ישיבה
בית המדרש
- משפחה חברה ומדינה
- שמיטה
- התבוננות אמונית
- מדורים
- קוממיות
- בימה תורנית
לימוד השיעור מוקדש לרפואת
אליהו בן הדרה
ד' תשרי. חנות הירקות המתה לקוחות. "משה, פנתה אחת הקונות לבעל המכולת, הגיעו כבר ירקות מ'אוצר הארץ'"? "כן, הם מונחים בארגזים שם בפינה. אל תשכחי, הם קדושים בקדושת שביעית".
"הסתבכנו", סיננה הלקוחה לחבירתה בקול. "מכל האידיאלים הגדולים של שנת השמיטה, נשארנו רק עם החיוב לשמור קדושת שביעית בפירות". עצב השתרר לרגע בחנות.
רק משה חייך ואמר: "אין שמחה כשמחת המצוות. החכם עיניו בראשו, כדאי לכם להעמיק ולבדוק - כיצד תהפוך ה'שמיטה' למנוף להתקדמות רוחנית"?
"הסתבכנו", סיננה הלקוחה לחבירתה בקול. "מכל האידיאלים הגדולים של שנת השמיטה, נשארנו רק עם החיוב לשמור קדושת שביעית בפירות". עצב השתרר לרגע בחנות.
רק משה חייך ואמר: "אין שמחה כשמחת המצוות. החכם עיניו בראשו, כדאי לכם להעמיק ולבדוק - כיצד תהפוך ה'שמיטה' למנוף להתקדמות רוחנית"?
השמיטה המחנכת
הרב שלמה בן-אליהו שליט"א - רב המועצה האזורית מטה אשר
מי מאתנו לא נתקל במאבק קשה עם עצמו, להשקות את העץ שבגינה או לא? מה כמות המים לה זקוק הצמח שבעציץ שנמצא בחוץ? איך יהיו לנו ערבות טריות ורעננות לחג? מה עם הענבים שבגינה? מדוע שלא נגזום קצת יותר כדי להבטיח יבול יותר טוב... לעונה הבאה, לא לי חלילה, אלא לכל מי שירצה, הרי אני מפקיר את היבול לכל דיכפין...
מה עם הדשא? אם לא נשקה מספיק בימים חמים כאלה הוא יתייבש! היצר אומר: נו עוד קצת מים, ואילו השכל אומר: ההלכה אוסרת. היצר מגייס את ההלכה לצדו ואומר: הרי אני רק מחזיק את הקיים ולא משביח את הדשא. והמלחמה נמשכת ביתר עוז בנושא כיסוח הדשא - היצר אומר מותר, והשכל ממאן להבין את הסיבה.
אנו שנאבקים יום יום ומנצחים את היצר בשנת השמיטה, נקראים בפי דוד המלך "גיבורי כוח עושי דברו" (תהילים ק"ג). אנו גיבורים יותר מן המלאכים, שלא מתמודדים עם היצר ולא מנצחים אותו, ולוּ פעם אחת.
וכך אומר המדרש (בעיבוד קל) - עומד חקלאי ליד שדהו שאך לפני זמן קצר זרע בדמעה, בכה והתפלל ואין לאל ידו לטפל בשדהו ובכרמו ובמטעו מפני איסורי השמיטה, הלא זה הוא הגיבור האמיתי! רואה הוא כיצד מזיקים אוכלים את הפירות ועוצר את עצמו מלרסס. רואה כיצד העץ מתייבש וקמל, אבל ידיו הפעילות אסורות במאסר השביעית מאהבת ד', אהבת התורה, אהבת המצוות, עליו אומר הפסוק: "גיבורי כוח...".
משנת השמיטה נלמד לקחים רוחניים חשובים לכל השנים :
* ראשית נלמד, שהגבורה מצויה דווקא באיפוק ובריסון, כי השמיטה מלמדת אותנו שהאדם איננו עבד נרצע לאדמה ולחומר, אלא הוא יכול לשלוט בחומר כמו ביצר.
