ישיבה
בית המדרש
- מדורים
- סיפורים ותולדות צדיקים
- סיפורים נוספים
- הלכה מחשבה ומוסר
- הדרכות ונושאים בעבודת ה'
- ביטחון בה'
לימוד השיעור מוקדש להצלחת
עם ישראל
עמית, שלמד בישיבת אש התורה ברובע היהודי, המתין לאשתו שהיתה אמורה להגיע עם בנם מביתם במצפה-יריחו.
כאשר הודיעה שתתעכב מעט, החליט לבקר בינתיים בישיבת שובו בנים ברובע המוסלמי. הוא מצא בה ספר בשם 'סיפור לשבת', החל לעלעל בו, וקרא את הסיפור הבא:
***
גביר אחד שמע על נפלאותיו של המגיד ממזריטש. פעם הגיע לרגל עסקיו למזריטש הרחוקה, והחליט להיכנס לביתו של המגיד ולהתברך בברכתו. לפני שפצה את פיו, אמר לו המגיד:
"דע לך שלא הרופא מרפא, אלא לכל רופא מתלווה מלאך, שהוא המרפא את חוליו. וככל שהרופא חשוב יותר, כך המלאך שלו גדול יותר ובעל יכולת גדולה יותר לרפא, וככל שהחולה מתייסר במחלה קשה יותר, הוא זקוק למלאך גדול יותר".
הגביר לא הבין למה מתכוון הצדיק, הרי הוא בריא לחלוטין. הוא ניסה לחשוב על רמז כלשהו שמשמיע לו המגיד, ולא עלה בדעתו דבר.
הגביר חזר לעירו ולביתו, ואז לפתע נפל למשכב. חוליו הלך והכביד. כל הרופאים שנקראו למיטתו לא יכלו להושיעו, והוא הגיע לשערי מוות. יהודים בכל רחבי העיר התאספו בבתי כנסיות והתפללו לרפואתו. לפתע, נשמעה תרועת חצוצרות וכרוז קרא: "תנו כבוד למלך פרוסיה שנכנס בשערי עירנו!"
כל האנשים רצו לרחובה הראשי של העיר, והריעו למלך שנסע בכרכרת הפאר שלו. לפתע, צץ רעיון בראשו של אחד היהודים: הרי המלך נוסע בוודאי עם רופאו האישי. אולי כדאי לבקש ממנו שייגש אל הגביר הגוסס וינסה לרפא אותו?! הוא החליט ליישם את מחשבתו, וסר אל מרכבת המלך.
היהודי קרב אל המלך והתחנן בפניו שיאפשר לרופאו להציל את חיי הגביר הגוסס. המלך התרצה, ושלח את רופאו שינסה להציל. הרופא ניגש לחדר הגביר, וכאשר התרשם ממצבו האנוש, קרא בכעס: "האם אני מחיה מתים?! הלא נותרו לו דקות ספורות לחיות!".
לפני שיצא מהחדר בחרי אף, העיף מבט נוסף בחולה, וראה שמצבו הוטב מעט. מיד רשם מרשם לתרופה, ושלח מישהו לבית המרקחת המקומי שיביא אותה. לפני שחזר השליח, הוטב מצבו של החולה עוד יותר. הרופא רשם מרשם לתרופה אחרת, קלה יותר, ושלח אותה ביד שליח שני לרוקח. ושוב הוטב מצבו של הגביר, ובטרם חזר השליח השני, רשם רופא המלך תרופה אחרת. הדבר נשנה כמה פעמים, עד שלבסוף הגביר פצה את פיו וביקש לשתות מים.
כל הנוכחים בחדר היללו את רופאו של המלך, שהתבייש ביודעו כי לא עשה מאומה להחלמת החולה. אז הבין הגביר שהתאושש את דבריו הסתומים של המגיד ממזריטש כי רפואתו באה לו בזכות המלאך הגדול של הרופא החשוב, ולא בזכות הרופא עצמו. הוא שוחח עם הרופא. לאחר שהסתבר כי הוא יהודי שסר מדרך אבותיו, סיפר לו את דברי הצדיק.
