ישיבה
בית המדרש
- ספריה
- קומי אורי
- כג - הרב אברהם שפירא זצ"ל
- מדורים
- תולדותיהם של צדיקים
- הרב אברהם שפירא
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
הרב אברהם שפירא זצ"ל
בפרשת עקב (דברים י', ו) מבאר רש"י את כוונת סמיכות סיפור מות אהרון לסיפור שבירת הלוחות שלפני כן: "לומר שקשה מיתתן של צדיקים לפני הקב"ה כיום שנשתברו בו הלוחות". הכוונה בכך להורות דרך ולהכיר במשמעות מיתת הצדיק לאובדן תורה מיוחדת. אך לא פחות מכך להורות דרך תקווה לשיקומה, שכשם שעם שיבור הלוחות הראשונים נתנו לוחות שניים, כך הכרת היעדר הצדיק מיועדת להתנערות ולהצמחת גדולתו, מתוך החיים הנמצאים, ודווקא מחמת תחושת חסרונו.
לכך מיועד ומכוון הספדו, הספד שיעורר לחידוש החיים, שאם לא כן הרי מיתת החכם מתעצמת בחיים. כך אמרו חז"ל (שבת קה ע"ב)"כל המתעצל בהספדו של חכם ראוי לקברו בחייו". שלכן מסופר שיהושע נקבר מצפון להר געש, שלא מצינו במקרא מקום ששמו הר געש, אלא שרגש עליהם הר להורגן.
הספד חכם מצמיח את המשכו וממשיכו. בסוף התורה נאמר: "ויתמו ימי בכי אבל משה", ומייד נאמר: "ויהושע בן נון מלא רוח חכמה וכו'", להודיענו שימי הבכי הגיעו לתומם ולהשלמת ייעודם, בכך שהתייצב ממשיכו יהושע, בשיעור קומתו. אמנם נדרשה פתיחת הלב וצימאון הנפש למילוי חלל, וזאת על-ידי "ימי בכי אבל".
ימי הבכי, המספד והאבל הינם חוליית קשר בשלשלת הדורות של איש מפי איש, ביסוד חיים זה נתבונן מתוך דברי חכמינו, וכפי שנשתקפו באדם הגדול מו"ר רבי אברהם זצ"ל.
הלכה היא בישראל: "אין מבטלין תינוקות של בית רבן אפילו לבנין בית המקדש" (שבת קיט ע"ב, רמב"ם ויורה דעה הל' תלמוד תורה).
משמע שתלמוד תורה של גדולים מבטלים, אבל מספרים לנו (מגילה טז ע"ב): "כל זמן שברוך בן נריה קיים לא הניחו עזרא ועלה", ולומדים מכך ש"גדול תלמוד תורה מבנין בית המקדש", אם כן גם תלמוד תורה של גדולים אין מבטלין לבניין בית המקדש. מכאן יש להבחין: יש תלמוד תורה של עסק התורה, שינון, סברא, פלפול, מסקנה וכיוצא באלו. זה הוא עמלה של תורה תדיר להפיק עוד ועוד מתוכה. ויש תלמוד תורה של קבלתה איש מפי איש עד לסיני, תורה זו אין מבטלין לבניין בית המקדש. קיומה התדיר הוא יסוד בניין המקדש. חוסר כלשהו בה משמיט אבן יסוד להקמת המקדש. העברתה בשלמות היא יסוד חיינו. אבדן והשתכחות כל שהיא ממסירת התורה מחסרת פתיל חיים מאבוקת התורה.