* ההשקיה, הדישון והטיפול בעץ האסורים בשנת השמיטה, מלמדים אותנו, שבלא טיפוח של חינוך לנתינה ואהבה לתלמידנו בשנות חינוכם הראשונות - "כי האדם עץ השדה", לא נוכל ליהנות מפרותיהם הטובים בשנות בגרותם.
* מדיני "העברת עציץ בשמיטה", ניתן ללמוד את הדרך הרצויה להעברת ילד ממסגרת חינוכית אחת לאחרת, שהרי העציץ הוא מקום גידולו של הצמח כמו מקום גידולו של האדם, וכל שינוי בתנאי חינוכו דורש התייחסות: חום, אהבה, הגנה ובניית מחיצות המנתקות את האדם בתקופת המעבר.
* רק "מצע מנותק" מותר בשביעית - אם אדם מנתק עצמו מהחומר למשך שנה יוכל לעבוד בצורה מאוזנת למשך שש השנים הבאות.
* "גידולי חממה" בשמיטה מלמדים אותנו, שאת ילדנו נחנך בחממה במשך שנות ילדותם, כדי שידעו להתמודד נכון במשך כל חייהם מחוץ לחממה הביתית.
יהי רצון שאכן נפקח עיניים ונלמד מהשמיטה את המסר הגלוי והסמוי, אמן.
חיבת המצוות
הרב נתנאל יוסיפון שליט"א - ר"מ בישיבה הגבוהה מצפה יריחו
פעם נסע הגאון ר' אלחנן וסרמן הי"ד לאסוף כספים לישיבתו. במהלך המסע הגיע לארמונו של נדבן אחד. היה זה יום גשום, ור' אלחנן שצעד רגלי לארמון התלכלך מאוד בבוץ.
דפק הרב על דלת הארמון, וביקש להפגש עם בעל הבית, אך העשיר לא היה באותה שעה בבית. המשרתת הציעה לרב להמתין לנדבן, אך הוסיפה בקשה קטנה - היות והיא כבר הבריקה את הבית, ונעליו ובגדיו של הרב מלוכלכים מאוד, היא מבקשת שהרב יכנס דרך הדלת האחורית של המטבח, וימתין שם. הרב הסכים ברצון, נכנס למטבח, ושקע בלימודו.
לאחר שעה ארוכה, הגיע העשיר, נכנס למטבח בסערה, ופנה לרב - ר' אלחנן, מה עשית? הרסת לי את חינוך הילדים.
מדוע? תמה הרב. ענה לו העשיר - כל ימות השנה אני טרוד בעסקי, אבל חשוב לי לחנך את ילדי, שהתורה יותר חשובה מהכסף. הדרך שלי לחנכם לכך היא על ידי שאני מכבד את לומדי התורה ותורם להם מכספי. אולם, עתה, שהם ראו שאת הרב מכניסים למטבח, כדי לשמור על יפי הבית, הם יחשבו שהכסף חשוב מתורה. לכן כדי לתקן את המעוות, אני מבקש מהרב שיכנס עימי לסלון ישב על הספה היקרה ביותר בבית, וילכלך אותה...
יסוד חשוב בחינוך הילדים (ובחינוך של עצמנו...) לא רק מה אנו עושים, אלא מהי האווירה אותה אנו מקרינים לילדים. מי ששמח בדבר סימן שהדבר יקר וחשוב לו, כדברי המסילת ישרים (פרק י"ט) "השמחה, הוא עיקר גדול בעבודה, והוא מה שדוד מזהיר ואומר: עבדו את ה' בשמחה, בואו לפניו ברננה... א"ר איבו: כשתהיה עומד להתפלל יהא לבך שמח עליך, שאתה מתפלל לאלוקים, שאין כיוצא בו".
