ישיבה בית המדרש
בית המדרש
- מדורים
- קוממיות
- מדורים נוספים
- מדורים
- תולדותיהם של צדיקים
- הרב אברהם שפירא
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
הרב אברהם אלקנה שפירא זצ"ל
כמה קשה הכתיבה על מורי זקני מרן הגאון רבי אברהם כהנא שפירא הריני כפרת משכבו זצוק"ל, ימים ספורים אחר עלייתו לישיבה של מעלה. שבעתיים קשה הכתיבה במספר שורות מועט, המחייבת התמקדות בנושא אחד, אף שגדלותו של מורנו ורבנו זצוק"ל ואישיותו מלאת ההוד וההדר, רבת גוונים היתה וכללה פנים רבות.
בגמרא (ברכות מ"ב) מובא שלאחר הלווייתו של רב, כשלתלמידיו עלה ספק בעניין קביעות מקום לברכת המזון ולא ידעו את ההלכה, קם רב אדא בר אהבה וקרע קריעה נוספת בבגדו, אמר - "נח נפשיה דרב". ככל שמתרחק הזמן מהסתלקות הרב, הרגשת החלל והחסרון הגדול רק מתעצמת ותחושת חוסר האונים והיתְמוּת תופסת מקום יותר ויותר. כתיבה זו היא בבחינת קריעה ראשונה, אף שנכונו עבורנו קריעות רבות.
"כי שפתי כהן ישמרו דעת ותורה יבקשו מפיהו כי מלאך ה' צבאות הוא, אם דומה הרב למלאך ה' יבקשו תורה מפיו" (מו"ק י"ז). יסודות רבים טמונים בדמיון זה שבין הרב למלאך ה', אולם נדמה כי בעצם הגדרת המלאך ותפקידו מצוי התנאי ההכרחי לבקשת התורה מפיו של הרב. מלאך, כשליח ה', מסור כל כולו למטרה אחת לשמה נוצר, ללא פניות וללא נגיעות אישיות - "שאין מלאך עושה שתי שליחויות" (בראשית רבה נ'). אם דומה הרב למלאך ה', כולו קודש למסירת התורה מדור לדור ללא כל חשבון אחר, יבקשו תורה מפיו.
כמה פעמים שמענו ממו"ר שהיה חוזר ומדגיש, כי הצירוף שבין רב ותלמיד הינו הרבה מעבר לגדר הפשוט של "ושננתם לבניך", ויוצר הוא מושג חדש של 'מסירת התורה' (ראה דרך החיים למהר"ל תחילת מסכת אבות ובפירוש החסיד יעב"ץ שם). 'מסירת התורה' איננה מצטמצמת בהעברת ידע גרידא, מדובר בחיבור נפשי פנימי עמוק, בקישור לסיני. בכך באר מו"ר את מאמר הגמרא (תמורה ט"ז), שנשתכחו מיהושע בן נון שלש מאות הלכות ונולדו שבע מאות ספיקות, רק משום המחשבה שאין לו צורך עוד במשה רבנו. לא כוח הזיכרון של יהושע נחלש, הסביר מו"ר זצוק"ל, כי אם החיבור הנפשי הפנימי של יהושע אל רבו. בזה טמון ההבדל שבין לימוד תורה מכל אדם, לבין בקשת התורה מרב הדומה למלאך ה'. דרך הרב הדומה למלאך שכולו קודש למסירת התורה, מתחברים תלמידיו לכל מוסרי התורה שבכל הדורות, והרי הוא בכלל "מעתיקי השמועה" (כלשון הרמב"ם בהלכות תלמוד תורה פרק א' ובפירוש המשנה), עד משה רבנו ע"ה.
ניתן לכתוב ובעז"ה עוד יכתבו, סיפורים רבים והנהגות של מורנו ורבנו זצ"ל, על גאונותו האדירה, צדקותו, שליטתו בכל מכמני התורה וכוחו בפסיקת ההלכה ובהנהגה, אולם בשלוש מילים היה מורנו ורבנו זצ"ל - מלאך ה' צבאות. מו"ר זצ"ל מסר את נפשו ואת מאודו למסירת התורה, לגדל את אלפי תלמידיו לתורה, משום שכל מהותו כמלאך ה' צבאות היתה מסירת התורה, פשוטו כמשמעו. כאשר ניסו פעם לדחות אחד משיעוריו כיון שלא היה בקו הבריאות, התבטא - "מדוע אין מבינים שהשיעור זה הבריאות שלי, שהתורה היא החיים שלי". פעם כאשר שוחח עמי בענייני השיעורים והדיבור בלימוד עם התלמידים, אמר וציוה שוב ושוב בזה הלשון - "צריך למסור את הנפש על הישיבה!". כל מעייניו של מורנו ורבנו זצוק"ל היו נתונים למסירת התורה לדורות הבאים, את כל כוחותיו מסר על דבר זה וכל עמלו האדיר בתורה כל השנים היה בבחינת "לומד על מנת ללמד". עדיין מהדהדות באוזני דבריו של מורנו ורבנו זצ"ל על מיטת חוליו בבית החולים, כאילו אין מסביבו רופאים ומכשירים והוא אוחז בידי ולוחש באוזני - "קח אותי לישיבה, קח אותי לישיבה".
ביום ראשון של חג הסוכות איבדנו את גדול מעתיקי השמועה בדורינו, את הקשר החי שלנו לסיני. רבנו הגדול, הדומה למלאך ה' צבאות, עלה בסערה השמיימה, מי ייתן לנו תמורתו.
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר

גירושין חובת מזונות ילדים בהלכה ובפסיקה
השיעור בוחן את גדרי החיוב ההלכתי של אב במזונות ילדיו, תוך עיון במקורות התלמודיים, במחלוקות הראשונים ובהתפתחות תקנות חכמים לאורך הדורות. בהמשך לכך, מנותחות ההשלכות המעשיות של פסיקות בתי הדין ובתי המשפט כיום, תוך התייחסות לשינויים הכלכליים והחברתיים בימינו.

מידות הראי"ה תיקון הברית: עבודה מתוך שכל
ברית א' - ב'
השיעור עוסק בתיקון מידת הברית ובמעבר מפעולה מתוך טבע או חשק רגעי, לעבודה מושכלת ותבונית שבה האדם בוחר בטוב מפני שהוא אמת. מודגש כי אף שהתיקון דורש מאמץ ואיפוק מול החומריות, הוא מהווה דרגה עליונה של עבודה מאהבה המשפיעה שפע וברכה על העולם כולו.

אור התנ"ך ממשה ליהושע: שותפות בארץ החדשה
יהושע פרק ג'
השיעור עוסק במעבר ההנהגה ממשה ליהושע בכניסה לארץ ישראל, תהליך המתואר כמעבר מהנהגה ניסית ופסיבית להנהגה של שותפות, יוזמה ועשייה מצד העם. מתוך ניתוח הפסוקים ומדרשי חז"ל, מוסבר הצורך בקריאה המשולשת "חזק ואמץ" כבסיס ליצירת מדרגה רוחנית חדשה המשלבת בין מחשבה, דיבור ומעשה.

חיי שרה מידת האבות וגאולת הבנים
שיחת מוצ"ש פרשת חיי - שרה
השיעור עוסק במדרגותיהם הרוחניות של האבות – מקניין מערת המכפלה, דרך לימוד הזכות המיוחד של יצחק על ישראל ועד לגדולת שיחתם של עבדי האבות. מתוך דברי הראי"ה קוק מוסבר כי הדבקות הטבעית והפנימית של האבות בה' היא השורש והמגמה שאליה עם ישראל שב ומתעלה בדור הגאולה.

שם משמואל על הפרשה השידוך של יצחק ורבקה
שם משמואל על הפרשה - חיי שרה (תרע"ח)
השיעור עוסק בשידוך יצחק ומסביר כיצד אליעזר זכה למידות חסד ואמת דווקא בזכות מאבקו העיקש להתנתק מנגיעותיו ואינטרסיו האישיים להשיא את בתו. התגברות פנימית זו היא שאיפשרה לו לנצח את רמאותם של בתואל ולבן ולהוציא מהם את רבקה.

לנתיבות ישראל התורה, ההתיישבות והופעת השם
לנתיבות ישראל א' , מאמר מ"ז (ב), מ"ח, נ"ג
השיעור עוסק בחשיבותה של ההתיישבות הדתית בבניין הארץ, בצורך להרבות באור התורה ובהעמקת לימוד משנתו של מרן הרב קוק. בהמשך לכך, מוסברת מהות קריאת שם ה' על עם ישראל כביטוי לקדושה פנימית המתגלה במצוות, בתפילין ובחיבור לכלל המציאות.

תורה ומדע מנגנוני כוח, כפייה וחירות הנפש
השיעור בוחן את מושג הכוח, יחסי השליטה והכפייה התת-מודעת בחברה מול תפיסות פילוסופיות כמו זו של פוקו. כנגדן מוצגת התפיסה היהודית, לפיה האדם אינו יוצר את עצמו מאפס אלא מגלה את נשמתו האלוקית הפנימית ואת ייעודו בעולם.

אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א זיכוך המידות בדרך לדבקות
טהרת הנפש והמידות י"א - י"ג
השיעור עוסק באתגר המוסרי והרוחני של האדם בעת עלייתו במעלות הדבקות, שבה מתעצמות גם המידות והחיסרונות הדורשים זיכוך מתמיד. מתוך כך מודגש כי ההכרה בליקויים וההתמודדות עמם אינן עילה לנפילה או לעצבות, אלא מנוף פנימי להמשך צמיחה, התעלות ותיקון.

יסודות הש"ס יסודות וטעמי שבועות בדיני ממונות
פתיחה לענייני שבועות
השיעור עוסק בסוגי השבועות השונים בדיני ממונות מדאורייתא ומדרבנן, ומנתח את הופעתם בסוגיות המרכזיות במסכת בבא מציעא. בהמשך לכך, נבחנים טעמיהן של השבועות והשאלה העקרונית האם שבועה נתפסת ככלי ראייתי מברר או שנועדה לפייס את דעתו של בעל הדין.

עבודת הקודש להחיד"א סודות כתבי החיד"א בספר עבודת הקודש
השיעור עוסק בתהליך הההדרה והמחקר של ספרי החיד"א, וחושף כיצד ביטויים שנראו כטעויות דפוס או שגיאות כתיב התגלו למעשה כמליצות, רמזים וסודות עמוקים. המרצה מדגים באמצעות דוגמאות מכתבי יד כיצד גישתו הייחודית של החיד"א מדויקת ומכוונת בכל אות וסימן.

רביבים איסור כתובת קעקע
אסור מהתורה לחקוק בעור אותיות או צורות שיישארו בו לתמיד | האיסור חל על איש ואישה כאחד, ועל כל מקום בגוף | איסור עשיית קעקוע הוא חוק שטעמו לא נתפרש בתורה | עם זאת, ביארו כמה ראשונים שכך היה מנהגם של עובדי עבודה זרה | המקעקע על עורו צורה קבועה, משתעבד לצורה זו ומונע מעצמו להמשיך ולהתחדש | אחר שהקעקוע כבר קיים אין איסור בקיום התוצאה, ולכן אין חובה מהתורה להסירו | כיום ניתן להסיר את הקעקוע באמצעות לייזר, ולכן נכון להתאמץ להסירו, כדי לבטא בכך את ההתנערות מהחטא

פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת חיי שרה תשפז
לְפִי שֶׁעַל יְדֵי בְשׂוֹרַת הָעֲקֵדָה, פָּרְחָה נִשְׁמָתָהּ מִמֶּנָּה וּמֵתָה. הרי קי"ל שְׁלוּחֵי מִצְוָה אֵינָן נִיזּוֹקִין? ואיך מתה שרה על ידי המצוה. וַיֹּאמְרוּ נִקְרָא לַנַּעֲרָ וְנִשְׁאֲלָה אֶת פִּיהָ. מה תלמוד לומר אֶת פִּיהָ, הול"ל 'ונשאל אותה'. כיצד נשא אברהם את הגר בת פרעה שהיא מצרית, וישראל אסור במצרית.

עין אי"ה - הרב משה גנץ חיבור השכל אל הרגש והיראה
שבת א, קס"ט - ק"ע
השיעור עוסק בצורך לחבר את ההבנה השכלית והלימוד אל רגש טהור של יראת שמיים כדי שהדברים יופנמו באדם ולא יישארו ידיעה חיצונית בלבד. בעזרת משלים ומאמרי חז"ל, מודגשת החשיבות של הקדמת הכללים, המידות והקדושה לעיסוק בפרטים כדי להגיע לחיים שלמים ומתוקנים.

חיי שרה כיצד לבקש בקשה -ארבעה ביקשו שלא כהוגן ושלושה נענו כהוגן
המבקשים אליעזר עבד אברהם, כלב בן יפונה, שאול המלך, יפתח הגלעדי.

חיי שרה פרשת חיי שרה – נפילת בני ישמעאל
כשהאויב הערבי מרים ראש בהתנשאות על המדינה היהודית ועוד מבפנים זו בדיוק נקודת המפנה שתביא לצמיחה ישראלית

תפילות, קידוש וסעודות הלכות הבדלה
השיעור עוסק בשאלת חיוב נשים בהבדלה ובאפשרות שלהן להבדיל בעצמן, תוך סקירת מחלוקות הראשונים והפוסקים הספרדים והאשכנזים. בהמשך נידונים הגדרים ההלכתיים של "חמר מדינה" והתנאים שבהם ניתן להשתמש במשקאות חלופיים ליין עבור הבדלה.