שימר התורה והעלה אבוקתה
תואר מיוחד נמצא על-אודות מעבירי התורה, כדברי הרמב"ם בהלכות תלמוד תורה (פרק א' הלכה ט'): "גדולי חכמי ישראל מהם חוטבי עצים ומהם שואבי מים ומהם סומים, ואף על פי כן היו עוסקים בתורה יומם ולילה, והם מכלל מעתיקי השמועה איש מפי איש עד משה רבינו". התואר "מעתיקי שמועה" מבטא את ייחודם של אישים אלו בתורה שהיא גדולה מבניין בית המקדש, בתורה הנמסרת כמפי משה רבינו. זו תורת האישים העומדים על משמר קיומה בדייקנות בלא סטייה ופשרה, בכוח תורת משה הצפונה בקרבם. זו התורה הנמסרת מתוך שימוש תלמידי חכמים, גדולי מאורות הדורות הקודמים, שגדול שמושה יותר מלימודה (ברכות ז ע"ב). הרב זצ"ל בגודלו שימר את חומת התורה בהגינו עליה מפני אלו שלא שימשו תלמידי חכמים, או שלא שימשו כל צרכם. שימר היטב את נרה של תורה והעלה אבוקתה (ראה יורה דעה סימן רמ"ב סעיף יג).
זכורני כשהייתי נוכח בחופה שקורא הכתובה ניסה לחדש דבר בקריאתה, ומיד הרב החזירו לדרך המקובלת מימים ימימה.
מסופר (כתובות קג ע"ב) שביום פטירת רבי יצתה בת קול ואמרה "כל מי שהיה באשכבתו של רבי מזומן לחיי העולם הבא", הרצון ללוות את הגדול הוא רצון להתלוות לדרכו, ולא רק לחיי הנשמה לעתיד אלא גם בעולם הזה, כפרוש הרב חרל"פ למשנה: "כל ישראל יש להם חלק לעולם הבא", היינו שבכל עת בונים עולם ומצפים והולכים לבניית עולם הבא, אף אנו כולנו, בהליכתנו בדרכו של הרב זצ"ל, נתעלה לעוה"ב, ונעלה בזכות זאת את נשמתו.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
נח התורה כשורש המציאות והאדם
שמירה על העולם ופתיחה לזמן חורף
שמירה על ממון חברך והתרחקות מאבק גזל , החשיבות בהתמדה בזמן חורף והשקיעות בישיבה.
שם משמואל על הפרשה שלמות נח, השבת וסוד הדיבור
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק ב'
השיעור מבאר כיצד תאריו של נח משקפים שלמות בגוף, בנפש ובשכל כנגד קלקולי דור המבול, ומקביל מעלות אלו להארות וברכות יום השבת שנוח רומז אליו. בנוסף, מוסברת חוכמתו הייחודית של נח שהתבטאה בביטול עצמי מוחלט לרצון ה' בכניסתו וביציאתו מן התיבה, הנהגה שזיכתה אותו ללשון "דיבור" המורה על חיבור פנימי וישיר עם הבורא.
שם משמואל על הפרשה פגם האדם ותיקונו בצלם אלוהים
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק א'
השיעור עוסק בהשפעת חטא עץ הדעת על מרכיבי האדם – גוף, נפש, שכל וצלם אלוהים המחבר ביניהם, ובתהליכי הבירור והתיקון שנועדו להפריד בין הנשמות הטהורות לטמאות. מתוך כך מוסברת נפילתם של אנשי דור המבול שסירבו לתיקון, אל מול שלמותו וצדקותו הייחודית של נח.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
אורות ישראל ותחייתו תהליך הגאולה כהתרחשות רציפה ומתמשכת
אורות ישראל ותחייתו פרק כ"ז - כ"ח
השיעור עוסק בתפיסת הגאולה כתהליך היסטורי אחד ורציף, שמתחיל ביציאת מצרים ונמשך לאורך כל תולדות עם ישראל. מתוך כך מודגש כי הירידות, הגלות והפעולות האנושיות היום-יומיות אינן מקריות, אלא מהוות שלבים פנימיים המובילים בסופו של דבר לאחדות האומה ולתכלית השלמה.
