ישיבה בית המדרש
בית המדרש
- משפחה חברה ומדינה
- שמיטה
- התבוננות אמונית
- מדורים
- קוממיות
- בימה תורנית
לימוד השיעור מוקדש לרפואת
אליהו בן הדרה
ד' תשרי. חנות הירקות המתה לקוחות. "משה, פנתה אחת הקונות לבעל המכולת, הגיעו כבר ירקות מ'אוצר הארץ'"? "כן, הם מונחים בארגזים שם בפינה. אל תשכחי, הם קדושים בקדושת שביעית".
"הסתבכנו", סיננה הלקוחה לחבירתה בקול. "מכל האידיאלים הגדולים של שנת השמיטה, נשארנו רק עם החיוב לשמור קדושת שביעית בפירות". עצב השתרר לרגע בחנות.
רק משה חייך ואמר: "אין שמחה כשמחת המצוות. החכם עיניו בראשו, כדאי לכם להעמיק ולבדוק - כיצד תהפוך ה'שמיטה' למנוף להתקדמות רוחנית"?
"הסתבכנו", סיננה הלקוחה לחבירתה בקול. "מכל האידיאלים הגדולים של שנת השמיטה, נשארנו רק עם החיוב לשמור קדושת שביעית בפירות". עצב השתרר לרגע בחנות.
רק משה חייך ואמר: "אין שמחה כשמחת המצוות. החכם עיניו בראשו, כדאי לכם להעמיק ולבדוק - כיצד תהפוך ה'שמיטה' למנוף להתקדמות רוחנית"?
השמיטה המחנכת
הרב שלמה בן-אליהו שליט"א - רב המועצה האזורית מטה אשר
מי מאתנו לא נתקל במאבק קשה עם עצמו, להשקות את העץ שבגינה או לא? מה כמות המים לה זקוק הצמח שבעציץ שנמצא בחוץ? איך יהיו לנו ערבות טריות ורעננות לחג? מה עם הענבים שבגינה? מדוע שלא נגזום קצת יותר כדי להבטיח יבול יותר טוב... לעונה הבאה, לא לי חלילה, אלא לכל מי שירצה, הרי אני מפקיר את היבול לכל דיכפין...
מה עם הדשא? אם לא נשקה מספיק בימים חמים כאלה הוא יתייבש! היצר אומר: נו עוד קצת מים, ואילו השכל אומר: ההלכה אוסרת. היצר מגייס את ההלכה לצדו ואומר: הרי אני רק מחזיק את הקיים ולא משביח את הדשא. והמלחמה נמשכת ביתר עוז בנושא כיסוח הדשא - היצר אומר מותר, והשכל ממאן להבין את הסיבה.
אנו שנאבקים יום יום ומנצחים את היצר בשנת השמיטה, נקראים בפי דוד המלך "גיבורי כוח עושי דברו" (תהילים ק"ג). אנו גיבורים יותר מן המלאכים, שלא מתמודדים עם היצר ולא מנצחים אותו, ולוּ פעם אחת.
וכך אומר המדרש (בעיבוד קל) - עומד חקלאי ליד שדהו שאך לפני זמן קצר זרע בדמעה, בכה והתפלל ואין לאל ידו לטפל בשדהו ובכרמו ובמטעו מפני איסורי השמיטה, הלא זה הוא הגיבור האמיתי! רואה הוא כיצד מזיקים אוכלים את הפירות ועוצר את עצמו מלרסס. רואה כיצד העץ מתייבש וקמל, אבל ידיו הפעילות אסורות במאסר השביעית מאהבת ד', אהבת התורה, אהבת המצוות, עליו אומר הפסוק: "גיבורי כוח...".
משנת השמיטה נלמד לקחים רוחניים חשובים לכל השנים :
* ראשית נלמד, שהגבורה מצויה דווקא באיפוק ובריסון, כי השמיטה מלמדת אותנו שהאדם איננו עבד נרצע לאדמה ולחומר, אלא הוא יכול לשלוט בחומר כמו ביצר.
* ההשקיה, הדישון והטיפול בעץ האסורים בשנת השמיטה, מלמדים אותנו, שבלא טיפוח של חינוך לנתינה ואהבה לתלמידנו בשנות חינוכם הראשונות - "כי האדם עץ השדה", לא נוכל ליהנות מפרותיהם הטובים בשנות בגרותם.
* מדיני "העברת עציץ בשמיטה", ניתן ללמוד את הדרך הרצויה להעברת ילד ממסגרת חינוכית אחת לאחרת, שהרי העציץ הוא מקום גידולו של הצמח כמו מקום גידולו של האדם, וכל שינוי בתנאי חינוכו דורש התייחסות: חום, אהבה, הגנה ובניית מחיצות המנתקות את האדם בתקופת המעבר.