הרופא התפעל מאוד מהדברים הללו, והחליט לנסוע למזריטש. כשנכנס אמר לו המגיד: "אתה תרפא את רגליי החולות, ואני ארפא את נשמתך החולה!...".
ברבות הימים הפך רופאו של מלך פרוסיה לבעל תשובה גמור.
***
עמית סיים לקרוא את הסיפור, והניח את הספר במקומו. הוא יצא מהישיבה, כדי להיפגש עם אשתו ועם בנו ליד שער שכם.
בנסיעתם למרפאה, סיפר לאשתו את הסיפור שקרא זה עתה כדי לחזק אותה ולעודד אותה. לאחר מכן ניסה לשעשע את בנו, אך הוא היה אפאתי מתמיד, ומצבו היה מדאיג במיוחד. הם הגיעו לחדר ההמתנה של הרופאה.
הבן שישב בעגלה החל לגלות לפתע עניין בסובב. הדקות נקפו, ושמואל הקטן קם והלך, ואפילו שיחק עם ילדה קטנה שהיתה שם.
לאחר עשרים דקות, הגיע תורם. ההורים נכנסו עם בנם לרופאה, ושמואל החל לשחק במכשירים ולגעת בהם. הרופאה המיומנת בדקה אותו בדיקה יסודית: משקל, גובה, עיניים, אוזניים, ריאות, לב וכל היתר. כשסיימה את הבדיקות אמרה להוריו בתימהון: "איני מבינה מדוע באתם אליי. בנכם בריא לחלוטין...".
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
נח התורה כשורש המציאות והאדם
שמירה על העולם ופתיחה לזמן חורף
שמירה על ממון חברך והתרחקות מאבק גזל , החשיבות בהתמדה בזמן חורף והשקיעות בישיבה.
שם משמואל על הפרשה שלמות נח, השבת וסוד הדיבור
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק ב'
השיעור מבאר כיצד תאריו של נח משקפים שלמות בגוף, בנפש ובשכל כנגד קלקולי דור המבול, ומקביל מעלות אלו להארות וברכות יום השבת שנוח רומז אליו. בנוסף, מוסברת חוכמתו הייחודית של נח שהתבטאה בביטול עצמי מוחלט לרצון ה' בכניסתו וביציאתו מן התיבה, הנהגה שזיכתה אותו ללשון "דיבור" המורה על חיבור פנימי וישיר עם הבורא.
שם משמואל על הפרשה פגם האדם ותיקונו בצלם אלוהים
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק א'
השיעור עוסק בהשפעת חטא עץ הדעת על מרכיבי האדם – גוף, נפש, שכל וצלם אלוהים המחבר ביניהם, ובתהליכי הבירור והתיקון שנועדו להפריד בין הנשמות הטהורות לטמאות. מתוך כך מוסברת נפילתם של אנשי דור המבול שסירבו לתיקון, אל מול שלמותו וצדקותו הייחודית של נח.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
אורות ישראל ותחייתו תהליך הגאולה כהתרחשות רציפה ומתמשכת
אורות ישראל ותחייתו פרק כ"ז - כ"ח
השיעור עוסק בתפיסת הגאולה כתהליך היסטורי אחד ורציף, שמתחיל ביציאת מצרים ונמשך לאורך כל תולדות עם ישראל. מתוך כך מודגש כי הירידות, הגלות והפעולות האנושיות היום-יומיות אינן מקריות, אלא מהוות שלבים פנימיים המובילים בסופו של דבר לאחדות האומה ולתכלית השלמה.