נח מגדולת הבריאה לעבודת הלב
השיעור עוסק במגבלות השכל האנושי מול אינסופיות הבורא והשגחתו, דרך מפגשי רבי יהושע בן חנניה והקיסר וביאור מהות יום השבת. מתוך כך מודגש כי תפקיד האדם בבריאה אינו שליטה או מסחר עם שמיים, אלא עמידה בענווה וחיבור אמיתי לקדוש ברוך הוא דרך תפילה וכיסופי הנפש.
עין אי"ה - הרב משה גנץ משמעות הדין ככוח מרפא לנפש
שבת א, ק"ס
השיעור עוסק בתפיסתו של הרב קוק לפיה הדין שלאחר המוות אינו עונש נקמני, אלא התפכחות פנימית שבה האדם רואה את האמת וחש כאב על החמצת ייעודו. ייסורים רוחניים אלו נועדו לזכך את הנפש, לנער אותה מהשקיעה בחומריות ולהשיבה אל טבעה האלוקי המקורי.
עין אי"ה - הרב משה גנץ שאלות הדין ומבט אל העתיד
שבת א, קס"ב - קס"ד
השיעור עוסק בשאלות שנשאל אדם בבית דין של מעלה – בהן משא ומתן באמונה, קביעת עתים לתורה וציפייה לישועה – על פי תורתו של הראי"ה קוק. דרך שאלות אלו נבחנים החיבור בין יושר טבעי ללימוד התורה, וכן החשיבות שבהתבוננות אופטימית ופעילה על המציאות מתוך מבט אל העתיד והכלל.
נח משיב הרוח ומוריד הגשם -גבורות גשמים, האומנם?
הסברים מדוע מובא בתלמוד 'משיב הרוח ומוריד הגשם' בשם 'גבורות גשמים' שלושה הסברים. ומדוע מזכירים בברכת תחיית המתים.
רביבים חובת לימוד כל יסודות התורה
מצוות תלמוד תורה מוטלת על ההורים, ועליהם לדאוג שבניהם ילמדו יסודות אלו בעודם צעירים | מי שלא הספיק ללמוד בצעירותו, חובה שילמד בעצמו בבגרותו | במשך הדורות תוכן הלימוד התרחב, עד שהוצרך להתיר לכתוב את התורה שבעל פה | המיוחד בתלמוד, שהזוכה לרכוש את המיומנות המורכבת שבלימודו כביכול נכנס לעולמם של חכמים ומשתתף עימהם בדיון | עיקר תכלית הלימוד להכין את התלמידים ללמוד היטב ובדייקנות אליבא דהלכתא | צריך לתכנן תוכנית שבה עד סביבות גיל 20 יקיפו התלמידים את כל יסודות המצוות וההלכה עם עיקרי ההסברים שנתבארו בתלמוד ובמפרשיו
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת נח תשפז
קֵץ כׇּל בָּשָׂר בָּא לְפָנַי - מהו לשון קֵץ שיש פה, ולא שייך קֵץ אלא בדבר הקצוב מתחלה. מִכׇּל מַאֲכָל אֲשֶׁר יֵאָכֵל - לכאורה אֲשֶׁר יֵאָכֵל הוא מיותר. דאם הוא לְךָ מַאֲכָל הוא ראוי להיאכל. מה הטעם שנוהגים לאכול דגים בשבת קודש. ומה הקשר לפרשה. למה שלח שני עופות הללו דווקא עורב ויונה, והלא יש הרבה עופות שפורחים טוב יותר מהם.
תפילות, קידוש וסעודות הלכות סעודות שבת הלכה למעשה
שיעור מרתק ומעמיק מפי הרב משה בר ציון שליט"א העוסק בהלכות סעודות שבת. בשיעור מבאר הרב את יסודות שלוש הסעודות, השיטות השונות בזמני הסעודות (כולל סעודה שלישית אחרי השקיעה), השיעורים הנדרשים באכילת כזית וכביצה, דיני ברכה אחרונה, והאם מותר לעשות סעודת שבת חלבית. כמו כן, משולבים סיפורי מופת מרגשים על מרן הרב עובדיה יוסף זצ"ל והתמדתו בתורה.
