ישיבה בית המדרש
בית המדרש
- ספריה
- קומי אורי
- כג - הרב אברהם שפירא זצ"ל
- מדורים
- תולדותיהם של צדיקים
- הרב אברהם שפירא
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
הרב אברהם שפירא זצ"ל
ר' אברהם היה המופלא שבחכמי דורנו. כבר לפני למעלה מ-60 שנה שיחרו לדבריו גאוני הדור. סיפרו לי תלמידי ישיבת חברון, שהרב מבריסק היה שואל את הבאים אליו האם בחוברת שיצאה בישיבה נמצאים חידושי תורה של אברהם אלקנה. "הביאום אלי" היה מבקש, "אני רוצה לעיין בהם".
ה"חזון איש" היה בקשר עמו וחבבו והוקירו מאוד וכתב על דברי תורתו של ר' אברום שכולם מכוונים לאמת. כשעלה ה"חזון איש" מבני-ברק לירושלים לבקר בישיבת חברון, עמדו בכניסה לישיבה התלמידים וראשי הישיבה לקדמו בברכה. בין העומדים היה גם ר' אברהם. ה"חזון איש" פנה אליו ואמר לו: "מה אתה עושה כאן בקבלת פנים? אל תפסיק מלימודך, שוב לתלמודך". ר' איסר זלמן מלצר, הרב הרצוג, הרב הראשי, וכל גדולי ירושלים העריצו את ר' אברהם בזכות פלאי כשרונותיו ושקדנותו שלא ידעה גבול, בזכות חידושיו הבהירים, ובזכות יכולתו להאיר את דבריהם בהערות חשובות שגילו את אמיתתם ועומקם.
בעת הלוויה אמר הרב רוזנטל, אב"ד חיפה, על חכמי ירושלים שהיו מזהים בפרסומים של דברי תורה מה נכתב על-ידי ר' אברהם אלקנה לפי גאונות החכמה שבכתוב.
גם אני כילד זכיתי לעמוד לפני ר' אברהם כשעליתי לירושלים לפני 56 שנה עם קבוצה קטנה של תלמידי כפר הרא"ה. לנסיעתנו התלווה הרב נריה, ובכניסה לירושלים אמר לנו: "הביטו בחלון האוטובוס על תושבי ירושלים. תוכלו לזהות שם את אביי ורבא, הם סובבים ברחובותיה". וכשהגענו לפני הרב הרצוג שיבקש לקבל בחיבתו המיוחדת את הדור החדש שלומד בישיבת בני-עקיבא, עמדנו לפני ר' אברהם והוא הלהיט את הסוגיה והתעסק אתנו בלימוד, והכול היה חי, כל כך מעניין, מעורר מחשבה. והרב הצעיר שלפנינו חבר אלינו ללא כל חיץ. אז הכרתי את אביי ורבא של דורי בתוך ירושלים. חלפו השנים ובאתי ללמוד בישיבת "מרכז הרב" ור' אברהם החיה את תורתנו. ראינו איש חי, מלא חכמה, פיקחות שכולה תורה והתורה מתגלגלת מפיו כגל של אגוזים - מקורות, סברות, חידושים, חיפוש אמת, וכל זה מתוך אהבה כה גדולה אלינו כאילו היינו חלק מתורתו, חלק מחייו. בלי חיץ, בלי חומה, בלי גינוני כבוד.
