ישיבה
בית המדרש
- משפחה חברה ומדינה
- שמיטה
- הקרקע והפירות
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
רחל בת יקוט
הבה נזכיר לעצמנו מה משמעותה של מצוות השמיטה לכתחילה ומה היא הדרך לשמור שמיטה למהדרין.
על פי הפסוקים העוסקים במצוות השמיטה בתורה, הסבירו הראשונים את טעם המצווה. ניתן להגדיר על פי דבריהם כי מטרות השמיטה הן:
א. שביתת הארץ- "שַׁבַּת שַׁבָּתוֹן יִהְיֶה לָאָרֶץ" (ויקרא כ"ה ד)
ב. שביתת האדם ממלאכה בשדה- "שָׂדְךָ לֹא תִזְרָע וְכַרְמְךָ לֹא תִזְמֹר" (שם)
ג. דאגה לשכבות החלשות, המוצאות את מזונן חינם וחובותיהן נשמטים-"וְאָכְלוּ אֶבְיֹנֵי עַמֶּךָ" (שמות כ"ג).
מצוות השמיטה דורשת מן האדם, בעיקר בעל הרכוש והאדמות, לבטוח בריבונו של עולם ולהאמין שהכל שלו והכל מידו.
נפרט יותר את המשמעות של כל אחת מן המטרות:
א. שביתת הארץ באה להדגיש את קדושתה של ארץ ישראל. קדושה זו באה לידי ביטוי בשבתון
שמוענק לארץ הקודש המקביל לשבתון בזמן. "שבת בראשית" מדגישה את קדושת הזמנים ו"שבת הארץ" את קדושת המקום.
ב. שביתת האדם באה להדגיש כי יש לדאוג לצרכים הרוחניים ויש לקחת פסק זמן מהמרוץ אחר הפתרון לבעיות הפרנסה, שהן הכרח בל יגונה. עם זאת יש לצאת לשבתון, לאחר שש שנות עבודה ולהקדיש שנה זו להתפתחות רוחנית. זאת על ידי הגברת לימוד התורה וחיזוק הקשר עם המנהיגות הרוחנית, הנביאים ותופשי התורה. קדושת הארץ מתחברת בכך לקדושתם של ישראל.
ג. הדאגה לחלשים היא חלק בלתי נפרד ממצות השמיטה, אי אפשר להנות מאכילת פירותיה הקדושים של הארץ הקדושה כאשר חלקים אחרים של החברה סובלים מחוסר מזון ומחיי דוחק. חובתו של בעל הרכוש לזכור כי הכל הוא קניינו של הבורא וממילא האדם חייב ללכת בדרכיו, בבחינת- "טוֹב יְקֹוָק לַכֹּל וְרַחֲמָיו עַל כָּל מַעֲשָׂיו" (תהלים קמ"ה ט). שמיטת הכספים גם היא כנראה, חלק מחובה זו.
כל נסיון לשמור "שמיטה כהלכתה" חייב לקחת בחשבון השגת מטרות אלה.
נקדים עוד הקדמה לפני שנעבור לבחון את הפתרונות המוצעים כיום בשוק. לרוב רובן של שיטות הראשונים החיוב לשמור שמיטה בימינו הוא מדרבנן. אין בכך היתר חס וחלילה לזלזל במצווה חשובה זו, ההפך, חובת הזהירות מבחינות מסוימות קיימת יותר בדברי סופרים. יש לשמור הלכות מדרבנן בדקדוק רב. אומנם יש לזכור כי ההבטחה האלקית
-"וְצִוִּיתִי אֶת בִּרְכָתִי לָכֶם בַּשָּׁנָה הַשִּׁשִּׁית וְעָשָׂת אֶת הַתְּבוּאָה לִשְׁלֹשׁ הַשָּׁנִים: וּזְרַעְתֶּם אֵת הַשָּׁנָה הַשְּׁמִינִת וַאֲכַלְתֶּם מִן הַתְּבוּאָה יָשָׁן עַד הַשָּׁנָה הַתְּשִׁיעִת עַד בּוֹא תְּבוּאָתָהּ תֹּאכְלוּ יָשָׁן (ויקרא כ"ה כא-כב)
קיימת כאשר החיוב קיים. כאשר אין חיוב מן התורה אי אפשר לדרוש מן החקלאי לבטוח במה שאינו מובטח.
