ישיבה
בית המדרש
- מדורים
- חמדת ימים
- פרשת שבוע
- פרשת שבוע ותנ"ך
- שעורים בתנ"ך
- ספר מלכים
לימוד השיעור מוקדש לרפואת
אליהו בן הדרה
מצד אחד, גם דוד הבטיח בשבועה, בעבר, לבת שבע כי בנה ימלוך אחריו. כך טוענת בת שבע בפני דוד וגם נתן יודע על כך. וז"ל הכתוב:
"וַיֹּאמֶר נָתָן אֶל בַת שֶׁבַע אֵם שְׁלֹמֹה לֵאמֹר הֲלוֹא שָׁמַעַתְּ כִּי מָלַךְ אֲדֹנִיָּהוּ בֶן חַגִּית ... וְעַתָּה לְכִי אִיעָצֵךְ נָא ... לְכִי וּבֹאִי אֶל הַמֶּלֶךְ דָּוִד וְאָמַרְתְּ אֵלָיו הֲלֹא אַתָּה אֲדֹנִי הַמֶּלֶךְ נִשְׁבַּעְתָּ לַאֲמָתְךָ לֵאמֹר כִּי שְׁלֹמֹה בְנֵךְ יִמְלֹךְ אַחֲרַי וְהוּא יֵשֵׁב עַל כִּסְאִי וּמַדּוּעַ מָלַךְ אֲדֹנִיָּהוּ: הִנֵּה עוֹדָךְ מְדַבֶּרֶת שָׁם עִם הַמֶּלֶךְ וַאֲנִי אָבוֹא אַחֲרַיִךְ וּמִלֵּאתִי אֶת דְּבָרָיִךְ" (מלכים א א' יא-יד).
מאידך גיסא, לנתן ברורה המציאות כי "מָלַךְ אֲדֹנִיָּהוּ". הבנה זו מבוססת על מספר עובדות:
1. אדוניה נוהג זה מכבר כיורש העצר כמתואר בכתוב:
"וַאֲדֹנִיָּה בֶן חַגִּית מִתְנַשֵּׂא לֵאמֹר אֲנִי אֶמְלֹךְ וַיַּעַשׂ לוֹ רֶכֶב וּפָרָשִׁים וַחֲמִשִּׁים אִישׁ רָצִים לְפָנָיו"
(שם ה).
(שם ה).
(במאמר מוסגר נעיר, כמה משחית הכח! וכמה רחוקה התנהגות זו ממעשי אביו שהגדיר עצמו "וְאָנֹכִי תוֹלַעַת וְלֹא אִישׁ חֶרְפַּת אָדָם וּבְזוּי עָם").
2. משפחת המלכות ושרי המלך=עַבְדֵי הַמֶּלֶךְ, הביעו את תמיכתם באדניה, במסיבת ההכתרה שלו. כמבואר בכתוב:
"וַיִּזְבַּח אֲדֹנִיָּהוּ צֹאן וּבָקָר וּמְרִיא ... וַיִּקְרָא אֶת כָּל אֶחָיו בְּנֵי הַמֶּלֶךְ וּלְכָל אַנְשֵׁי יְהוּדָה עַבְדֵי הַמֶּלֶךְ"(שם ט).
3. הציבור כולו, התייצב מאחורי אדניה ותמך בזכותו הטבעית כ"בכור הבכורות", בשעה זו, לשבת על כס המלוכה. וז"ל הכתוב:
"כִּי לִי הָיְתָה הַמְּלוּכָה וְעָלַי שָׂמוּ כָל יִשְׂרָאֵל פְּנֵיהֶם לִמְלֹךְ" (שם ב' טו).
נשאלת השאלה, מדוע לא התייצב נתן בפני המלך ובפני הציבור והכריז כי שלמה הוא מועמדו של הקב"ה ובזאת הייתה מסתיימת הפרשה? הרי מעמדו של נתן כנביא ד' לא היה מוטל בספק ואיש לא ערער על דבריו. עוצמתו של נתן באה לידי ביטוי, כשעצר את דוד מלבנות את בית המקדש. דוד הפסיק את פעילות הבניה אף על פי שהייתה זאת משאת חייו. נתן גם איננו חושש להוכיח את דוד לאחר מעשה בת שבע ואוריה והוא מתייצב חזיתית מול דוד ללא מורא. מדוע אם כך נאלץ נתן הנביא לנקוט ב"תרגיל" ובתכסיס שגרם לדוד להמליך את שלמה?
התשובה נעוצה כנראה בכך שאין לנביא מעמד מחייב בתחום זה, כנגד רצון הציבור.
לכאורה תשובתנו סותרת את ציווי התורה:
"שׂוֹם תָּשִׂים עָלֶיךָ מֶלֶךְ אֲשֶׁר יִבְחַר יְקֹוָק אֱלֹהֶיךָ בּוֹ" (דברים י"ז טו).
מכאן משמע לכאורה כי הקב"ה, הוא שבוחר את המנהיג באמצעות נביאו. אבל כבר הוכיח הרמב"ן מהסיפא של הפסוק:
"לֹא תוּכַל לָתֵת עָלֶיךָ אִישׁ נָכְרִי" (שם) כי הסבר הפסוק "בדרך הפשט, כי טעם "אשר יבחר" שכל מולך על עמים מאת האלהים היא לו, כענין שכתוב (דניאל ד כט) די שליט עלאה במלכות אנשא ולמאן די יצבא יתננה, וכך אמרו (ב"ב צא ב) אפילו ריש גרגותא מן שמיא מוקמי ליה, יאמר שום תשים עליך מלך כל אשר יהיה נגזר מן השמים שימלוך ואם הוא מקטני שבטי ישראל ומשפחתו הצעירה" (שם).
