ישיבה
בית המדרש
- מדורים
- קוממיות
- מדורים נוספים
- מדורים
- תולדותיהם של צדיקים
- הרב אברהם שפירא
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
הרב אברהם אלקנא שפירא זצ"ל
אולם, המקרה נראה לדיינים מוזר. ישבו הדיינים נבוכים, והתלבטו האם להאמין לה. אחד הדיינים היה הראשל"צ הגאון הרב עובדיה יוסף שליט"א, שאמר מיד - תקראו לר' אברום שפירא.
נכנס הרב, ושמע את הבעיה. ניגש הרב לאישה ושאלה תגידי לי, בזמן שהתחתנת עשית שבעה סיבובים מסביב לבעלך, כאשר התגרשת כמה סיבובים עשית? ענתה לו האישה - שלושה. אמר הרב - תודה רבה, לא התגרשת מעולם, שהרי אין מנהג כזה. כך הציל הרב בפקחותו את בית הדין ממבוכה.
זוהי דוגמא לחכמת החיים המיוחדת של הרב, אולם כדיין הרב לא הסתפק רק בחכמתו ובגדולתו העצומה בתורה, אלא גם מסר נפשו, כפשוטו, כדי להתיר עגונות. הרב ישב עם פושעים כבדים, תוך כדי סיכון חייו, כדי לדלות מהם ידיעות שיסייעו לו להתיר עגונות.
כך בגיל שבעים, כשהוא ידוע כרב מתמיד ולמדן גדול, ראש ישיבה מובהק, ואחד מגדולי תלמידי החכמים והדיינים שבדור, התמנה רבנו לרב ראשי לישראל. בתפקיד זה נחשף הרב לתחומים חדשים ורחבים. כדרכו בבית הדין, גם ברבנות, נכנס הרב לעובי פסקי ההלכה בכל כוחו התורני, תעוזתו הגדולה ומסירות נפשו.
אחת הדוגמאות הבולטות לכך היא מערכת הכשרות. הרב הקים יחד עם עמיתו הראשל"צ הגאון הרב מרדכי אליהו שליט"א מערכת כשרות למופת. הם העמידו בראשה את הרב איסר קלונסקי שליט"א, ומתחתיו הרבה ראשי אגפים שניהלו את המערכת מבחינה מעשית בצורה מופתית, וגם אספו חומר הלכתי הנוגע למוצרים השונים אותם צריך היה להכשיר. אולם בסוף, הרב ועמיתו ייבדל לחיים ארוכים הגר"מ אליהו צללו אישית לעומק הסבך ההלכתי, והם שקיבלו את ההחלטה לגבי כל מוצר.
באותם ימים, לא היה מוצר אחד שעליו כתוב 'באישור הרבנות הראשית לישראל', כולל המוצרים הרבים המיובאים מחוץ לארץ, שהרבנים הראשיים לא עמדו מאחוריו באופן אישי. היתה בכך מסירות נפש אדירה מצד הרב על נושא הכשרות, שהרי הרב עמד בראש מערכות מרובות - כיהן כראש ישיבה גדולה, נשיא בתי הדין ורב ראשי לישראל, ובכל זאת הקדיש המון המון זמן לצלול לפרטי הפרטים של אלפי אלפי מוצרים ולהכריע לגבי כשרותם.
זוהי גדלות ומסירות נפש עצומה, מפני שהרב נזקק להכרעותיו לא רק לידע הלכתי אדיר, אלא גם לידע מקצועי רב במערכות מודרניות המתחדשות כל הזמן. לדוגמא: כיום, בשביל לייצר דגים, שולחים מפעלי הדגים אונייה ללב הים. האונייה שואבת לתוכה מרחבי הים כמות אדירה של דגים, והמכשור שבתוכה מסנן את מין הדגים הרצוי ופולט חזרה לים את שאר מיני הדגים. באונייה חותכים את הדגים, שוטפים, מנקים ואורזים, וכך שבה האונייה ליבשה כאשר הדגים בקרבה ארוזים כ'פילה' ללא קשקש וסנפיר. אין אפשרות לשלוח משגיח כשרות על האונייה ללב הים, מפני שהאוניות מפליגות לחצי שנה. לכן, כדי לבדוק את סוג הדג, משתמשים בבדיקה בשם 'אלקטרו פורסיס' - בדיקה אלקטרונית מסויימת. עלתה השאלה - האם בדיקה זו מועילה להכשיר את הדג? הרבנים הראשיים דאז הכריעו שכן. על פסיקה זו מסתמכים כיום גופי כשרות בעולם כולו.
כך הניחו רבנו יחד עם עמיתו הגר"מ אליהו שליט"א בפסיקותיהם ההלכתיות העמוקות והיסודיות תשתית הלכתית לדורות. אולם רבנו לא רק פרץ דרך בתחום הכשרות, בנוסף לכך היו לרב שורה של פסיקות הלכתיות יסודיות לדורות רבים, הבולטים והידועים שבהם: ההכרה בעדה האתיופית כחלק מעם ישראל בצירוף הדרישה מהם ל'גיור לחומרא' (שנועדה מבחינה הלכתית להקל עליהם), קביעת רגע המוות המוחי כרגע הקובע להשתלות ועוד. כך, בגדלותו בתורה ובמסירות נפשו הפך רבנו לפוסק לדור ולדורות.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
נח התורה כשורש המציאות והאדם
שמירה על העולם ופתיחה לזמן חורף
שמירה על ממון חברך והתרחקות מאבק גזל , החשיבות בהתמדה בזמן חורף והשקיעות בישיבה.