* רק "מצע מנותק" מותר בשביעית - אם אדם מנתק עצמו מהחומר למשך שנה יוכל לעבוד בצורה מאוזנת למשך שש השנים הבאות.
* "גידולי חממה" בשמיטה מלמדים אותנו, שאת ילדנו נחנך בחממה במשך שנות ילדותם, כדי שידעו להתמודד נכון במשך כל חייהם מחוץ לחממה הביתית.
יהי רצון שאכן נפקח עיניים ונלמד מהשמיטה את המסר הגלוי והסמוי, אמן.
חיבת המצוות
הרב נתנאל יוסיפון שליט"א - ר"מ בישיבה הגבוהה מצפה יריחו
פעם נסע הגאון ר' אלחנן וסרמן הי"ד לאסוף כספים לישיבתו. במהלך המסע הגיע לארמונו של נדבן אחד. היה זה יום גשום, ור' אלחנן שצעד רגלי לארמון התלכלך מאוד בבוץ.
דפק הרב על דלת הארמון, וביקש להפגש עם בעל הבית, אך העשיר לא היה באותה שעה בבית. המשרתת הציעה לרב להמתין לנדבן, אך הוסיפה בקשה קטנה - היות והיא כבר הבריקה את הבית, ונעליו ובגדיו של הרב מלוכלכים מאוד, היא מבקשת שהרב יכנס דרך הדלת האחורית של המטבח, וימתין שם. הרב הסכים ברצון, נכנס למטבח, ושקע בלימודו.
לאחר שעה ארוכה, הגיע העשיר, נכנס למטבח בסערה, ופנה לרב - ר' אלחנן, מה עשית? הרסת לי את חינוך הילדים.
מדוע? תמה הרב. ענה לו העשיר - כל ימות השנה אני טרוד בעסקי, אבל חשוב לי לחנך את ילדי, שהתורה יותר חשובה מהכסף. הדרך שלי לחנכם לכך היא על ידי שאני מכבד את לומדי התורה ותורם להם מכספי. אולם, עתה, שהם ראו שאת הרב מכניסים למטבח, כדי לשמור על יפי הבית, הם יחשבו שהכסף חשוב מתורה. לכן כדי לתקן את המעוות, אני מבקש מהרב שיכנס עימי לסלון ישב על הספה היקרה ביותר בבית, וילכלך אותה...
יסוד חשוב בחינוך הילדים (ובחינוך של עצמנו...) לא רק מה אנו עושים, אלא מהי האווירה אותה אנו מקרינים לילדים. מי ששמח בדבר סימן שהדבר יקר וחשוב לו, כדברי המסילת ישרים (פרק י"ט) "השמחה, הוא עיקר גדול בעבודה, והוא מה שדוד מזהיר ואומר: עבדו את ה' בשמחה, בואו לפניו ברננה... א"ר איבו: כשתהיה עומד להתפלל יהא לבך שמח עליך, שאתה מתפלל לאלוקים, שאין כיוצא בו".
אם נביא הביתה את שקיות הפירות והירקות הקדושים בקדושת שביעית, ונאמר ל(עצמנו ול)ילדינו בהתלהבות של קודש - איזה יופי! אשרינו שאנו זוכים לאכול מפירות קדושים בקדושת שביעית, ובפרט שלפי חלק מדעות האחרונים ברמב"ן אנו מקיימים בכך מצוות "לאכלה", הרי אמירות אלו מקרינות כמו אלף שיעורים על אהבת התורה והארץ. וממילא, את כל הדינים של השמירה על קדושת שביעית נשמור בקלות ובשמחה.
ואכן אנו צריכים להודות לה' על כל כך הרבה דברים שגנוזים השנה בפירות - אנו אוכלים מפירות ארצינו הקדושה, ש"באכילת פירותיה אנו ניזונים מקדושת השכינה ומטהרתה" (ב"ח או"ח ר"ח), ובמיוחד פירות שקדושים בקדושת שביעית! אנו זוכים לחקלאים יהודים שמשתדלים לשמור שביעית! זכינו לגדולי תורה, שצוללים לעומקה של תורה, ונותנים פתרונות יותר ויותר מהודרים לחיים מודרניים על פי ההלכה! זכינו לגופים כלכליים, ש(למרות כל התקלות) יוצקים אידיאלים רוחניים בחיי המעשה, ומיישמים רוחניות בכלי המעשה! זכינו לציבור גדול (תרתי משמע) שמשלם במיטב כספו למען אידיאלים אלו!
אלפיים שנה יהודים חלמו לאכול מפירות אלו, ואנו זוכים להם. אסור לנו ל'הפסידם', כי הם שווים זהב.
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר

מידות הראי"ה תיקון הברית: עבודה מתוך שכל
ברית א' - ב'
השיעור עוסק בתיקון מידת הברית ובמעבר מפעולה מתוך טבע או חשק רגעי, לעבודה מושכלת ותבונית שבה האדם בוחר בטוב מפני שהוא אמת. מודגש כי אף שהתיקון דורש מאמץ ואיפוק מול החומריות, הוא מהווה דרגה עליונה של עבודה מאהבה המשפיעה שפע וברכה על העולם כולו.

חיי שרה מידת האבות וגאולת הבנים
שיחת מוצ"ש פרשת חיי - שרה
השיעור עוסק במדרגותיהם הרוחניות של האבות – מקניין מערת המכפלה, דרך לימוד הזכות המיוחד של יצחק על ישראל ועד לגדולת שיחתם של עבדי האבות. מתוך דברי הראי"ה קוק מוסבר כי הדבקות הטבעית והפנימית של האבות בה' היא השורש והמגמה שאליה עם ישראל שב ומתעלה בדור הגאולה.

שם משמואל על הפרשה השידוך של יצחק ורבקה
שם משמואל על הפרשה - חיי שרה (תרע"ח)
השיעור עוסק בשידוך יצחק ומסביר כיצד אליעזר זכה למידות חסד ואמת דווקא בזכות מאבקו העיקש להתנתק מנגיעותיו ואינטרסיו האישיים להשיא את בתו. התגברות פנימית זו היא שאיפשרה לו לנצח את רמאותם של בתואל ולבן ולהוציא מהם את רבקה.

תורה ומדע מנגנוני כוח, כפייה וחירות הנפש
השיעור בוחן את מושג הכוח, יחסי השליטה והכפייה התת-מודעת בחברה מול תפיסות פילוסופיות כמו זו של פוקו. כנגדן מוצגת התפיסה היהודית, לפיה האדם אינו יוצר את עצמו מאפס אלא מגלה את נשמתו האלוקית הפנימית ואת ייעודו בעולם.

אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א זיכוך המידות בדרך לדבקות
טהרת הנפש והמידות י"א - י"ג
השיעור עוסק באתגר המוסרי והרוחני של האדם בעת עלייתו במעלות הדבקות, שבה מתעצמות גם המידות והחיסרונות הדורשים זיכוך מתמיד. מתוך כך מודגש כי ההכרה בליקויים וההתמודדות עמם אינן עילה לנפילה או לעצבות, אלא מנוף פנימי להמשך צמיחה, התעלות ותיקון.

יסודות הש"ס יסודות וטעמי שבועות בדיני ממונות
פתיחה לענייני שבועות
השיעור עוסק בסוגי השבועות השונים בדיני ממונות מדאורייתא ומדרבנן, ומנתח את הופעתם בסוגיות המרכזיות במסכת בבא מציעא. בהמשך לכך, נבחנים טעמיהן של השבועות והשאלה העקרונית האם שבועה נתפסת ככלי ראייתי מברר או שנועדה לפייס את דעתו של בעל הדין.

עבודת הקודש להחיד"א סודות כתבי החיד"א בספר עבודת הקודש
השיעור עוסק בתהליך הההדרה והמחקר של ספרי החיד"א, וחושף כיצד ביטויים שנראו כטעויות דפוס או שגיאות כתיב התגלו למעשה כמליצות, רמזים וסודות עמוקים. המרצה מדגים באמצעות דוגמאות מכתבי יד כיצד גישתו הייחודית של החיד"א מדויקת ומכוונת בכל אות וסימן.

