ישיבה
בית המדרש
- ספריה
- קומי אורי
- כג - הרב אברהם שפירא זצ"ל
- מדורים
- תולדותיהם של צדיקים
- הרב אברהם שפירא
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
הרב אברהם שפירא זצ"ל
ר' אברהם היה המופלא שבחכמי דורנו. כבר לפני למעלה מ-60 שנה שיחרו לדבריו גאוני הדור. סיפרו לי תלמידי ישיבת חברון, שהרב מבריסק היה שואל את הבאים אליו האם בחוברת שיצאה בישיבה נמצאים חידושי תורה של אברהם אלקנה. "הביאום אלי" היה מבקש, "אני רוצה לעיין בהם".
ה"חזון איש" היה בקשר עמו וחבבו והוקירו מאוד וכתב על דברי תורתו של ר' אברום שכולם מכוונים לאמת. כשעלה ה"חזון איש" מבני-ברק לירושלים לבקר בישיבת חברון, עמדו בכניסה לישיבה התלמידים וראשי הישיבה לקדמו בברכה. בין העומדים היה גם ר' אברהם. ה"חזון איש" פנה אליו ואמר לו: "מה אתה עושה כאן בקבלת פנים? אל תפסיק מלימודך, שוב לתלמודך". ר' איסר זלמן מלצר, הרב הרצוג, הרב הראשי, וכל גדולי ירושלים העריצו את ר' אברהם בזכות פלאי כשרונותיו ושקדנותו שלא ידעה גבול, בזכות חידושיו הבהירים, ובזכות יכולתו להאיר את דבריהם בהערות חשובות שגילו את אמיתתם ועומקם.
בעת הלוויה אמר הרב רוזנטל, אב"ד חיפה, על חכמי ירושלים שהיו מזהים בפרסומים של דברי תורה מה נכתב על-ידי ר' אברהם אלקנה לפי גאונות החכמה שבכתוב.
גם אני כילד זכיתי לעמוד לפני ר' אברהם כשעליתי לירושלים לפני 56 שנה עם קבוצה קטנה של תלמידי כפר הרא"ה. לנסיעתנו התלווה הרב נריה, ובכניסה לירושלים אמר לנו: "הביטו בחלון האוטובוס על תושבי ירושלים. תוכלו לזהות שם את אביי ורבא, הם סובבים ברחובותיה". וכשהגענו לפני הרב הרצוג שיבקש לקבל בחיבתו המיוחדת את הדור החדש שלומד בישיבת בני-עקיבא, עמדנו לפני ר' אברהם והוא הלהיט את הסוגיה והתעסק אתנו בלימוד, והכול היה חי, כל כך מעניין, מעורר מחשבה. והרב הצעיר שלפנינו חבר אלינו ללא כל חיץ. אז הכרתי את אביי ורבא של דורי בתוך ירושלים. חלפו השנים ובאתי ללמוד בישיבת "מרכז הרב" ור' אברהם החיה את תורתנו. ראינו איש חי, מלא חכמה, פיקחות שכולה תורה והתורה מתגלגלת מפיו כגל של אגוזים - מקורות, סברות, חידושים, חיפוש אמת, וכל זה מתוך אהבה כה גדולה אלינו כאילו היינו חלק מתורתו, חלק מחייו. בלי חיץ, בלי חומה, בלי גינוני כבוד.
חלפו השנים ב"מרכז", ר' צבי יהודה זצ"ל הוליך את רוח הישיבה והנהיג את נשמתה. הגדיל אותנו בהבנה רחבה, בהזדהות עם תהליך הגאולה, עם הנהגת דור התחייה מתוך אהבת הכול, כל הכוחות שבה, ומתוך הכרת חובתנו להמשיך. אל ר' אברהם היה שולח אותנו להבין עומקה של תורה, לשמוע תשובה בענייני הלכה. לא ידעתי עד צאתי מן הישיבה כמה גדול כוחו של ר' אברהם כמנהיג, לא ידעתי כמה עצומות ידיעותיו בספרי מהר"ל והגר"א. כל עוד ר' צבי יהודה הנהיג, היה ר' אברום מתגלגל יחד עמנו אחרי רצ"י כתלמיד. מקשיב לכל דבריו ללא אומר עד הסתלקותו של רצ"י, כשהתכנסנו לפי קריאתו ב"ישיבה לצעירים", ופתאום ראינו גדולתו של ר' אברהם בכל חלקי התורה. בצניעותו הרבה הסתיר את כל הדברים, מפני גדולתו של ר' צבי יהודה זצ"ל. והנה עכשיו לנגד עיני ראיתי איך גדלות בתורה ושקידה עצומה עשוהו לגדול בכל מכמני התורה. הלמדנות, הפיקחות, השמחה ובדיחות הדעת, חברו לגדלות ולכושר הנהגה בישיבה ולכל עם ישראל.