הפתרון היחיד לכתחילה כיום הוא הקמת קרן שמיטה בהיקף גדול שתאפשר לכל החקלאים בארץ ישראל להשמיט את שדותיהם ולצאת לשנת שבתון בה יוקדש הזמן להתעלות רוחנית והתחזקות בעבודת ד'. בשנה זו יש לשאוף כי גם מגזרים אחרים יצאו לשנת שבתון . אין לתאר את האוירה המיוחדת שתשרור בארץ ישראל - ארץ הקודש אם חלקים נרחבים של הציבור יעסקו בשנה זו בענינים רוחניים ושאיפה לחיים של קדושה וטהרה.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
בבא מציעא שניים אוחזין - מהות השבועה
השיעור בוחן את יסוד דין חלוקה ושבועה במשנת "שניים אוחזין בטלית", תוך התמקדות בהבדלי הגישות בין התוספות לרמב"ם. בעוד שלדעת התוספות יסוד הדין נשען על מוחזקות והשבועה נועדה רק להכחיש את טענת היריב, לדעת הרמב"ם מדובר בשבועת הנוטלין שבאמצעותה זוכה האדם בחלקו.
מידות הראי"ה זיכוך המידות בין דעת לרגש
הקדמה למידות הראי"ה - 3
השיעור עוסק בהתחדשות עבודת המידות בתקופת הגאולה ומבאר כיצד המעבר ממישור היחיד למישור הציבורי והלאומי מעצב מחדש את תפקידן של המידות באומה הישראלית. בנוסף, נפתח לימוד הפסקה הראשונה המציגה את זיכוך המידות כתווך שבין הדעת לרגש, תוך הדגשה כי בירורן השכלי והכרתי קודם לעיבודן הרגשי.
שיעורים בספר יהושע סוד דמותה של רחב
יהושע פרק ב'
השיעור עוסק במפגש של מרגלי יהושע עם רחב, תוך התמודדות עם דמותה המורכבת ומעמדה המרכזי בכניסת עם ישראל לארץ. דרך מקורות חז"ל מוסברים תהליך התשובה שלה, כוחה להכיר בגדולת השם דווקא מתוך עברה, והחיבור העמוק שלה לקדושת ישראל ולשושלת הנבואה.
גשמים בארץ ישראל שאילת גשמים וארץ ישראל
מדוע מדינות שבחורף שלנו אצלם קיץ מבקשים גשם, ומדוע יעקב התעקש להיקבר במערת המכפלה, ופירוש תפילת מעין שלוש.
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
נח התורה כשורש המציאות והאדם
שמירה על העולם ופתיחה לזמן חורף
שמירה על ממון חברך והתרחקות מאבק גזל , החשיבות בהתמדה בזמן חורף והשקיעות בישיבה.
שם משמואל על הפרשה שלמות נח, השבת וסוד הדיבור
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק ב'
השיעור מבאר כיצד תאריו של נח משקפים שלמות בגוף, בנפש ובשכל כנגד קלקולי דור המבול, ומקביל מעלות אלו להארות וברכות יום השבת שנוח רומז אליו. בנוסף, מוסברת חוכמתו הייחודית של נח שהתבטאה בביטול עצמי מוחלט לרצון ה' בכניסתו וביציאתו מן התיבה, הנהגה שזיכתה אותו ללשון "דיבור" המורה על חיבור פנימי וישיר עם הבורא.
שם משמואל על הפרשה פגם האדם ותיקונו בצלם אלוהים
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק א'
השיעור עוסק בהשפעת חטא עץ הדעת על מרכיבי האדם – גוף, נפש, שכל וצלם אלוהים המחבר ביניהם, ובתהליכי הבירור והתיקון שנועדו להפריד בין הנשמות הטהורות לטמאות. מתוך כך מוסברת נפילתם של אנשי דור המבול שסירבו לתיקון, אל מול שלמותו וצדקותו הייחודית של נח.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