לפי דבריו רק העם בוחר את המלך וממילא מתברר כי זה היה רצון ד'.
אם כך, מטרתו של נתן הייתה להשיג תמיכה עממית במלכות שלמה. רק היא יכלה להבטיח לשלמה את הכהונה הרמה. הדרך להשגת התמיכה, הייתה בארגון ארוע ממלכתי שיסחוף אחריו את ההמון. מכיון ש"קול המון כקול שדי" תמיכה זו תכריע את הכף.
הטקס בגיחון שכלל משיחה ותקיעה בשופר, היה אמצעי ולא מטרה. הוא אמור היה לקרא לעם, להביע תמיכה בבחירתו של דוד. כך אומנם קרה ולכן הכתוב מדגיש:
"וַיֹּאמְרוּ כָּל הָעָם יְחִי הַמֶּלֶךְ שְׁלֹמֹה: וַיַּעֲלוּ כָל הָעָם אַחֲרָיו וְהָעָם מְחַלְּלִים בַּחֲלִלִים וּשְׂמֵחִים שִׂמְחָה גְדוֹלָה וַתִּבָּקַע הָאָרֶץ בְּקוֹלָם"
(שם א' לט-מ).
(שם א' לט-מ).
זה גם מה שהטריד את יואב תומכו המובהק של אדניה: "וַיֹּאמֶר מַדּוּעַ קוֹל הַקִּרְיָה הוֹמָה" (שם מא).
לכן גם ה"מבשר" - יונתן בן אביתר מדגיש ומכריז:
"וַתֵּהֹם הַקִּרְיָה הוּא הַקּוֹל אֲשֶׁר שְׁמַעְתֶּם: וְגַם יָשַׁב שְׁלֹמֹה עַל כִּסֵּא הַמְּלוּכָה"
(שם מה - מו).
(שם מה - מו).
אם כך , הבה נתפלל כי בבחירות הקרובות נזכה לבחור במנהיג,
שאיננו מתנשא ואיננו רואה בכסא תכלית הכל, אלא מנהיג שרואה עצמו כמשרת ציבור,
שנוכל לראות בו, מי שנבחר מן השמים כזכות לעם ישראל ולא ח"ו כעונש.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
בבא מציעא שניים אוחזין - מהות השבועה
השיעור בוחן את יסוד דין חלוקה ושבועה במשנת "שניים אוחזין בטלית", תוך התמקדות בהבדלי הגישות בין התוספות לרמב"ם. בעוד שלדעת התוספות יסוד הדין נשען על מוחזקות והשבועה נועדה רק להכחיש את טענת היריב, לדעת הרמב"ם מדובר בשבועת הנוטלין שבאמצעותה זוכה האדם בחלקו.
מידות הראי"ה זיכוך המידות בין דעת לרגש
הקדמה למידות הראי"ה - 3
השיעור עוסק בהתחדשות עבודת המידות בתקופת הגאולה ומבאר כיצד המעבר ממישור היחיד למישור הציבורי והלאומי מעצב מחדש את תפקידן של המידות באומה הישראלית. בנוסף, נפתח לימוד הפסקה הראשונה המציגה את זיכוך המידות כתווך שבין הדעת לרגש, תוך הדגשה כי בירורן השכלי והכרתי קודם לעיבודן הרגשי.
שיעורים בספר יהושע סוד דמותה של רחב
יהושע פרק ב'
השיעור עוסק במפגש של מרגלי יהושע עם רחב, תוך התמודדות עם דמותה המורכבת ומעמדה המרכזי בכניסת עם ישראל לארץ. דרך מקורות חז"ל מוסברים תהליך התשובה שלה, כוחה להכיר בגדולת השם דווקא מתוך עברה, והחיבור העמוק שלה לקדושת ישראל ולשושלת הנבואה.
גשמים בארץ ישראל שאילת גשמים וארץ ישראל
מדוע מדינות שבחורף שלנו אצלם קיץ מבקשים גשם, ומדוע יעקב התעקש להיקבר במערת המכפלה, ופירוש תפילת מעין שלוש.
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
נח התורה כשורש המציאות והאדם
שמירה על העולם ופתיחה לזמן חורף
שמירה על ממון חברך והתרחקות מאבק גזל , החשיבות בהתמדה בזמן חורף והשקיעות בישיבה.
שם משמואל על הפרשה שלמות נח, השבת וסוד הדיבור
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק ב'
השיעור מבאר כיצד תאריו של נח משקפים שלמות בגוף, בנפש ובשכל כנגד קלקולי דור המבול, ומקביל מעלות אלו להארות וברכות יום השבת שנוח רומז אליו. בנוסף, מוסברת חוכמתו הייחודית של נח שהתבטאה בביטול עצמי מוחלט לרצון ה' בכניסתו וביציאתו מן התיבה, הנהגה שזיכתה אותו ללשון "דיבור" המורה על חיבור פנימי וישיר עם הבורא.
שם משמואל על הפרשה פגם האדם ותיקונו בצלם אלוהים
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק א'
השיעור עוסק בהשפעת חטא עץ הדעת על מרכיבי האדם – גוף, נפש, שכל וצלם אלוהים המחבר ביניהם, ובתהליכי הבירור והתיקון שנועדו להפריד בין הנשמות הטהורות לטמאות. מתוך כך מוסברת נפילתם של אנשי דור המבול שסירבו לתיקון, אל מול שלמותו וצדקותו הייחודית של נח.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