כוח הנהגה אמיץ
שעה שהיינו בישיבה שח לנו ר' אברהם על הקושי להיות דיין בבית הדין בירושלים. על כאבו בעקבות דברים ששמע, על בעיות אנושיות. לילות כימים היה כואב ודואג על הדברים שבאו לפניו, כמה דואג הוא לגרושה, לעגונה ולכל איש מצוק.
כשגדלתי ויצאתי לרבנות, רק אז ראיתי איך בפקחות ניווט בין הדעות השונות. איך הכריע הלכות, איך התערב מול בעלי שררה וכסף עד ששיפר כרב ראשי את מערכת הכשרות ועשאה ממלכתית, ישרה ואמיצה. איך שונו כללי העבודה בשחיטות חו"ל וההשגחה עלתה פלאים. באומץ קיבל את עולי אתיופיה כשהוא מכריע שהם יהודים, כי כך מורה ההלכה, אפילו אם מחקרים מדעיים מטילים ספק בדבר. כשהוא קובע ואומר שיש לסמוך על תשובת הרידב"ז הבודדת שנשארה במצרים, כי יד ההשגחה סייעה אותנו בדרך נס שנוכל להכריע ההלכה על-פי דבריו, ומאידך כמה ביקש לתקן את ייחוסם, את אמונתם ואת תשובתם למצוות תורה וחכמים. הוא הורה על טבילה לחידוש הברית ויצר מנגנון לכך, וכמה נרדף על כך על-ידי אנשים שלא הבינו כוח הנהגה אמיץ שמקבל על עצמו נגד חכמים מימין האוסרים ונגד מקילים משמאל שנכנעים ללחץ דעת הקהל.
ביתו של ר' אברהם היה פתוח. גדולים שיחרו לפתחו, פוליטיקאים מצאו בו עצה. פוסקים מצאו בו הלכות, והדור אשר הגיע לשיא תחתיתו, כשהוא נע מים עד ים, ומצפון ועד מזרח, "ישוטטו לבקש את דבר ה' ולא ימצאו". והנה בבית הזה מצאו, כדברי חכמי כרם ביבנה (שבת קל"ח).
דבר ה' זו הלכה. דבר ה' זה הקץ. דבר ה' זו נבואה.
ר' אברהם היה לגדול הדור. הפוסק המורה לדור כי עכשיו זה הקץ המגשים בדבריו את נבואות הנביאים ותפישתם הרחבה.
הוא היה לתורה הגואלת שציפה לה כל ימיו מורנו ר' צבי יהודה זצ"ל.
על ר' אברהם ראוי לומר את דברי רשב"י שם ח"ו ושלא תשכח תורה מישראל שנאמר כי לא תשכח מפי זרעו אלא מה אני מקיים ישוטטו לבקש... ולא ימצאו. שלא ימצאו הלכה ברורה ומשנה ברורה במקום אחד. בבית מדרשו של גאון דורנו מצאנו הלכה ברורה שיצאה מתוך משנה ברורה - אמונת התורה הגואלת ודרך הפסיקה הראויה לדורנו.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
נח התורה כשורש המציאות והאדם
שמירה על העולם ופתיחה לזמן חורף
שמירה על ממון חברך והתרחקות מאבק גזל , החשיבות בהתמדה בזמן חורף והשקיעות בישיבה.
שם משמואל על הפרשה שלמות נח, השבת וסוד הדיבור
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק ב'
השיעור מבאר כיצד תאריו של נח משקפים שלמות בגוף, בנפש ובשכל כנגד קלקולי דור המבול, ומקביל מעלות אלו להארות וברכות יום השבת שנוח רומז אליו. בנוסף, מוסברת חוכמתו הייחודית של נח שהתבטאה בביטול עצמי מוחלט לרצון ה' בכניסתו וביציאתו מן התיבה, הנהגה שזיכתה אותו ללשון "דיבור" המורה על חיבור פנימי וישיר עם הבורא.
שם משמואל על הפרשה פגם האדם ותיקונו בצלם אלוהים
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק א'
השיעור עוסק בהשפעת חטא עץ הדעת על מרכיבי האדם – גוף, נפש, שכל וצלם אלוהים המחבר ביניהם, ובתהליכי הבירור והתיקון שנועדו להפריד בין הנשמות הטהורות לטמאות. מתוך כך מוסברת נפילתם של אנשי דור המבול שסירבו לתיקון, אל מול שלמותו וצדקותו הייחודית של נח.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
אורות ישראל ותחייתו תהליך הגאולה כהתרחשות רציפה ומתמשכת
אורות ישראל ותחייתו פרק כ"ז - כ"ח
השיעור עוסק בתפיסת הגאולה כתהליך היסטורי אחד ורציף, שמתחיל ביציאת מצרים ונמשך לאורך כל תולדות עם ישראל. מתוך כך מודגש כי הירידות, הגלות והפעולות האנושיות היום-יומיות אינן מקריות, אלא מהוות שלבים פנימיים המובילים בסופו של דבר לאחדות האומה ולתכלית השלמה.
