ישיבה
בית המדרש
- משפחה חברה ומדינה
- הבית היהודי
- נושאים שונים
לימוד השיעור מוקדש לרפואת
אליהו בן הדרה
"אֶל הָאִשָּׁה אָמַר הַרְבָּה אַרְבֶּה עִצְּבוֹנֵךְ וְהֵרֹנֵךְ בְּעֶצֶב תֵּלְדִי בָנִים וְאֶל אִישֵׁךְ תְּשׁוּקָתֵךְ וְהוּא יִמְשָׁל בָּךְ" (ג, טז).
אחד מהעונשים שקיבלה האישה הוא ההיריון הארוך שהיא צריכה לעבור.
כיצד עונש ההריון מהווה מידה כנד מידה לחטאה של חוה שהאכילה את אדם הראשון מעץ הדעת?
כיצד היו יולדים לפני החטא וכיצד ילדו הנשים לעתיד לבא?
אחד מהנושאים המרתקים ביותר ביקום כולו הוא עניין ההיריון והלידה. תהליך הבאת ילד לעולם בכללו כולל שלושה שלבים:
הפקידה- בו האישה נפקדת בזרע של קיימא.
ההריון - בו הולד מתהוה ומתפתח מטיפת זרע אחד לאדם שלם והלידה - יציאת האדם לעולם .
הפקידה והלידה הם שני שלבים הכרחיים המובנים אך בפרשתינו אנו קוראים כי מציאות ההיריון כפי שאנו מכירים כיום כתהליך ארוך הלוקח תשעה חודשים הוא לא דבר מובן מאליו אלא הוא נגרם בעקבות חטאה של חוה שהאכילה את האדם הראשון מעץ הדעת.
"וַתֵּרֶא הָאִשָּׁה כִּי טוֹב הָעֵץ לְמַאֲכָל ... וַתִּקַּח מִפִּרְיוֹ וַתֹּאכַל וַתִּתֵּן גַּם לְאִישָׁהּ עִמָּהּ וַיֹּאכַל: וַיֹּאמֶר יְהֹוָה אֱלֹהִים לָאִשָּׁה מַה זֹּאת עָשִׂית .... הַרְבָּה אַרְבֶּה עִצְּבוֹנֵךְ וְהֵרֹנֵךְ בְּעֶצֶב תֵּלְדִי בָנִים". חז"ל מבארים כי האישה כאן קיבלה מספר עונשים שאחד מהם הוא ההיריון " עצבונך זה צער גידול בנים והרנך זה צער העיבור בעצב תלדי בנים כמשמעו" (עירובין ק:).
היוצא ממאמר חז"ל זה הוא כי לפני חטא אדם הראשון לא היה צער העיבור דהיינו או שההיריון היה קל או שלא היה הריון בכלל.
האמת ניתנה להאמר והיא שאיננו צריכים לטרוח הרבה כדי לברר כיצד היו יולדות הנשים לפני העונש שהוטל על חווה וזאת כיוון שחווה עצמה ילדה את בניה קין והבל לפני שהיא החטיאה את אדם הראשון. ולמרות שלפי סדר הכתובים בתורה חטא אדם הראשון מופיע בפרק ג' ולידת קין והבל מופיעים בפרק ד', על הפסוק "וְהָאָדָם יָדַע אֶת חַוָּה אִשְׁתּוֹ וַתַּהַר וַתֵּלֶד אֶת קַיִן" מבאר רש"י במקום שסיפור זה קרה קודם החטא וזה לשון קודשו "והאדם ידע - כבר קודם הענין של מעלה קודם שחטא ונטרד מגן עדן וכן ההריון והלידה " (היו קודם החטא). כך שיוצא שחוה ילדה את קיין והבל לפני שהוטל עליה העונש ההריון. כך שעתה צריכים אנ ו לברר כיצד היה ואם היה ההריון של חוה בקין והבל
במדרש מובא במספר מקומות כיצד ילדה חוה את קין והבל היוצא מכל המדרשים הוא שלא היה שלב של הריון בלידת קין והבל אלא היה רק שלב של לידה:
"אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן בְּרַבִּי חֲנִינָא, עָלוּ לַמִּטָּה שְׁנַיִם,(אדם
וחוה) וְיָרְדוּ אַרְבָּעָה (אדם וחוה קין והבל, כלומר לא היה שלב של הריון אלא רק שלב של פקידה ולידה)".
וחוה) וְיָרְדוּ אַרְבָּעָה (אדם וחוה קין והבל, כלומר לא היה שלב של הריון אלא רק שלב של פקידה ולידה)".