חלפו השנים ב"מרכז", ר' צבי יהודה זצ"ל הוליך את רוח הישיבה והנהיג את נשמתה. הגדיל אותנו בהבנה רחבה, בהזדהות עם תהליך הגאולה, עם הנהגת דור התחייה מתוך אהבת הכול, כל הכוחות שבה, ומתוך הכרת חובתנו להמשיך. אל ר' אברהם היה שולח אותנו להבין עומקה של תורה, לשמוע תשובה בענייני הלכה. לא ידעתי עד צאתי מן הישיבה כמה גדול כוחו של ר' אברהם כמנהיג, לא ידעתי כמה עצומות ידיעותיו בספרי מהר"ל והגר"א. כל עוד ר' צבי יהודה הנהיג, היה ר' אברום מתגלגל יחד עמנו אחרי רצ"י כתלמיד. מקשיב לכל דבריו ללא אומר עד הסתלקותו של רצ"י, כשהתכנסנו לפי קריאתו ב"ישיבה לצעירים", ופתאום ראינו גדולתו של ר' אברהם בכל חלקי התורה. בצניעותו הרבה הסתיר את כל הדברים, מפני גדולתו של ר' צבי יהודה זצ"ל. והנה עכשיו לנגד עיני ראיתי איך גדלות בתורה ושקידה עצומה עשוהו לגדול בכל מכמני התורה. הלמדנות, הפיקחות, השמחה ובדיחות הדעת, חברו לגדלות ולכושר הנהגה בישיבה ולכל עם ישראל.
כוח הנהגה אמיץ
שעה שהיינו בישיבה שח לנו ר' אברהם על הקושי להיות דיין בבית הדין בירושלים. על כאבו בעקבות דברים ששמע, על בעיות אנושיות. לילות כימים היה כואב ודואג על הדברים שבאו לפניו, כמה דואג הוא לגרושה, לעגונה ולכל איש מצוק.
כשגדלתי ויצאתי לרבנות, רק אז ראיתי איך בפקחות ניווט בין הדעות השונות. איך הכריע הלכות, איך התערב מול בעלי שררה וכסף עד ששיפר כרב ראשי את מערכת הכשרות ועשאה ממלכתית, ישרה ואמיצה. איך שונו כללי העבודה בשחיטות חו"ל וההשגחה עלתה פלאים. באומץ קיבל את עולי אתיופיה כשהוא מכריע שהם יהודים, כי כך מורה ההלכה, אפילו אם מחקרים מדעיים מטילים ספק בדבר. כשהוא קובע ואומר שיש לסמוך על תשובת הרידב"ז הבודדת שנשארה במצרים, כי יד ההשגחה סייעה אותנו בדרך נס שנוכל להכריע ההלכה על-פי דבריו, ומאידך כמה ביקש לתקן את ייחוסם, את אמונתם ואת תשובתם למצוות תורה וחכמים. הוא הורה על טבילה לחידוש הברית ויצר מנגנון לכך, וכמה נרדף על כך על-ידי אנשים שלא הבינו כוח הנהגה אמיץ שמקבל על עצמו נגד חכמים מימין האוסרים ונגד מקילים משמאל שנכנעים ללחץ דעת הקהל.
ביתו של ר' אברהם היה פתוח. גדולים שיחרו לפתחו, פוליטיקאים מצאו בו עצה. פוסקים מצאו בו הלכות, והדור אשר הגיע לשיא תחתיתו, כשהוא נע מים עד ים, ומצפון ועד מזרח, "ישוטטו לבקש את דבר ה' ולא ימצאו". והנה בבית הזה מצאו, כדברי חכמי כרם ביבנה (שבת קל"ח).
דבר ה' זו הלכה. דבר ה' זה הקץ. דבר ה' זו נבואה.
ר' אברהם היה לגדול הדור. הפוסק המורה לדור כי עכשיו זה הקץ המגשים בדבריו את נבואות הנביאים ותפישתם הרחבה.
הוא היה לתורה הגואלת שציפה לה כל ימיו מורנו ר' צבי יהודה זצ"ל.
על ר' אברהם ראוי לומר את דברי רשב"י שם ח"ו ושלא תשכח תורה מישראל שנאמר כי לא תשכח מפי זרעו אלא מה אני מקיים ישוטטו לבקש... ולא ימצאו. שלא ימצאו הלכה ברורה ומשנה ברורה במקום אחד. בבית מדרשו של גאון דורנו מצאנו הלכה ברורה שיצאה מתוך משנה ברורה - אמונת התורה הגואלת ודרך הפסיקה הראויה לדורנו.
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר

גירושין חובת מזונות ילדים בהלכה ובפסיקה
השיעור בוחן את גדרי החיוב ההלכתי של אב במזונות ילדיו, תוך עיון במקורות התלמודיים, במחלוקות הראשונים ובהתפתחות תקנות חכמים לאורך הדורות. בהמשך לכך, מנותחות ההשלכות המעשיות של פסיקות בתי הדין ובתי המשפט כיום, תוך התייחסות לשינויים הכלכליים והחברתיים בימינו.

מידות הראי"ה תיקון הברית: עבודה מתוך שכל
ברית א' - ב'
השיעור עוסק בתיקון מידת הברית ובמעבר מפעולה מתוך טבע או חשק רגעי, לעבודה מושכלת ותבונית שבה האדם בוחר בטוב מפני שהוא אמת. מודגש כי אף שהתיקון דורש מאמץ ואיפוק מול החומריות, הוא מהווה דרגה עליונה של עבודה מאהבה המשפיעה שפע וברכה על העולם כולו.

אור התנ"ך ממשה ליהושע: שותפות בארץ החדשה
יהושע פרק ג'
השיעור עוסק במעבר ההנהגה ממשה ליהושע בכניסה לארץ ישראל, תהליך המתואר כמעבר מהנהגה ניסית ופסיבית להנהגה של שותפות, יוזמה ועשייה מצד העם. מתוך ניתוח הפסוקים ומדרשי חז"ל, מוסבר הצורך בקריאה המשולשת "חזק ואמץ" כבסיס ליצירת מדרגה רוחנית חדשה המשלבת בין מחשבה, דיבור ומעשה.

חיי שרה מידת האבות וגאולת הבנים
שיחת מוצ"ש פרשת חיי - שרה
השיעור עוסק במדרגותיהם הרוחניות של האבות – מקניין מערת המכפלה, דרך לימוד הזכות המיוחד של יצחק על ישראל ועד לגדולת שיחתם של עבדי האבות. מתוך דברי הראי"ה קוק מוסבר כי הדבקות הטבעית והפנימית של האבות בה' היא השורש והמגמה שאליה עם ישראל שב ומתעלה בדור הגאולה.

שם משמואל על הפרשה השידוך של יצחק ורבקה
שם משמואל על הפרשה - חיי שרה (תרע"ח)
השיעור עוסק בשידוך יצחק ומסביר כיצד אליעזר זכה למידות חסד ואמת דווקא בזכות מאבקו העיקש להתנתק מנגיעותיו ואינטרסיו האישיים להשיא את בתו. התגברות פנימית זו היא שאיפשרה לו לנצח את רמאותם של בתואל ולבן ולהוציא מהם את רבקה.

לנתיבות ישראל התורה, ההתיישבות והופעת השם
לנתיבות ישראל א' , מאמר מ"ז (ב), מ"ח, נ"ג
השיעור עוסק בחשיבותה של ההתיישבות הדתית בבניין הארץ, בצורך להרבות באור התורה ובהעמקת לימוד משנתו של מרן הרב קוק. בהמשך לכך, מוסברת מהות קריאת שם ה' על עם ישראל כביטוי לקדושה פנימית המתגלה במצוות, בתפילין ובחיבור לכלל המציאות.

תורה ומדע מנגנוני כוח, כפייה וחירות הנפש
השיעור בוחן את מושג הכוח, יחסי השליטה והכפייה התת-מודעת בחברה מול תפיסות פילוסופיות כמו זו של פוקו. כנגדן מוצגת התפיסה היהודית, לפיה האדם אינו יוצר את עצמו מאפס אלא מגלה את נשמתו האלוקית הפנימית ואת ייעודו בעולם.

אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א זיכוך המידות בדרך לדבקות
טהרת הנפש והמידות י"א - י"ג
השיעור עוסק באתגר המוסרי והרוחני של האדם בעת עלייתו במעלות הדבקות, שבה מתעצמות גם המידות והחיסרונות הדורשים זיכוך מתמיד. מתוך כך מודגש כי ההכרה בליקויים וההתמודדות עמם אינן עילה לנפילה או לעצבות, אלא מנוף פנימי להמשך צמיחה, התעלות ותיקון.

