ישראל ותחייתו תהליך הגאולה כהתרחשות רציפה ומתמשכת
אורות ישראל ותחייתו פרק כ"ז - כ"ח
השיעור עוסק בתפיסת הגאולה כתהליך היסטורי אחד ורציף, שמתחיל ביציאת מצרים ונמשך לאורך כל תולדות עם ישראל. מתוך כך מודגש כי הירידות, הגלות והפעולות האנושיות היום-יומיות אינן מקריות, אלא מהוות שלבים פנימיים המובילים בסופו של דבר לאחדות האומה ולתכלית השלמה.
נח מגדולת הבריאה לעבודת הלב
השיעור עוסק במגבלות השכל האנושי מול אינסופיות הבורא והשגחתו, דרך מפגשי רבי יהושע בן חנניה והקיסר וביאור מהות יום השבת. מתוך כך מודגש כי תפקיד האדם בבריאה אינו שליטה או מסחר עם שמיים, אלא עמידה בענווה וחיבור אמיתי לקדוש ברוך הוא דרך תפילה וכיסופי הנפש.
עין אי"ה - הרב משה גנץ משמעות הדין ככוח מרפא לנפש
שבת א, ק"ס
השיעור עוסק בתפיסתו של הרב קוק לפיה הדין שלאחר המוות אינו עונש נקמני, אלא התפכחות פנימית שבה האדם רואה את האמת וחש כאב על החמצת ייעודו. ייסורים רוחניים אלו נועדו לזכך את הנפש, לנער אותה מהשקיעה בחומריות ולהשיבה אל טבעה האלוקי המקורי.
עין אי"ה - הרב משה גנץ שאלות הדין ומבט אל העתיד
שבת א, קס"ב - קס"ד
השיעור עוסק בשאלות שנשאל אדם בבית דין של מעלה – בהן משא ומתן באמונה, קביעת עתים לתורה וציפייה לישועה – על פי תורתו של הראי"ה קוק. דרך שאלות אלו נבחנים החיבור בין יושר טבעי ללימוד התורה, וכן החשיבות שבהתבוננות אופטימית ופעילה על המציאות מתוך מבט אל העתיד והכלל.
נח משיב הרוח ומוריד הגשם -גבורות גשמים, האומנם?
הסברים מדוע מובא בתלמוד 'משיב הרוח ומוריד הגשם' בשם 'גבורות גשמים' שלושה הסברים. ומדוע מזכירים בברכת תחיית המתים.
רביבים חובת לימוד כל יסודות התורה
מצוות תלמוד תורה מוטלת על ההורים, ועליהם לדאוג שבניהם ילמדו יסודות אלו בעודם צעירים | מי שלא הספיק ללמוד בצעירותו, חובה שילמד בעצמו בבגרותו | במשך הדורות תוכן הלימוד התרחב, עד שהוצרך להתיר לכתוב את התורה שבעל פה | המיוחד בתלמוד, שהזוכה לרכוש את המיומנות המורכבת שבלימודו כביכול נכנס לעולמם של חכמים ומשתתף עימהם בדיון | עיקר תכלית הלימוד להכין את התלמידים ללמוד היטב ובדייקנות אליבא דהלכתא | צריך לתכנן תוכנית שבה עד סביבות גיל 20 יקיפו התלמידים את כל יסודות המצוות וההלכה עם עיקרי ההסברים שנתבארו בתלמוד ובמפרשיו
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת נח תשפז
קֵץ כׇּל בָּשָׂר בָּא לְפָנַי - מהו לשון קֵץ שיש פה, ולא שייך קֵץ אלא בדבר הקצוב מתחלה. מִכׇּל מַאֲכָל אֲשֶׁר יֵאָכֵל - לכאורה אֲשֶׁר יֵאָכֵל הוא מיותר. דאם הוא לְךָ מַאֲכָל הוא ראוי להיאכל. מה הטעם שנוהגים לאכול דגים בשבת קודש. ומה הקשר לפרשה. למה שלח שני עופות הללו דווקא עורב ויונה, והלא יש הרבה עופות שפורחים טוב יותר מהם.