במקום אחר מובא שבאותו יום שנוצרו אדם וחוה נולדו להם שבעה ילדים:
"ותהר ותלד את קין ג' פלאים נעשו באותו יום בו ביום נבראו בו ביום שמשו בו ביום הוציאו תולדות עלו למטה שנים וירדו שבעה (אדם וחוה) קין ותאומתו הבל ושתי תאומותיו (ילק"ש ד רמז לה).
העולה ממדרשים אלו הוא כי לפני חטאה של חוה לא היה הריון, אלא מיד לאחר שהייתה האישה נפקדת היא הייתה יולדת.
מה יהיה לעתיד לבא?
היוצא מדברינו הוא כי לפני חטא אדם הראשון הייתה אישה מתעברת ויולדת באותו זמן ללא ימי ההריון. אך בעקבות החטא נגזר עליה עונש ההיריון ומדברים אלו משמע כי לעתיד לבא לאחר שיתוקן חטא אדם הראשון תחזור האישה למצב הראשוני שלפני החטא דהיינו שתיפקד ותלד באותו יום ללא אריכות הסבל שבימי ההריון.
דבר זה מופיע בנביא ירמיה שם נאמר כי לעתיד לבא
"הִנְנִי מֵבִיא אוֹתָם מֵאֶרֶץ צָפוֹן וְקִבַּצְתִּים מִיַּרְכְּתֵי אָרֶץ בָּם עִוֵּר וּפִסֵּחַ הָרָה וְיֹלֶדֶת יַחְדָּו קָהָל גָּדוֹל יָשׁוּבוּ הֵנָּה " (ירמיהו לא,ז)
מהביטוי הרה ויולדת יחדו למדו חז"ל כי "עתידה אשה שתלד בכל יום" (מסכת כלה פ"ב) .
ובמסכת שבת (ל:) מובא כי רבן גמליאל למד מפסוק זה - "הרה ויולדת יחדו" - כי "עתידה אשה שתלד בכל יום" ומכיוון שקשה לדמיין דבר מעין זה מבארת שם הגמרא שגם בימינו ישנה דוגמא לחיה שהיא הרה ויולדת באותו יום , והיא התרנגולת שמטילה ביצים בכל יום. וכן מובאים דברים אלו בפרוש בשם האר"י ז"ל : "דע כי בימות המשיח...הרה ויולדת יחדיו בו ביום כמו שהיה בתחלת הבריאה באדה"ר שעלו למטה שנים וירדו ארבעה" (ליקוטי הש"ס מסכת שבת) מידה כנגד מידה ישנו כלל המובא בחז"ל, האומר כי כל עונש שה' נותן לחוטאים הוא מידה כנגד מידה: "אמר רבא כל מידותיו של הקדוש ברוך הוא מידה כנגד מידה" (מסכת כלה, פ"א). לפי כלל זה גם עונשה של חוה "הַרְבָּה אַרְבֶּה עִצְּבוֹנֵךְ וְהֵרֹנֵךְ" הוא "מידה כנגד מידה". ההריון שצריכה האישה לעבוד הוא כנגד האכלת אדם הראשון מעץ הדעת.
מדברים אלו ומכל האמור לעיל עולות שתי שאלות:
א. כיצד עונשה של חוה הוא בבחינת מידה כנגד מידה לחטאה האכלת אדם הראשון מעץ הדעת.
ב. מדוע לפני החטא ואחרי תיקונו לעתיד לבא האשה אינה נצרכת לשלב ההריון הארוך ואילו עתה בעקבות חטאה נצרכת האישה להריון.
לצורך הבנת ב' עניינים אלו נבאר בתחילה את מהות חטא אדם הראשון.
עץ הדעת טוב ורע
אדם הראשון אכל מעץ הדעת. בשני מקומות בתורה מוזכר צמד המילים 'עץ הדעת'
ובשניהם מוצמדים למילים 'עץ הדעת' המילים 'טוב ורע'
"וַיַּצְמַח יְהֹוָה אֱלֹהִים מִן הָאֲדָמָה כָּל עֵץ נֶחְמָד...וְעֵץ הַדַּעַת טוֹב וָרָע" (בראשית ב, ט). "וַיְצַו יְהֹוָה אֱלֹהִים עַל הָאָדָם...וּמֵעֵץ הַדַּעַת טוֹב וָרָע לֹא תֹאכַל מִמֶּנּוּ כִּי בְּיוֹם אֲכָלְךָ מִמֶּנּוּ מוֹת תָּמוּת" (בראשית ב, טז - יז).
כלומר שמו המלא של העץ, שממנו אכל אדם הראשון הוא לא עץ הדעת, אלא 'עץ הדעת טוב ורע'.