אם נביא הביתה את שקיות הפירות והירקות הקדושים בקדושת שביעית, ונאמר ל(עצמנו ול)ילדינו בהתלהבות של קודש - איזה יופי! אשרינו שאנו זוכים לאכול מפירות קדושים בקדושת שביעית, ובפרט שלפי חלק מדעות האחרונים ברמב"ן אנו מקיימים בכך מצוות "לאכלה", הרי אמירות אלו מקרינות כמו אלף שיעורים על אהבת התורה והארץ. וממילא, את כל הדינים של השמירה על קדושת שביעית נשמור בקלות ובשמחה.
ואכן אנו צריכים להודות לה' על כל כך הרבה דברים שגנוזים השנה בפירות - אנו אוכלים מפירות ארצינו הקדושה, ש"באכילת פירותיה אנו ניזונים מקדושת השכינה ומטהרתה" (ב"ח או"ח ר"ח), ובמיוחד פירות שקדושים בקדושת שביעית! אנו זוכים לחקלאים יהודים שמשתדלים לשמור שביעית! זכינו לגדולי תורה, שצוללים לעומקה של תורה, ונותנים פתרונות יותר ויותר מהודרים לחיים מודרניים על פי ההלכה! זכינו לגופים כלכליים, ש(למרות כל התקלות) יוצקים אידיאלים רוחניים בחיי המעשה, ומיישמים רוחניות בכלי המעשה! זכינו לציבור גדול (תרתי משמע) שמשלם במיטב כספו למען אידיאלים אלו!
אלפיים שנה יהודים חלמו לאכול מפירות אלו, ואנו זוכים להם. אסור לנו ל'הפסידם', כי הם שווים זהב.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
נח התורה כשורש המציאות והאדם
שמירה על העולם ופתיחה לזמן חורף
שמירה על ממון חברך והתרחקות מאבק גזל , החשיבות בהתמדה בזמן חורף והשקיעות בישיבה.
שם משמואל על הפרשה שלמות נח, השבת וסוד הדיבור
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק ב'
השיעור מבאר כיצד תאריו של נח משקפים שלמות בגוף, בנפש ובשכל כנגד קלקולי דור המבול, ומקביל מעלות אלו להארות וברכות יום השבת שנוח רומז אליו. בנוסף, מוסברת חוכמתו הייחודית של נח שהתבטאה בביטול עצמי מוחלט לרצון ה' בכניסתו וביציאתו מן התיבה, הנהגה שזיכתה אותו ללשון "דיבור" המורה על חיבור פנימי וישיר עם הבורא.
שם משמואל על הפרשה פגם האדם ותיקונו בצלם אלוהים
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק א'
השיעור עוסק בהשפעת חטא עץ הדעת על מרכיבי האדם – גוף, נפש, שכל וצלם אלוהים המחבר ביניהם, ובתהליכי הבירור והתיקון שנועדו להפריד בין הנשמות הטהורות לטמאות. מתוך כך מוסברת נפילתם של אנשי דור המבול שסירבו לתיקון, אל מול שלמותו וצדקותו הייחודית של נח.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
אורות ישראל ותחייתו תהליך הגאולה כהתרחשות רציפה ומתמשכת
אורות ישראל ותחייתו פרק כ"ז - כ"ח
השיעור עוסק בתפיסת הגאולה כתהליך היסטורי אחד ורציף, שמתחיל ביציאת מצרים ונמשך לאורך כל תולדות עם ישראל. מתוך כך מודגש כי הירידות, הגלות והפעולות האנושיות היום-יומיות אינן מקריות, אלא מהוות שלבים פנימיים המובילים בסופו של דבר לאחדות האומה ולתכלית השלמה.
נח מגדולת הבריאה לעבודת הלב
השיעור עוסק במגבלות השכל האנושי מול אינסופיות הבורא והשגחתו, דרך מפגשי רבי יהושע בן חנניה והקיסר וביאור מהות יום השבת. מתוך כך מודגש כי תפקיד האדם בבריאה אינו שליטה או מסחר עם שמיים, אלא עמידה בענווה וחיבור אמיתי לקדוש ברוך הוא דרך תפילה וכיסופי הנפש.