נח מגדולת הבריאה לעבודת הלב
השיעור עוסק במגבלות השכל האנושי מול אינסופיות הבורא והשגחתו, דרך מפגשי רבי יהושע בן חנניה והקיסר וביאור מהות יום השבת. מתוך כך מודגש כי תפקיד האדם בבריאה אינו שליטה או מסחר עם שמיים, אלא עמידה בענווה וחיבור אמיתי לקדוש ברוך הוא דרך תפילה וכיסופי הנפש.
עין אי"ה - הרב משה גנץ משמעות הדין ככוח מרפא לנפש
שבת א, ק"ס
השיעור עוסק בתפיסתו של הרב קוק לפיה הדין שלאחר המוות אינו עונש נקמני, אלא התפכחות פנימית שבה האדם רואה את האמת וחש כאב על החמצת ייעודו. ייסורים רוחניים אלו נועדו לזכך את הנפש, לנער אותה מהשקיעה בחומריות ולהשיבה אל טבעה האלוקי המקורי.
עין אי"ה - הרב משה גנץ שאלות הדין ומבט אל העתיד
שבת א, קס"ב - קס"ד
השיעור עוסק בשאלות שנשאל אדם בבית דין של מעלה – בהן משא ומתן באמונה, קביעת עתים לתורה וציפייה לישועה – על פי תורתו של הראי"ה קוק. דרך שאלות אלו נבחנים החיבור בין יושר טבעי ללימוד התורה, וכן החשיבות שבהתבוננות אופטימית ופעילה על המציאות מתוך מבט אל העתיד והכלל.
נח משיב הרוח ומוריד הגשם -גבורות גשמים, האומנם?
הסברים מדוע מובא בתלמוד 'משיב הרוח ומוריד הגשם' בשם 'גבורות גשמים' שלושה הסברים. ומדוע מזכירים בברכת תחיית המתים.
רביבים חובת לימוד כל יסודות התורה
מצוות תלמוד תורה מוטלת על ההורים, ועליהם לדאוג שבניהם ילמדו יסודות אלו בעודם צעירים | מי שלא הספיק ללמוד בצעירותו, חובה שילמד בעצמו בבגרותו | במשך הדורות תוכן הלימוד התרחב, עד שהוצרך להתיר לכתוב את התורה שבעל פה | המיוחד בתלמוד, שהזוכה לרכוש את המיומנות המורכבת שבלימודו כביכול נכנס לעולמם של חכמים ומשתתף עימהם בדיון | עיקר תכלית הלימוד להכין את התלמידים ללמוד היטב ובדייקנות אליבא דהלכתא | צריך לתכנן תוכנית שבה עד סביבות גיל 20 יקיפו התלמידים את כל יסודות המצוות וההלכה עם עיקרי ההסברים שנתבארו בתלמוד ובמפרשיו
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת נח תשפז
קֵץ כׇּל בָּשָׂר בָּא לְפָנַי - מהו לשון קֵץ שיש פה, ולא שייך קֵץ אלא בדבר הקצוב מתחלה. מִכׇּל מַאֲכָל אֲשֶׁר יֵאָכֵל - לכאורה אֲשֶׁר יֵאָכֵל הוא מיותר. דאם הוא לְךָ מַאֲכָל הוא ראוי להיאכל. מה הטעם שנוהגים לאכול דגים בשבת קודש. ומה הקשר לפרשה. למה שלח שני עופות הללו דווקא עורב ויונה, והלא יש הרבה עופות שפורחים טוב יותר מהם.
תפילות, קידוש וסעודות הלכות סעודות שבת הלכה למעשה
שיעור מרתק ומעמיק מפי הרב משה בר ציון שליט"א העוסק בהלכות סעודות שבת. בשיעור מבאר הרב את יסודות שלוש הסעודות, השיטות השונות בזמני הסעודות (כולל סעודה שלישית אחרי השקיעה), השיעורים הנדרשים באכילת כזית וכביצה, דיני ברכה אחרונה, והאם מותר לעשות סעודת שבת חלבית. כמו כן, משולבים סיפורי מופת מרגשים על מרן הרב עובדיה יוסף זצ"ל והתמדתו בתורה.