עץ הדעת - עץ ההתחברות
בתורת החסידות מבואר כי 'דעת' משמעותה חיבור, דבר זה נלמד מן הפסוק המספר על החיבור שהיה בין אדם הראשון לחוה אשתו בו נאמר "וְהָאָדָם יָדַע אֶת חַוָּה אִשְׁתּוֹ" (בראשית ד, א). לא נאמר שם שהאדם בא על חוה, אלא שידע אותה, משמע שידיעתו אותה גרמה לחיבור שביניהם. הבנה זו, שדעת משמעותה התחברות, מובאת במספר
מקומות:
"והדעת הוא מלשון 'והאדם ידע את חוה' והוא לשון התקשרות והתחברות" (תניא ח"א, פ"ג). "כי דעת הוא לשון התחברות כמו: והאדם ידע" (עבודת ישראל, כי תישא). "דעה הוא לשון חיבור כמו: והאדם ידע" (אוהב ישראל, שמות).
על פי דבריהם ז"ל מבינים אנו כי "עץ הדעת (החיבור) טוב ורע" הוא עץ שהאוכל ממנו מכניס לתוכו את הטוב והרע. כאשר אכל אדם הראשון מעץ הדעת הוא חיבר לעצמו את הפרי שעץ זה מייצר דהיינו טוב ורע.
יצירת האדם טוב גמור
על כל הנבראים שנבראו בחמשת ימי הבריאה הראשונים נאמר שהם טובים "וַיַּרְא אֱלֹהִים אֶת הָאוֹר כִּי טוֹב" "וַיַּרְא אֱלֹהִים כִּי טוֹב" אך על הנבראים של היום השישי יום בו נברא האדם נאמר "וַיַּרְא אֱלֹהִים אֶת כָּל אֲשֶׁר עָשָׂה וְהִנֵּה טוֹב מְאֹד". (רמז לדבר מאד אותיות אדם) ומבאר אור החיים הקדוש כי הסיבה לדבר היא מפני שהאדם הוא הנותן את המשמעות לכל הבריאה וזה לשון
קודשו: "פירוש באמצעות בריאת האדם נראה מעשהו בכללותו כי טוב הוא, כי אם אין אדם מה תועלת בכל התיקון ובכל הבריאה וצמחי האדמה, כי אין הבחנת טובה ניכרת אלא באמצעות האדם כי אליו יוכר ויובחן הטוב" (אור החיים בראשית א,לא). בריאת האדם היא הדבר הטוב ביותר.
רע - הריון
אין דבר טוב יותר מלהביא חיים חדשים לעולם ואין יצירה יותר גדולה שיכול ליצור בן אנוש יותר מהבאת אדם לעולם , שהרי על יצירת האדם נאמר טוב מאוד, משמע שהבאת ילד חדש לעולם הייתה אמורה להיות הדבר הטוב ביותר וגם הנעים ביותר שהייתה אמורה להיות .
מידה כנגד מידה
לעיל ביארנו כי מהות חטאה של חוה היה שהיא חיברה לאדם הראשון שהיה כולו טוב מאוד את הרע על ידי שנתנה לו מעץ הדעת טוב ורע. ולמעשה עיקר הפגם שנעשה על ידה בעולם הוא שמעתה כל דבר בעולם מעורבב מטוב ורע. ולכן יוצא כי גם עונשה צריך להיות שאת הדבר הכי טוב שהיא צריכה לעשות - הבאת חיים חדשים לעולם. יהיה מעורבב ברע - הריון בגמטריא רע- . למעשה כול אישה צריכה לעבור בדרך להבאת הטוב מאוד
(אדם) לעולם רע (270) ימים קשים ימי הריון ( תשעה חודשים הם 270 ) ומעין זה כתב המהר"ל מפרג : "הרונך" ו"בעצב תלדי בנים", שכל אלו הדברים הם דברים טובים, רק שהשם יתברך נותן הטוב דרך צער ועצבות" (גור אריה ג,טז).
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
גשמים בארץ ישראל שאילת גשמים וארץ ישראל
מדוע מדינות שבחורף שלנו אצלם קיץ מבקשים גשם, ומדוע יעקב התעקש להיקבר במערת המכפלה, ופירוש תפילת מעין שלוש.
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
נח התורה כשורש המציאות והאדם
שמירה על העולם ופתיחה לזמן חורף
שמירה על ממון חברך והתרחקות מאבק גזל , החשיבות בהתמדה בזמן חורף והשקיעות בישיבה.
שם משמואל על הפרשה שלמות נח, השבת וסוד הדיבור
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק ב'
השיעור מבאר כיצד תאריו של נח משקפים שלמות בגוף, בנפש ובשכל כנגד קלקולי דור המבול, ומקביל מעלות אלו להארות וברכות יום השבת שנוח רומז אליו. בנוסף, מוסברת חוכמתו הייחודית של נח שהתבטאה בביטול עצמי מוחלט לרצון ה' בכניסתו וביציאתו מן התיבה, הנהגה שזיכתה אותו ללשון "דיבור" המורה על חיבור פנימי וישיר עם הבורא.
