ישיבה
בית המדרש
- ספריה
- קומי אורי
- כג - הרב אברהם שפירא זצ"ל
- מדורים
- תולדותיהם של צדיקים
- הרב אברהם שפירא
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
אסתר בת שמחה
בחג הסוכות, עלה מעל ראשינו לשמי מרומים - אבינו, מורינו ורבינו, מרן הגאון הרב אברהם אלקנה כהנא שפירא זי"ע. ואנו, כאלישע הנביא בשעה שראה את רבו אליהו הנביא עולה בסערה השמיימה, זועקים פעמיים בלב מר ונשבר - אבינו, אבינו.
אבינו, פעם ראשונה, מפני שרבינו הקים עולם של תורה בדור הבנים הגדל בארץ האבות. רבינו, שעוד בהיותו ר"מ צעיר בישיבת מרכז הרב, הטעים את ראשוני בני "דור הכיפות הסרוגות" את טעמו של ה"עיון". לימד אותם להקשות ולתרץ, לחדש סברות אמיתיות ולפלפל ב"קצות" מוקשה. ובהמשך כראש ישיבה היה זה רבינו, שחזר ושינן בכל שיחותיו את חשיבות הישיבה, ההתמדה, הגדלות בתורה וקבלת המסורה מגדולי התורה מדור לדור - "מימיהן של אבותינו לא פרשה ישיבה מהם... אברהם אבינו זקן ויושב בישיבה היה..." (יומא כח:), רבותינו הם "מעתיקי השמועה" (רמב"ם פיה"מ), היו ציטוטיו הקבועים. לעיתים בדרך חידוד הוסיף - כל יהודי צריך להיות תלמיד חכם, וגם... רב צריך להיות תלמיד חכם.
כך היה רבינו לאבינו, שהרי אב הוא החוליה המקשרת בינינו לדורות קודמים, ורבינו הוא שהנחיל לתנועת "תחיית הקודש" את הבסיס ההלכתי והלמדני הרחב, המסור למשה מסיני.
מנהיג הציבור
ומכוח זה - אבינו, פעם שנייה. רבינו היה למנהיג הציבור. הוא שהקים דור שמחדש ממקור הקודש, ידע להורות לדור דרך בבעיות הציבוריות המתחדשות, דרך הרואה במדינה ובחיים המתחדשים בה בשורה של קודש, ולכן כה חשוב שהיא תהא כפופה לתורה. לאור דרכו הרוחנית הזו עמד רבינו בראש המאבק למען שלמות ארצנו הקדושה, כשבשיאו פסק את פסיקתו המפורסמת על החובה לסרב לפקודה הנוגדת את דיני התורה. ידוע, שגדולי ישראל בעת פטירתם אמרו משפט, שמקפל בתוכו את כל דרכם הרוחנית, ומהווה מעין סיכום למשנתם. לדוגמה, על הגאון מווילנא, שחייו ותורתו נסובו מסביב לדקדוק במצוות, מסופר שבעת פטירתו לקח בידו את הציצית שלו ובכה - בעולם הזה אפשר לקנות ציצית בכמה פרוטות ולזכות במצוות רבות, ואילו בכל חיי העולם הבא אי-אפשר לקיים מצוות. אפשר לומר שגם פסק זה של רבינו (שבאמת הוא הלכה פשוטה ברמב"ם), שהוא פסיקתו הציבורית הנודעת האחרונה, מבטא בעומק את דרכו הרוחנית כל חייו - להחיש את אור גאולת ישראל בדורנו, מתוך נאמנות מוחלטת לתורה ולהלכה.
מכוח דרכו הרוחנית של רבינו, ובמיוחד לאור הנחיותיו בפסיקותיו והדרכותיו בתקופת הגירוש, קמה תנועת "קוממיות". ועתה, משנסתלק רבינו - מה עלינו לעשות?