נח מגדולת הבריאה לעבודת הלב
השיעור עוסק במגבלות השכל האנושי מול אינסופיות הבורא והשגחתו, דרך מפגשי רבי יהושע בן חנניה והקיסר וביאור מהות יום השבת. מתוך כך מודגש כי תפקיד האדם בבריאה אינו שליטה או מסחר עם שמיים, אלא עמידה בענווה וחיבור אמיתי לקדוש ברוך הוא דרך תפילה וכיסופי הנפש.
עין אי"ה - הרב משה גנץ משמעות הדין ככוח מרפא לנפש
שבת א, ק"ס
השיעור עוסק בתפיסתו של הרב קוק לפיה הדין שלאחר המוות אינו עונש נקמני, אלא התפכחות פנימית שבה האדם רואה את האמת וחש כאב על החמצת ייעודו. ייסורים רוחניים אלו נועדו לזכך את הנפש, לנער אותה מהשקיעה בחומריות ולהשיבה אל טבעה האלוקי המקורי.
עין אי"ה - הרב משה גנץ שאלות הדין ומבט אל העתיד
שבת א, קס"ב - קס"ד
השיעור עוסק בשאלות שנשאל אדם בבית דין של מעלה – בהן משא ומתן באמונה, קביעת עתים לתורה וציפייה לישועה – על פי תורתו של הראי"ה קוק. דרך שאלות אלו נבחנים החיבור בין יושר טבעי ללימוד התורה, וכן החשיבות שבהתבוננות אופטימית ופעילה על המציאות מתוך מבט אל העתיד והכלל.
נח משיב הרוח ומוריד הגשם -גבורות גשמים, האומנם?
הסברים מדוע מובא בתלמוד 'משיב הרוח ומוריד הגשם' בשם 'גבורות גשמים' שלושה הסברים. ומדוע מזכירים בברכת תחיית המתים.
רביבים חובת לימוד כל יסודות התורה
מצוות תלמוד תורה מוטלת על ההורים, ועליהם לדאוג שבניהם ילמדו יסודות אלו בעודם צעירים | מי שלא הספיק ללמוד בצעירותו, חובה שילמד בעצמו בבגרותו | במשך הדורות תוכן הלימוד התרחב, עד שהוצרך להתיר לכתוב את התורה שבעל פה | המיוחד בתלמוד, שהזוכה לרכוש את המיומנות המורכבת שבלימודו כביכול נכנס לעולמם של חכמים ומשתתף עימהם בדיון | עיקר תכלית הלימוד להכין את התלמידים ללמוד היטב ובדייקנות אליבא דהלכתא | צריך לתכנן תוכנית שבה עד סביבות גיל 20 יקיפו התלמידים את כל יסודות המצוות וההלכה עם עיקרי ההסברים שנתבארו בתלמוד ובמפרשיו
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת נח תשפז
קֵץ כׇּל בָּשָׂר בָּא לְפָנַי - מהו לשון קֵץ שיש פה, ולא שייך קֵץ אלא בדבר הקצוב מתחלה. מִכׇּל מַאֲכָל אֲשֶׁר יֵאָכֵל - לכאורה אֲשֶׁר יֵאָכֵל הוא מיותר. דאם הוא לְךָ מַאֲכָל הוא ראוי להיאכל. מה הטעם שנוהגים לאכול דגים בשבת קודש. ומה הקשר לפרשה. למה שלח שני עופות הללו דווקא עורב ויונה, והלא יש הרבה עופות שפורחים טוב יותר מהם.
תפילות, קידוש וסעודות הלכות סעודות שבת הלכה למעשה
שיעור מרתק ומעמיק מפי הרב משה בר ציון שליט"א העוסק בהלכות סעודות שבת. בשיעור מבאר הרב את יסודות שלוש הסעודות, השיטות השונות בזמני הסעודות (כולל סעודה שלישית אחרי השקיעה), השיעורים הנדרשים באכילת כזית וכביצה, דיני ברכה אחרונה, והאם מותר לעשות סעודת שבת חלבית. כמו כן, משולבים סיפורי מופת מרגשים על מרן הרב עובדיה יוסף זצ"ל והתמדתו בתורה.