שם משמואל על הפרשה שלמות נח, השבת וסוד הדיבור
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק ב'
השיעור מבאר כיצד תאריו של נח משקפים שלמות בגוף, בנפש ובשכל כנגד קלקולי דור המבול, ומקביל מעלות אלו להארות וברכות יום השבת שנוח רומז אליו. בנוסף, מוסברת חוכמתו הייחודית של נח שהתבטאה בביטול עצמי מוחלט לרצון ה' בכניסתו וביציאתו מן התיבה, הנהגה שזיכתה אותו ללשון "דיבור" המורה על חיבור פנימי וישיר עם הבורא.
שם משמואל על הפרשה פגם האדם ותיקונו בצלם אלוהים
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק א'
השיעור עוסק בהשפעת חטא עץ הדעת על מרכיבי האדם – גוף, נפש, שכל וצלם אלוהים המחבר ביניהם, ובתהליכי הבירור והתיקון שנועדו להפריד בין הנשמות הטהורות לטמאות. מתוך כך מוסברת נפילתם של אנשי דור המבול שסירבו לתיקון, אל מול שלמותו וצדקותו הייחודית של נח.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
אורות ישראל ותחייתו תהליך הגאולה כהתרחשות רציפה ומתמשכת
אורות ישראל ותחייתו פרק כ"ז - כ"ח
השיעור עוסק בתפיסת הגאולה כתהליך היסטורי אחד ורציף, שמתחיל ביציאת מצרים ונמשך לאורך כל תולדות עם ישראל. מתוך כך מודגש כי הירידות, הגלות והפעולות האנושיות היום-יומיות אינן מקריות, אלא מהוות שלבים פנימיים המובילים בסופו של דבר לאחדות האומה ולתכלית השלמה.
נח מגדולת הבריאה לעבודת הלב
השיעור עוסק במגבלות השכל האנושי מול אינסופיות הבורא והשגחתו, דרך מפגשי רבי יהושע בן חנניה והקיסר וביאור מהות יום השבת. מתוך כך מודגש כי תפקיד האדם בבריאה אינו שליטה או מסחר עם שמיים, אלא עמידה בענווה וחיבור אמיתי לקדוש ברוך הוא דרך תפילה וכיסופי הנפש.
עין אי"ה - הרב משה גנץ משמעות הדין ככוח מרפא לנפש
שבת א, ק"ס
השיעור עוסק בתפיסתו של הרב קוק לפיה הדין שלאחר המוות אינו עונש נקמני, אלא התפכחות פנימית שבה האדם רואה את האמת וחש כאב על החמצת ייעודו. ייסורים רוחניים אלו נועדו לזכך את הנפש, לנער אותה מהשקיעה בחומריות ולהשיבה אל טבעה האלוקי המקורי.
עין אי"ה - הרב משה גנץ שאלות הדין ומבט אל העתיד
שבת א, קס"ב - קס"ד
השיעור עוסק בשאלות שנשאל אדם בבית דין של מעלה – בהן משא ומתן באמונה, קביעת עתים לתורה וציפייה לישועה – על פי תורתו של הראי"ה קוק. דרך שאלות אלו נבחנים החיבור בין יושר טבעי ללימוד התורה, וכן החשיבות שבהתבוננות אופטימית ופעילה על המציאות מתוך מבט אל העתיד והכלל.
נח משיב הרוח ומוריד הגשם -גבורות גשמים, האומנם?
הסברים מדוע מובא בתלמוד 'משיב הרוח ומוריד הגשם' בשם 'גבורות גשמים' שלושה הסברים. ומדוע מזכירים בברכת תחיית המתים.
רביבים חובת לימוד כל יסודות התורה
מצוות תלמוד תורה מוטלת על ההורים, ועליהם לדאוג שבניהם ילמדו יסודות אלו בעודם צעירים | מי שלא הספיק ללמוד בצעירותו, חובה שילמד בעצמו בבגרותו | במשך הדורות תוכן הלימוד התרחב, עד שהוצרך להתיר לכתוב את התורה שבעל פה | המיוחד בתלמוד, שהזוכה לרכוש את המיומנות המורכבת שבלימודו כביכול נכנס לעולמם של חכמים ומשתתף עימהם בדיון | עיקר תכלית הלימוד להכין את התלמידים ללמוד היטב ובדייקנות אליבא דהלכתא | צריך לתכנן תוכנית שבה עד סביבות גיל 20 יקיפו התלמידים את כל יסודות המצוות וההלכה עם עיקרי ההסברים שנתבארו בתלמוד ובמפרשיו
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת נח תשפז
קֵץ כׇּל בָּשָׂר בָּא לְפָנַי - מהו לשון קֵץ שיש פה, ולא שייך קֵץ אלא בדבר הקצוב מתחלה. מִכׇּל מַאֲכָל אֲשֶׁר יֵאָכֵל - לכאורה אֲשֶׁר יֵאָכֵל הוא מיותר. דאם הוא לְךָ מַאֲכָל הוא ראוי להיאכל. מה הטעם שנוהגים לאכול דגים בשבת קודש. ומה הקשר לפרשה. למה שלח שני עופות הללו דווקא עורב ויונה, והלא יש הרבה עופות שפורחים טוב יותר מהם.
תפילות, קידוש וסעודות הלכות סעודות שבת הלכה למעשה
שיעור מרתק ומעמיק מפי הרב משה בר ציון שליט"א העוסק בהלכות סעודות שבת. בשיעור מבאר הרב את יסודות שלוש הסעודות, השיטות השונות בזמני הסעודות (כולל סעודה שלישית אחרי השקיעה), השיעורים הנדרשים באכילת כזית וכביצה, דיני ברכה אחרונה, והאם מותר לעשות סעודת שבת חלבית. כמו כן, משולבים סיפורי מופת מרגשים על מרן הרב עובדיה יוסף זצ"ל והתמדתו בתורה.
