ישיבה בית המדרש
בית המדרש
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש שמות
- בשלח
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
הרב מישאל דהאן זצוק"ל
ההתעלות שחשו בני ישראל למראה השמדת האויב המצרי המדכא והשנוא לא ידעה גבולות. נדמה היה שחלומותיהם הפרועים ביותר על הצלחה והישגים מתגשמים עכשיו והופכים למציאות. אך כמעט מיד בני ישראל נאלצים להתמודד עם הבעיות של העולם האמיתי, שנדמה שאינן נעלמות לעולם, ולא משנה כמה גדולה הייתה האופוריה קודם, ולכן הם הופכים לאנשים זעפנים ומרדנים.
מזון, מים, מחסה - כל אלה חסרים. אפילו כאשר משה מספק להם את הנסים הנחוצים לקיום מינימלי במדבר סיני, תחושת הפסימיות והקדרות איננה מתפוגגת בקלות. מצב הרוח הזה מתגבר על ידי המתקפה המפתיעה של עמלק על בני ישראל. גם הפעם עמלק מובס על ידי משה ויהושע, אך עצם העובדה שמתקפה כזאת התרחשה זמן קצר כל כך אחרי האירועים של יציאת מצרים מרפה את ידיו של העם ומערערת את ביטחונו.
הרגע של ניצחון גשמי מוחלט איננו חוזר שוב בסיפור של בני ישראל במדבר סיני. אך אם מדברים על צד הגשמי, החוויה של מדבר סיני היתה רחוקה מלהיות ניסיון נעים לבני ישראל. זה נכון לגבי כל הניצחונות האישיים והלאומיים. ברגע שהאופוריה מתפוגגת, הבעיות והתסכולים מתחילים.
כשהתורה מספרת על נס המתקת המים במרה, היא אומרת "שם שם לו חוק ומשפט ושם ניסהו". יש הרבה פירושים במדרש, בתלמוד ובספרות הרבנית בדבר טיבו של אותו "חוק ומשפט" שהקב"ה שם לבני ישראל שם. אך בוודאי יהיה נכון לומר שה"חוק ומשפט" העיקרי שבני ישראל למדו במרה היה שהבעיות בחיים לא נעלמות גם אחרי ניצחונות נסיים והישגים גדולים. ניצחון מביא אתו ציפיות גבוהות ולעתים בלתי-מציאותיות. יש צורך בתגובה מציאותית שקולה ובהערכה ריאלית של המצב כדי ליהנות מפירותיהם של ניצחונות כאלה.
ככל שהציפיות שלנו גדולות פחות כן פוחתת מידת האכזבה והכאב. הצאצאים של הדור שיצא ממצרים, שכבר התרגלו לאתגרים המפרכים של המדבר ושלא היו שותפים לאופוריה של השמדת המצרים המדכאים, ידעו להתמודד טוב יותר עם המציאות שכרוכה בכיבוש ארץ כנען וביצירה של מדינה ריבונית וחברה יהודית.
גם בימינו היינו עדים להישגים גדולים ומפתיעים בארץ ישראל. אך דווקא בגלל אותה הצלחה, לעתים אנחנו נוטים לחוש אכזבה ותסכול לנוכח בעיות שלא נפתרו עדיין. כולנו רוצים לשיר שירה של התעלות וניצחון על האויבים ועל הקשיים. בעזרת ה' עוד נזכה לעשות כן. אבל עד אז נעשה בתבונה אם ננסה להתמודד עם המציאות שלנו ועם הבעיות שלנו בצורה מתונה, מעשית ושקולה.
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר

גשמים בארץ ישראל שאילת גשמים וארץ ישראל
מדוע מדינות שבחורף שלנו אצלם קיץ מבקשים גשם, ומדוע יעקב התעקש להיקבר במערת המכפלה, ופירוש תפילת מעין שלוש.

מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.

נח התורה כשורש המציאות והאדם
שמירה על העולם ופתיחה לזמן חורף
שמירה על ממון חברך והתרחקות מאבק גזל , החשיבות בהתמדה בזמן חורף והשקיעות בישיבה.

שם משמואל על הפרשה שלמות נח, השבת וסוד הדיבור
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק ב'
השיעור מבאר כיצד תאריו של נח משקפים שלמות בגוף, בנפש ובשכל כנגד קלקולי דור המבול, ומקביל מעלות אלו להארות וברכות יום השבת שנוח רומז אליו. בנוסף, מוסברת חוכמתו הייחודית של נח שהתבטאה בביטול עצמי מוחלט לרצון ה' בכניסתו וביציאתו מן התיבה, הנהגה שזיכתה אותו ללשון "דיבור" המורה על חיבור פנימי וישיר עם הבורא.

שם משמואל על הפרשה פגם האדם ותיקונו בצלם אלוהים
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק א'
השיעור עוסק בהשפעת חטא עץ הדעת על מרכיבי האדם – גוף, נפש, שכל וצלם אלוהים המחבר ביניהם, ובתהליכי הבירור והתיקון שנועדו להפריד בין הנשמות הטהורות לטמאות. מתוך כך מוסברת נפילתם של אנשי דור המבול שסירבו לתיקון, אל מול שלמותו וצדקותו הייחודית של נח.

אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.

יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.

אורות ישראל ותחייתו תהליך הגאולה כהתרחשות רציפה ומתמשכת
אורות ישראל ותחייתו פרק כ"ז - כ"ח
השיעור עוסק בתפיסת הגאולה כתהליך היסטורי אחד ורציף, שמתחיל ביציאת מצרים ונמשך לאורך כל תולדות עם ישראל. מתוך כך מודגש כי הירידות, הגלות והפעולות האנושיות היום-יומיות אינן מקריות, אלא מהוות שלבים פנימיים המובילים בסופו של דבר לאחדות האומה ולתכלית השלמה.

נח מגדולת הבריאה לעבודת הלב
השיעור עוסק במגבלות השכל האנושי מול אינסופיות הבורא והשגחתו, דרך מפגשי רבי יהושע בן חנניה והקיסר וביאור מהות יום השבת. מתוך כך מודגש כי תפקיד האדם בבריאה אינו שליטה או מסחר עם שמיים, אלא עמידה בענווה וחיבור אמיתי לקדוש ברוך הוא דרך תפילה וכיסופי הנפש.

עין אי"ה - הרב משה גנץ משמעות הדין ככוח מרפא לנפש
שבת א, ק"ס
השיעור עוסק בתפיסתו של הרב קוק לפיה הדין שלאחר המוות אינו עונש נקמני, אלא התפכחות פנימית שבה האדם רואה את האמת וחש כאב על החמצת ייעודו. ייסורים רוחניים אלו נועדו לזכך את הנפש, לנער אותה מהשקיעה בחומריות ולהשיבה אל טבעה האלוקי המקורי.

עין אי"ה - הרב משה גנץ שאלות הדין ומבט אל העתיד
שבת א, קס"ב - קס"ד
השיעור עוסק בשאלות שנשאל אדם בבית דין של מעלה – בהן משא ומתן באמונה, קביעת עתים לתורה וציפייה לישועה – על פי תורתו של הראי"ה קוק. דרך שאלות אלו נבחנים החיבור בין יושר טבעי ללימוד התורה, וכן החשיבות שבהתבוננות אופטימית ופעילה על המציאות מתוך מבט אל העתיד והכלל.