שם משמואל על הפרשה פגם האדם ותיקונו בצלם אלוהים
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק א'
השיעור עוסק בהשפעת חטא עץ הדעת על מרכיבי האדם – גוף, נפש, שכל וצלם אלוהים המחבר ביניהם, ובתהליכי הבירור והתיקון שנועדו להפריד בין הנשמות הטהורות לטמאות. מתוך כך מוסברת נפילתם של אנשי דור המבול שסירבו לתיקון, אל מול שלמותו וצדקותו הייחודית של נח.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
אורות ישראל ותחייתו תהליך הגאולה כהתרחשות רציפה ומתמשכת
אורות ישראל ותחייתו פרק כ"ז - כ"ח
השיעור עוסק בתפיסת הגאולה כתהליך היסטורי אחד ורציף, שמתחיל ביציאת מצרים ונמשך לאורך כל תולדות עם ישראל. מתוך כך מודגש כי הירידות, הגלות והפעולות האנושיות היום-יומיות אינן מקריות, אלא מהוות שלבים פנימיים המובילים בסופו של דבר לאחדות האומה ולתכלית השלמה.
נח מגדולת הבריאה לעבודת הלב
השיעור עוסק במגבלות השכל האנושי מול אינסופיות הבורא והשגחתו, דרך מפגשי רבי יהושע בן חנניה והקיסר וביאור מהות יום השבת. מתוך כך מודגש כי תפקיד האדם בבריאה אינו שליטה או מסחר עם שמיים, אלא עמידה בענווה וחיבור אמיתי לקדוש ברוך הוא דרך תפילה וכיסופי הנפש.
עין אי"ה - הרב משה גנץ משמעות הדין ככוח מרפא לנפש
שבת א, ק"ס
השיעור עוסק בתפיסתו של הרב קוק לפיה הדין שלאחר המוות אינו עונש נקמני, אלא התפכחות פנימית שבה האדם רואה את האמת וחש כאב על החמצת ייעודו. ייסורים רוחניים אלו נועדו לזכך את הנפש, לנער אותה מהשקיעה בחומריות ולהשיבה אל טבעה האלוקי המקורי.
עין אי"ה - הרב משה גנץ שאלות הדין ומבט אל העתיד
שבת א, קס"ב - קס"ד
השיעור עוסק בשאלות שנשאל אדם בבית דין של מעלה – בהן משא ומתן באמונה, קביעת עתים לתורה וציפייה לישועה – על פי תורתו של הראי"ה קוק. דרך שאלות אלו נבחנים החיבור בין יושר טבעי ללימוד התורה, וכן החשיבות שבהתבוננות אופטימית ופעילה על המציאות מתוך מבט אל העתיד והכלל.
נח משיב הרוח ומוריד הגשם -גבורות גשמים, האומנם?
הסברים מדוע מובא בתלמוד 'משיב הרוח ומוריד הגשם' בשם 'גבורות גשמים' שלושה הסברים. ומדוע מזכירים בברכת תחיית המתים.
רביבים חובת לימוד כל יסודות התורה
מצוות תלמוד תורה מוטלת על ההורים, ועליהם לדאוג שבניהם ילמדו יסודות אלו בעודם צעירים | מי שלא הספיק ללמוד בצעירותו, חובה שילמד בעצמו בבגרותו | במשך הדורות תוכן הלימוד התרחב, עד שהוצרך להתיר לכתוב את התורה שבעל פה | המיוחד בתלמוד, שהזוכה לרכוש את המיומנות המורכבת שבלימודו כביכול נכנס לעולמם של חכמים ומשתתף עימהם בדיון | עיקר תכלית הלימוד להכין את התלמידים ללמוד היטב ובדייקנות אליבא דהלכתא | צריך לתכנן תוכנית שבה עד סביבות גיל 20 יקיפו התלמידים את כל יסודות המצוות וההלכה עם עיקרי ההסברים שנתבארו בתלמוד ובמפרשיו
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת נח תשפז
קֵץ כׇּל בָּשָׂר בָּא לְפָנַי - מהו לשון קֵץ שיש פה, ולא שייך קֵץ אלא בדבר הקצוב מתחלה. מִכׇּל מַאֲכָל אֲשֶׁר יֵאָכֵל - לכאורה אֲשֶׁר יֵאָכֵל הוא מיותר. דאם הוא לְךָ מַאֲכָל הוא ראוי להיאכל. מה הטעם שנוהגים לאכול דגים בשבת קודש. ומה הקשר לפרשה. למה שלח שני עופות הללו דווקא עורב ויונה, והלא יש הרבה עופות שפורחים טוב יותר מהם.