"ויקח את אדרת אליהו אשר נפלה מעליו, ויכה את המים ויאמר: איה ה' אלוקי אליהו... ויחצו הנה והנה ויעבור אלישע". "ותחיית המתים באה על ידי אליהו זכור לטוב, אשר באדרתו צפון כוח הקודש לשפוך רוח נבואה, ולעשות פלאות בצעקת איה ה' אלוקי אליהו" (אורות הקודש, שא). כלומר, לכאורה מהצדיק המסתלק נשאר רק דומם, כאליהו שהשאיר אדרת. אולם באמת במפעליו של הצדיק הלוא גנוזים כוחות חיים גדולים של קשר לה' - תורתו ומעשיו שהשאיר בעולם, ומי שמחפש אותם כאלישע הצועק לה' אלוקי אליהו, ימצאם וימשיך את דרכו.
רבינו השאיר אחריו הרבה יותר מאשר חפצים דוממים, הוא השאיר אחריו תורה שלמה, דרך חיים ואת גדולי תלמידיו הממשיכים את דרכו. רבינו בגדלותו דומה היה לעץ גבוה, שבצלו יכולים התלמידים לעמוד זקוף, להתפתח ולהפוך לגדולים בתורה. אנו בתנועת "קוממיות" נמשיך בעז"ה ללכת בדרכו של רבינו לאורם של תלמידיו הגדולים.
תנועת "תחיית הקודש", מיסודו של מרן הראי"ה זצ"ל, כבר ידעה משברים רבים, אולם בטוחים אנו בה' אשר דיבר טוב על ישראל, שהיא תמשיך ותפרח ותעלה מעלה מעלה, כפי שלימדנו הרב הנזיר זצ"ל בדבריו על הסתלקותו של מרן הראי"ה זצ"ל (אורות הקודש א', 30) - בהסתלקותו של רשב"י, בסוף אדרא זוטא, לא סיים בוצינא קדישא לאמר חיים, שמענו קול שקורא ואומר: "אורך ימים ושנות חיים ושלום יוסיפו לך". וכן בהילולא של הרב זללה"ה, שמענו קול שקורא ואומר: "חיים עד העולם".
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
גשמים בארץ ישראל שאילת גשמים וארץ ישראל
מדוע מדינות שבחורף שלנו אצלם קיץ מבקשים גשם, ומדוע יעקב התעקש להיקבר במערת המכפלה, ופירוש תפילת מעין שלוש.
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
נח התורה כשורש המציאות והאדם
שמירה על העולם ופתיחה לזמן חורף
שמירה על ממון חברך והתרחקות מאבק גזל , החשיבות בהתמדה בזמן חורף והשקיעות בישיבה.
שם משמואל על הפרשה שלמות נח, השבת וסוד הדיבור
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק ב'
השיעור מבאר כיצד תאריו של נח משקפים שלמות בגוף, בנפש ובשכל כנגד קלקולי דור המבול, ומקביל מעלות אלו להארות וברכות יום השבת שנוח רומז אליו. בנוסף, מוסברת חוכמתו הייחודית של נח שהתבטאה בביטול עצמי מוחלט לרצון ה' בכניסתו וביציאתו מן התיבה, הנהגה שזיכתה אותו ללשון "דיבור" המורה על חיבור פנימי וישיר עם הבורא.
שם משמואל על הפרשה פגם האדם ותיקונו בצלם אלוהים
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק א'
השיעור עוסק בהשפעת חטא עץ הדעת על מרכיבי האדם – גוף, נפש, שכל וצלם אלוהים המחבר ביניהם, ובתהליכי הבירור והתיקון שנועדו להפריד בין הנשמות הטהורות לטמאות. מתוך כך מוסברת נפילתם של אנשי דור המבול שסירבו לתיקון, אל מול שלמותו וצדקותו הייחודית של נח.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
אורות ישראל ותחייתו תהליך הגאולה כהתרחשות רציפה ומתמשכת
אורות ישראל ותחייתו פרק כ"ז - כ"ח
השיעור עוסק בתפיסת הגאולה כתהליך היסטורי אחד ורציף, שמתחיל ביציאת מצרים ונמשך לאורך כל תולדות עם ישראל. מתוך כך מודגש כי הירידות, הגלות והפעולות האנושיות היום-יומיות אינן מקריות, אלא מהוות שלבים פנימיים המובילים בסופו של דבר לאחדות האומה ולתכלית השלמה.