עין אי"ה - הרב משה גנץ משמעות הדין ככוח מרפא לנפש
שבת א, ק"ס
השיעור עוסק בתפיסתו של הרב קוק לפיה הדין שלאחר המוות אינו עונש נקמני, אלא התפכחות פנימית שבה האדם רואה את האמת וחש כאב על החמצת ייעודו. ייסורים רוחניים אלו נועדו לזכך את הנפש, לנער אותה מהשקיעה בחומריות ולהשיבה אל טבעה האלוקי המקורי.
עין אי"ה - הרב משה גנץ שאלות הדין ומבט אל העתיד
שבת א, קס"ב - קס"ד
השיעור עוסק בשאלות שנשאל אדם בבית דין של מעלה – בהן משא ומתן באמונה, קביעת עתים לתורה וציפייה לישועה – על פי תורתו של הראי"ה קוק. דרך שאלות אלו נבחנים החיבור בין יושר טבעי ללימוד התורה, וכן החשיבות שבהתבוננות אופטימית ופעילה על המציאות מתוך מבט אל העתיד והכלל.
נח משיב הרוח ומוריד הגשם -גבורות גשמים, האומנם?
הסברים מדוע מובא בתלמוד 'משיב הרוח ומוריד הגשם' בשם 'גבורות גשמים' שלושה הסברים. ומדוע מזכירים בברכת תחיית המתים.
רביבים חובת לימוד כל יסודות התורה
מצוות תלמוד תורה מוטלת על ההורים, ועליהם לדאוג שבניהם ילמדו יסודות אלו בעודם צעירים | מי שלא הספיק ללמוד בצעירותו, חובה שילמד בעצמו בבגרותו | במשך הדורות תוכן הלימוד התרחב, עד שהוצרך להתיר לכתוב את התורה שבעל פה | המיוחד בתלמוד, שהזוכה לרכוש את המיומנות המורכבת שבלימודו כביכול נכנס לעולמם של חכמים ומשתתף עימהם בדיון | עיקר תכלית הלימוד להכין את התלמידים ללמוד היטב ובדייקנות אליבא דהלכתא | צריך לתכנן תוכנית שבה עד סביבות גיל 20 יקיפו התלמידים את כל יסודות המצוות וההלכה עם עיקרי ההסברים שנתבארו בתלמוד ובמפרשיו
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת נח תשפז
קֵץ כׇּל בָּשָׂר בָּא לְפָנַי - מהו לשון קֵץ שיש פה, ולא שייך קֵץ אלא בדבר הקצוב מתחלה. מִכׇּל מַאֲכָל אֲשֶׁר יֵאָכֵל - לכאורה אֲשֶׁר יֵאָכֵל הוא מיותר. דאם הוא לְךָ מַאֲכָל הוא ראוי להיאכל. מה הטעם שנוהגים לאכול דגים בשבת קודש. ומה הקשר לפרשה. למה שלח שני עופות הללו דווקא עורב ויונה, והלא יש הרבה עופות שפורחים טוב יותר מהם.
תפילות, קידוש וסעודות הלכות סעודות שבת הלכה למעשה
שיעור מרתק ומעמיק מפי הרב משה בר ציון שליט"א העוסק בהלכות סעודות שבת. בשיעור מבאר הרב את יסודות שלוש הסעודות, השיטות השונות בזמני הסעודות (כולל סעודה שלישית אחרי השקיעה), השיעורים הנדרשים באכילת כזית וכביצה, דיני ברכה אחרונה, והאם מותר לעשות סעודת שבת חלבית. כמו כן, משולבים סיפורי מופת מרגשים על מרן הרב עובדיה יוסף זצ"ל והתמדתו בתורה.
