ישיבה בית המדרש
בית המדרש
- ספריה
- קומי אורי
- כג - הרב אברהם שפירא זצ"ל
- מדורים
- תולדותיהם של צדיקים
- הרב אברהם שפירא
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
אסתר בת שמחה
בחג הסוכות, עלה מעל ראשינו לשמי מרומים - אבינו, מורינו ורבינו, מרן הגאון הרב אברהם אלקנה כהנא שפירא זי"ע. ואנו, כאלישע הנביא בשעה שראה את רבו אליהו הנביא עולה בסערה השמיימה, זועקים פעמיים בלב מר ונשבר - אבינו, אבינו.
אבינו, פעם ראשונה, מפני שרבינו הקים עולם של תורה בדור הבנים הגדל בארץ האבות. רבינו, שעוד בהיותו ר"מ צעיר בישיבת מרכז הרב, הטעים את ראשוני בני "דור הכיפות הסרוגות" את טעמו של ה"עיון". לימד אותם להקשות ולתרץ, לחדש סברות אמיתיות ולפלפל ב"קצות" מוקשה. ובהמשך כראש ישיבה היה זה רבינו, שחזר ושינן בכל שיחותיו את חשיבות הישיבה, ההתמדה, הגדלות בתורה וקבלת המסורה מגדולי התורה מדור לדור - "מימיהן של אבותינו לא פרשה ישיבה מהם... אברהם אבינו זקן ויושב בישיבה היה..." (יומא כח:), רבותינו הם "מעתיקי השמועה" (רמב"ם פיה"מ), היו ציטוטיו הקבועים. לעיתים בדרך חידוד הוסיף - כל יהודי צריך להיות תלמיד חכם, וגם... רב צריך להיות תלמיד חכם.
כך היה רבינו לאבינו, שהרי אב הוא החוליה המקשרת בינינו לדורות קודמים, ורבינו הוא שהנחיל לתנועת "תחיית הקודש" את הבסיס ההלכתי והלמדני הרחב, המסור למשה מסיני.
מנהיג הציבור
ומכוח זה - אבינו, פעם שנייה. רבינו היה למנהיג הציבור. הוא שהקים דור שמחדש ממקור הקודש, ידע להורות לדור דרך בבעיות הציבוריות המתחדשות, דרך הרואה במדינה ובחיים המתחדשים בה בשורה של קודש, ולכן כה חשוב שהיא תהא כפופה לתורה. לאור דרכו הרוחנית הזו עמד רבינו בראש המאבק למען שלמות ארצנו הקדושה, כשבשיאו פסק את פסיקתו המפורסמת על החובה לסרב לפקודה הנוגדת את דיני התורה. ידוע, שגדולי ישראל בעת פטירתם אמרו משפט, שמקפל בתוכו את כל דרכם הרוחנית, ומהווה מעין סיכום למשנתם. לדוגמה, על הגאון מווילנא, שחייו ותורתו נסובו מסביב לדקדוק במצוות, מסופר שבעת פטירתו לקח בידו את הציצית שלו ובכה - בעולם הזה אפשר לקנות ציצית בכמה פרוטות ולזכות במצוות רבות, ואילו בכל חיי העולם הבא אי-אפשר לקיים מצוות. אפשר לומר שגם פסק זה של רבינו (שבאמת הוא הלכה פשוטה ברמב"ם), שהוא פסיקתו הציבורית הנודעת האחרונה, מבטא בעומק את דרכו הרוחנית כל חייו - להחיש את אור גאולת ישראל בדורנו, מתוך נאמנות מוחלטת לתורה ולהלכה.
מכוח דרכו הרוחנית של רבינו, ובמיוחד לאור הנחיותיו בפסיקותיו והדרכותיו בתקופת הגירוש, קמה תנועת "קוממיות". ועתה, משנסתלק רבינו - מה עלינו לעשות?
"ויקח את אדרת אליהו אשר נפלה מעליו, ויכה את המים ויאמר: איה ה' אלוקי אליהו... ויחצו הנה והנה ויעבור אלישע". "ותחיית המתים באה על ידי אליהו זכור לטוב, אשר באדרתו צפון כוח הקודש לשפוך רוח נבואה, ולעשות פלאות בצעקת איה ה' אלוקי אליהו" (אורות הקודש, שא). כלומר, לכאורה מהצדיק המסתלק נשאר רק דומם, כאליהו שהשאיר אדרת. אולם באמת במפעליו של הצדיק הלוא גנוזים כוחות חיים גדולים של קשר לה' - תורתו ומעשיו שהשאיר בעולם, ומי שמחפש אותם כאלישע הצועק לה' אלוקי אליהו, ימצאם וימשיך את דרכו.
רבינו השאיר אחריו הרבה יותר מאשר חפצים דוממים, הוא השאיר אחריו תורה שלמה, דרך חיים ואת גדולי תלמידיו הממשיכים את דרכו. רבינו בגדלותו דומה היה לעץ גבוה, שבצלו יכולים התלמידים לעמוד זקוף, להתפתח ולהפוך לגדולים בתורה. אנו בתנועת "קוממיות" נמשיך בעז"ה ללכת בדרכו של רבינו לאורם של תלמידיו הגדולים.
תנועת "תחיית הקודש", מיסודו של מרן הראי"ה זצ"ל, כבר ידעה משברים רבים, אולם בטוחים אנו בה' אשר דיבר טוב על ישראל, שהיא תמשיך ותפרח ותעלה מעלה מעלה, כפי שלימדנו הרב הנזיר זצ"ל בדבריו על הסתלקותו של מרן הראי"ה זצ"ל (אורות הקודש א', 30) - בהסתלקותו של רשב"י, בסוף אדרא זוטא, לא סיים בוצינא קדישא לאמר חיים, שמענו קול שקורא ואומר: "אורך ימים ושנות חיים ושלום יוסיפו לך". וכן בהילולא של הרב זללה"ה, שמענו קול שקורא ואומר: "חיים עד העולם".
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר

גירושין חובת מזונות ילדים בהלכה ובפסיקה
השיעור בוחן את גדרי החיוב ההלכתי של אב במזונות ילדיו, תוך עיון במקורות התלמודיים, במחלוקות הראשונים ובהתפתחות תקנות חכמים לאורך הדורות. בהמשך לכך, מנותחות ההשלכות המעשיות של פסיקות בתי הדין ובתי המשפט כיום, תוך התייחסות לשינויים הכלכליים והחברתיים בימינו.

מידות הראי"ה תיקון הברית: עבודה מתוך שכל
ברית א' - ב'
השיעור עוסק בתיקון מידת הברית ובמעבר מפעולה מתוך טבע או חשק רגעי, לעבודה מושכלת ותבונית שבה האדם בוחר בטוב מפני שהוא אמת. מודגש כי אף שהתיקון דורש מאמץ ואיפוק מול החומריות, הוא מהווה דרגה עליונה של עבודה מאהבה המשפיעה שפע וברכה על העולם כולו.

אור התנ"ך ממשה ליהושע: שותפות בארץ החדשה
יהושע פרק ג'
השיעור עוסק במעבר ההנהגה ממשה ליהושע בכניסה לארץ ישראל, תהליך המתואר כמעבר מהנהגה ניסית ופסיבית להנהגה של שותפות, יוזמה ועשייה מצד העם. מתוך ניתוח הפסוקים ומדרשי חז"ל, מוסבר הצורך בקריאה המשולשת "חזק ואמץ" כבסיס ליצירת מדרגה רוחנית חדשה המשלבת בין מחשבה, דיבור ומעשה.

חיי שרה מידת האבות וגאולת הבנים
שיחת מוצ"ש פרשת חיי - שרה
השיעור עוסק במדרגותיהם הרוחניות של האבות – מקניין מערת המכפלה, דרך לימוד הזכות המיוחד של יצחק על ישראל ועד לגדולת שיחתם של עבדי האבות. מתוך דברי הראי"ה קוק מוסבר כי הדבקות הטבעית והפנימית של האבות בה' היא השורש והמגמה שאליה עם ישראל שב ומתעלה בדור הגאולה.

שם משמואל על הפרשה השידוך של יצחק ורבקה
שם משמואל על הפרשה - חיי שרה (תרע"ח)
השיעור עוסק בשידוך יצחק ומסביר כיצד אליעזר זכה למידות חסד ואמת דווקא בזכות מאבקו העיקש להתנתק מנגיעותיו ואינטרסיו האישיים להשיא את בתו. התגברות פנימית זו היא שאיפשרה לו לנצח את רמאותם של בתואל ולבן ולהוציא מהם את רבקה.

לנתיבות ישראל התורה, ההתיישבות והופעת השם
לנתיבות ישראל א' , מאמר מ"ז (ב), מ"ח, נ"ג
השיעור עוסק בחשיבותה של ההתיישבות הדתית בבניין הארץ, בצורך להרבות באור התורה ובהעמקת לימוד משנתו של מרן הרב קוק. בהמשך לכך, מוסברת מהות קריאת שם ה' על עם ישראל כביטוי לקדושה פנימית המתגלה במצוות, בתפילין ובחיבור לכלל המציאות.

תורה ומדע מנגנוני כוח, כפייה וחירות הנפש
השיעור בוחן את מושג הכוח, יחסי השליטה והכפייה התת-מודעת בחברה מול תפיסות פילוסופיות כמו זו של פוקו. כנגדן מוצגת התפיסה היהודית, לפיה האדם אינו יוצר את עצמו מאפס אלא מגלה את נשמתו האלוקית הפנימית ואת ייעודו בעולם.

אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א זיכוך המידות בדרך לדבקות
טהרת הנפש והמידות י"א - י"ג
השיעור עוסק באתגר המוסרי והרוחני של האדם בעת עלייתו במעלות הדבקות, שבה מתעצמות גם המידות והחיסרונות הדורשים זיכוך מתמיד. מתוך כך מודגש כי ההכרה בליקויים וההתמודדות עמם אינן עילה לנפילה או לעצבות, אלא מנוף פנימי להמשך צמיחה, התעלות ותיקון.

יסודות הש"ס יסודות וטעמי שבועות בדיני ממונות
פתיחה לענייני שבועות
השיעור עוסק בסוגי השבועות השונים בדיני ממונות מדאורייתא ומדרבנן, ומנתח את הופעתם בסוגיות המרכזיות במסכת בבא מציעא. בהמשך לכך, נבחנים טעמיהן של השבועות והשאלה העקרונית האם שבועה נתפסת ככלי ראייתי מברר או שנועדה לפייס את דעתו של בעל הדין.

עבודת הקודש להחיד"א סודות כתבי החיד"א בספר עבודת הקודש
השיעור עוסק בתהליך הההדרה והמחקר של ספרי החיד"א, וחושף כיצד ביטויים שנראו כטעויות דפוס או שגיאות כתיב התגלו למעשה כמליצות, רמזים וסודות עמוקים. המרצה מדגים באמצעות דוגמאות מכתבי יד כיצד גישתו הייחודית של החיד"א מדויקת ומכוונת בכל אות וסימן.

רביבים איסור כתובת קעקע
אסור מהתורה לחקוק בעור אותיות או צורות שיישארו בו לתמיד | האיסור חל על איש ואישה כאחד, ועל כל מקום בגוף | איסור עשיית קעקוע הוא חוק שטעמו לא נתפרש בתורה | עם זאת, ביארו כמה ראשונים שכך היה מנהגם של עובדי עבודה זרה | המקעקע על עורו צורה קבועה, משתעבד לצורה זו ומונע מעצמו להמשיך ולהתחדש | אחר שהקעקוע כבר קיים אין איסור בקיום התוצאה, ולכן אין חובה מהתורה להסירו | כיום ניתן להסיר את הקעקוע באמצעות לייזר, ולכן נכון להתאמץ להסירו, כדי לבטא בכך את ההתנערות מהחטא

פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת חיי שרה תשפז
לְפִי שֶׁעַל יְדֵי בְשׂוֹרַת הָעֲקֵדָה, פָּרְחָה נִשְׁמָתָהּ מִמֶּנָּה וּמֵתָה. הרי קי"ל שְׁלוּחֵי מִצְוָה אֵינָן נִיזּוֹקִין? ואיך מתה שרה על ידי המצוה. וַיֹּאמְרוּ נִקְרָא לַנַּעֲרָ וְנִשְׁאֲלָה אֶת פִּיהָ. מה תלמוד לומר אֶת פִּיהָ, הול"ל 'ונשאל אותה'. כיצד נשא אברהם את הגר בת פרעה שהיא מצרית, וישראל אסור במצרית.

עין אי"ה - הרב משה גנץ חיבור השכל אל הרגש והיראה
שבת א, קס"ט - ק"ע
השיעור עוסק בצורך לחבר את ההבנה השכלית והלימוד אל רגש טהור של יראת שמיים כדי שהדברים יופנמו באדם ולא יישארו ידיעה חיצונית בלבד. בעזרת משלים ומאמרי חז"ל, מודגשת החשיבות של הקדמת הכללים, המידות והקדושה לעיסוק בפרטים כדי להגיע לחיים שלמים ומתוקנים.

חיי שרה כיצד לבקש בקשה -ארבעה ביקשו שלא כהוגן ושלושה נענו כהוגן
המבקשים אליעזר עבד אברהם, כלב בן יפונה, שאול המלך, יפתח הגלעדי.

חיי שרה פרשת חיי שרה – נפילת בני ישמעאל
כשהאויב הערבי מרים ראש בהתנשאות על המדינה היהודית ועוד מבפנים זו בדיוק נקודת המפנה שתביא לצמיחה ישראלית

תפילות, קידוש וסעודות הלכות הבדלה
השיעור עוסק בשאלת חיוב נשים בהבדלה ובאפשרות שלהן להבדיל בעצמן, תוך סקירת מחלוקות הראשונים והפוסקים הספרדים והאשכנזים. בהמשך נידונים הגדרים ההלכתיים של "חמר מדינה" והתנאים שבהם ניתן להשתמש במשקאות חלופיים ליין עבור הבדלה.