נח מגדולת הבריאה לעבודת הלב
השיעור עוסק במגבלות השכל האנושי מול אינסופיות הבורא והשגחתו, דרך מפגשי רבי יהושע בן חנניה והקיסר וביאור מהות יום השבת. מתוך כך מודגש כי תפקיד האדם בבריאה אינו שליטה או מסחר עם שמיים, אלא עמידה בענווה וחיבור אמיתי לקדוש ברוך הוא דרך תפילה וכיסופי הנפש.
עין אי"ה - הרב משה גנץ משמעות הדין ככוח מרפא לנפש
שבת א, ק"ס
השיעור עוסק בתפיסתו של הרב קוק לפיה הדין שלאחר המוות אינו עונש נקמני, אלא התפכחות פנימית שבה האדם רואה את האמת וחש כאב על החמצת ייעודו. ייסורים רוחניים אלו נועדו לזכך את הנפש, לנער אותה מהשקיעה בחומריות ולהשיבה אל טבעה האלוקי המקורי.
עין אי"ה - הרב משה גנץ שאלות הדין ומבט אל העתיד
שבת א, קס"ב - קס"ד
השיעור עוסק בשאלות שנשאל אדם בבית דין של מעלה – בהן משא ומתן באמונה, קביעת עתים לתורה וציפייה לישועה – על פי תורתו של הראי"ה קוק. דרך שאלות אלו נבחנים החיבור בין יושר טבעי ללימוד התורה, וכן החשיבות שבהתבוננות אופטימית ופעילה על המציאות מתוך מבט אל העתיד והכלל.
נח משיב הרוח ומוריד הגשם -גבורות גשמים, האומנם?
הסברים מדוע מובא בתלמוד 'משיב הרוח ומוריד הגשם' בשם 'גבורות גשמים' שלושה הסברים. ומדוע מזכירים בברכת תחיית המתים.
רביבים חובת לימוד כל יסודות התורה
מצוות תלמוד תורה מוטלת על ההורים, ועליהם לדאוג שבניהם ילמדו יסודות אלו בעודם צעירים | מי שלא הספיק ללמוד בצעירותו, חובה שילמד בעצמו בבגרותו | במשך הדורות תוכן הלימוד התרחב, עד שהוצרך להתיר לכתוב את התורה שבעל פה | המיוחד בתלמוד, שהזוכה לרכוש את המיומנות המורכבת שבלימודו כביכול נכנס לעולמם של חכמים ומשתתף עימהם בדיון | עיקר תכלית הלימוד להכין את התלמידים ללמוד היטב ובדייקנות אליבא דהלכתא | צריך לתכנן תוכנית שבה עד סביבות גיל 20 יקיפו התלמידים את כל יסודות המצוות וההלכה עם עיקרי ההסברים שנתבארו בתלמוד ובמפרשיו
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת נח תשפז
קֵץ כׇּל בָּשָׂר בָּא לְפָנַי - מהו לשון קֵץ שיש פה, ולא שייך קֵץ אלא בדבר הקצוב מתחלה. מִכׇּל מַאֲכָל אֲשֶׁר יֵאָכֵל - לכאורה אֲשֶׁר יֵאָכֵל הוא מיותר. דאם הוא לְךָ מַאֲכָל הוא ראוי להיאכל. מה הטעם שנוהגים לאכול דגים בשבת קודש. ומה הקשר לפרשה. למה שלח שני עופות הללו דווקא עורב ויונה, והלא יש הרבה עופות שפורחים טוב יותר מהם.