רביבים איסור כתובת קעקע
אסור מהתורה לחקוק בעור אותיות או צורות שיישארו בו לתמיד | האיסור חל על איש ואישה כאחד, ועל כל מקום בגוף | איסור עשיית קעקוע הוא חוק שטעמו לא נתפרש בתורה | עם זאת, ביארו כמה ראשונים שכך היה מנהגם של עובדי עבודה זרה | המקעקע על עורו צורה קבועה, משתעבד לצורה זו ומונע מעצמו להמשיך ולהתחדש | אחר שהקעקוע כבר קיים אין איסור בקיום התוצאה, ולכן אין חובה מהתורה להסירו | כיום ניתן להסיר את הקעקוע באמצעות לייזר, ולכן נכון להתאמץ להסירו, כדי לבטא בכך את ההתנערות מהחטא

פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת חיי שרה תשפז
לְפִי שֶׁעַל יְדֵי בְשׂוֹרַת הָעֲקֵדָה, פָּרְחָה נִשְׁמָתָהּ מִמֶּנָּה וּמֵתָה. הרי קי"ל שְׁלוּחֵי מִצְוָה אֵינָן נִיזּוֹקִין? ואיך מתה שרה על ידי המצוה. וַיֹּאמְרוּ נִקְרָא לַנַּעֲרָ וְנִשְׁאֲלָה אֶת פִּיהָ. מה תלמוד לומר אֶת פִּיהָ, הול"ל 'ונשאל אותה'. כיצד נשא אברהם את הגר בת פרעה שהיא מצרית, וישראל אסור במצרית.

עין אי"ה - הרב משה גנץ חיבור השכל אל הרגש והיראה
שבת א, קס"ט - ק"ע
השיעור עוסק בצורך לחבר את ההבנה השכלית והלימוד אל רגש טהור של יראת שמיים כדי שהדברים יופנמו באדם ולא יישארו ידיעה חיצונית בלבד. בעזרת משלים ומאמרי חז"ל, מודגשת החשיבות של הקדמת הכללים, המידות והקדושה לעיסוק בפרטים כדי להגיע לחיים שלמים ומתוקנים.

חיי שרה כיצד לבקש בקשה -ארבעה ביקשו שלא כהוגן ושלושה נענו כהוגן
המבקשים אליעזר עבד אברהם, כלב בן יפונה, שאול המלך, יפתח הגלעדי.

חיי שרה פרשת חיי שרה – נפילת בני ישמעאל
כשהאויב הערבי מרים ראש בהתנשאות על המדינה היהודית ועוד מבפנים זו בדיוק נקודת המפנה שתביא לצמיחה ישראלית

תפילות, קידוש וסעודות הלכות הבדלה
השיעור עוסק בשאלת חיוב נשים בהבדלה ובאפשרות שלהן להבדיל בעצמן, תוך סקירת מחלוקות הראשונים והפוסקים הספרדים והאשכנזים. בהמשך נידונים הגדרים ההלכתיים של "חמר מדינה" והתנאים שבהם ניתן להשתמש במשקאות חלופיים ליין עבור הבדלה.

מאמר שלישי מדרגת החסיד וחיבורו לאלוקות
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק בהגדרת דמות ה"חסיד" על פי ספר הכוזרי, כמי שחי את הנוכחות האלוקית בכל תנועה ואיבר בגופו. בהמשך לכך, נבחנים האופנים שבהם האדם מבטא קרבה זו הלכה למעשה – החל מכבוד השכינה, דרך מצוות כציצית ותפילין, ועד להרבות בברכות ובשבחים.

שם משמואל על הפרשה שורשי היראה והחסד במצוות המילה
שם משמואל על הפרשה - וירא - חלק ב'
מצוות המילה גורמת לקבלת השפע הרוחני. בהתחלת שנות האדם בימי הנעורים האדם צריך ללכת ב'חסד' כמו אברהם, ואחר כך ילך במידתו של יצחק. על ידי שאברהם מל את עצמו הוא עשה מעשה דין, ועל ידי כך הוא הוליד את יצחק שהוא מידת הדין.









