ישיבה בית המדרש
בית המדרש
- ספריה
- קומי אורי
- כג - הרב אברהם שפירא זצ"ל
- מדורים
- תולדותיהם של צדיקים
- הרב אברהם שפירא
לימוד השיעור מוקדש להצלחת
עם ישראל
רשמים מהיכרותי את הרב זצ"ל, היכרות אשר יסודה ועיקרה בשנות לימודי בישיבה.
באותן השנים בראש הישיבה עמד מורנו הרצי"ה זצ"ל, ומורנו ר' אברהם זצ"ל היה הר"מ הבכיר בישיבה. ההיכרות היתה מתוך הקשבה לשיעורים בישיבה; מתוך לימוד נעים חבורות תלמידים בביתו, "לימוד משותף" - הרב עם התלמידים, לימוד חי, מעמיק, מתברך והולך; מתוך הקשרים והמגעים הכלליים והאישיים אשר התקיימו באותן שנים; ובהמשך אותן שנים, מתוך התייעצויות והדרכות הרב ז"ל בענייני הוראה וחינוך ובעניינים כלליים, הדרכות תורה מנחות, ולעת הצורך - מעודדות.
מורנו, אישיותו-תורתו על גודל מעלותיהם, הועמדו בידי שמים במעמד תורתי גאולתי חשוב מאוד.
מורנו - נשמתו, כהונתו, משפחתו, יתמותו, ירושלמיות שלו על עולמות חכמיה וקדושיה, כישרונותיו הברוכים;
הוקרת תורה-אהבת תורה-דבקות תורה , אשר בו -
התמדתו, יגיעתו חיוניותו בתורה, שימושו-חיותו עצם הסוגיה וענפיה, עד קניין התורה הגדול מאוד ,
שימוש חכמים שלו -
הכרתו-חיותו הרחבה את עולם התורה בדורות האחרונים:
הכרה לימודית תורתית.
חיות עשירה של מעשיהם ומימרותיהם של חכמי ישראל בדורות האחרונים, והם על פומיה תמיד.
נאמנותו-שמרנותו הבולטת למנהגים ומקובלות.
סבר פניו היפות, יחסו החם המקרב ומנחה תלמידים בצעירותם.
צינור אלוקי-גאולתי
אלה ועוד ממידותיו וממעלותיו. מעמד אומתי, תורתי, גאולתי להם. צינור אלוקי-גאולתי אשר בידי שמים הושם בבית הרב קוק זצ"ל - בית אלקים זה - בית התשובה-הגאולה הזה, במשפחה, בבית המדרש.
שם קיבל מורנו את היחס לתהליך הגאולתי של צמיחת ישראל בנחלתו.
שם, בחצר הרב זצ"ל, בחסות הרצי"ה זצ"ל, שם התחוללה הפגישה הגאולתית החשובה, בין מטען תורתי יקר זה, לבין דור התלמידים הצעיר החדש - "ילדי" ארץ-ישראל, המסתופפים בבית מדרש ראשוני כללי גאולתי מרכזי זה. עצת ה' היא. פגישה גאולתית זו הפגישה את נשמת מורנו, מטענו הגדול, עם הדור הצעיר, רוחו, צרכיו, תעודתו, מטלותיו. כאן פגש מורנו הרב אברהם זצ"ל את התלמידות היקרה הזו. ותלמידות זו - כאן פגשה את מורנו החשוב, כאן מתברכת היא, צומחת בקומתה, מתרחבת בכמותה, כאן בחסות ובמקביל ליניקה התורתית-אמונית ממורנו הרצי"ה זצ"ל, יונקת היא יניקה חיה עוצמתית ממטען תורה חיוני זה, על עושרו העיוני והמשמשיי לסעיפיו.
פגישה אלוקית פורייה זו, צמח תורה זה, מעמדו, הגאולתי-בנייניי בארץ-ישראל, חשוב, כללי מאוד. הצמיח וימשיך להניב פירות חשובים מאוד של תורה, בתי מדרשות, רבנויות, בתי-דין וענפי תורה בבניין ישראל בנחלתו - בניין התשובה-התורה הגדול.
התלמידות - חובשי בית המדרש, מכהני כהונות, ענפי תורה - מוסיפים והולכים, תלמידות מוסיפה מתברכת.
במקביל מורנו הר' אברהם זצ"ל מכאן המשיך אל כהונתיו החשובות מאוד, בראשות הישיבה ועל כס הרבנות הראשית. כהונות הממשיכות את כהונת הרב זצ"ל, הרבנים הראשיים, הרב חרל"פ, מורנו הרב צבי יהודה, זכר צדיקים לברכה.
ישיבתו זו על כס הרבנות הראשית ופעליו הברוכים בה, עצמותה היא, המפגש התורתי החיוני בין מעמד רבינו בבית מדרש גדול זה, לבין כהונה כלל ישראלית זו, לעת בניין גאולת ישראל.
מכאן, מחיל אל חיל, צמיחה פנימית תורתית, במעלות "מלכות וממשלה", אל עצם המעמד ההנהגתי את שלומי אמוני ישראל, דביקי נחלת ישראל, דבקי גאולתה בניינה.
לעת כזו, עם עליית מורינו זצ"ל השמיימה, ממשכת התלמידות, תלמידות ארץ-ישראל, במצוותה הדוריית. מעמקת הקניין, יורדת לסוף דעת רבותינו. בעריכת שפתיה מתרגמת את הקניין לשפת הדור. משכלת שומעת באוזן תלמידיית חכמה קשובה אחידה. שומעת את כל קולות התורה, הקולות האדירים לגווניהם, אשר שמענו מרבותינו, בבית מדרשו של הרב זצ"ל.
במטען תורה גאולתי זה, עולה תלמידות יקרה זו מעלה מעלה ללמוד וללמוד, ללמוד וללמד - לבנות נאמנה מערכות הוראה, מערכות תורה. בעזרת ה' עם בנינו-תלמידינו לשמור לעשות ולקיים, לבנות נאמנה בניין תורה, בנין ישראל, בניין עד. כל דברי תלמוד תורתך באהבה.
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר

גירושין חובת מזונות ילדים בהלכה ובפסיקה
השיעור בוחן את גדרי החיוב ההלכתי של אב במזונות ילדיו, תוך עיון במקורות התלמודיים, במחלוקות הראשונים ובהתפתחות תקנות חכמים לאורך הדורות. בהמשך לכך, מנותחות ההשלכות המעשיות של פסיקות בתי הדין ובתי המשפט כיום, תוך התייחסות לשינויים הכלכליים והחברתיים בימינו.

מידות הראי"ה תיקון הברית: עבודה מתוך שכל
ברית א' - ב'
השיעור עוסק בתיקון מידת הברית ובמעבר מפעולה מתוך טבע או חשק רגעי, לעבודה מושכלת ותבונית שבה האדם בוחר בטוב מפני שהוא אמת. מודגש כי אף שהתיקון דורש מאמץ ואיפוק מול החומריות, הוא מהווה דרגה עליונה של עבודה מאהבה המשפיעה שפע וברכה על העולם כולו.

אור התנ"ך ממשה ליהושע: שותפות בארץ החדשה
יהושע פרק ג'
השיעור עוסק במעבר ההנהגה ממשה ליהושע בכניסה לארץ ישראל, תהליך המתואר כמעבר מהנהגה ניסית ופסיבית להנהגה של שותפות, יוזמה ועשייה מצד העם. מתוך ניתוח הפסוקים ומדרשי חז"ל, מוסבר הצורך בקריאה המשולשת "חזק ואמץ" כבסיס ליצירת מדרגה רוחנית חדשה המשלבת בין מחשבה, דיבור ומעשה.

חיי שרה מידת האבות וגאולת הבנים
שיחת מוצ"ש פרשת חיי - שרה
השיעור עוסק במדרגותיהם הרוחניות של האבות – מקניין מערת המכפלה, דרך לימוד הזכות המיוחד של יצחק על ישראל ועד לגדולת שיחתם של עבדי האבות. מתוך דברי הראי"ה קוק מוסבר כי הדבקות הטבעית והפנימית של האבות בה' היא השורש והמגמה שאליה עם ישראל שב ומתעלה בדור הגאולה.

שם משמואל על הפרשה השידוך של יצחק ורבקה
שם משמואל על הפרשה - חיי שרה (תרע"ח)
השיעור עוסק בשידוך יצחק ומסביר כיצד אליעזר זכה למידות חסד ואמת דווקא בזכות מאבקו העיקש להתנתק מנגיעותיו ואינטרסיו האישיים להשיא את בתו. התגברות פנימית זו היא שאיפשרה לו לנצח את רמאותם של בתואל ולבן ולהוציא מהם את רבקה.

לנתיבות ישראל התורה, ההתיישבות והופעת השם
לנתיבות ישראל א' , מאמר מ"ז (ב), מ"ח, נ"ג
השיעור עוסק בחשיבותה של ההתיישבות הדתית בבניין הארץ, בצורך להרבות באור התורה ובהעמקת לימוד משנתו של מרן הרב קוק. בהמשך לכך, מוסברת מהות קריאת שם ה' על עם ישראל כביטוי לקדושה פנימית המתגלה במצוות, בתפילין ובחיבור לכלל המציאות.

תורה ומדע מנגנוני כוח, כפייה וחירות הנפש
השיעור בוחן את מושג הכוח, יחסי השליטה והכפייה התת-מודעת בחברה מול תפיסות פילוסופיות כמו זו של פוקו. כנגדן מוצגת התפיסה היהודית, לפיה האדם אינו יוצר את עצמו מאפס אלא מגלה את נשמתו האלוקית הפנימית ואת ייעודו בעולם.

אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א זיכוך המידות בדרך לדבקות
טהרת הנפש והמידות י"א - י"ג
השיעור עוסק באתגר המוסרי והרוחני של האדם בעת עלייתו במעלות הדבקות, שבה מתעצמות גם המידות והחיסרונות הדורשים זיכוך מתמיד. מתוך כך מודגש כי ההכרה בליקויים וההתמודדות עמם אינן עילה לנפילה או לעצבות, אלא מנוף פנימי להמשך צמיחה, התעלות ותיקון.

יסודות הש"ס יסודות וטעמי שבועות בדיני ממונות
פתיחה לענייני שבועות
השיעור עוסק בסוגי השבועות השונים בדיני ממונות מדאורייתא ומדרבנן, ומנתח את הופעתם בסוגיות המרכזיות במסכת בבא מציעא. בהמשך לכך, נבחנים טעמיהן של השבועות והשאלה העקרונית האם שבועה נתפסת ככלי ראייתי מברר או שנועדה לפייס את דעתו של בעל הדין.

עבודת הקודש להחיד"א סודות כתבי החיד"א בספר עבודת הקודש
השיעור עוסק בתהליך הההדרה והמחקר של ספרי החיד"א, וחושף כיצד ביטויים שנראו כטעויות דפוס או שגיאות כתיב התגלו למעשה כמליצות, רמזים וסודות עמוקים. המרצה מדגים באמצעות דוגמאות מכתבי יד כיצד גישתו הייחודית של החיד"א מדויקת ומכוונת בכל אות וסימן.

רביבים איסור כתובת קעקע
אסור מהתורה לחקוק בעור אותיות או צורות שיישארו בו לתמיד | האיסור חל על איש ואישה כאחד, ועל כל מקום בגוף | איסור עשיית קעקוע הוא חוק שטעמו לא נתפרש בתורה | עם זאת, ביארו כמה ראשונים שכך היה מנהגם של עובדי עבודה זרה | המקעקע על עורו צורה קבועה, משתעבד לצורה זו ומונע מעצמו להמשיך ולהתחדש | אחר שהקעקוע כבר קיים אין איסור בקיום התוצאה, ולכן אין חובה מהתורה להסירו | כיום ניתן להסיר את הקעקוע באמצעות לייזר, ולכן נכון להתאמץ להסירו, כדי לבטא בכך את ההתנערות מהחטא

פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת חיי שרה תשפז
לְפִי שֶׁעַל יְדֵי בְשׂוֹרַת הָעֲקֵדָה, פָּרְחָה נִשְׁמָתָהּ מִמֶּנָּה וּמֵתָה. הרי קי"ל שְׁלוּחֵי מִצְוָה אֵינָן נִיזּוֹקִין? ואיך מתה שרה על ידי המצוה. וַיֹּאמְרוּ נִקְרָא לַנַּעֲרָ וְנִשְׁאֲלָה אֶת פִּיהָ. מה תלמוד לומר אֶת פִּיהָ, הול"ל 'ונשאל אותה'. כיצד נשא אברהם את הגר בת פרעה שהיא מצרית, וישראל אסור במצרית.

עין אי"ה - הרב משה גנץ חיבור השכל אל הרגש והיראה
שבת א, קס"ט - ק"ע
השיעור עוסק בצורך לחבר את ההבנה השכלית והלימוד אל רגש טהור של יראת שמיים כדי שהדברים יופנמו באדם ולא יישארו ידיעה חיצונית בלבד. בעזרת משלים ומאמרי חז"ל, מודגשת החשיבות של הקדמת הכללים, המידות והקדושה לעיסוק בפרטים כדי להגיע לחיים שלמים ומתוקנים.

חיי שרה כיצד לבקש בקשה -ארבעה ביקשו שלא כהוגן ושלושה נענו כהוגן
המבקשים אליעזר עבד אברהם, כלב בן יפונה, שאול המלך, יפתח הגלעדי.

חיי שרה פרשת חיי שרה – נפילת בני ישמעאל
כשהאויב הערבי מרים ראש בהתנשאות על המדינה היהודית ועוד מבפנים זו בדיוק נקודת המפנה שתביא לצמיחה ישראלית

תפילות, קידוש וסעודות הלכות הבדלה
השיעור עוסק בשאלת חיוב נשים בהבדלה ובאפשרות שלהן להבדיל בעצמן, תוך סקירת מחלוקות הראשונים והפוסקים הספרדים והאשכנזים. בהמשך נידונים הגדרים ההלכתיים של "חמר מדינה" והתנאים שבהם ניתן להשתמש במשקאות חלופיים ליין עבור הבדלה.