יסודות הש"ס יסודות וטעמי שבועות בדיני ממונות
פתיחה לענייני שבועות
השיעור עוסק בסוגי השבועות השונים בדיני ממונות מדאורייתא ומדרבנן, ומנתח את הופעתם בסוגיות המרכזיות במסכת בבא מציעא. בהמשך לכך, נבחנים טעמיהן של השבועות והשאלה העקרונית האם שבועה נתפסת ככלי ראייתי מברר או שנועדה לפייס את דעתו של בעל הדין.

עבודת הקודש להחיד"א סודות כתבי החיד"א בספר עבודת הקודש
השיעור עוסק בתהליך הההדרה והמחקר של ספרי החיד"א, וחושף כיצד ביטויים שנראו כטעויות דפוס או שגיאות כתיב התגלו למעשה כמליצות, רמזים וסודות עמוקים. המרצה מדגים באמצעות דוגמאות מכתבי יד כיצד גישתו הייחודית של החיד"א מדויקת ומכוונת בכל אות וסימן.

רביבים איסור כתובת קעקע
אסור מהתורה לחקוק בעור אותיות או צורות שיישארו בו לתמיד | האיסור חל על איש ואישה כאחד, ועל כל מקום בגוף | איסור עשיית קעקוע הוא חוק שטעמו לא נתפרש בתורה | עם זאת, ביארו כמה ראשונים שכך היה מנהגם של עובדי עבודה זרה | המקעקע על עורו צורה קבועה, משתעבד לצורה זו ומונע מעצמו להמשיך ולהתחדש | אחר שהקעקוע כבר קיים אין איסור בקיום התוצאה, ולכן אין חובה מהתורה להסירו | כיום ניתן להסיר את הקעקוע באמצעות לייזר, ולכן נכון להתאמץ להסירו, כדי לבטא בכך את ההתנערות מהחטא

פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת חיי שרה תשפז
לְפִי שֶׁעַל יְדֵי בְשׂוֹרַת הָעֲקֵדָה, פָּרְחָה נִשְׁמָתָהּ מִמֶּנָּה וּמֵתָה. הרי קי"ל שְׁלוּחֵי מִצְוָה אֵינָן נִיזּוֹקִין? ואיך מתה שרה על ידי המצוה. וַיֹּאמְרוּ נִקְרָא לַנַּעֲרָ וְנִשְׁאֲלָה אֶת פִּיהָ. מה תלמוד לומר אֶת פִּיהָ, הול"ל 'ונשאל אותה'. כיצד נשא אברהם את הגר בת פרעה שהיא מצרית, וישראל אסור במצרית.

עין אי"ה - הרב משה גנץ חיבור השכל אל הרגש והיראה
שבת א, קס"ט - ק"ע
השיעור עוסק בצורך לחבר את ההבנה השכלית והלימוד אל רגש טהור של יראת שמיים כדי שהדברים יופנמו באדם ולא יישארו ידיעה חיצונית בלבד. בעזרת משלים ומאמרי חז"ל, מודגשת החשיבות של הקדמת הכללים, המידות והקדושה לעיסוק בפרטים כדי להגיע לחיים שלמים ומתוקנים.

חיי שרה כיצד לבקש בקשה -ארבעה ביקשו שלא כהוגן ושלושה נענו כהוגן
המבקשים אליעזר עבד אברהם, כלב בן יפונה, שאול המלך, יפתח הגלעדי.

חיי שרה פרשת חיי שרה – נפילת בני ישמעאל
כשהאויב הערבי מרים ראש בהתנשאות על המדינה היהודית ועוד מבפנים זו בדיוק נקודת המפנה שתביא לצמיחה ישראלית

תפילות, קידוש וסעודות הלכות הבדלה
השיעור עוסק בשאלת חיוב נשים בהבדלה ובאפשרות שלהן להבדיל בעצמן, תוך סקירת מחלוקות הראשונים והפוסקים הספרדים והאשכנזים. בהמשך נידונים הגדרים ההלכתיים של "חמר מדינה" והתנאים שבהם ניתן להשתמש במשקאות חלופיים ליין עבור הבדלה.









